| ולו רק משום שאולמרט כבר הורשע בשני אישומים קלים (הסעיף השלישי מתוך שלוש שעליו התנהל המשפט הספציפי). מאחר ובית המשפט קבע שבשני הסעיפים שבהם זוכה אולמרט מחמת הספק נעברו העבירות שיוחסו לאולמרט, פרקליטות המדינה מגישה ערעור בימים אלה לעליון. כלומר, התהליך המשפטי בעיצומו, וטרם הסתיים. אצל ליברמן התהליך המשפטי טרם החל - טרם הוגש כתב אישום נגדו. מה עוד שבדקה ה-91 התעוררו המשטרה והתביעה והרחיבו את החקירה לכאורה בעקבות פרסום בערוץ 10, דבר שמראה שלא נעשתה עבודה רצינית בתיק.
מספר תיקים נגד אולמרט נסגרו בתוך פרק זמן קצר יחסית - של מספר חודשים עד שנתיים חקריה, בעוד שנגד ליברמן מתנהלת חקירה של 15 שנים! שבסופה החליט היועמ''ש לסגור את התיק מחוסר הוכחות, בעוד שהוא יוצא לציבור עם כתב הרשעה חצוץ שמספר לנו שליברמן חשוד בזה ובזה ובזה ובזה אבל אין למדינה יכולת להוכיח זאת. זוהי התנהגות זולה ומכוערת שצמרת המשפט אימצה לעצמה, במקום שהיא נכשלת. זוהי התנהגות שלא יאה לשומרי חוק, וזוהי פגיעה קשה בעקרון המשפטי שכל אחד זכאי עד שלא הוכח אחרת!
בגדול רק אומר ששתי הפיגורות האלה לא יחסרו לי אם ייעלמו מפני הפוליטיקה הישראלית. צריך גם להוציא את המשפטיזציה מחיינו הציבוריים, ולתת כלים חזקים יותר לכנסת לטפל בכל החריגות האתיות של נבחריה, ושהציבור ישפוט בקלפי. היועץ המשפטי לממשלה צריך להיות יועץ לגופי הממשל בכל אשר להתנהלותם השוטפת, ולא לעסוק בבניית תיקים לאלה שהוא היועץ שלהם! זה תהליך בלתי טיבעי ולא נבון. כבר שנים מדברים על פיצול התפקיד הזה - העברת תפקיד התביעה נגד אישי שלטון לתביעה הציבורית - והגיע הזמן לעשות זאת. |