  
  
  
|
 |
|
||
  מיכאל - בעניין עיסקת בומביי |
|||
|
|||
בחירתי היא הקבצן, למשך 50 השנים הבאות, מהטעם הפשוט שכל עוד אתה חי, קיימת התקווה, וגם אם היא קלושה , היא עדיין קיימת, ויכולה להחזיק אותך חי עם משמעות . מעבר לכך, אל תהיה בטוח שחייו של קבצן בבומביי (לא שאני מכיר אותם) הם פחות מלאים מחייו של מיליונר בפלורידה,(גם אותם איני מכיר) זה תלוי יותר באדם ובאופיו מאשר מצבו החומרי. ערך החיים וקיומם הוא הגדול ביותר לדעתי, ולא לנו להעריך את תוכנם, בעיקר כאשר הם מרוחקים מאיתנו, ואל לנו להמעיט בערכם. מה שמביא אתי לדילמה עליה נהגנו לדסקס בתנועת הנוער, לפני ככה וככה שנים. והדילמה היא כזאת : נניח שמציעים לך שיפור משמעותי בחייך (לא משנה מה התחום- בחר לך תחום בו נחשק השיפור בחייך), כאשר המחיר של אותו שיפור (ואתה יודע שזה המחיר) הוא מותו של מנדרין זקן בסין. האם אתה בוחר לקבל את השיפור ? מה דעתך ? | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי