פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=98408
דברים לעניין
ישראל בר-ניר (שבת, 12/05/2007 שעה 21:42)

אבל הנושא לא חדש. כתבתי עליו בהרחבה לפני שנתיים (''עליתה ושקיעתה של המעצמה השביעית'', פא''ץ מיום 23 במאי, 2005). יש לי שתי הערות. ראשית העיתונות הקלאסית תשרוד, אולי בהיקף יותר קטן, מהסיבה המובאת בקטע להלן מהמאמר שלי:

''חשבתם פעם איך האינטרנט יכול למלא את חווית הבוקר של שתיית כוס קפה ופתירת התשבץ היומי? או, לחילופין, חוויה עיתונאית אחרת: אתה קורא את העיתון ליד השולחן, כשלפתע מופיע לו תיקן (ג'וק בשפה עממית). חרש חרש העיתון מגולגל, הופך להיות נשק השמדה המונית, וטראח! הג'וק איננו עוד. תנסו לעשות את זה עם מחשב''.

הערה שניה היא שירידתה של העיתונות היא לא התחרות מהאינטרנט, אלא אובדן האמינות. בסיסמתו של הניו יורק טיימס ''כל החדשות ראויות להיות מודפסות'' (All news fit to print), ה''כל'' הוא בערבון מוגבל [מאוד]. זה נכון גם לגבי עיתונים מובילים אחרים. זה נע בין אי דיווח דרך דיווח חלקי מטעה ומגיע ל''יצירת'' חדשות (אינני מדבר על מאמרי מערכת, אלא על דיווח של חדשות). לפני היות האינטרנט לעיתונות היה מונופול על המוצר ששמו חדשות. היחס לציבור הקוראים היה כאל מטומטמים שמוכנים לקנות כל לוקש, ומאחר ורק מיעוט מבין ציבור הקוראים היה קורא יותר מעיתון אחד זה היה עובר. היום זה לא כך, וכל דבר הבל שמתפרסם נחשף ככזה לפני שהדיו מתייבשת. הציבור הרחב אולי איננו חכם במיוחד אבל הוא גם לא טיפש כמו שהעיתונאים חושבים אותו. אפשר לעבוד עליו פעם ולפעמים גם פעמיים (טוב, יש יוצאים מן הכלל כמו עמיש וחכמולוגים אחרים שעליהם אפשר לעבוד תמיד, אבל הם לא מייצגים). אחרי הפעם השלישית זה משתקף במספר המנויים.

גם בישראל לא חסר. ''כוכב'' התקשורת נחום ברנע הצטיין בפיברוק כתבה של שעתיים על ישיבה של הרשות הפלשתינאית לביטול האמנה הפלשתינאית שהיתה כולה פרי דימיונו הפרוע, אלישע שפיגלמן התמחה בזיופים פילמאיים (פוטו מונטז' בלע''ז), לאיילה חסון היה סיפור על קלטת מיסתורית שהיתה אמורה ל''הוכיח'' את פשעי נתניהו. אפשר להמשיך עוד ועוד. התוצאה היא שהיום אדם רציני איננו נותן אמון רב למה שמתפרסם כחדשות בעיתונות הממוסדת.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.