פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לעמיש, 09/04/06 22:03)
גם עיתון ''הארץ'' נמצא באופן קבוע בהפסד
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 22:08)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני יודע מה הסכומים המדוייקים, אבל אילמלא תמיכה מאסיבית ממקורות חוץ, הוא היה נסגר מזמן.
_new_ הוספת תגובה



הארץ חייב את קיומו למוזס מידיעות
צדק (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 23:07)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאפיה השמאלנית בפעולה.
מוזס נתן לשוקן כ-‏10 מיליון דולר כדי להציל את העיתון מקריסה.
שוקן חייב למוזס, וחובות חייבים להחזיר.
_new_ הוספת תגובה



יתכן, הארץ, כמו ידיעות ומעריב
עמיש (יום שני, 10/04/2006 שעה 11:30)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא מערכת כלכלית שלמה המבוססת על הוצאת ז'ורנאלים, ספרים, מקומונים וכו' (למשל דה מארקר בהארץ) יתכן ובסעיף אחד מפסידים ובסעיף אחר מרויחים.
גם מעריב מרויח מעט מאד או בכלל מפסיד בשנים האחרונות.

מה שברור הוא כי התיאוריה שבעלי העתונים קובעים קו ''שמאלני'' רק למטרות רווח היא שטות והקביעה שחדשות היה ימני ולכן נסגר היא שטות גדולה עוד יותר.
_new_ הוספת תגובה



הוצאה של עיתון יומי
ישראל בר-ניר (יום שני, 10/04/2006 שעה 18:40)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היא עסק מאוד יקר מבחינה כלכלית והתחלה של עיתון יומי חדש, יש מאין, כרוכה בהשקעות עצומות. המישענת העיקרית היא ההכנסה ממודעות. אחוז הקוראים תורם רק בעקיפין מאחר והוא משפיע על המחיר שהעיתון יכול לגבות עבור המודעות. עבור עיתון בתחילת הדרך זה אומר תקופה ארוכה של קיום עם תזרים מזומנים (cash flow) שלילי.

בארה''ב, בה השיקולים הם כלכליים טהורים, ירידה באחוז הקוראים (דבר שעליו מתנהל מעקב בלתי פוסק באמצעות גופים בלתי תלויים) משפיעה כמעט באופן מיידי על מחיר המודעות ופוגעת בהכנסות העיתון באופן קשה. זו הסיבה שעיתונים כמו הניו יורק טיימס או הוושינגטון פוסט ודומיהם נאלצים למתן את השמאלניות שלהם כי זו לא ''סחורה'' שהולכת כאן. עם כל זאת הם בקושי מחזיקים מעמד (break even) והניו יורק טיימס, למשל, מצא לנכון למנות אומבודסמן מיוחד שיטפל בתלונות קוראים על דיווחים לא מאוזנים.

השוק בארץ הוא הרבה יותר קטן ואינו מסוגל ל''הרים'' יותר משניים או שלושה עיתונים יומיים. קבוצה קטנה של בעלי הון יכולה לגזור את גורלו של כל עיתון יומי לשבט או לחסד באמצעות מניעת מודעות. ''מעריב'', כפי שאתה טוען, הוא על סף בלימה, אבל ''הארץ'' הוא בפרוש בהפסד ואחוז הקוראים כלל לא מצדיק את מחירי המודעות שהם גובים. בכל זאת יש מי שמשלם להם בלי להתחשב בכך שזו זריקת כסף. העיתונים המפלגתיים (''בטאונים'' הוא כינוי הרבה יותר הולם) אף פעם לא היו עסק רווחי (אפילו ''דבר'') וזו הסיבה שהם נעלמו מהשוק. בעלי העיתונים אינם קובעים את הקו השמאלני ''למטרות רווח''. הם עושים זאת מפני שבעזרת קבוצה קטנה של בעלי הון שמספקים להם מודעות, הם מצליחים ל''מכור'' את הקו הזה בלי להפסיד. בארה''ב זה לא היה עובד כי המפרסמים מהווים קשת רחבה מאוד ולא ניתן ל''ייבש'' את ההכנסות של עיתון כזה או אחר.

בשונה מארה''ב, למפרסמים בארץ אין מיבחר גדול של במות לפרסם את המודעות שלהם, ובדלית ברירה הם מסתפקים במה שיש.
_new_ הוספת תגובה



שאלה
דוד סיון (יום שני, 10/04/2006 שעה 20:48)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם אתה טוען שבעלי ההון, מספקי המודעות, הם בעצם שמאלנים?
_new_ הוספת תגובה



שאלה
אליצור סגל (יום שני, 10/04/2006 שעה 21:06)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
זה בדיוק מה שטוען הרב ישעיהו רוטר בעל אתר רוטר הידוע בכינוי הרשת שלו ניצן אור.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



שאלה
א. פרקש (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 21:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מספקי המודעות הם הציבור הרחב שיש לו עניין לפרסם הודעות. בתוכם ישנה קבוצה של אינטרסנטים שמפרסמים מודעות בהיקפים רחבים מתוך רצון לתמוך בעיתון כדי שהעיתון יתמוך בהם. מדובר באנשי עסקים, פוליטיקאים ואנשים המחוברים לפוליטיקה. העיתון מצידו או שלא תוקף את תומכיו הכספיים או שמפרסם כתבות תומכות למראית עין ב'משקיעיהם'. התופעה אינה חדשה ומוכרת ככלכלה החברתית -'תן לי ואתן לך'.
_new_ הוספת תגובה



שאלה
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 21:46)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תופעה מסוג זה עשוייה להתקיים גם בקרב חוגי ימין, היינו אינטרסנטים שמבצעים היזון חוזר בצורה שתיארת. הרבה חדש אין בכך, ואיש אינו המציא את הגלגל מחדש. השאלה היחידה שצריכה להישאל בהקשר זה, היא למי ''מאנשי שלומנו'' יש אינטרס ושפע כלכלי גדול יותר, ועל ידי כך יכולת תמיכה לוביסטית טובה יותר.

השמאל והמרכז הליבראלי הישראלי היו עד לפני כמה שנים מאורגנים פי כמה טוב מחוגי הימין בתחום זה, שכן דיברו בסיסמאות הגיוניות ופתוחות, והצליחו במקרים רבים להביא נימוקים משכנעים למצבים שונים, ללא היאחזות גורפת באידיאולוגיה עיוורת. מצב זה, מכל מקום, השתנה בשנתיים שלוש האחרונות בישראל, ולא רק בה. די אם נעיף מבט על מערב אירופה כדי שנבין שלכוחות השמרנים והקונסרבטיבים יש תנופה חדשה מאי פעם (ואינני מדבר על ניו-קון אמריקאי, שהוא מקרה אחר לגמרי).

המרכז והימין המתון בישראל יכולים להתארגן בניחותא למאבק הערכים שיאפיין את השנים הבאות, אם באמת ירצו. אין לי שום ספק שפירסומים נבונים ומעמיקים לצד עבודת ולוביזם מוצלח יכולים בהחלט להתלוות לעבודה זו, ללא התלהמויות מביכות, חצאי ציטוטים, זריקת כיסאות, חטיפת מקרופונים, זעקות בראש חוצות לקונספרציה אינסופית, עלבונות של רדידות, ושאר ירקות ומנהגים פסולים ומגונים מסוג זה.

השערה זהירה: האליטה החדשה בישראל תתקבץ בסופו של דבר אי שם בין המרכז לימין המתון החדש, עם או בלי זעקות שבר משמאל המפה, המבקשות לחפש את האשמה במחנה הישראלי בלבד.
_new_ הוספת תגובה



שאלה
א. פרקש (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 10:08)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המילה 'יכולה' היא מילה חשובה מאוד לענייננו. זה אכן מתקיים אבל בהיקפים מצומצמים הרבה יותר. כנראה בשל המגוייסות החברתית הגבוהה יותר בקרב אנשי השמאל בשני צידי מגרש המשחקים. לפחות זה מה שהיה עד כה.

לגבי העתיד, אלוהים גדול. עדיין קשה להבחין בניצני ההפיכה האליטיסטית. אולי הקמת 'קדימה' והישארותה על המפה הפוליטית יותר מקדנציה אחת תבנה את הפלטפורמה לתקומת אותה אליטה ימנית מתונה. ראינו איך רבים מימין ומשמאל עלו על העגלה הפוליטית הזו. לפחות בתור עגלה 'קדימה' יכולה להתאים לתפקיד הזה.
_new_ הוספת תגובה



עלייתו של מרכז מתון
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 15:23)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאחר ואני מגדיר עצמי כמצביע ''קדימה'' פוטנציאלי (לא הגעתי ארצה לרגל הבחירות, אך זוהי המפלגה בה הייתי ללא ספק בוחר), ומאחר ומפלגת מר''צ (מפלגה שבה תמיד בחרתי) עברה לייצג נראטיב שאינו מקובל עליי מבחינת התעלמות משוועת מעקרון ההדדיות – הרי אני קובע שהמדובר בשאלה של זמן עד שיווצר פיכחון ופיקחון מסויים בקרב מצביעים המעוניינים לשפר את מצב העולם על חשבון ישראל.

אתה כמובן צודק בקביעתך שמחנה השמאל פעיל יותר מבחינת פירסומיו, אולם ברור שדבר זה יכול להשתנות בשלבים, כאשר המפתח מצוי בלב המרכז החדש והמתון בישראל – מפלגת קדימה. אם מפלגה זו תשכיל לגייס קאדר של פובליציסטים, כותבי מאמרים, תיאורטיקנים, מולטיפליקאטורים ועוד, היא תצליח אולי להחדיר רוח שונה בקרב בני הנוער הישראלים בכל האמור לשינוי אפשרי של הנראטיב החבוט שמציע השמאל הישראלי להתפתחות פני הדברים (''ישראל אשמה'').

רק הפנמה שדברים רבים במזה''ת יוכלו לזוז באופן חד צדדי בלבד, בגיבוי שקט של האמריקאים ובני בריתם – תוביל את ישראל למצב של דו-קיום סביר יותר עם עצמה, שפירושו עם קונצנזוס סביר יותר בקרב חלקי אוכלוסיית הרוב המתגוררת בה; במצב העניינים הנוכחי, הרי שזה יחסית הרבה. אין לי ספק שהתפתחות זו תהיה חייבת להיות כרוכה בנסיגה (המילה ''התכנסות'' נשמעת בעיניי אויפמיסטית ופלקאטיבית למדיי) רצינית, שכן ישראל לא תוכל להמשיך ולשלוט בשטחים מיושבים ללא קיעקוע רציני של המבנה המרכיב אותה [1].

עם סביבתה המיידית במרחב, להערכתי, לא יתכן שום שלום של ממש, שכן הבעייה אינה כרוכה כלל בשטחים כבושים ו/או בזכות השיבה. הבעייה נעוצה, מבחינתי, בחוסר יכולתם של שכני ישראל לעסוק בביקורת עצמית.

________________________________________________

[1] אם תאמר לי שהמחיר יהיה טילים שיעופו, הרי שהמחיר הנגדי יהיה בהתאם, מבחינתי. להזכירך: עוד לא קמה המדינה האירופאית הראשונה שהייתה מקבלת ירי טילים עליה כדבר המונח על סדר היום הרגיל. אין דבר כזה, ולא יהיה דבר כזה.
_new_ הוספת תגובה



מה שנכון אולי באירופה
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 19:45)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינו עובד במיזרח התיכון:
''עוד לא קמה המדינה האירופאית הראשונה שהייתה מקבלת ירי טילים עליה כדבר המונח על סדר היום הרגיל'' במיזרח התיכון יש כבר מדינה כזאת --- כל מה שצריך היה לעשות זה להגדיר טילים כ''סתם חפצים מעופפים'' (דב ווייסגלאס), והבעיה נפתרה.
_new_ הוספת תגובה



הימין - תהליכי הסטריה. השמאל - תהליכי פנטזיה
מיכאל שרון (יום חמישי, 13/04/2006 שעה 11:18)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להלן רשימה שלי (מעט הומוריסטית) ב-NFC המנתחת אלמנטים בעייתיים בגישת הימין והשמאל:

גורי, תמונת המציאות שלכם היא היסטרית
יצרתם, יחד עם כמה ''אינטלקטואלים'' קצת מופרעים ורופפי חשיבה, דימוי מציאות היסטרי, בו הכל מתוח כזה, החמאס שואפים להשתלט על העולם, להפיל את עבדאללה ושאר מרעין בישין. היו אולי כוונות טובות, זה כן, אבל חלקים מהחשיבה הימנית נגועים בהיסטריית עיוועים קשה, חמוצה וצפידה - המציגה עולם דו-מימדי, שטוח, לחוץ ופרוע. ואילו החשיבה השמאלית טובלת באסוסיאציות ודימויים מנותקים, פרי פנטזיה, שאין להם שחר.

הימין הישראלי - ליקויו היא ההיסטריה.
והשמאל - ליקויו היא הפנטזייה, משאלות הלב.

הימין עם ישבן מכווץ ומתוח; השמאל בקיצוניות השנייה, רפוי, מנופס (מלשון נפאס).

ובתווך חוגגים אלה שמנצלים את המצב, המניפולטיביים למיניהם - שאיפיונם היא הפסיכופטיה.

אז אני שואל, עם זה אפשר לבנות מדינה? רק שיהיו לנו בריאים (חוץ מהפסיכופטים כמובן).
_new_ הוספת תגובה



איפה אתה חי?
אליצור סגל (יום שישי, 14/04/2006 שעה 11:44)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
איפה אתה חי? בגרמניה?
הרי מאז התתנתקות נחתו שמונה מאות טלי קסאם פצצות מרגמה וכל יתר הכול טוב ברחבי הנגב!
אליצור
_new_ הוספת תגובה



איפה אתה חי?
אליצור סגל (יום שישי, 14/04/2006 שעה 12:15)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
חיפשתי ומצאתי
שימו לב - בתוך הידיעה מוחבאת אינפורמציה בעלת חשיבות עליונה -
''פגיעת רקטה במתקן תשתית רגיש שגרמה נזק של מליוני שקלים''

מובן?
אליצור
_new_ הוספת תגובה



השתגעת?
דוד סיון (יום שישי, 14/04/2006 שעה 12:38)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם קורא את ''הארץ'' וגם מצטט אותו כמקור מידע?
אבל האינפורמציה עליה אתה מדבר היא חשובה. על
כך תודה.
_new_ הוספת תגובה



לא מדובר בטיל. אין כל מנגנון היגוי. מדובר ברקטה חסרת דיוק
מיכאל שרון (יום שישי, 14/04/2006 שעה 15:01)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המספר 800 אמנם מפחיד, אך מדובר בירי כלפי איזורי שממה נירחבים עם ישובים די ספורדיים (בניגוד למצב בו רקטות כאלה היו נורות חלילה לגוש דן). דומני מכל הרקטות הללו, היה אולי הרוג יחיד, ו-‏3 פצועים, או אפילו לא זה. במקרה שנפגע מתקן כלשהו, הרי זה עניין אקראי לחלוטין. עם זאת, יש ידיעות על רכישת מספר רקטות או טילים קצרי טווח מדוייקים יותר לאחרונה מצד הפלשתינאים. אלא, שהם שומרים אותם כאמצעי הרתעה למצבים בעייתים יותר מבחינתם.
_new_ הוספת תגובה



לא מדובר בטיל אלא בטימטום
ישראל בר-ניר (יום שישי, 14/04/2006 שעה 17:44)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פגזי ארטילריה על כל סוגיהם הם חסרי מנגנוני היגוי - ''סתם חפצים מעופפים'' בלשונו של דב וויסגלאס, יועץ הסתרים של ''קדימה''. זה נכון גם לטילי קטיושה ולטילי קאסם.

עצם הרעיון שבגלל שלא היו נפגעים, או יותר נכון לא היו הרבה נפגעים, או שלא נגרם נזק חומרי ''ממשי'' (כך לפחות זה מתואר בעיתונות) לא צריך להיתייחס לזה, הוא אחת האווילויות הגדולות ביותר של ישראל שנת 2000. זה מתאים לעדר חמורים השועט קדימה בלי להביט ימינה ושמאלה (תאור של ז. גלילי ב''מקור ראשון'' לפני כחודשיים).
_new_ הוספת תגובה



לא מדובר בטיל אלא בטימטום
אליצור סגל (יום ראשון, 16/04/2006 שעה 18:07)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
צה''ל מפגיז את הרצועה בעלות של יותר ממליון שקל ליום.
המטרה - סיפוק פרנסה לצעירי רצועת עזה המובטלים
האם לא פשוט יותר לתת להם את הכסף ישר ביד במקום להפגיז כדי שהם יאספו את השברים של הפגזים?
אליצור
_new_ הוספת תגובה



הבטחתם שיהיה שקט אחרי ההתנתקות
סתם אחד (יום שלישי, 18/04/2006 שעה 0:08)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו שהבטחתם ב-‏93 שלא יהיו קטיושות על אשקלון.
_new_ הוספת תגובה



הויתור על ההיסטריה. אתה צודק
מיכאל שרון (יום חמישי, 13/04/2006 שעה 10:48)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני שומע כרגע, בוקר פסח, שירים ישראלים יפים משנות 70-72, לפני השבר הסורי-אפריקני, מלחמת יום כיפור, כאשר הכל אבד, וישראל לא התאוששה מאז. שירי אומה בוטחת, מלאים רוח צעירה, אומה בגבולות רחבים ובתקוות חדשות המסתכלת לעתיד. התבוסה ביום כיפור והכיווץ המרחבי, יצרו הצרה של הקיום הישראלי. לדעתי, כל תופעות הסאוב מקורן בכך שמסתמן גבול על צמיחה וכאשר חלה התכווצות. אכן, הימין ברובו הפך היסטרי, והשמאל - צדקתני ופנאטי, כשבשוליו רווחת הפנטזיה תוך הסתממות מנטלית. גם בפורום ניתן לראות זאת, למעט ד''ר בר ניר, החי בארה''ב, שם הימין שפוי ובמעמד מכובד, ולכן זורקים לבר ניר בפורום זה פרובוקציות על מנת להוציאו מגדרו. כאשר איש ימין היסטרי מצטייר כמכובד, אז זה המקרה של איש כאליצור סגל, כשהמחיר הוא הפיכת דבריו לרדודים, שמנוניים, ונעדרי ערך אינפורמטיבי כלשהו. יתכן שאולמרט הוא התקווה האחרונה לשוב לישראל של 1972 במחיר נסיגה מדודה ומאורגנת, תוך הערכות מחדש. התקווה האחרונה לישראל רציונלית, העושה בחוכמה את צעדיה. שנים ניסיתי להציע אמנם ימין נאור, בדיוק במילים שלך כאן, ללא קטיעת ציטוטים והפצת דיסאינפורמציה, ללא מגמה היסטרית, וכד'. במדה ודברי הישפיעו, הרי זה לא בכך שאנשי ימין היסטריים השתפרו (לכל היותר הם הישאילו את הרטוריקה הליברלית שלי, כמו אליצור, אך מהשפה ולחוץ, כמצג עצמי חסר גיבוי כלשהו, אך מבלי להשתנות) אלא דווקא בכוון של פרישת אנשי ימין כמו ליבני, אולמרט, הנגבי, ויצירת קדימה.

לפני שבועיים למשל כתבתי את הדברים הבאים של ביקורת ההיסטריה בחשיבה הימנית הנוכחית, ב-NFC: צמחה כאן ''ביקורת'' המטיחה משפטים מהממים מסוג ''הציבור לא מוזמן לארוחה כי הוא בתפריט'' כתחליף לחשיבה רגועה הניסמכת על עובדות ועובדות בלבד. וכך, מערכת המשפט במדינה הפכה ל''קליקה שמאלית'' ושאר מנטרות שחוזרים עליהם שוב ושוב מצד קהל מעריץ שהתלכד כאן. התזת משפטים ''מבריקים'' אומנם מהממת את הקשב, אך זהו סממן היסטרי של אמירות מוקצנות, מעין הסחפות אחרי אופן כוללני וגורף של מילים ושוב מילים, כתחליף להבנה וראייה צלולה. לא עוד, אלא שהסחפות לצורת חשיבה מילולית זאת (האם המזרח והמלל הגורף, המילים כתחליף לעשייה -היגיע אלינו בגדול?), קריסת היכולת האנושית לחשוב במושגים המסתמכים על עובדות במציאות, קריסת יכולת אנושית מרכזית זאת למילים ומנטרות ריקות וכוללניות, מוציא את הציבור הנוקט בהם, רבים מהם אנשים חרוצים והגונים הממורמרים בדין על תופעות קשות בחברתנו, מוציא אותם במו ידיהם, מעדת האנשים השקולים. ומציגם כאנשים לא רציניים. מה רע בחשיבה ביקורתית אפקטיבית של ציבור בוגר, כדוגמת זה שבאנגלייה ושוודיה, ציבור שהיצליח במו ביקורתו להפוך את מדינתו למדינה מתוקנת באמת? וכך, ציבור הצווחנים בעלי המנטרות הגורפות שטופחו כאן, משחקים במו ידיהם לניטרולם שלהם, אולי בשרות אינטרסים זמניים של גורמים הגמוניים, שמעוניינים כנראה שביקורת כלפיהם תראה כמוקצנת וצווחנית, לא רצינית. וכך גם, ביקורת הדמי הצווחנית מצד ציבור המעריצים, ולחילופין ה''ביקורת'' הזעירה בעלת בסיס העובדות הממשי - כדוגמת פעולת מר יצחק ואחרים, שהיא הציר העובדתי המרכזי של ביקורת הדמי והמנטרות הצווחניות מצד הקהל המעריץ - חשיפת שחיתויות קטנטנות בפוליטיקה וכד' שכמוהם קיימות בכל מדינה ומקום בתבל (למשל, בגרמנייה נאשם הקנצלר קוהל בשוחד בחירות וכך באיטליה, אנגלייה וכד'), ביקורת הדמי הצווחנית הנישענת על ביקורת עובדתית ממשית אך זעירה וחסרת חשיבות כלשהי - שניהם מונעות ביקורת אמיתית ומסיחים את שימת הלב מהבעיות הממשיות, התשתיתיות והבסיסיות, בהם מעורב הון עתק ופשע ממשי וכואב.

זאת הגם שהביקורת מהסוג השני, הממשי אך הזעיר, עשוייה מטבע הדברים לזכות לכותרות שמנות (שהרי מה בולט וזועק לכותרת יותר מאיש ציבור הנתפס בשחיתות), ולעיתים, כשאין כותרות כאלה בניגוד לציפיות, צועקים חמס.
_new_ הוספת תגובה



הויתור על ההיסטריה. אתה צודק
אלכסנדר מאן (יום חמישי, 13/04/2006 שעה 13:07)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לישראל חסרה מפלגת מרכז, שיכולה להציג רעיונות לאומיים סבירים לצד מחיר ההתפשרות עליהם, ללא נימה היסטרית או צדקנית, כפי שהיטבת לנתח. ''קדימה'', מבחינה זו, אינה אלא נסיון לייצב ולנתב מפלגה מסוג זה, שבמדיה רבה יורשת את מעמדו ותחום פעילותו של המערך ההיסטורי, אם כי ללא אידיאולוגיה המספקת תחליף לעקרון המציאות.

תפקידה ההיסטורי של מפלגת קדימה הוא להחזיר את ישראל לקרקע המציאות האפורה, שבמסגרתה תצטרך ישראל לצאת בשלבים מתוך שטחי יהודה ושומרון, תוך סיפוח חלקים שונים של איזורים אלה. שלום לא יגיע כתוצאה ממהלך זה, שכן הבעייה אינה השטחים, זכות השיבה, או זריחת השמש בצד מזרח. הבעייה היא שישראל מצוייה באיזור שמסרב לקבלה, וכלל לא משנה מהי הסיבה לכך. איזור זה מסרב לקבלה וככל הנראה ימשיך גם בעתיד לדחות את רעיון קיומה, ולראייה אימוץ רעיון האנטישמיות האירופאי על מרבית אוכלוסיי מדינות האיזור.

כל מה שנותר לישראל הוא התקווה להשגת שלום מבית. רק זאת.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורום
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי