  
  
  
|
 |
|
||
  אשרף מרואן האיש של סדאת במוסד |
|||
|
|||
הכתבה של מר מנדס כתובה יפה מאד, ויש בה המון חומר מעניין מהקוראן, התלמוד ואפילו מהתנ''ך, אך אחרי הסרת החלק הספרותי נותר מאמר מצומק ביותר. אכן שאלה היא מדוע היה על מרואן לבקש פגישה עם ראש המוסד בלונדון ערב פריצת המלחמה. אפשר והתשובה פשוטה: הסיכון העצום שמשלוח במייל, בטלפון או במברק היה מסוכן מדי למרואן. אגב - אלו שכתבו על ''המלאך'' וראו בו מרגל אדיר לצדנו הסבירו את הקושיות שהקשה מר מנדס. איני יודע עם מי הצדק. מר מנדס מייחס לגולדה מאיר רה''מ דאז, חכמה יתירה על שלא נפלה במלכודתו של סדאת ולא הורתה על מהלומה מקדימה, שתגרום לכעס ואי-עזרה מצד ארה''ב לישראל התוקפנית. לדברי מר מנדס הצבא המצרי היה ערוך לקראת מכה כזו. דומני שהנכון הוא שאי-ההוראה ליתן מכה מקדימה עלתה לנו במאות או אלפי הרוגים. מכל מקום לא ברור מנין מר מנדס שאב ידיעתו על הצבא המצרי שהמתין מוכן ודרוך לתקיפה כזו כאשר ידוע שסדאת השכיל לשמור בסוד, אפילו מהגנרלים של צבאו, את כוונתו לצאת למלחמה במועד שפתח בה. ישראל אכן הופתעה, כפי שסדאת קווה, אם כך כיצד ציפה שגולדה המופתעת תיתן הוראה להקדים מכה ראשונה? אולם מר מנדס אינו מתייחס לשאלת מותו, או רציחתו , של מרואן. ככל הידוע הוא חוסל בידי רוצחים מצריים, ואם כך- כל התיאוריה של מר מנדס מתמוטטת. אמנם נערכה למרואן לוויה מצרית מפוארת, כנראה כדי לחפות על הביזיון המודיעיני המצרי שלא גילה במועד את הבגידה העצומה והמתמשכת. נזכיר כי כך נהג גם היטלר ימ''ש, משנתגלה לו שהפילדמרשל הנערץ רומל ידע על הקשר נגדו והסכים לכך. רומל התבקש להתאבד, ובדלית ברירה עשה כך וזכה ללוויה נאצית מפוארת. ייטב אם מר מנדס הנכבד יתייחס לנקודה זו, מות מרואן. אין זה הגיוני שישראל תעשה זאת כי מותו לא הועיל לה במאומה בעוד שאילו נותץר בחיים היה יכול לתרום לישראל עוד, ואפילו אם רק ביחסי-ציבור מסוג מסוים. יוסף אליעז | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי