  
  
  
|
 |
|
||
  טראמפ מחפש, תוהה, מגשש ומנסה לבנות את את דרכו 'תוך כדי תנועה' |
|||
|
|||
• ראשית – התקיפה האמריקאית דווקא כן מבטאת שינוי אסטרטגי במדיניות וושינגטון, שהרי צריך לומר שלאחר שהסורים תקפו בחומרים כימיים כ-15 פעמים ואמריקה לא הגיבה, הרי שלראשונה היא תוקפת גם כצעד הפגנתי ומתרה באסד. הרי טראמפ לא היה מאשר את התקיפה אם היה מעריך או שזה לא ישפיע על אסד והוא ימשיך להשתמש בנשק כימי או שלחילופין ישנה אפשרות שטראמפ לא יגיב שוב, וסביר שאף בצורה חמורה יותר, אם אסד יחזור וישתמש בנשק כימי. ברור שטראמפ נחוש לפעול אם אסד יתעלם מהאזהרה, גם במחיר הגברת המתיחות עם פוטין. אני שולל את ההנחה שטראמפ תקף רק כדי להראות לכולם שהוא שונה מאובמה. זה לא שיקול במדיניות אסטרטגית. מה שכן, זה נכון שטראמפ ישתמש בהחלטתו כדי להמשיך ולבקר את אובמה על תפקודו בכלל כנשיא, כולל בשאלה הסורית. מדיניות טראמפ בעניין הסורי לא החלה עם התקיפה של שדה התעופה שועיראת שליד העיר חמה (חמאת) במרכז סוריה. אחת ההחלטות הראשונות של טראמפ כנשיא היתה לשלוח כוח צבאי של כמה מאות לוחמים לצפון-מזרח סוריה כדי לעזור לכורדים בלחימת בדאע''ש. משמע, טראמפ כבר נמצא בשלבים אחרונים של גיבוש מדיניות אמריקאית אחרת אל מול סוריה. טראמפ, שלא כמו אובמה, אינו מכריז על המטרה בציבור, אלא משאיר אותה לעצמו לאנשיו. לכן קשה לפרשנים להעריך את הצעד הבא בו ינקוט טראמפ. סביר שטראמפ לוקח את העניין הסורי כזירה בה הוא מתכוון להחזיר לאמריקה את מעמדה המדיני הבין לאומי. הדבר מתיישב עם עמדותיו המפתיעות כנגד פוטין בעניין הסכסוך באוקראיינה ובמתיחות בכלל במזרח אירופה, מול התכונה הצבאית הרוסית בגבולה עם פולין, לטביה, ליטא, אסטוניה. גם עמדתו מול סין, המחלוקת בעניין ההתנהגות הכלכלית-מסחרית שלה הפוגעת באינטרסים אמריקאים והצהרותיו של טראמפ בקמפיין הבחירות שהוא הולך להחזיר עסקים אמריקאיים מסין לאמריקה; ההתבטאויות הקשות של טראמפ בעניין האיים הסיניים המלאכותיים בים סין; והביקורת שלו שסין תומכת למעשה בהתנהגותה הלא-רציונלית של צפון קוריאה; והינה השבוע טראמפ תוקף בסוריה כשהוא מארח את נשיא סין בטירתו הפרטית בפלורידה. מה סימלי יותר מהסצינה הזאת? •• שנית, בעניין הסכסוך הפלסטיני טראמפ הוא פיל שנכנס לחנות חרסינה, ולכל היותר להערכתי הוא יוכל, בסוף תהליך קפקאי, להאיץ את המלחמה הבאה. הפלסטינים לא ישחקו את המשחק שלו אם הם לא יוכלו להשיג את כל היעדים שאין נסיגה מהם: - א. נסיגה ישראלית מלאה לגבולות 67. - ב. הכרת ישראל ב''זכות השיבה'' של כל מי שמוגדר היום כפלסטיני (כנראה מדובר על כ-7 מיליון איש הפזורים בכל העולם). - ג. הפלסטינים לא יצטרכו להכיר בישראל כמדינת העם היהודי, למרות שהם דורשים שישראל תכיר בהם כמדינת ''העם הפלסטיני''. הפלסטינים עומדים על כך שישראל תהיה ''מדינת כל אזרחיה'', אבל מתנגדים לכך שיהודים יתגוררו ב'מדינה הפלסטינית' שתקום. שום טראמפ לא יוכל לשנות את הפלסטינים. עובדה היא שהפלסטינים גינו את תקיפת הטומהוק בסוריה. אומנם לא הרש''פ הוא שגינה את אמריקה, כי הם עדיין תולים תקווה בטראמפ שיעשה להם את העבודה מול ביבי, אלא רק ''ליגת ההתנגדות הפלסטינית'', שמות כינוי זמניים לדבר ההנהגה הפלסטינית http://www.ro2x.com/local/article-201704071497.html קואליציית הארגונים למלחמה בישראל, שכוללת בתוכה גם חברי רש''פ/פת''ח אבל לא מייצגת פורמלית את הרש''פ. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי