  
  
  
|
 |
|
||
  תמונת מצב יפה לאזורנו, ומה בגדול? |
|||
|
|||
שלום נועם במאמרך אני מוצא חיזוק ברור כנגד השימוש הקל והנוח בממוצעים, ביחוד בארצנו המבורכת בסטיות תקן קיצוניות. סטיות התקן אינן מספיקות ע''מ להצביע על מגמת שינוי אקלים. אולם בחינת שינויים החלים במקומות רחוקים מצביעה על תהליכים המתרחשים בקצב מואץ מכפי שידענו. צמצום שטחי קרחון יבשתי ובקטבים. עליה ברמת הקרינה וירידה בכיסוי עננים נמדדה בפטגוניה שם קצב נסיגת הקרחונים פראי. דיווחים על עלית מפלס פני הים בשל התחממות נפחית של שכבת מים עליונה בפני הים. התייבשות של יערות לחים בארצות על ספר מדבר כמו פורטוגל, בה גשמי קיץ כמעט נעלמו ועימם לחות הקרקע, שרכים וטחבים, ועליה בזמינות לאש. ניתן לומר שהיצף בנתוני מחקר קצרי טווח אינם בסיס להיסטריה אקלימית, אך אינני סבור כי היעדרם בעבר אינם מאפשרים בחינה ארוכת טווח של הדינמיקה המתרחשת. אני בכל אופן, הולך לישון בשקט. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תמונת מצב יפה לאזורנו, ומה בגדול? |
|||
|
|||
היי שוקי, נחמד לקבל ממך אות חיים. יציבות אקלימית בעולם אין משמעותה היעדר כל שינוי בשום מקום. גם בעולם יציב ניתן למצוא בתקופת זמן מסויימת שינוי אחד בנקודה מסויימת בגלובוס לעומת שינוי הפוך במקום אחר. כך לדוגמה בצפון אגן הים התיכון דווקא בעשורים האחרונים נתקלתי בדיווחים על יותר גשמי קיץ מבעבר והמפתיע שגם תופעה זו וגם התופעה ההפוכה שאתה מדווח שמתרחשת בפורטוגל, מהוות (מבחינת תומכי תיאורית ההתחממות) עדות להשפעה אפשרית של ההתחממות הגלובלית. אנשים מניחים כי כל שינוי קל באקלימם קשור להתחממות הגלובלית ומתעלמים מהעובדה כי אין יציבות מוחלטת ותמיד קיימות תנודות לכאן ולכאן, מבחינת סיקור האירועים אל תצפה לסיקור אובייקטיבי, מקום בו השינוי מתיישב עם תיאורית ההתחממות האקלימית יסוקר, בעוד מקום בו השינוי אינו מתיישב עם תיאוריה זו לא יעניין את המדיה. אסיים בהתייחסות לדיווח שלך מפטגוניה. דיווח זה מפתיע על רקע העובדה שבאנטרקטיקה הסמוכה אין כל שינוי משמעותי בקצב נסיגת הקרחונים ואף בשנה שעברה שטח הקרחונים הגיע לשיא מאז ראשית המדידות הלוויניות שהחלו לפני 30 שנה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תמונת מצב יפה לאזורנו, ומה בגדול? |
|||
|
|||
שלום נועם, אכן דיווח מפתיע, ועיקרו- שינויים קלימטולוגיים בסביבת שדה הקרח הדרומי. מיקומו של שדה הקרח הדרומי CHS (Campo Hielo Sur) בין קווי רוחב 48-51 דרום, שטחו כ- 13,000 קמ''ר. משטר המשקעים מושתת על שקעים חזיתיים מערביים ועל המבנה האורוגרפי של רכס האנדים הדרומי. לדעת חוקרים מאוניברסיטת מגייאנס בפונטה ארנס, צ'ילה, משטר זה מושפע מאפקט גזי החממה. נתונים שאספו מצביעים על התופעות הבאות: • ירידה בכמות משקעי הקיץ ועליה בכמות משקעי החורף. • עליה בטמפרטורת פני השטח ובטרופוספרה. • עליה בכמות המשקעים הנוזלים (פחות שלג), דבר הגורר עליה של 'קו השלג' למיקום גבוה יותר. • צמצום שטחו של שדה הקרח הדרומי. • עליה בהיקף איי הקרח באגמי הקרחונים. (תוצר הפשרה מוגברת). קו טמפרטורה 0 (איזותרמה 0) נמצא בגובה של כ-800 מ' מעל פני הים במשך החורף (חודש יולי), ובגובה של כ-2000 מ' מעל פני הים במשך הקיץ (חודש ינואר). ממוצע שנתי של איזותרמה 0 נמצא בגובה 1400 מ' מעל פני הים. 'קו השלג' של סוף קיץ מוכר כקו שיווי משקל, זהו קו הגובה בו ימצאו עדיין משקעי שלג בסוף הקיץ. קו זה נמצא ב CHS בגובה שבין 800-1000 מ' מעל פני הים בצד מערב וגבוה יותר במזרח (צל השלג). לפי כך קו השוו''מ נמוך בכ- 500 מ' מגובה איזותרמה שנתית 0. שינויים באופי ובכמות המשקעים ובטמפרטורת הסביבה גוררים תגובה הניכרת בהפחתה של משקעי השלג באזורי הצטברות של CHS, בצמצום שטחי הקרח ועלית קו השלג. • שדה קרח הדרומי CHS בולט מבחינת רגישותו הקיצוניות לשינויי אקלים. ההסבר אינו רק במיקום CHS ברצועת האקלים העולמית, אלא במאפייני סביבה מקומיים, (משטר רוחות, צל גשם ועננות) המהווים פקטור חשוב בהתרחשות הקלימטולוגית המתוארת. למרות הכל, עלי לציין כי גם ב CHS קיימים מספר קרחונים (כמו Pío-11בצ'ילה) המתקדמים כמנהגם. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי