  
  
  
|
 |
|
||
  רבות התלבטתי אם להגיב להודעה הדלוחה הזו של מר |
|||
|
|||
פרלמן. ראשית מכיון שהיא ארכנית ומייגעת, ושנית משום שהיא ברובה מחזור של טענות משומשות ולעוסות עד לזרא, ובחלקה סתם שקרים, סילופים וחצאי אמיתות. ובכל זאת החלטתי להרים תרומה צנועה לדיון, אם כי אין בכוונתי להתעכב על כל נקודה אלא לציין דבר אחד חשוב. בית משפט, וכל בית משפט, שופט ומחליט על פי החוק. לא פחות ולא יותר, אם אין חוק, פוסק בית המשפט על פי הבנתו בעזרת היקשים ותקדימים. הדרך היחידה שיש בחברה דמוקרטית להשפיע על החלטות בית משפט הוא באמצעות חקיקה, אם רוצים לא למכור קרקעות למגזר אוכלוסיה, יכבדו המחוקקים ויחוקקו זאת במפורש. אם רוצים שהצבא יהיה חופשי להתעלל באזרחים, בבקשה לחוקק חוק בעניין. אחרת יוסיף בית המשפט לפסוק על פי החוקים שחוקקה הכנסת בצורה דמוקרטית. אלא מאי, רבים מהחכמים שמתנפלים על בית המשפט העליון יודעים היטב כי לעמדותיהם אין כל אחיזה בציבור והם מנסים לטשטש זאת בעזרת נפנופי ידיים, איומים וצווחות רמות. אם יש רוב לדעותיו של פרלמן ודומיו, מדוע אין רואים זאת בבית הנבחרים שלנו? אם זה מה שהם רוצים וחושבים, נראה אותם מעבירים זאת בהצבעה בכנסת. אבל הם יודעים שאין להם רוב והם מנסים להשליט את דעתם באמצעות טרור של צעקות ואיומים. זהו נסיון נואל של מיעוט קיצוני לכפות את השקפותיו המעוותות על מדינת ישראל באמצעים לא דמוקרטיים. תודה לכם על ההקשבה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| למי שזוכר - בפועל אני מסכים לניתוח שלך, לגבי המצב |
|||
|
|||
כיום. אבל אנחנו לא יכולים להימנע מלקחת את התסריט צעד אחד קדימה. ומה אם מחר או מחרתיים הכנסת כן תכניס חוקי נירנברג לספר החוקים ? וזה יהיה עם רוב, האם גם אז ראוי לכבד את החוקים האלה ? לדעתי באופן קטגורי - לא. ולכן תפקידו ומעמדו של בית המשפט בין השאר צריך להיות כזה שישים גבולות לרצונות הרוב, גם אם היום, הרוב מכבד את בית המשפט והחלטותיו, יותר משהוא מכבד את הכנסת , הממשלה והחלטותיהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הדברים ברורים, אני גם לא שולל את האפשרות שזה |
|||
|
|||
יקרה. יותר מדי דברים קרו שלא העלינו כלל על הדעת כי יוכלו לקרות. כרגע הטענה שלי היא כי מדובר כאן בהטלת אימה וטרור על השופטים על ידי מיעוט צעקני, המנסה להשליט את דעותיו בשיטות פסולות ונפסדות, מאחר ולא הצליח לעשות זאת בצורה דמוקרטית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שזוכר : 12 נקודות. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| רות גביזון על תקדים קעדאן ועל ישובים ליהודים בלבד |
|||
|
|||
''יש לברך אפוא על הצהרת בג''ץ בעניין קעדאן שלפיה מחויבת ישראל לעקרון אי-ההפליה בעניין זה. ברם, אינני מקבלת את הטענה המשתמעת מפסק הדין, שלפיה אין לכאורה בחוק הישראלי כלים המאפשרים למדינה להקים יישובים נפרדים ליהודים ולערבים ולאכוף את ההפרדה הזאת. את חובת אי-ההפליה נכון לממש גם כאן, כשמדובר ביישובים קטנים, באמצעות העיקרון ''נפרד אבל שווה'', שהוא העיקרון המועדף ממילא גם על רוב הערבים. הזכרתי קודם את היתרונות הצומחים לאדם מחיים בסביבה התרבותית שלו. במדינה רב-תרבותית, טוב להעניק יתרונות אלו לחלקים השונים בציבור באמצעות הבטחת סביבת מגורים שתשקף את התרבות השונה של הקבוצות השונות. בה בשעה יש להבטיח כי סביבות המגורים הנפרדות לא יחלישו בצורה חמורה מדי את הזהות האזרחית המשותפת''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זמן ארוך, כמעט שבע שניות תמימות, התלבטתי אם |
|||
|
|||
לענות להודעתו של מר שזוכר, גם מפני שהיא קצרה וחסרת-תוכן, וגם מפני שהיא יבבנית ונדושה על כלות, ובחלקה סתם קישקושים, נהמות וחצאי-פיהוקים. ובכל זאת החלטתי להרים את הכפפה המעוכה, אם כי אין בדעתי להתעכב עליה יתר על המידה. בית משפט מחליט על פי הדין - ולא על פי הדיין. באמצעות ''פרשנות יצירתית'' ו''חקיקה שיפוטית'' אפשר להפוך כל חוק לצחוק. לעתים - אגב - ישנם נושאים שבית המשפט אל לו להתערב בהם, מכיוון שלא כל דבר ניתן ורצוי לפתור באמצעות כפיה שיפוטית שרירותית, של שחור או לבן. זה מה שחסידי אסכולת ה''הכל שפיט והכל בגי''צ'' לא מבינים. לגבי מכירת קרקעות והשימוש בהן - כבר קיימת חקיקה, אך בית המשפט התעלם ממנה, בתואנה הפנטסטית שמדובר ב''חוק הצהרתי'', שאיננו מחייב את כבוד השופט. כך שגם חקיקה לא תמיד עוזרת. אלא מאי? רבים מהחכמים ש''מגינים'' על בית המשפט העליון יודעים היטב שאין להשקפת עולמם אחיזה בציבור, ולכן במקום לקדם את דעותיהם בצורה הדמוקרטית המקובלת, שהיא גם ארוכה ומעייפת לעתים, הם כופים אותה באמצעות בית המשפט. קל ופשוט. כמו כן, ישנם כאלה מבין החכמים, שיודעים היטב שלטענות יש משקל ויש היגיון, אך הם פועלים במיטב המסורת השמאלנית אצלנו: אם הטיעון קצר - הרי הוא שטחי ודמגוגי; אם הטיעון ארוך - הרי הוא ''ארכני ומייגע''; אם הטיעון חדש - הרי הוא לא נכון, ואם הטיעון נכון - הרי ידוע שהוא כבר לא חדש... אם הטיעון מושמע בלחש - על-ידי מעטים - אין צורך להתייחס; אך אם הוא נשמע בנחישות, לאורך זמן, על-ידי רבים - אין צורך להתייחס, כי לעולם יהיה מדובר ב''התנפלות'', ''נפנופי ידיים'' ו''השקפות מעוותות''. עולם חדש, מופלא ונינוח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חקיין עלג ונלעג |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| חיקוי הוא צורת סאטירה מאוד מקובלת |
|||
|
|||
ברוך השב(?) מארץ הירח. אם זה לא הצחיק אותך - אני לא אשם שאתה חסר חוש-הומור. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי