|
היו כאן בשנים האחרונות כותבים קצת פרועים, דבר שיצר אולי חשיפות | |||
|
|||
בעוד בשנים 82-85 בערך היו לרוב כותבים בעלי רמה. למה כמעט כל אלה אינם כאן עוד? בעייה שהינה כללית בישראל הינה בעיית התחזוקה. כך למשל משקיעים פעם אחת בבניית כביש טוב, אך לאחר מכן התחזוקה השוטפת הינה מינימלית, סבורים שאם הישקיעו פעם אחת, הדבר פוטר מחשיבה וקשב בהמשך. וכך נוצרים פקקים. בישראל מקובלת גישה בתחומים רבים, כולל גם באקדמייה או אף בעיתונות, לפיה מישהו הישקיע פעם אחת, היקצה קשב רב אז ומאמץ - שארית חייו הוא יכול כבר לקטוף דיוידנדים תוך מאמץ מינימלי. לכן כה נפוץ כאן גם העניין שפרופסורים מכובדים, שפעם הישקיעו מאמץ, נישענים בהמשך על עבודת עוזרי מחקר והוראה או סטודנטים מבריקים, תכופות תוך גניבת קניינם הרוחני ומעשים לא טובים המתלווים לכך, כגון הצנעת הניגזל וסירבול קידומם של אלה, לטשטש את הגניבה. בעיתונות - הופכים להיות מאנייריסטים. וכך הלאה. כל דבר דורש השקעה ורצון טוב ובונה גם בהמשך. בלי אקלים טוב ומטפח, שום אירגון אינו יכול לשרוד, אלא אם כן משקיעים בו משאבים מבחוץ. | |||
_new_ |
הפגיעה במצויינות. גישת ''מאמץ מינימלי בהמשך'' | |||
|
|||
מביאה גם לסילוק מצויינות ואת טובי האנשים, ומעודדת אנשים בעלי קירנוף, אנשים בנליים וקונפורמיסטים, או סתם אנשים פרועים שאף אחד לא לוקח אותם ברצינות. למה? איש ''המאמץ המינימלי בהמשך'' אומר לעצמו: בשביל לקטוף דיוידנדים בהמשך, לאחר שלב ההשקעה הראשונית, וזאת כמעט ללא כל השקעה, יש לסלק או למזער אנשים ש''יכולים לגרום לבעיות ולקונטרוברסיאליות'', ולתת לעניינים להתנהל על מי מנוחות. אבל אנשים מבריקים תכופות חוטפים אש ויוצרים סביבם מעין סקאנדלים, מצד אנשים ירודים או בינוניים מאד, באשר האיש המבריק הוא כל מה שהם לא, ולכן, ברוב שנאתו הקיומית, הוא יציק להם וייצור סביבם מהומה. וכך, עקב זאת שסביב אנשים בעלי תרומה ממשית נוצרות תכופות מהומות מצד עשבים שוטים, הרי על מנת שהעניינים יתנהלו על מי מנוחות, מסלקים דווקא את האנשים המבריקים או ממזערים אותם. אלא שאז רמת האנרגייה באירגון יורדת, והאטרקטיביות שלו יורדת, הטובים שנישארו בורחים, והעשבים השוטים - מלוא כל הארץ. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |