  
  
  
|
 |
|
||
  השאננות לציון שוב מכשילה את מר אורן! |
|||
|
|||
זה כאילו שאורן בא לקלל אבל יצא מברך (''... לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ, וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ''). הכשלון האידאי של אורן, כשלון ''השאננות לציון'': היכן הוא הוכיח )או הראה) שהאידיאולוגיה של יריביו היא רק ''הזיה משיחית'' מטורפת, שאין לה שום הגיון מדיני-פוליטי-צבאי ושום עומק תרבותי-ערכי? לחילופין, היכן הוא הוכיח שיש ההיגון מדיני-פוליטי-צבאי, או עומק תרבותי-ערכי ב''הזיות המשיחיות המטורפות'' שלו ושל קיצוני הימין, שגם זורקים בקבוקי תבערה על ג'יפ של צה''ל? נאדה! הכשלון הזה בולט בחלק הנקרא ''עונשו של מתנחל'' שם דברי אורן על האידיאולוגיה הלאומית-שמאלית מראים לנו את עומקה של אי-הבנה ממנה הוא סובל. אבל מסתבר שהוא גם אינו מבין את העניין (החדש יחסית) שיש למתנחלים בנטיעות לא מעטות של כרמי זיתים ואת ההקשר האידיאולוגי. ראשית, לנטיעות של מטעי זיתים על ידי המתנחלים יש בהחלט קשר לאידיאולוגיה – 'אם אטע עץ ''יהודי'' לא יוכלו למסור את השטח בגלל הציווי 'אל תעקור נטוע' (''כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר''. דברים כ, י''ט). שנית, העניין האידיאולוגי הזה הוא גם הבסיס לאסטרטגיה שלאחרונה מכונה ''תג מחיר''. על פי האסטרטגיה הזאת התגובה הראויה לפינוי מאחז לא חוקי היא לחבל בנפש, ברכוש ובמטעים של פלשתינאים. אבל בזה לא תמו הרעיונות האסטרטגיים המטורפים... כמו למשל השלכת בקבוק תבערה על רכבי צבאי. לפי התיאור של אורן יש בספר של ברבש סאטירה שמתאימה להגדרה של שהוא עצמו הציג במאמר: לעג לאלה בחברה שאיבדו ענווה אנושית, לעג לחולשותיהם, למגרעותיהם ולסתירות בדעותיהם (''הסמביוזה בין אבא לעץ...''). לפי התיאור של אורן הספר מציג גם קשר ברור מאד בין האידיאולוגיה של המתנחלים ובין עץ הזית. גם הניבוי של ברבש ביחס למה שעשוי לקרות הוא סביר על בסיס ניתוח של מה שקורה בפועל (''הסמביוזה בין אבא לעץ...''). ''הנבואה'' היא, היא ההתמודדות של המחבר עם האידיאולוגיה והאקטואליה. על פי המאמר של אורן ''הנבואה'' היא המסר של ברבש. האשליה של אורן שזה לא יקרה כנראה גורמת לו ללעוג לנבואה ובכך אינו מתמודד עם המשמעות האמיתית של המסר. במצוקתו מנסה אורן, נציג ''השאננות לציון'' בפורום, את כוחו בהוצאת דברים מהקשרם באמצעות ציטוט מגב הספר שמהווה משפט הסיום למאמר שאינו מכבד את כותבו. הרי ההמשך למשפט הזה מהווה תיאור תמציתי של נושא הספר: סאטירה על המתנחלים ותומכיהם (http://www.newlibrary.co.il/Htmls/page_288.aspx?c0=1...). | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי