פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה ליובל רבינוביץ, 01/04/06 11:34)

http://www.faz.co.il/thread?rep=75943
תעסוקה בחברה המערבית
אלכסנדר מאן (שבת, 01/04/2006 שעה 13:47)
בתשובה ליובל רבינוביץ

אני מקבל את ההבדל שציינת, אולם קיים בכל זאת הבדל מהותי בין משורר דל המתגורר בעליית גג, לבין בת-מלך שרחמה אינו יודע גבול: העובדה שאנשים חסרי מקצוע והשכלה נאותה (כתוצאה מסיבות אידיאולוגיות, בסופו של דבר) מביאים ילד אחר ילד לעולם מבלי להיות יכולים לדאוג לילדים אלה מבחינה כלכלית, מהווה בהחלט בעייה שאינה קיימת בארצות המערב; נהפוך הוא. דווקא בארצות המערב מלינים כולם על אחוז ההתרבות הנמוך, כולל זו בדרום אירופה – אך לא רק כאן טמון ההבדל.

אם ניקח משפחה עם מספר רב של ילדים באירופה (דוגמה יחסית נדירה, ובכל זאת) ונחבר אותה למציאות העזרה הסוציאלית, התמיכה ושאר הדברים שאירופה מרעיפה על החלשים בחברה, כולל כלפי כל אלה שלא עובדים – נגלה כי התפישה האירופאית תנסה להשקיע בילדיהם ככל האפשר, על מנת שיחלצו ממעגל חוסר ההשכלה או חוסר היכולת לרכוש מקצוע.
אינני יודע אם זהו המצב בישראל, שכן אם הדבר באמת נערך לפי מתכונת דתית, שהיא בעצם מתכונת אידיאולוגית, הרי ברור שבמקרים אלה גם ילדיה הרבים של משפחה דתית מעוטת אמצעים (שבה האב והאם לא עובדים מסיבות אידיאולוגיות) מגדלים דור חדש של ילדים שימשיכו להיות סמוכים לקופה הציבורית בדיוק מאותן סיבות שההורים סמוכים לה.

זוהי הנקודה המרכזית בדבריי אלה: אין לי דבר וחצי דבר נגד עזרה ותמיכה סוציאלית, ואני הרי גר במדינה שבה הדבר מובן מאליו, ובהתאם לכך נראית גם רמת המיסוי כאן. מה שכן, באירופה ישנו טיפול מכוון אל בני הדור השני, שלפחות להם יהיו יותר כלים להתמודדות עם המודרנה מאשר בני הדור הראשון – גם אם בסופו של דבר יקבלו עזרה סוציאלית גם כן. למותר לציין כי משפחות עניות באירופה אינן דוחות את המודרנה על רקע דתי ו/או אידיאולוגי מבחינת היכולת לרכוש מקצוע, לעבוד ולהשתכר, כולל בני המגזר המוסלמי שבה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=75948
תעסוקה בחברה המערבית
יובל רבינוביץ (שבת, 01/04/2006 שעה 14:30)
בתשובה לאלכסנדר מאן

אני לא מומחה לעזרה סוציאלית, ואינני יודע איזו עזרה מורעפת.

משפחות מרובות ילדים מקבלות כסף. מה נותנים באירופה?

אחת מהבעיות של קצבאות הילדים בישראל היא שהן פרוגרסיביות. על הילד העשירי מקבלים יותר מאשר על הילד הראשון. אבל ברור לכל שהילד הראשון הוא היקר ביותר מבחינת ההוצאות. על הילד העשירי יש הרבה פחות הוצאות.
כך שההיגיון אומר שקצבאות הילדים צריכות להיות רגרסיביות ולא פרוגרסיביות. הפרוגרסיביוּת שלהן מאפשרת לאנשים להתקיים רק מ„מקצוע” הבאת הילדים לעולם.

כדי שאדם יצא ממעגל העוני יש להעניק לו השכלה. בישראל יש חוק חינוך חובה וחינוך שאמור להיות על חשבון המדינה עד גיל 18 (בפועל יש הוצאות נִלוות). אחת הבעיות בישראל בהענקת כלים להתמודדות עם עולם עתידי היא הזרמים בחינוך. יש מערכת ממלכתית, מערכת ממלכתית-דתית, מערכות חרדיות-עצמאיות וכן הלאה. ככל הידוע לי אין שום חבילת חובה שיש להעביר לילדים.

בארה''ב יש חינוך אחיד פחות-או-יותר 5 ימים בשבוע, וההורים יכולים לשלוח את ילדם למסגרת משלימה (sunday school) יום אחד בשבוע על פי הבנתם. לא התרשמתי שהאמריקאים יוצאים מכך משכילים במיוחד. מהו המצב בגרמניה?

http://www.faz.co.il/thread?rep=75988
תעסוקה בחברה המערבית
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 13:13)
בתשובה ליובל רבינוביץ

נתחיל בכך שקצבאות הילדים בגרמניה גבוהות במיוחד, וכי יש תוכניות להעלותן. הקיצבאות משולמות עד גיל 18 (אא''ט 200 יורו לחודש, ייתכן שיותר) לכל תושב, גם אם איננו אזרח. עם הילד השני גורם להעלאה נוספת בקיצבאות, שהן לכשעצמן פרוגרסיביות; זאת ועוד: ישנה גם עזרה מיוחדת לשנתיים הראשונות בחייו של התינוק, שמגיעה למשפחות המעמד הבינוני בכללותו (עד 400 יורו לחודש).

גרמניה היא אמנם מדינה עשירה, אבל עם הרבה צרות שונות שנובעות מהזדקנותה המהירה של אוכלוסייתה, שינויי סטרוקטורה, ועוד. מה שהגרמנים והאירופאים עושים, מכל מקום, זו השקעה מאסיבית בבני הדור השני למצוקה (ניתן בהחלט להתווכח עד כמה זה ''מצוקה'', אבל זה נושא למאמר שלם), שפירושו: הללו מקבלים לא רק העשרות ועוד כל מיני הטבות, אלא ישנו נסיון אדיר ללמדם מקצוע (השיטה הדואלית) ודרישת מינימום ל''סל ידע'' אותו כל תלמיד לחייב לדעת, כולל להוציא אולי תלמידי בתי הספר לחינוך מיוחד, שם מופנים הדגשים לכיוון אחר.

הזרמים במערכת החינוך הישראלי, כמו גם הסגרגציה המובנית המתקיימת בה, הם השוד ושבר של החברה הישראלית, שמצוייה בחוסר הבנה מוחלט לגבי דרישות פשוטות יש להציב עבור הידע שאותו חייב בוגר בית ספר לדעת. אינני יודע מה בדיוק קורה על ידי מערכת החינוך הרליגיוזית ובאפשרותה להעניק חינוך לתפקוד במודרנה עבור תלמידיה, אולם ניתן לשער ששם מצוי חלק מן התשובה שאפשר לקבל בכיוון התפתחות העוני בישראל (אגב, האם המדינה מממנת מערכת חינוך זו?).

אין פלא, איפוא, שישראל מצוייה במצב שרק 50 אחוז מבניה מצליחים למצוא פרנסה, שכן היא מתנהלת בחלקה באופן סגרגטיבי מכוון, שאינו דואג להשקיע בבני הדור השני. הרעיון שאדם אינו יוצא לעבודה ''מסיבות של דת ומסורת'' הוא לא רק זר ומוזר, אלא גם בעייתי – לפחות כל זמן שהרגלי קיום מסוג זה מועברים אל בני הדור השני, שמעבירים אותו אל בני הדור השלישי, במעין הסמכות על ''כספי חלוקה'' מודרניים.

זוהי לכן השאלה המוצדקת, לשיטתי: מהו מקור העוני בישראל? תשובתי האינטאיטיבית קושרת וכורכת אותו באי-השקעה בבני הדור השני של חוגים רליגיוזיים, כתוצאה מאידיאולוגיית אי-הכנתם למודרנה.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.