|
לקחו מהחתולים את מנת השמנת היומית | |||
|
|||
לפי הפרסום ב-nrg דלעיל מי הם החתולים: 1. יו''ר ועדת בקורת המדינה של הכנסת-אופוזיציונר מובהק. 2.החשב הכללי שכל סמכויות המכרזים היו בידיו(וכנראה נתנו לו כח השפעה לא מבוטל)ועתה רובם נלקחו ממנו. מה תגובתו: כולם מושחתים-מלבדו כמובן! 3.ולמי מוצע לבדוק את החלטת הממשלה? לחתול השמן ביותר בסביבה- מבקר המדינה. נו, באמת? מתחיל להזכיר לי את המחזה(או הסרט) חוות החיות. | |||
_new_ |
חבל שזו דעתך | |||
|
|||
אני דוקא מקווה שהחלטת הממשלה תעבור רוויזיה רצינית בעיקר לגבי המגבלות על פטור ממכרז. בהקשר הזה, הפקדת השיקול על פטור ממכרז בידי המשרד הממשלתי, החתול הוא השר והשמנת הם הפרוייקטים הפטורים. חה''כ זבולון אורלב, כך נדמה לי, מנסה להתבלט מעל יחימוביץ' וארדן שהכינו מאבק מבעוד מועד. | |||
_new_ |
חבל שזו דעתך | |||
|
|||
כולם אנשים פוליטיים המונעיים על ידי אינטרסים פוליטיים. אורלב היה בעבר מנכ''ל משרד החינוך. מעניין איך הוא הרגיש כמנכ''ל שיכול לשחרר ''מקסימום ''חוזה של 750000 ש''ח.(150000$). על אורדן נאמר כי לפני כשנה וחצי עסק בעהברת חוק הגובים'' שנועד להקל במינויים פוליטיים. ולגבי גב.יחימוביץ, כל מילה מיותרת. ההנחה שכל שר מושחת וכל פרויקט פטור ינתן למקורבים בלבד היא קצת סכיזופרנית. | |||
_new_ |
זאת לא ההנחה | |||
|
|||
א. עודף שמנת (פרוייקטים פטורים ממכרז) הוא המקור לבעיה. 1. ''הפטור ממכרז היא פגיעה בשוויון ההזדמנויות ובתחרות''. 2. פטור מייקר את התוצאה. ב. כידוע הפירצה קוראת לגנב - השמנת קוראת למושחתים, אפילו שלא כולם מושחתים. ג. לפעמים גם מושחתים פועלים ''נכון'' (ז''א גלעד ארדן יכול הליות בסדר...). | |||
_new_ |
זאת לא ההנחה | |||
|
|||
אספר לך סיפור מהחיים. כידוע לך אני מתווך מסחרי. יום אחד,לפני כ-10 שנים ,משרד ממשלתי חיפש שטח בהרצליה. פירסם מכרז(כמתחייב בחוק).אני ידעתי על שטח מתאים,אך בעל הנכס סרב להשתתף במכרז כי זה ''כובל''מלהשכיר את הנכס עד לקבלת התוצאות.איש לא ניגש למכרז, כעבור מספר חודשים שוב התפרסם המכרז ושוב איש לא ניגש. שוחחתי עם הממונה על הדיור הממשלתי במשרד האוצר וסיפרתי לו על הנכס. הוא הסביר לי כי רק לאחר פירסום 4 פעמים של המכרז יש אפשרות לגשת לועדה שתפתור אותם מהזדקקות למכרז לשםן שכירת נכס. זאת אומרת, הממשלה חכתה שנה לפחות עד ששכרה נכס מתאים לצרכיה. זה נראה לך ייעול ממשלתי? אילו היה אפשרות לפטור את העסקה (קטנה מאוד)ממכרז כבר אחרי הפעם הראשונה -אז היה ייעול. לכל דבר יש מחיר. ייעול כמדובר עליו, חושף את המדינה לשחיתות לכן יש להגביר את הפיקוח,אך לא לעצור את התהליך. הוא הרי תוצאה של חוסר ייעול. דברים ''נתקעו'' באוצר חודשים על חודשים. ולגבי אורדן וחבריו. אם אתה מאמין בכנותם, יבושם לך. אני לא. | |||
_new_ |
זה בדיוק העניין | |||
|
|||
ראשית כאשר אני מתייחס למושג ייעול לא מדובר בזריזות אלא ביעילות כלכלית ואלו לא בהכרח מושגים חופפים. כאשר אין תחרות נפגעת היעילות הכלכלית. לכן שימוש במושג יעילות בהקשר הזה הוא מטעה כמדומני שהרפורמה הקודמת בנושא המכרזים סילקה חלק ניכר מסוג הבעיות שהצגת כאן. האפשרות להשיג פטור ממכרז לא בוטלה ואפילו הורחבה אחרי עבודה מלומדת ושקולה. לכן הופעת הועדה החדשה והחלטת הממשלה בעקבות מסקנותיה, עוד לפני שממש יבשה הדיו של ההחלטה הקודמת לא נראית לי ראויה. אני גם מזהה כוונות למנוע תחרות ולכן למנוע יעילות כלכלית. לא אמרתי שאני מאמין בכנותו של ארדן ובכנותם של שאר חבריו. אבל אני מאמין שהוא פועל בכיוון נכון. בהקשר הזה אני יכול להגיד לך בלי להכנס לפרטים שאני מכיר בעייה מסויימת שבעשור האחרון הוגשו לא מעט הצעות חוק מלומדות שמציעות לה פתרון. למרבה הפלא למרות שמחוקקים רבים חשבו שראוי לפתור את הבעיה הצעות החוק לא עברו. הסיבה היא פשוטה: הרעיון התאים רק לחכים שבאופוזיציה וברגע שעברו לקואליציה זה לא התאים להם. מסקנה: המקרה של גלעד ארדן הוא לא ייחודי... הוא רמז לתופעה. | |||
_new_ |
זה בדיוק העניין | |||
|
|||
אין ויכוח כי הרפורמה האחרונה בנושא המכרזים באה על רקע הריכוז הגדול של סמכויות בידי החשכ''ל. החשכ''ל הנוכחי,שהוא מאוד דומיננטי ולאחרונה גם תקשורתי ובעל נטיות ''חברתיות'',גרם לכך שרבים ראו את עצמם מאויימים ופעלו לצמצום סמכויותיו. ובצדק. כפי שיש לנו עתה חשכ''ל שלטעמו לוחם בשחיתות, מחר יכול להיות לנו חשכ''ל ''מושחת'' וכל הסמכויות הללו ינוצלו לרעה. בראיה רחבה, החשכ''ל הנוכחי הצליח להביא לידיעת הציבור עובדה שלא כל כך שמו לב אליה. שלמעשה אין למשרדי הממשלה ,חוץ מהאוצר, כל יכולת ביצועית אמיתית והפוליטיקאים נשארים פוליטיקאים.. | |||
_new_ |
לטעמי אתה טועה | |||
|
|||
קיצוץ הסמכויות במקרה הנדון הוכיח שהפוליטיקאים לא ענייניים. אני חושב שהבעיה היא הנטיה של הפוליטיקאים לשחיתות. | |||
_new_ |
זה בדיוק העניין | |||
|
|||
''כפי שיש לנו עתה חשכ''ל שלטעמו לוחם בשחיתות, מחר יכול להיות לנו חשכ''ל ''מושחת'' וכל הסמכויות הללו ינוצלו לרעה.'' אם נגיד אותו דבר על שרים ו/או מנהלי המשרדים עצמם, ברור למה חובת המכרז הכרחית. | |||
_new_ |
זה בדיוק העניין | |||
|
|||
אפשר להגיד אותו דבר גם על נשיא ארה''ב שמסורתית תומך בישראל, לכן ברור מדוע הוא צריך להיבחר על ידי תושבי מדינת ישראל ולא תושבי ארה''ב. | |||
_new_ |
זה בדיוק העניין | |||
|
|||
הדרך היחידה לסמוך על אנשים בניהול כסף של אחרים היא בקרה צמודה. מה עוד שהמשרדים מובלים ע''י פוליטיקאים שהאינטרסים שלהם משום מה נוטים לעיתים קרובות שלא להתלכד עם האינטרס הציבורי. | |||
_new_ |
זה בדיוק העניין | |||
|
|||
אתה צודק בענין הבקרה הצמודה. היכן שיש בקרה אין מעילה. אך המשרדים תמיד יהיו מובלים על ידי פוליטיקאים ,ולפוליטיקאים תמיד יהיו אינטרסים שלא תמיד צועדים באותו מסלול כמו המסלול הציבורי. זה מחיר הדמוקרטיה. | |||
_new_ |
זה בדיוק העניין | |||
|
|||
אם אנחנו מסכימים אני מתקשה להבין מדוע אתה מצדד בהעלאת רף המכרזים הדרושים בקרה חיצונית. | |||
_new_ |
זה בדיוק העניין | |||
|
|||
העלאת רף המכרזים אמורה לייעל את עבודת הממשלה.לטעמך זה נעשה מתוך רצון להגדיל את אפשרויות השחיתות. אך אם ,כפי ששנינו מסכימים,תהיה בקרה יעילה וצמודה ישאר רק הייעול ותקטן מאוד האפשרות לרמות. | |||
_new_ |
זה בדיוק העניין | |||
|
|||
העלאת הרף בדיוק תבטל את הבקרה הצמודה. לעבוד בלי בקרה זה 'יעיל' לעתידו הכלכלי של הפוליטיקאי ו'מסדר' המכרז, אבל לא יעיל כלכלית לציבור האזרחים. | |||
_new_ |
זה בדיוק העניין | |||
|
|||
אין קשר בין העלאת רף המכרזים לבקרה צמודה. בקרה צמודה ויעילה מתחייבת בכל מקרה ומצב. כפי שכתבתי קודם., ההנחה הבסיסית שכל פוליטיקאי הוא מושחת ורודף בצע היא קצת סכיזופרנית. | |||
_new_ |
זה בדיוק העניין | |||
|
|||
אתה מתכוון הנחה פרנואידית, אבל אתה מגזים: אני לא טוען שכולם רעים. יש מעט 'רעים' (או 'עושים לביתם') והרבה מאוד עצלנים על גבול הרשלנות הפושעת (למשל חברי הממשלה לפי וינוגרד), במיוחד שמדובר בכסף של אחרים. בקרה איכותית צריכה להיות בלתי תלויה, ולכן חיצונית למשרד, וזה כל עניין הרף. | |||
_new_ |
זה בדיוק העניין | |||
|
|||
בקרה תמיד צריכה להיות בלתי תלויה .מנגד עצם העסקתה ותנאי העסקתה הם בשליטת הגורם המבוקר.לכן המבקר בשוק החופשי נבחר על ידי מועצת המנהלים ו בעלי המניות ובמערך השלטוני על ידי הכנסת וכפוף לכנסת.הבקרת בודקת גם טיב ביצועיים ולא רק שחיתות. | |||
_new_ |
אתה מערבב | |||
|
|||
כאשר ''לייעל את עבודת הממשלה'' משמעותו יקר יותר עבור הציבור לא מדובר ביעילות. אולי מתאים לכנות את זה קלות וזריזות תהליך... | |||
_new_ |
אתה מערבב | |||
|
|||
במכרז אמורים לתת למספר גופים להתמחר, ולכן אמור להיות זול יותר עבור הציבור. מסכים שהרבה יותר קל וזריז לתת את זה למי שמשמן את הפוליטיקאי או הפקיד התורן, בלי בחינה או ביקורת. | |||
_new_ |
אתה מערבב | |||
|
|||
איך הגעת למסקנה שזה יקר יותר לציבור? | |||
_new_ |
מהנסיון וממסקנות מחקרים | |||
|
|||
במכרז בו המחיר הוא אחד הפרמטרים החשובים (המחיר הנמוך יותר זוכה) כמו במכרז יהב, התוצאה יותר זולה לציבור. התיאוריה, המחקר והנסיון מוכיחים שזו צריכה להיות המסקנה ברוב הגדול של המקרים (99%). | |||
_new_ |
מהנסיון וממסקנות מחקרים | |||
|
|||
בהצעת הממשלה בנושא המכרזים ,אין פטור גורף,אלא מתן אפשרות לועדה מסוימת לפטור ,בנסיבות כאלו ואחרות,את הצורך במכרז.ההבדל הוא שקודם הועדה הייתה אצל החשכ''ל בלבד ועתה היא תהיה במשרד עצמו. אין להסיק מזה שפתאום תהיה עלייה גורפת בהוצאות הממשלה. כמו-כן המחיר הוא לא תמיד הפרמטר העיקרי. שווה בנפשך שבמכרז בנק יהב ,הזוכה היה בנק הלוואה וחסכון כפר-יונה (בנק דמיוני ביותר). האם היית מעניק לו את הזכייה למרות המחיר המפתה? | |||
_new_ |
אתה מערבב | |||
|
|||
אתמול פורסם בעיתון(במידה ואין זה ''ברווז'' עיתונאי) סיפור הנעליים. נכתב כי בחברה ממשלתית שעובדיה נאלצים במסגרת עבודתם להיכנס למקווי מים עמוקים נרכשו נעליים מיוחדים לשם ביצוע עבודתם.עתה נדרשו העובדים, על ידי החשב הכללי, להשאיר את הנעלים בתום עבודתם במשרדם.באם העובדים יילכו עם הנעלים הביתה,יראו בזה שימוש אישי (כמו רכב צמוד)ויחוייבו במס הכנסה בהתאם. נראה לך רציני? | |||
_new_ |
בעיקרון זה נראה לי בסדר | |||
|
|||
כמו שאת שולחן העבודה ואת קסדות הביטחון לא אמורים לקחת כך גם צריך להיות לגבי שאר כלי העבודה כולל הנעליים המיוחדות. אבל מה זה שייך לנושא המכרזים? | |||
_new_ |
בעיקרון זה נראה לי בסדר | |||
|
|||
זה שייך לנושא הייעול. אותם עובדי החברה שיוזעקו בעת חירום,בלילה למשל, יצטרכו קודם כל לנסוע למשרד ולהצטייד בנעליים ואחר כך למקום האירוע. חוץ מזה יש בזה מין הקטנוניות. | |||
_new_ |
נכון זה שייך לנושא הייעול | |||
|
|||
אתה שוב משתמש ב''ייעול'' כזריזות, מהירות, וזה לא בהכרח נכון לקרוא לכך יעילות. ראשית עלות הנעליים והבלאי שלהם חייבים להילקח בחשבון. שנית, אם מדובר בתפקיד לשעת ''חירום'' לא בהכרח נחוץ שכל העובדים ילכו הביתה כאשר הנעליים המיוחדות על רגליים אלא רק התורנים. יש המון דברים שנראים קטנוניים כאשר אנחנו לא מכירים את הפרטים. אבל מה שחשוב עוד יותר זה שכאשר נקבעים כללים כולם צריכים לקיימם כי אחרת לעיתים קרובות מתפתח תהליך בכיוון ההפוך. בסופו של תהליך כזה רק במקרים מיוחדים יקיימו את הכללים הראויים. זה כמובן נכון גם בנושא ''הפטור ממכרז''. | |||
_new_ |
נכון זה שייך לנושא הייעול | |||
|
|||
לק''י כבר בפעמים קודמות טענתי לטובת גישתו של ע צופיה - היבוקרת על נבחרי ציבור צריכה להעשות על ידי הבוחרים ולא על ידי מערכת ביורוקרטית המונעת מנבחרי הציבור לעבוד כראוי. אליצור | |||
_new_ |
גם הפעם אתה טועה | |||
|
|||
בקרה על ידי הבוחרים נחוצה וחשובה אבל לא מספיקה. לכן צריך לקבוע כללים ברורים מה מותר ומה אסור לנבחר לעשות. אני כמובן אהיה מוכן להסכים איתך שאפשר שחלק מערכת הבקרה יהיה בניהול הנבחרים (שרים) עבור הבוחרים. אבל אם תשאיר הכל בידי הנבחרים השחיתות תגבר. חוץ מזה כדאי שתיזכר איך היו הדברים מקודם (טרום 1977) ומה היו הסיבות שהמערכת החלה להשתנות לכיוון בו היא מצוייה היום. | |||
_new_ |
גם הפעם אתה טועה | |||
|
|||
הוא לא ממש טועה כי הוא מציג את תפיסת העולם שלו והוא רשאי לה כמו שאתה רשאי להחזיק בתפיסת עולמך שלך בעניין. לא נכון להוריד עליו את גרזן ה''גם הפעם אתה טועה'', אלא ראוי לברר את הסוגיה הזאת לפרטיה. כמו שאמרת, אפשר שהנבחרים יבקרו את עצמם אבל זו לא ביקורת מספיקה. חייבת להיות ביקורת חיצונית להם שאינה תלויה בהם. ביקורות של הנבחרים בתוך עצמם קיימת במשרדי ממשלה, בכנסת ובחברות ציבוריות - ישנן בקרות מקצועיות ובקרות נוהליות אל מול כללים בדוקים של חוק, תקשי''ר וכו'. זה אינו תחליף לביקורת קבועה של ארגון מבקר המדינה שכל תפקידו לבדוק את ההתנהלות החוקית של מוסדות הציבור. מבקר המדינה הוא שליחם של הבוחרים שמבקרים (?) את נבחריהם אחת לבחירות. הבוחרים עושים בעיקר לביתם בין בחירות לבחירות ונציגם עושה בעבורם את הביקורת הרצופה בזמן הזה, כמידת יכולתו וכישרונו. | |||
_new_ |
גם הפעם אתה טועה | |||
|
|||
לק''י לדעתי אין צורך לחשוד בכל עובד ציבור שהוא פועל מאינטרסים אישיים - יש לתת להם מרחב טעות סביר אחרת המערכת הציבורית תהיה מסורסת. דברים בענין קצת קרוב אמר מנכ''ל האוצר בענין הסדר הקיבוצים יש לי חבר מודד במקצועו שהוא עובד ציבור. הוא ביקש אישור לרכוש מכשירי מדידה - האישור מתעכב בגלל הצורך במכרזים. כל עיכוב כזה גורם להפסדים אדירים למדינה בגלל עסקאות שלא יכולות להתבצע. במצב הקיים אפילו אם המחיר האמיתי של הציוד הוא עשרים אלף ש''ח ואילו הוא יקנה את הציוד במאתים אלף ש''ח עדיין זה זניח לחלוטין ביחס לעסקאות שמתעכבות בגלל העדר הציוד - צריך לתת קצת רספקט לעובדי הציבור ולשחרר להם חבל - הביקורת צריכה להיות בבחירות כאשר מבחן התוצאה לנגד עיני הבוחר. אליצור | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |