|
הישראלים התרגלו לכך שישראל שולטת בזירה המדינית הבינלאומית מכוח מיקומה האסטרטגי. ונוצר לכן האפקט של הזנב (ישראל) המכשכש בכלב (ארה''ב).
אך בנושאים הכלכליים, ישראל רחוקה מלהיות ממוקמת איסטראטגית. אין לנו נפט,
אין לנו השפעה רבה על השווקים הפיננסיים הגדולים, ומה שיש לנו להציע לעולם אלה רק הצרות של מלחמה בלתי צפויה פה ושם והיעדר יציבות מדינית - ואת זה אף אחד בעולם הכלכלה הבינלאומית אינו אוהב.
כך שהאשלייה שגם במשבר הנוכחי שהוא משבר כלכלי מובהק יש לישראל השפעה על כיוון ההתפתחויות היא אשלייה מסוכנת. ישראל היא מבחינה כלכלית גרורה של המדינות המתועשות באירופה אמריקה ואסיה, ומה שההסטוריה מלמדת זה שכל מיתון בעולם או בארה''ב למשל משפיע על מיתון ארוך ועמוק יותר בישראל. מבחינה כלכלית ישראל היא בגדר עוד מוסד פיננסי בגודל בינוני שהפרוגנוסיס של הכנסותיו בשנים של המיתון האכזרי הצפוי בשנת 2009 פלוס גרוע.
סטנלי פישר אוהב להעמיד פנים שישראל היא מקרה מיוחד. אך הזכרון שלנו כישראלים קצת יותר ארוך משלו. כאשר אנחנו עוד נלחמנו על הישרדות פיזית פישר כבר ניהל מוסדות פיננסיים בארה''ב שהם במובהק חלק אינטגרלי של המערכת שנמצאת עכשיו בתהליך קריסה מואץ. הוא היה רוצה ליצור את הרושם שהוא חלק מהפתרון, כאשר לפי כל הסימנים הוא חלק מהבעיה, ולא מהיום.
באשר לעתיד: 2009 שנה אבודה מבחינת המוסדות והשווקים הפיננסיים, ויש
צפי לאחת משתי אפשרויות: שזה יהיה מיתון בצורת האות U (התאוששות שבצורתה סימטרית לירידה) או מיתון בצורת האות L (עקומת התאוששות שאינה סימטרית לשיפוע הירידה שקדמה לה - התאוששות אנמית שתימשך שנים).
כך שאני מאחל לכולנו שנה אזרחית חדשה והתאוששות בצורה של U בעוד
שנתיים. |
הזנב והכלב
