|
ויכוח סרק | |||
|
|||
הויכוח על מהימנותו של מרואן לגבי הידיעה על פתיחת המלחמה אינה מעניינת. הרי ממשלת ישראל החליטה החלטה אסטרטגית שהיא לא תפתח בלחימה ראשונה. אז נניח שקיבלנו התרעה בזמן, הרי אם איננו מתכוונים לתת מכה מקדימה הרי התועלת שבידיעה הוא קטן מאוד. יגידו יכולנו להיות יותר מוכנים. יתכן, אך ביחסי הכוחות בנקודות מסוימות לאורך תעלת סואץ לעולם לא יכולנו לזכות בעדיפות. לכן, יש להניח כי התוצאות של יום הלחימה הראשון היו בלתי נמנעות בכל מצב. ההוכחה לכך מצויה בלחימה ביום השלישי (8.10). למרות התכנון המדוקדק נחלנו כשלון. מדוע? מאחר ומודיעינית לא היו בידינו ידיעות על כלי הנשק שהיו בידי המצרים ואיכותם, שהופעלו ביום זה. וזה כלל אינו קשור למרוואן. כמו בכל המלחמות שניהלנו. המצב החל להיות לטובתנו רק כאשר נטלנו יוזמה בשדה הקרב. ובמלחמה זו זה החל עם הצליחה. הסיפור שמרואן התנדב להיות סוכן כפול בשביל ההטעיה של מלחמת יום הכיפור נשמע הוליוודי מדי. החיים הם פשוטים והבוגדים הם אנשים אומללים מסיבה זו או אחרת. כך נראה לי מרוואן.אדם אומלל שלא מצא את מקומו בסביבה שבה הוא חי. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |