  
  
  
|
 |
|
||
  הכתבה של תיבון היסטרית |
|||
|
|||
וניכר בו שהוא אינו מבין דבר בעניין עליו הוא מופקד. האמירה כאילו נתניהו לא מנהיג את ישראל היא מופרכת. מי אומר שמשמעות הפועל ''להנהיג'' הוא להוביל את ישראל במסלול שמאלי שתואם את תפיסתו של תיבון והמנוגד לדרך שעליה נבחר נתניהו? נתניהו מנהיג את המדינה בדרך בה הוא מאמין לפי תפיסת עולם בה הוא מאמין ובעבורה הוא זה שנבחר והצליח להרכיב ממשלה. צריך להבין שישראל לא יכולה להביא את הרש''פ בחזרה לחדר הדיונים, רק בגלל הנהגת הרש''פ. ואז עומדת השאלה האם יש טעם בנסיגה חד-צדדית מלאה או חלקית, כדי לשפר את עמדותיה התיאורטיות של ישראל? נתניהו נבחר על שלילת הדרך. בוז'י ולפיד נכשלו על תמיכה בדרך הנסיגה. צריך לציין שבכל מקרה בוז'י ולפיד לא דיברו על נסיגה חד-צדדית אלא על נסיגה בהסכם. השאלה האמיתית, האם אבו מאזן רוצה בכלל לשחק את המשחק הזה? כמובן שלא. מבחינת אבו מאזן הדרך היחיד ה בה הוא יהיה מוכן להגיע להסכם ביניים עם ישראל הוא רק אם ישראל תיסוג 100% מהשטחים כולל פינוי כל 500 אלף המתנחלים, קבלה של ''זכות השיבה'' ואי הכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי אלא רק כ''מדינת כל אזרחיה''. זה מתאים להצהרות אבו מאזן שהוא מוכן להסדר על בפתרון (ביניים) של ''שתי מדינות'' ולא של ''שתי מדינות לשני עמים''. מאחר שאבו מאזן בחר במדיניות עוקפת ישראל מאז תפס את כסאו של ערפאת כיו''ר הרש''פ, אין למעשה סיכוי לפתרון בהסכמה. המבחן הבולט ביותר היה סירובו להיכנס אפילו לשיחות עם אולמרט שהציע מראש נסיגה ישראלית מ-98% מהשטחים. האם יש הוכחה טובה מזו שאבו מאזן הוא הסרבן? נכון עושה נתניהו בכך הוא מגביל בתגובה את הדיבורים על הסכם עם הרש''פ ומעביר את המאמץ רק לתיאום בטחוני וקשרים כלכליים מתחייבים ותואמים את האינטרס הישראלי הזמני. מעבר לכך, כל יתר תחומי העשייה המדינית וקישרי כלכלה עם העולם, יש הצלחות אדירות לנתניה. הוא עדיין נחשב למנהיג מוערך וחזק ע''י מנהיגי העולם שמתחלפים במהירות גדולה ממנו. הוא חיזק את הקשרים הכלכליים, מדעיים ואקדמאים עם מדינות המעגל השלישי באמצעות הסכמי סחר ואקדמיה. ישראל חתמה על הסכמים בילטרליים לשת''פ מדעי, אקדמאי וטכנולגויה בעשרות תחומים על הודו, סין, יפן, דרום קוריאה, סינגפור, אוסטרליה וניו זילנד, ובמקביל עם ברזיל, ארגנטינה ולאחרונה עם קולומביה, תוך שהיא הרחיבה ומרחיבה את הקשרים עם גופים מקבילים במדינות האלה. משמעות הדבר, שהמשבר הנוכחי המתמשך בסוגיה הפלסטינית אינו משפיע כלל על האינטרסים של ישראל בעולם. כשבודקים את ההיסטוריה של גל הפיגועים האחרון מאז תחילת אוקטובר אנחנו מזהים מחיר פלסטיני גבוה יחסית למנהגם זה. עובדה היא שלפי הודעת השב''כ היקפי האלימות בדצמבר היו מצומצמים יותר מאשר באוקטובר – נובמבר (ומכאן שלא ברורה הודעת תיבון ש- ''במערכת הביטחון לא רואים כרגע סימנים לדעיכת האלימות, וקיים חשש אמתי מהידרדרות ומהסלמה נוספת לאורך הזמן''). הממשלה נערכה היטב מול פעילות כזאת, ואנחנו רואים בעליית החיסולי הטרוריסטים בשניות הראשונות מיד עם תחילת פעולתם האלימה. רק אתמול חוסלו 3 מחבלים בחברון ואחד בגוש עציון בלי שהצליחו לפגוע ביהודים. הציבור לא צריך לשמוע הבטחות מנתניהו. נתניהו מתנהל נכון בעניין הפלסטינים. גם אם נכון לקרוא למרי הסכינים ''אינתיפאדה שלישית'' אז אפשר לומר בבטחון מההתחלה שהפלסטינים שוב נכשלו. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי