|
בראייה איסלמיסטית. החמאס אינו תוצר בלתי נמנע של הווייתנו אלא הוא היה קיים לפני ישראל ויהיה קיים גם אם ישראל לא תתקיים. החמאס הוא מוצר מדף של התנועה האסלאמית המצרית שנולדה בשנות ה-20 של המאה ה-20, חיה במחתרת בשנות ה-50 וה-60 והתעוררה בשנות ה-70 וה-80. הסניף העזתי שלה, החמאס, הוקם בשנות ה-80 מתוך צרכים אסלאם-מיסטיים רחבים. הבעיה היהודית בארץ ישראל היא עוד בעיה לטיפול במסגרת בעיות נוספות בעולם הערבי.
''התלהמות'' נגד החמאס אין בה כל מימד של ''טיהור עצמי'', בודאי אם אותו ''עצמי'' נקי, שפוי ובטוח בעמדתו המוסרית. ההתלהמות החמאסית מבטאת טוטליות של פתרון לסכסוך שאינו יכול להיות מקובל לוגית על אף ישראלי. השאלה אם יש יתרון כלשהו לישראל לפתח מנגנוני הידברות עם החמאס וליצור מודוס ויונדי שיתן לשני הצדדים הרפייה ופסק זמן עד המשבר הבא. או לחילופין, האם לא נכון להקשות ככל הניתן על החמאס עד שיקרוס בכל מחיר והרס עצמי שידרשו? אתה מדבר על החמאס כאילו ''זעם החמאס הוא רצחני, מתעלל ומשתולל'' ובמה יתרונו? שרצחניותו ''הוא הדבר האמיתי''. אם כן, מה רע באופנת ההשתלחות בחמאס?
אתה תוקף את ארה''ב ו''שקריה'' ומתייחס לחמאס כאל אינסטנציה מוסרית שחושפת את השחיתות והכיעור של האחרים,. מה בדיוק חשף החמאס? אתה תוקף את ארה''ב על שהיא חזקה ודואגת לאינטרסיה. אתה תוקף את ארה''ב על שהיא פרודוקטובית ועשירה. זוהי זכותה של כל מדינה לצרוך 25% מהאנרגיה העולמית אם היא יכולה. ואם לא, אז שכול האחרים יסתמו את פיותיהם.
זכותה של ארה''ב להגן על עצמה בדרכה ולעיתים גם לטעות. העיקר שהכל נעשה מתוך ערכים, עקרונות מוסריים והגיוניים בשפה המקובלת על בני המערב. זכותה של ארה''ב להגן על עצמה. האם ארה''ב אשמה שתרבותה, על כל הטוב והרע שבמונח הזה, היא התרבות המובילה בעולם ואפילו כל שונאי ארה''ב רוצים להידמות לה ולקנא בה?כולם אוהבים לשנוא את מקדונלד'ס רק בתנאי שהיא מעבר לפינה. מבחינת ארה''ב, ארה''ב קודמת לכל. כשם שמבחינת ישראל, ישראל קודמת לכל. ובמגרש משחקים כזה הפוליטיקלי קורקט מדבר את השפה הברורה ביותר. ארה''ב היא ידידתנו הטובה ביותר אבל ידידות זאת מותנית בדבר(ים). וההתניות יושבות על ערכים ומוסר יודו-נוצריים, אינטרסים גיאופוליטיים משותפים, שותפויות טכנולוגיות ומדעיות ועוד. ברגע שההתניות האלה ייפגעו, היא תפסיק להיות ידידתנו הטובה ביותר. ואז, ישראל תצטרך לחפש את הידידה הטובה ביותר הבאה שלה. או שלא. זה יהיה מותנה בעוצמתה של ישראל. ככל שישראל תהיה חזקה היא תוכל לדבר פחות על ידידות ויותר על עסקים. בהחלט יתכן שכוחות חדשים יעלו בארה''ב שלא יראו ביחסים המיוחדים עם ישראל כל יתרון אלא דווקא מכשלה. ישראל צריכה להכין עצמה למצב עתידי כזה ע''י חיזוק המשק שלה, פיתוח קשרים אינטרסנטיים עם מדינות אחרות במקביל לארה''ב. כבר היום קשריה העסקיים-מדעיים של ישראל חובקי עולם מסין, יפן והודו, דרך אירופה ועד לארה''ב ואמריקה הלטינית. ישנם עשרות פרוייקטים מדעיים, צבאיים ואסטרטגיים בהיקף של חצי מיליארד דולר ומעלה. ושותפות ישראל בפרוייקטים האלה היא לא ''בגלל עיניה הכחולות'' אלא בגלל הערך המוסף שישראל מביאה איתה לפרוייקטים האלה. היקף המסחר בין ישראל וארה''ב הוא 8 מיליארד דולר נכון ל-2006. היצוא הישראלי גדל. ארה''ב יבאה מישראל יותר מאשר מרוסיה. ישראל זכתה במקום גבוה בעדיפות מסחר עם ארה''ב. ההייטק הישראלי הוא גורם מרכזי בשוק ההייטק בארה''ב ומכאן בעולם כולו. חברות ישראליות שמות רגל בהודו שם יש כוח אדם זול ואיכותי והמוצרים נמכרים בעולם המערבי, כלומר בעיקר באירופה. בכך משמשת ישראל גורם מתווך ומקשר בין שני חלקי העולם ההולך ונעשה ''קטן'' יותר אבל אולי גם מסוכן יותר? חברות היי-טק וטכנולוגיה אמריקאיות פותחות סניפים בארץ או רוכשות מפעלים קיימים כדי להרחיב את תחום המחקר והפיתוח.
שינוי ביסוד תפיסת הפתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני אפשרי רק אם ישראל תציע דרכים חדשות, רק אם גורמים ישראלים ובינ''ל ידברו, יכתבו וישמיעו בעוצמה זמירות חדשות שירפדו את הדרך בקרב הציבורים השונים לתפיסות חדשות ויהוו בסיס להוצאת הפתרון לסכסוך מתוך הגדר התוחמת של תוכנית אוסלו וספיחיה – שמשמעותה מחייבת מדינה פלסטינית עצמאית ומפוצלת במערב ארץ ישראל. כנראה שהפתרון הזה לא ישים ויש להציע פתרונות חדשים. |
החמאס הוא מהותו של הפתרון הסופי לבעיית היהודים בארץ ישראל
