| בשלב זה אני רק אסתייג ואתייחס ל-3 עניינים: - לעניין הסוכן מרואן, לדעתי הוא היה סוכן אמת ולא כפול או מוכפל, הפעלתו היתה בעייתית מבחינה מבצעית, גם בשל מעמדו האישי והפרופיל הפסיכולוגי שלו. ישנן עדויות שהוא הסתכסך עם גמאל נאצר, אבי אישתו, וגם שהוא לא ראה את סאדאת כיורש ראוי לנאצר, מאותן סיבור שגם שמעון שמיר חשב כך.
- לעניין מה קרה בליל ה-4-5 באוקטובר, זה לא נכון ש''בבל'' קרא לזמיר לפגוש אותו בלונדון ורק אז בליל 5-6 באוקטובר הוא מסר לראשונה על כוונת המצרים לפתוח במלחמה ב-6 באוקטובר, אלא שהוא העביר את קוד הפתיחה למלחמה כבר בליל חמישי-שישי. למרות זאת צה''ל נהג בשישי כיום רגיל. חיילים יצאו לסופי שבוע, הימ''חים לא הוכשרו להפעלה מיידית, והצמרת המדינית - ביטחונית ביקשה רק לוודא במידע נוסף שיש דברים בגו. כל זאת למרות שבמשך כל הקיץ זרמו מאות ידיעות שהראו על תכונה מיוחדת בהכנת הצבאות המצרי והסורי. למרות התרעה של חוסיין ב-25 בספטמבר, למרות קירוב סוללות הטילים לתעלה ועוד כמה דברים כאלה.
- לעניין מותו של מרואן - תפיסת הרוצחים תביא לפתרון של התעלומה לתמיד. אבל הסיכויים לכך קלושים, אלא אם תהיה איזושהו 'ענת קם' מצרי. הערכתי היא, שהמודיעין המצרי הוא שחיסל את מרואן כעונש על בגידתו. צריך להזכיר שהמצרים לא ידעו מיהו אותו ''בבל'' עד שאלי זעירא חשף אותו ביאושו מהאשמות נגדו ובטימטומו בסיפרו ב-2004. מרגע זה מובארק נתן הוראה לחיסולו כעונש וכהתרעה. לשם כך הוא בנה פסאדה כאילו מרואן היא מצרי עם כבוד, השגרירים המצריים באירופה הזמינו אותו לאירועים. המצרים התאמצו להראות שמראון הוא חביבם וגיבור לאומי, עד שהוא חוסל ב-2007. המצרים יכולים רק לרמוז לאנשיהם שדחילאק לא יהיו אשרפים מרואנים, אבל הם לא יכולים להודות בפומבי שסופו של כל בוגד לתליה... או לנפילה.
אשתדל בהמשך להוסיף דברים בעניין. |