פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מקרה לדוגמא, של השפעת המשבר הנוכחי על מוסד פיננסי בודד
סתם אחד (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 18:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכדברי אורי זוהר, ''קחו לדוגמא, למשל...''

כדי להראות את מידת ההשפעה שיש ושיכולה להיות למשבר הנוכחי
בכלכלת העולם (המדינות המתועשות אם תרצו) די להתבונן שמה שקרה
מאז תחילת משבר האשראי באוקטובר 2008, בבנק אחד - ING שמו, או
בשמו המלא ING Groep.

ל- ING, הבנק הגדול בהולנד, היה לכאורה מאזן רזרבות מזומנים למעלה
ממה שדורש החוק ההולנדי, או ככל שזה נוגע ל- ING בארה''ב, למעלה מהדרוש
בחוק האמריקני. בנוסף לכך, וזו הנקודה החשובה, בניגוד לבנקים הגדולים באירופה
ובארה''ב, ING לא היו מושקעים - לא במשכנתאות סב-פריים או נגזרותיהם
בשל היות עיסוקו העיקרי של הבנק בביטוח וב-retail. כמו כן הבנק אינו לא הנפיק
כרטיסי אשראי וכך לא נחשף לחובות הלא מסופקים של אשראי הכרטיסים שבנקים
גדולים בארה''ב ובאירופה חשופים לו (מאות מיליארדים).

למרות הנתונים האלה, נאלצו ב-ING  לספוג (למחוק) חובות בסדר גודל של
למעלה ממיליארד יורו, ולבקש הלוואה מממשלת הולנד בסך 10 מיליארד יורו
לכיסוי ההפסדים. בנוסף עוסקים בבנק בנ''ל מאז אוקטובר במכירת נכסים לא
חיוניים, ביטול השקעות חדשות, מכירת חלקו של הבנק במוסדות פיננסיים
במזרח הרחוק, ולאחרונה מכירת חברת הביטוח הענקית של ING בקנדה.

וכל זה רק כדי לאפשר את שרידותו של הבנק באקלים הכלכלי של 2009.

אם ניקח את רמת הפעילות לצמצום השומן (והבשר) של בנק יציב כ- ING,
ונשליך מכך למה שקורה או אמור לקרות בבנקים הגדולים בארה''ב, הרי שברור
שמוסדות פיננסיים כ-JPM או סיטיבנק, השקועים עד צוואר בחובות לא מסופקים
במאות מיליארדים דולרים, חיים על זמן שאול, אלא אם יולאמו או שיוזרמו
אליהם מאות מיליארדים כפי שנעשה עד כה.

ניתן להקיש מהיחס בין המקרה הפרטי של ING, ושאר הבנקים הגדולים (שבעצם
גרמו למשבר הנוכחי), ליחס שבין בנק הפועלים או לאומי בישראל לבין הכלכלה
של המדינות המתועשות, והמסקנה המתבקשת היא שמידת החשיפה למוצרים
הפיננסיים שעומדים במרכזו של המשבר הנוכחי אינה קנה מידה למידת הסכנה
אליה נחשפו מוסדות פיננסיים ברחבי העולם (או כלכלות של מדינות שלמות
לצורך זה). החשיפה הישירה למשכנתאות מופרכות או לחובות לא מסופקים
אינה המדד לכן להשפעה שיכולה להיות למשבר העולמי הנוכחי על בנקים
בישראל (כולל בנק ישראל) ועל שרידותה של כלכלת ישראל.
_new_ הוספת תגובה



הערות, הבהרות
דוד סיון (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 6:28)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. המשבר הנוכחי לא החל באוקטובר.
ב. יש ערך לדוגמאות אבל לא בהכרח מעידות על הכלל.
ג. מה זה ''חובו לא מסופקים''?
ד. בדרך כלל בנק יציב בדרך כלל לא לוקח הלוואה של 10 מיליארד יורו.
ה. לפחות שתי ידיעות שמצאתי טענו שהבנק הוא נפגע של המשבר הפיננסי (שכפי שכתבתי ראשיתו במשבר הסאב-פריים ונגזרותיו). בין השאר מוזכר הקשר של ING למשבר האיסלנדי שגם קשור בעבותות הסאב-פריים ונגזרותיו.

ו. מידת החשיפה למשכנתאות הסאב-פריים ונגזרותייו היא מדד עיקרי שמייצג את גורמי המשבר העולמי הנוכחי. לכן מידת החשיפה של המשק הישראלי למשבר הסאב פריים ונגזרותיו היא כן מדד על מצבה שך הבנקאות הישראלית וכלכלת ישראל בכלל.
_new_ הוספת תגובה



הערות, הבהרות
סתם אחד (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 15:56)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן המשבר התחיל בספטמבר. בזיכרוני נחרת אוקטובר, אולי בשל המעבר
באוקטובר של המשבר לאירופה.

אם בנק יציב לא לוקח 10 מיליארד יורו מהממשלה, אז אנא בדוק את 'יציבותם'
של ג'יי פי מורגן וסיטיבנק הבנקים הגדולים בארה''ב. סיטיבנק לקחו לפחות 60
מיליארד דולר תזרים מזומנים מהממשל, וקיבלו ערבות לעוד 300 מיליארד דולר
של חובותיהם. אך בתודעת הציבור כנראה שהבנק יציב, כי אין 'ריצה על הבנק'.

איי אן ג'י קשור למשבר האיסלנדי דווקא בשל התגייסותו בשלב מוקדם של
המשבר (באוקטובר) וקניית החשבונות של הלקוחות הבריטיים והחובות של
בנק אינטרנט איסלנדי שהתמוטט ביום אחד. בדיעבד זו היתה טעות לקנות את
הפעילות של הבנק האיסלנדי בבריטניה, לאור ההתדרדרות הנוספת במצב מאז,
אך קניית בנק במשבר היא סימן לחוסן של איי. אן. ג'י ולא להיפך.

הבאתי את איי אן ג'י כדוגמא לכך שגם בהיעדר חשיפה ישירה להלוואות
סאב-פריים ומוצרי אשראי אחרים (כרטיסי אשראי) בנקים בכל העולם נמצאים
בסכנת התמוטטות. לא המצאתי את זה. המידע ברשות הציבור באינטרנט
ובעיתונות הכתובה (לא בארץ כמובן - בישראל חיים בבועה מסוכנת מבחינה
זו). כמקור עדכני למידע על העמדות של המומחים המובילים בתחום הפיננסי
על המצב אני ממליץ על האתר של בלומברג, וקטעי הראיונות שנמצאים ביו-טיוב
מהוועידה האחרונה בדאבוס.

הבעיה עבור כל מחזיק חשבון בנק אמריקאי או אירופאי החל מספטמבר-
אוקטובר היתה לא רק באיזה מוצרים פיננסיים להשקיע את הכסף, אלא
לבדוק מה הסיכויים שהבנק בו יש לך חשבון יתמוטט בקרוב. וזה שדה סיכונים
מסוג שלא היכרנו בעבר. משום מה על הציבור בישראל החוויה הזאת פסחה
ועדיין פוסחת. אם לשפוט מהדיווח המטעה והמיתמם של בנק הפועלים לגבי
הרבעון האחרון, ועכשיו ההודאה הבלתי נמנעת בהפסדים אדירים באותו רבעון,
הרי שצפויות לישראלים עוד הפתעות. ואסור לשכוח שבנק ישראל עצמו עובד
בהשראת השיטה האמריקאית כמו קזינו גדול, והיה ועדיין מושקע במוצרים
פיננסיים רעילים ביותר אם גם באופן לא ישיר וללא דיווח מלא לציבור. הניחוש
שלי הוא שהם עברו לאחזקות גדולות באיגרות חוב מסוגים שונים, ואם שוק
איגרות החוב לא יתמוטט, בנק ישראל יחזיק מעמד.

העצה היחידה בימים אלה ליחידים היא: שלמו את חובות האשראי שלכם, כדי
לא לשלם ריבית גבוהה בתקופה שהריבית הבנקאית עומדת קרוב לאפס. מיכרו
כסף יקר וקנו בתמורה כסף זול.
_new_ הוספת תגובה



אתה צריך לבדוק
דוד סיון (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 17:13)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. אם בנק יציב לא לוקח 10 מיליארד יורו מהממשלה הרי
שהטענה שלך על יציבות ING חסרת בסיס.
ב. הבהירו לך (תגובה 128551) שמשבר הלוואות ''... זה יצר תגובת שרשרת בכל המערך הפיננסי''. אבל אתה ממשיך וטוען כאילו הערה זו לא נחשבת.
ג. יש עוד מקורות שבאמצעותם אפשר ללמוד על כלכלה בכלל ועל עובדות ספציפיות ביחס לתופעות רבות. אבל הצורה שאתה מציג את המקורות ''בלומברג'' היא כמו לשלוח אותנו 'לחפש מחט בערימת השחת'.
ד. המקורות לטענות שלך נשארו לא ברורים אבל הנה משהו שמעיד על בעיית משכנתאות ב-ING (http://www.bloombergnews.com/apps/news?pid=20601087&...):
ING rose the most in three months in Amsterdam trading after saying it will transfer the risk on 80 percent of its 27.7 billion euros ($35.9 billion) in Alt-A mortgage securities to the Dutch government, limiting further writedowns.

הדוגמה, ING, שלך היא בנק שבכל זאת מסובך בענייני משכנתאות.
_new_ הוספת תגובה



מקרה לדוגמא, של השפעת המשבר הנוכחי על מוסד פיננסי בודד
ע.צופיה (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 8:00)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ציינת מה היו החובות בסדר גודל של מיליארד יורו שהבנק ספג.
זה חשוב להבנת המקרה.
תרמית ה''סאב-פריים'' גרמה לנפילת ''ענקים'' כמו ליהמן ברדרס ואחרים. זה יצר תגובת שרשרת בכל המערך הפיננסי.
לכן, אם הבנק ההולנדי היה קשור לגורמים שנפגעו קשות ב
''תגובת השרשרת'' הרי אין פלא שנפגע.
הבנקים הישראליים קשורים מאוד לבנקאות האמריקאית ולכן חשיפתם מקבילה לחשיפת הבנקאות האמריקאית לחובות אבודים.
הסיבה שאף בנק ישראלי לא התמוטט היא מאופי הפעילות הממשלתית-רגולרית המקומית שבה הממשלה נותנת מרחב רווחים רחב וגדול לבנקאות.
_new_ הוספת תגובה



מקרה לדוגמא, של השפעת המשבר הנוכחי על מוסד פיננסי בודד
אריק פורסטר (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 19:40)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבת ש''תרמית ה''סאב-פריים'' גרמה לנפילת ''ענקים'' כמו ליהמן ברדרס ואחרים.'' ושכחת לציין שה''ענקים'', יחד עם הבנקים למשכנתאות, היו שותפים מלאים בתרמית הסאב פריים.
_new_ הוספת תגובה



מקרה לדוגמא, של השפעת המשבר הנוכחי על מוסד פיננסי בודד
ע.צופיה (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 21:03)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק ב-‏100%.
לא ציינתי זאת כי זה לא היה נושא התגובה.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי