  
  
  
|
 |
|
||
  ישראל צריכה להפיק לקחים מהמלחמת עזה העזה |
|||
|
|||
ואני בטוח שהיא עושה את זה ברמות השונות של הגופים שלקחו חלק בה. הצבא עשה ועושה תחקירים, משרדי ממשלה והממשלה עצמה.לדעתי הלקח העיקרי שנלמד מהמלחמה הזאת היא שיש להילחם בתופעת הטרור בעוצמה רבה ומיידית ולא לתת לטרור להרים ראש בפיגועים קטנים ומתמשכים. אסור לישראל להסכים ולו למעשה טרור אחד ולכאורה קטן ושולי, כי בטרור נלחמים ע''י אנטי-טרור: כוח גדול יותר ונגדי לטרור. נגדי: גם לכיוון ולמומנטום שלו, וגם נגדי מבחינה ערכית. לשמחתי הציבור הישראלי לא רקד על הדם כמו למשל הציבור הפלסטיני ב-911 או בכל פיגוע דמים בישראל. אמהות יהודיות לא ייללו בשמחה כמו החתולות הפלסטיניות המיוחמות בשוֹלחן את בניהן ובנותיהן להתאבד על יהודי. הציבור היהודי היה מלוכד הצורך החיוני של המבצע להגנת הדרום ולא לריסוק החמאס. ריסוק החמאס, עד כמה שריסקנו, היתה דרך הכרחית לריסונו וללמדו אל הלקח. צה''ל לא תקף את אוכלוסיית האוייב. זוהי עלילת דם מירשעת לטעון טענה כזאת ואין לה כלל סימוכים. צה''ל תקף רק מטרות מחבלים מכל הארונים. אבל מה צה''ל צריך לעשות שהמחבלים פיתחו אידיאולוגיה ואסטרטגיה של התבצרות בתוך האזרחים ובשמוש באזרחים כאפוד מגן? אין ספק שאנחנו 'לימדנו' את המחבלים לסמוך על הסתתרותם לאחר גב האזרחים בכל שלא הגבנו מיידית בתחילת האינתיפאדה במתקפה נקודתית ובודדת כדי להמחיש להם ששימוש באזרחים לא יעזור להם להתגונן מפני צה''ל. אז היו נהרגים הרבה פחות, אבל היינו מלמדים אותם שהתכסות באזרחים לא תיתן להם מזור. כי בסופו של דבר עלינו לעשות את הבחירה הקשה שבה הצבא צריך להחליט על מי הוא מגן קודם: על אזרחים ישראלים או על אזרחים פלסטינים. אני מקווה שאפילו אתה מקבל את העקרון שאזרחיך קודמים על אזרחי אוייביך. אני חייב לציין שצה''ל וישראל הגישו עזרה רפואית וכלכלית לאזרחי האוייב תוך כדי המלחמה. חלק מאותה עזרה סוכל או הופרע ע''י החמאס שחושב שעזרה זו פועלת כנגדו. והם יודעים למה הם חושבים ככה. כי רק לידיעתך, במהלך המלחמה לא רק שנהרגו אזרחים שאולצו להישאר בבתיהם כי בקומה למטה היה מחסן נשק או עמדת חמאס ממולכלת, אלא החמאס רצח בעצמו אזרחים שהאשימו את החמאס במלחמה! השאלה היא האם לישראל אסור מבחינה משפטית או מוסרית להילחם נגד ארגון טרור בגלל שהוא שם אזרחים ש'יגנו' על בסיסיו ועל אנשיו? האם מדינה צריכה או חייבת לסבול טיפטוף קבוע של טרור, לא רק קסאמים, ולא להגיב בגלל התנהגות בלתי מוסרית בעליל של ארגוני הטרור הפלסטיניים? לדעתי ישראל חייבת להגן על אזרחיה אפילו במחיר פגיעה סבירה והכרחית באזרחי האוייב. מה עוד שאנחנו צריכים לזכור שאותם פלסטינים בחרו בחמאס מסיבותיהם באחוז די גבוה. דיווח שווה ========== חלק מהמלחמה על תודעת הציבור הוא בשליטה על מקורות מידע. בימינו אלה מקורות המישע אינם רק דיווחי העיתונאים, הכתבים והפרשנים, אלא גם דיווחי בלוגרים והתכתבויות אינטרנטיות, SMS, טלפון, פרורומים ועוד. העזתים דיווחו את הקורה אצלם גם באמצעות האינטרנט שעבד לאורך רוב המלחמה. בעזה האינטרנט קרס לקראת סופה. מלאכת הדיווח על האוייב אינה חובתנו ולעיתים דווקא נכון לעצור, לעכב או לפגוע בהפצת המידע מהשטח.כל השיקולים נלקחים בחשבון ולבסוף צה''ל נוהג לפי הבנתו את היתרון שכל אופציה יכולה לתרום ללחימה. אנחנו לא צריכים לדאוג לא לחמאס ולא לאזרחים שם, מעבר למה שהחמאס דאג להם בשלושת שנות שלטונו. חובת ה'דיווח השווה' אינה חלה על אחד הצדדים במלחמה. כמובן שגם החמאס לא דאג בכלל ל'דיווח שווה'. אך בעוד שדיווח ישראל וצה''ל היו חלקיים בלבד ומשרתים את ענייננו, הדי דיווחם היה אמין ביותר. הצורך להוציא דיווחים אמינים גובר תמיד על הצורך לדווח מיידית, שגם הוא עקרון חשוב ביותר בעיתונאות וגם בתעמולה. לכן, בעוד שאת דיווחי צה''ל אנחנו יכולים לקבל כאמינים, הרי שאת דיווחי החמאס עלינו לקבל בחשד רב ולחפש 'היכן קבור הכלב'. אני יכול לומר בביטחון מלא, שנסמך על , שצה''ל לא ירה מעולם על 'סתם בית' כי התחשק לו. * או שהבית היה מסומן כאתר פח''עי ובטם הותקף היה אישור מודיעיני להיותו אתר פח''עי. * בית שממנו או מקירבתו נפתחה אש על כוחותינו או על אזרחי ישראל נענה בתגובה מיידית לעבר מקורות האש. ** מכאן שפגיעה באזרחים לא נעשתה מתוך כוונה לפגוע באזרחים, אלא מתוך הצורך לשתק את מקורות האש של החמאס שהשתמש באזרחים להגנתו. ** מקרהו הטראגי של ד''ר אבו אל עייש נופל בקטגוריה השניה. אני מאמין שבתוך ליבו, כמו הילדה שעשתה במו פיה, מאשימים את החמאס. ''העלה הירוק'' כבר מזמן הפך ל'עלה זהוב'' והוא נושר עכשיו בדרכו לקרקע המציאות הפוליטית שלנו. לגבי גלעד שליט אף אחד לא הציע ששיחרורו צריך לבוא ממבצע צה''לי. צה''ל כבר מזמן היה עושה מבצע לחילוצו אם זה היה אפשרי. כנראה שהסיכוי שמבצע כזה יסתיים כמו שצבי גיל תיאר היא הסיבה שלא היה מבצע כזה. הבעיה של ישראל היתה שכל עיסקה לשחרורו של גלעד שליט היה חושף את ישראל להמשך חטיפות. המצב כיום בעקבות מלחמת החובה הצודקת בחמאס השתנה מעט וניתן לדבר על החלפת אסירים במידה הראויה. אני מציע לא לשגות בחלום השלום. כי אצלנו כבר הוכח שחלומות כאלה הם החלומות המסוכנים ביותר, גם לשלום עצמו. חכם ציון | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי