  
  
  
|
 |
|
||
  פרס נובל |
|||
|
|||
מתברר כי גם ההודעות של ועדות פרס נובל על זוכי הפרס לשנה זו, מנוצל על ידי כמה ממשתתפי הפורום הימניים כעילה לפרסום דעותיהם הגיזענות. האדון אביאני מצא לנכון לפרסם את רשימת הזוכים היהודים בפרס נובל מראשית חלוקתו (מדוע זה כל כך חשוב?), וגזעני הפורום קפצו על כך כמוצא שלל רב, וכבר הם מבלבלים את המוח עם כל מיני שטויות על I.Q גבוה יותר ליהודים, והפעם הם גם הוסיפו לכך נופך של גזענות פנים יהודית כאשר ייחסו את העליונות הזו ליהודים אשכנזים. טוב,אצל אנשי ימין, דברים רעים אינם מפתיעים. זה מנהגו של ימין גזעני בכל מקום. דומני כי אנשי הימין מתפארים כאן על הישג שאין להם חלק ונחלה בו. היהודים שקיבלו את פרס נובל לאורך השנים, לא היו מזהים עצמם כיהודים אם היהדות היתה ניתפשת כפי שהיא מיוצגת כיום בישראל, יהדות לאומנית, דתית קנאית, גורסת ושורפת ספרים, מחרימה את החושבים אחרת ומגרשת אותם מבתי כנסת (שמאי ליבוביץ), שונאת זרים, כוחנית ורצחנית. הזוכים היהודים בפרס נובל, כמעט כולם (להוציא את מנחם בגין שמעון פרס ויצחק רבין שהם סטיית תקן), מאופיינים בליברליות, בסובלנות, בנאורות ובפתיחות אל השונה והאחר. הם לא היו יכולים להיקלט וליצור בישראל. פרופ' איינשטיין ידע מדוע עליו לסרב להצעה לכהן כנשיא מדינת ישראל. לא מקרה הוא שפרופ' כהנמן, שקיבל השנה את פרס נובל, הגר מישראל לארה''ב, ושם, בקהילה אקדמית פתוחה וסובלנית (משוחררת מגופים סהרוריים מדכאי מחשבה חופשית כמו ''חוג הפרופסורים למען חוסן מדיני''), עלה ופרח עד למעמדו הנוכחי. ישראל הימנית והגזענית לא תייצר זוכי פרס נובל כי עיקר מאמציה מופנים לפיתוח תעשיית ההרג והרצח, לעבודת אלילים של פולחן הכוח והצבא. עוצמתה של ישראל אינה ברוחניותה, גם לא בתחום החינוך, אלא ברצחנותה בדמות שליחת טילים ממטוסים לעבר ריכוזי אוכלוסיה אזרחית. במציאות כזו, אין פלא שישראל הש''סית-ליכודית-מתנחלית, עם כל מיני מטורפים המתכננים את בניית בית המקדש ומחכים רק לפרה המתאימה, (וממומנים על ידי המדינה), מדורגת היום אפילו מתחת לאיראן בכל הקשור לרמת תלמידיה במדעים המדוייקים. היהודים זוכי פרס נובל, זכו בפרס לא בגלל יהדותם, אלא קודם כל בגלל מצויינותם האישית שפרחה בסביבה ידידותית שקיבלה ועודדה אותם מבלי לחקור למוצאם, כפי שעושה מדינת הש''ס-מפד''ל-אגודה בישראל, ששואלת את הבאים בשעריה: האם האמא שלך יהודייה? וגם בגלל שלא לקחו חלק בעבודה זרה של דם, אדמה ואבנים, שהיא היום הספסיאליטה של ישראל. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| משבית השמחות הסידרתי של פא''צ |
|||
|
|||
אדון ספירו הנאור תייג אותי כאיש ימין גזען בלי שהוא מכיר אותי או את דעותיי הפוליטיות. לצערי ''נתברכנו'' בפא''צ במשבית שמחות סידרתי, כשבכל פעם שיש סיבה או מאורע קטן להרמת המורל הוא דואג להשבית את השימחה ע''י הסטת הדיון לנושאים שנויים במחלוקת תוך שימוש בדמגוגיה זולה. השבוע הזדמן לי לראות סרט תעודה בערוץ 8 אודות חייו ופועלו של אורי אבנרי, מייסד ''גוש שלום'' ואדם הקרוב יותר בדעותיו הפוליטיות למר ספירו מאשר לי. דעותיו ומעשיו של אורי אבנרי מקוממים רבים מאיתנו אבל דבר אחד עומד ויעמוד תמיד לזכותו בכך שהוא עושה ולא רק מדבר. אני לא ראיתי את אדון ספירו בהפגנות מחאה בשטחים, לא ראיתיו מפגין בהתנחלויות ומאחזים בלתי חוקיים ביש''ע, לא ראיתיו ישן באוהלי המחאה של מתנגדי הכיבוש, לא ראיתיו מבקר פלשתינים במחסומי צה''ל, בכפרים ובמחנות הפליטים, לא ראיתיו מחלק מזון וציוד לנזקקים פלשתינים וכיוצ''ב. מתברר שבמקרה של מר ספירו הסלוגן הישן והידוע תופס היטב ''תן לאצבעות ללכת במקומך...'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בועז, יכולות להיות כמה סיבות לכך שלא ראית... |
|||
|
|||
את ספירו בהפגנות. בין הסיבות שתיים במיוחד רלוונטיות לענייננו: אחת, שהוא לא היה שם. שתיים, שאתה לא היית שם. ובכן, איזו מהן נכונה ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יוסי, חובת ההוכחה אינה מוטלת עלי אלא על ספירו |
|||
|
|||
באופן אישי לא השתתפתי מעולם בהפגנות מחאה נגד הכיבוש וכיוצ''ב. לא בגלל שאני תומך בכיבוש אלא בעיקר בגלל אופיים הפרובוקטיבי והניבזי של המפגינים. לעומת זאת יצא לי להיות בצד השני של המתרס כמתבונן מהצד במסגרת שירותי הצבאי ברצועת עזה. החוויה לא מלבבת ואם אדון ספירו חושב שהוא וחבריו תורמים בכך משהו הם טועים בגדול. האמת, מעולם לא יצא לי לראות את תמונותו של אדון ספירו - לא בעיתונות ולא בטלוויזיה. תחושת הבטן שלי היא שהוא יותר נמר של נייר מאשר פייטר אמיתי מהסוג של אורי אבנרי, אייבי נתן, תמר גוז'נסקי ודומיהם. אולי פה ושם הוא אכן לקח חלק בהפגנות אבל זה יותר בשביל הפוזה. כמו כן, חובת ההוכחה היא עליו לא עלי. אשמח אם יספק לנו תמונות... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אדון אביאני - טעה פעמיים, ופעם אחת ירה באפלה |
|||
|
|||
אדון אביאני טעה פעמיים: פעם ראשונה, כאשר הוא סבר כי האשמתי אותו בימניות גזענית. יתכן והוא חש ככזה, ובענין זה הוא בוודאי מכיר את עצמו טוב ממני, אבל אני לא טענתי כך כלפיו. צריך לדעת לקרוא טקסטים, ואם האדון אביאני מתקשה בכך, בוודאי שאין זו אשמתי. מה כן כתבתי? ששליפת הזוכים היהודים בפרס נובל, כפי שהעלה אותם אדון אביאני לפורום, היוותה עילה לכמה אנשי ימין קיצוני לפרסם את הגיגיהם הגזעניים. פעם שנייה טעה אדון אביאני כאשר ייחס לי ישיבה בבית ע''י המקלדת, כמי שמסתפק בכתיבה בלבד מבלי לקחת חלק בהפגנות ובפעולות מחאה. גם אם זה היה נכון, לא היה מקום לבוא אליי בטענות כי זה מנהגו של עולם, שעיתונאים מתרכזים בכתיבה ובכיסוי הארועים, ורק מיעוט קטן מבין העיתונאים לוקח חלק פעיל במחאות ובהפגנות פוליטיות. אדון אביאני ירה באפלה מתוך תקווה שאולי יפגע אבל החטיא בגדול. מה לעשות, ואני שייך לאותו מיעוט של עיתונאים שגם לוקח חלק פעיל בפעילות חוץ פרלמנטרית במסגרת תנועות ואגוני שלום מגוונים. הסיבה שאדון אביאני לא ראה אותי בפעולות נגד הכיבוש וההתנחלויות בשטחים הכבושים, נובעת כנראה מהסיבה הפשוטה שהוא לא היה שם. אני משתתף בפעולות מחאה נגד מדיניות ממשלות ישראל מאז סוף שנות ה- 60 של המאה הקודמת ועד לימים אלה. הנה רשימה קצרה: השתתפתי בעשרות פעולות מחאה נגד ההתנחלויות וצבא הכיבוש בשטחים הכבושים, אכלתי שם לא מעט גז מדמיע. השתתפתי בעימותים קשים עם מתנחלים וחיילי צבא הכיבוש שביקשו לחסום את דרכנו ליעדי ההפגנה. נעצרתי פעמים רבות על ידי המשטרה וביליתי שעות ארוכות במעצרים משטרתיים. הועמדתי מספר פעמים לדין באשמת השתתפות ''בהפגנות בלתי חוקיות'' ופעם אחת כלל כתב האישום גם סעיף של ''העלבת עוד ציבור'' (מושל בית לחם). הורשעתי לא אחת ואני נושא עימי הרשעות פליליות בגין פעילותי נגד הכיבוש, שהן לטעמי הרשעות שיש עימן כבוד. השתתפתי בעשרות פעולות מחאה נגד הנשק הגרעיני הישראלי בחום המתיש בדרום ליד הכור בדימונה (גם שם נעצרתי) ובמשמרות מחאה מול כלא אשקלון בדרישה לשיחרורו של אסיר המצפון מרדכי ואנונו (ונעצרתי פעם אחת לאחר שסרבתי למסור למשטרה סרט צילום). השתתפתי בעשרות הפגנות למען סרבני הכיבוש מול כלא 6 בעתלית וליד כלא 4 בצריפין. השתתפתי(והייתי בין היוזמים) של יום עבודה במחנה הפליטים דהיישה כדי לסלול כביש בתוך המחנה למען הקל על תושבי המחנה, בעיקר בחורף כשהם מבוססים בבוץ. נימניתי עם יושבי אוהל מחאה מול בנין הממשל הצבאי בחברון בדרישה לפרק את קרית ארבע וכמענה לרב לוינגר ששהתמקם גם הוא שם. הפגנתי יחד עם פייסל חוסייני נגד עוולות רבות של ממשלות ישראל כלפיו וכלפי מכון התעוד שעמד בראשו (ונעצרתי). השתתפתי בפעולות נטיעת עצים שארגן בשנות ה- 80 ד''ר מובארק עוואד שהקים במזרח ירושלים את המרכז הפלסטיני לאי אלימות, והפגנתי כמובן נגד גירושו. כחבר הסניף הישראלי של אמנסטי אינטרנשיונל השתתפתי גם בפעולות מחאה שלא קשורות לכיבוש, כמו הפגנה נגד הפרות זכויות האדם בסין הקומוניסטית בימים בהם ביקר בישראל ראש ממשלת סין. גם בימים אלה יכולים אלה המתעקשים לשזוף את פניי לראות אותי בהפגנות ''יש גבול'', ''שלום עכשיו'', ''נשים בשחור'', ''תעיוש'', ''הועד למען מרדכי ואנונו'' ועוד. כל מה שהזכרתי עד כאן, הוא מעט מזעיר מהפעילות המחאתית בה השתתפתי בעשרות השנים האחרונות. אשמח מאד אם אדון אביאני יצא מקליפתו ויצטרף אליי (גם למעצרים המשטרתיים). אם כך יעשה, יוכל לראות אותי הרבה פעמים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לספירו:כבר פלוגתא,ועם כל הלב,אכן רקורד מרשים לך |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון:אמרת משהו שצריך לתת עליו את הדעת. |
|||
|
|||
חלק מהזוכים,שאנחנו מתפארים בהם כל כך, כולל אלברט קאמוס,שנחשב לערבי.(איזו בדיחה גרועה,הוא היה יהודי אלג'ירי) לא היו יהודים בולטים. עוד נדבר. הנושא מורכב מאד,כרגיל. אבל אמרת משהו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלבר קאמי |
|||
|
|||
אלבר קאמי (Albert Camus) כלל לא היה יהודי אלג'יראי אלא בן למשפחה ענייה ביותר של ''שחורי הרגליים'' (Pieds noirs), צאצאי המתנחלים הצרפתיים שהתיישבו באלג'יריה אחרי כיבושה ב- 1830, בד''כ על אדמות שהופקעו מן הילידים המוסלמיים (אולי אתה מבלבל בינו לבין Derrida, שהוא אכן יהודי אלג'יראי). היו לכך השלכות עמוקות על הדילמות המוסריות שנקלע לתוכן ושביטא ביצירתו - השלכות שאולי יהיה לך כמתנחל/חסיד ההתנחלות פחות נעים להכיר בהן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלבר קאמי והים-תיכוניות |
|||
|
|||
האם אלבר קאמי לא היה מתיישב צרפתי באלג'יר, עד שחזר לצרפת בשנות ה- 50 בה מצא את מותו בתאונה טרגית ב- 1960 בגיל צעיר יחסית? אגב, איני סבור שהיה יהודי, והנושא היהודי מעולם לא הופיע בכתיבתו באופן כלשהו, אם איני טועה. תאורי ההווי הים תיכוני, הים, השמש, וערבי הבריזה הנעימים והאופפים הנם מופלאים (למשל ''קיץ באלג'יר''). זוכרני שאחר שנה בירושלים (1972 - והרי ''ירושלים עיר קשה'' - א.ב. יהושע, שלושה ימים וילד) התחלתי להתרפק על על ארכיטקטורת איזורי הים התיכון (כגון מרוקו, טוניס, יוון וכד') או על ספרי הווי ים- תיכוניות. ואף כתבתי אז (1972-3 ) השגות על מבנים מנחמי-כוח ונוגדי כוח power-countering ומבוזרים, וצבעים נוגדי-כוח כגון הטורקיז, המאפיינים בנייה ים תיכונית. זאת תוך עניין למשל באומנות מבוזרת מבנית כגון זו של פול קליי. זאת בעוד בצבא, קודם לכן, עסקתי במבנים חברתיים כוחניים וממורכזי כוח, כגון מצרים של עבד-אל-נאצר, למשל בעבודה לא מסווגת אודות תחושות חוסר האונים בחברה המצרית שכתבתי במסגרת צבאית ''שלטון ונחשלות -אספקטים של השלטון והממשל במצרים כפי שהודגמו במלחמת ההתשה'', 1971 וזאת תוך ציטוט נרחב מהספרות והדרמה במצריים דאז. קישורים: מבנים נוגדי-כוח ומבוזרים באמנות: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=876&rep=56277&... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלבר קאמי והים-תיכוניות |
|||
|
|||
אלברט קאמו נולד ב7 לנובמבר בשנת 1913 באלג'יריה, לאב צרפתי מאלזאס ולאם ספרדית. אביו גויס ב1914 כדי להגן על המארן בצרפת ונהרג באותה שנה ב17 לאוקטובר, כך שלא הכיר את אביו. בעקבות גיוסו של אביו, אימו קאתרין חזרה לאלג'יריה עם ילדיה לאימה לבירה האלג'ירית, עקב ליקויים בשמיעתה ובדיבורה, סבתו שהייתה מורה לקחה תחת חסותה את חינוכו. בזכות המורה שלו לואי ז'רמאן שהאיץ בו להגיש בקשה למילגה יכל לסיים את לימודיו בקולג' וללמוד באוניברסיטה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי