  
  
  
|
 |
|
||
  אתה יכול קצת להרחיב בעניין התנוונות האונות |
|||
|
|||
עקב בזיזה? נשמע לי כמו רעיון חדש ומרתק ביותר | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| למי שזוכר: במצבים נירוטיים מתקבלות אינדיקציות |
|||
|
|||
לירידת היכולת לבצע מטלה כפולה (2 דברים בו זמנית) - שהינה פרדיגמה של תפקיד מורכב ( Huddelston, 1974 ). במחקרי אודות חלוקת קשב, שנערך בביה''ח לווינשטיין נמצא שאקטיבציה נמוכה יותר של האונה הפרונטלית (המשתקפת למשל בירידת סף תדר ההבהוב בו נקודה מהבהבת נתפסת כיציבה CFF - Critical Flicker Frequency) מביאה לירידה ביכולת ההתמודדות עם תפקידים מורכבים, וירידה ביכול האינטגרציה והסינטזה של מספר רכיבים למבנה לכיד.הדבר משתקף למשל בדירוג נמוך יותר של טיב ביצוע עובדי תעשייה מצד הממונים (כמות תפוקה, הצעות ויוזמות לשיפור תהליכי יצור, שביעות רצון הממונה מביצוע בתפקיד מורכב, וכד'). בלי להכנס במפורט לתוצאות המחקר הזה, החלוצי בממצאיו בעולם אודות סגנון קוגניטיבי זה של יכולת ביצוע תפקידים מורכבים ובו זמניים, אציין כי אנשים אצלם רמת האקטיבציה של האונה הפרונטלית נמוכה יחסית, ויכולתם לביצוע תפקידים מורכבים נמוכה, נוטים יותר מבעלי האקטיבציה הפרונטלית הגבוהה לתצורות ההתמודדות הבאות: 1) מקיאווליזם כלפי הזולת, על מנת להשיג יתרונות שאין ביכולתם להשיגם בביצוע מורכב. 2) ערור תחושת חרדה אצל הזולת והטלת דופי בו. 3) הם נוטים יותר להשיב בחיוב על פריטים בשאלון שבניתי (SMOS ) מסוג: אם לראות את הדברים באופן מפוקח, אז לפעמים -בשביל לקבל יותר הערכה - כדאי דווקא לסבך את הדברים או להצביע על קשיים. או: לעיתים, דווקא גילוי חולשותיהם של אחרים יכול להביא ליתר הערכה כלפי. 4) למרות גילויי רהב (אני נוטה לעשות כל דבר בצורה מעולה ומיוחדת; אני נדיב יותר מרוב האנשים) הערכתם העצמית הינה נמוכה באופן מובהק ונמוך בהרבה מזה של בעלי היכולת הגבוהה לחלוקת קשב (בעלי האקטיבציה הפרונטלית הגבוהה) : ''תכופות אני מרגיש חסר ערך (שאין בי כלום, שאני לא ''שווה'' כלום)'' - תחושה הזרה לבעלי האקטיבציה הפרונטלית הגבוהה, שחרף צניעותם הקיומית , מדרגים באופן גבוה מאד את הפריט ''אני מיוחד ובעל איכות גבוהה יותר מאחרים (אני ''סוג א''' יותר מאחרים)''. 5) גישת הנמוכים בחלוקת קשב למצבי היום יום היא גישת משחק סך- 0 : ''בעצם החיים הם ג'ונגל בו כל אחד מנסה לחטוף כמה שיותר''. תוצאות המחקר וניתוחיו מובאים בפרוט בספר ''חלוקת קשב'', גומא - מדע ומחקר, צ'ריקובר, 328 עמודים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נשמע מעניין, האם הירידה באקטיבציה הנה תוצאה |
|||
|
|||
של התנהגות הנבדק או שהנה הסיבה להתנהגות? שאלה שניה, איך קישרת בין הירידה באקטיבציה לבין תכונות אישיות ועמדות, האם מצאת קשר סיבתי או מתאם? האם תוכל להרחיב לגבי אוכלוסית המחקר? האם המונח מצב נוירוטי מבטא אבחנה כללית של נוירוזה או התקף ספציפי או החמרה של מצב נוירוטי? האם יש הבדל בין תפקוד הנבדק במצב כזה לבין ירידה בתפקוד במצב של חרדה (ספציפית, פובית או דיפוזית - רמת חרדה כללית). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי