  
  
  
|
 |
|
||
  קשה מאד להציג את כל הדעות |
|||
|
|||
במאמר אחד קטן. מדובר כאן על רצף של דעות, החל מן ההשקפה האמונית המקדשת כל אות וכלה בנסיונות שחזור של ההיסטוריה המקראית תוך שילוב של הממצאים הארכיאולוגיים בארץ ישראל יחד עם הטכסט והמידע ההיסטורי על התקופה כפי שהוא משתקף בכתבים וממצאים בארצות השכנות. בנוסף לנסיונות השחזור ההיסטוריים יש כמובן מאמץ (נפרד ברובו) לחקור את הטכסט המקראי עצמו על מקורותיו, גלגוליו, נוסחיו, שיטת כתיבתו ומטרותיו. לא תמיד יש הקבלה בין שני התהליכים המחקריים הללו ואין צורך לערב בין שניהם. צריך לזכור כי אף אחד (כולל הפרשנים הבאים מן ההשקפה האמונית) אינו מתייחס אל המקרא ''כפשוטו'', לכל אחד יש פירושים והסברים ושיטות ליישב סתירות או מקומות סתומים, לכל אחד יש שיטה להרכיב מתוכו את ההתרחשויות ההיסטוריות. (למשל - שיטות התיארוך הן פרשנות, הן זו העברית והן האחרות). הטענה כי חוקרים כפינקלשטיין מבססים את טענותיהם על כך ש ''אין ממצאים אז אין סיפור'' היא טענה שטחית שאינה ממצה את ההנמקות הנרחבות שיש לחוקרים אלה לתיאור חלופי של ההתפתחויות ההיסטוריות. יש לזכור גם כי אלו התומכים בסיפור ההיסטורי של המקרא אינם מבססים את דבריהם אך ורק על ממצאים. לעניין הקישור ל''זכויות ההיסטוריות'' שלנו על ארץ ישראל, (דהיינו כאילו שחוקרים שמאלניים מערערים על זכות זו), לדעתי זוהי טענת הבל. על דעת כולם יש ממצאים בדוקים וחד משמעיים לקיום ההיסטורי של עם ישראל בארץ ישראל לפחות מן המאה התשיעית שלפני הספירה. בעניין זה אין שום מחלוקות יסודיות. הויכוח בין החוקרים הוא על הפרטים השונים ועל חלקם של מלכים כאלה או אחרים אך לא על הגירסה הבסיסית. לגבינו היום אין שום חשיבות לשאלה אם הקיום ההיסטורי שלנו כעם הוא בן 3000 או 4000 שנה. עיקר המחלוקת היא על התקופה של הסיפורים המיתולוגיים ש תקופת האבות וראשית ההתישבות בארץ, דהיינו על הימים שבין המאה ה15 לפנה''ס לבין המאה התשיעית.מחלוקת מסוג זה איננה פוליטית אלא ויכוח שגרתי בין חוקרים כמו על כל תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| קשה מאד להציג את כל הדעות |
|||
|
|||
לק''י אני לא חושב שמישהו יחשוד בי שאני אוהד את מכחישי התנ''ך למיניהם. אבל בתור הדיוט לא מקצועי בארכיאולוגיה אני חייב לומר שככל שהולכים אחורה הממצאים פחות חד משמעיים. בעוד שמתקופת שמעון החשמונאי בנו של מתתיהו הזקן (וכל שכן מאוחר יותר) יש לנו ממצאים כגון מקואות שהם ברורים לגמרי ולא ניתנים לפרשנות הרי בתקופות הקודמות המצב מתחיל להתערפל ובדך כלל הממצאים ניתנים למספר פרושים וכיוני חשיבה. השמרונים הם דוגמא טובה - איזה אחוז מהם הם או היו שרידי עם ישראל איזה אחוז מהם הם או היו גולים מכותא איזה אחוז מהם גויים אחרים איזה אחוז מהם הם גרים? אלו שאלו מענינות שלא תמיד יש להם תשובה ברורה. מה שאותי מרגש כסופר סת''ם הם הממצאים ממצדה מערות בר כוכבא ומגילותים המלח. כבר כתבתי על כך פעם בפא''צ כאן דיון 948 בכל מקרה נראה לי שעצם העובדה שבמשך דורות על גבי דורות אנחנו שימרנו את נסוח התנ''ך בקפדנות אמורה להיות ראיה גם לדעת החוקרים. כאשר אני רואה שרידים של ספר תורה שנמצא בארון הקודש בבית הכנסת במצדה, ספר תורה שנשרף בדי לגיונות רומא. ושרידים אלו תואמים את נוסח ספר התורה שאני כותב היום ואת צורת האותיות והקלף והשרטוט שבהם אני נהג היום אני מקבל דרישת שלום מעמיתי שמלפני חורבן בית שני שאני ממשיכם וממשיך דרכם. שנה טובה אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מסכים אתך בכל מילה |
|||
|
|||
יש לנו במה להתגאות, אנחנו אחד העמים היחידים שלרבים כל כך מתוכו יש רצון ויכולת להתקשר אל עברו העתיק ללא מחיצות וללא מתווכים. שאלת הדיוק והנכונות של פרטים וממצאים אין בה כדי לפגוע או להמעיט בתחושות אלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מסכים אתך בכל מילה |
|||
|
|||
אבל לפעמים יש גדרות ומחיצות שמונעות את החיבור הזה לעבר העתיק... וכנגד זה יש להילחם | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי