  
  
  
|
 |
|
||
  שואה ואמונה. |
|||
|
|||
צבי גיל מנסה בדרכו המיוחדת ללא רגשנות מיותרת ותוך שמירה על האמת העובדתית בקור רוח להעביר לקורא המאמר את המטאמורפוזה שעבר מילד חסיד גור לאדם שאמונתו מסתכמת אולי בהנחה שבתקופת השואה, הקב''ה יצא לחופשה. אין ספק שאם לא היה חוזה מר גיל בזוועות , אולי אם משפחתו היתה בורחת לרוסיה, היה היום מר גיל נמנה על המכובדים שבזיקני חסידי גור, אולי היה רב מכובד. את המטמורפוזיס הזה עברו רבים וטובים מהניצולים. ולעומת זאת רבים לא פחות המשיכו להחזיק באמונתם ומסתמכים לצורך כך על ניסים פרטיים שארעו להם. אימי שתחייה עברה בשואה שמונה מדורי גהינום. היא גם ממשפחת חסידי גור, שמתוך תשעה ילדים נותרו אחרי השואה רק היא , אחיה , ואחותה. אמא לא ויתרה על אמונתה החזקה, ומתרצת זאת בניסים הפרטיים שארעו לה מבחינתה העובדה שהעמידה כמעט מאה צאצאים , נכדים נינים ואף אולי תזכה לבני נינים בקרוב מציינת את העובדה שהיא אישית נצחה את היטלר שממנו לא נשאר שריד ופליט ולכן התחזקה באמונתה.. אחותה גם היא לא ויתרה על אמונתה, ולמרות שאיבדה בעל ומשפחה נהגה כמו אימי התחתנה והעמידה אף היא צאצאים רבים מאוד. אחיה לעומת זאת, שהיה אחד כבר בגיל צעיר מאוד מוכר כעילוי, ויתר על אמונתו לחלוטין, מבחינתו האימרה הצינית ''הקב''ה יצא לחופשה ''בתקופת השואה היא מציאות חיים , לאחרונה התחלתי להפגש איתו יותא ויותא וסיפוריו אודות השואה הוכים ומתרבים, גם הוא כמו גיל נפתח, ומספר מספר ומספר. גם לדוד יש חוויה דומה בה תלו את ראשי הקהל בעירו סוסנוביץ (אולי זה אותו אירוע של גיל) ואחד התלויים המשיך בשיאת ''שמע ישראל במשך דקה וחצי עד שפרחה נשמתו לגן העדן. הוא מספר , כי עד עצם היום הזה כשהוא מגיע לבית הכנסת, ושומע את שמע ישראל, נפשו מתחלחלת כי הוא נזכר ב''שמע ישראל של אותו יהודי''. את גישתי, שההשמדה לא היתה קורית כלל וכלל אם עם ישראל היה מחונך להקרבת החיים של היחיד למען הרבים, כלומר לא היה מושג כזה של יודענראט ומשטרת היהודים הידועה לשמצה, אם עם ישראל היה מחונך להרוג ולהיהרג כפי שדורשת ממנו התורה במלחמתו נגד האוייב ובמיוחד נגד אויב חסלני כמו הנאצים קרי - עמלק., ייתכן שהיו היו הנאצים נרתעים מההשמדה. מלחמת העצמאות היא ההוכחה לכך, עם ישראל לא נרתע מלהרוג ולהיהרג למען מטרת אחת . לא לחינם מזכיר צבי גיל את תרומתם של חיילי המח''ל שהגיעו לכאן לפעמים יחידים מעיר שלימה כדי להרוג ולהיהרג למען עם ישראל במלחמתו לשחרור ולעצמאות. רוב הרוגי מלחמת השחרור הם נערים, שהגיעו לכאן אחרי שחוו את המוות במחנות ההשמדה והריכוז והחליטו לקיים בגופם ולהקריב נפשם במלחמת המצווה הזו. .................................................... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| גישתך מוזרה! |
|||
|
|||
לפי גישתך הרובים (ולפני כן החיצים והכידונים) הם האשמים במלחמות. לכן היא נראית מוזרה מאד, במקרה הטוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גישתך מוזרה! |
|||
|
|||
כלל לא לא נכון, זו הפרשנות שלך. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי