פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לאורי מילשטיין, 06/08/02 18:29)


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7386
	אנליזה דיסקורסיבית מול פריסת היערכות מרחבית
	מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 06/08/2002 שעה 19:06) בתשובה לאורי מילשטיין
	בעיית היסוד של הפיקוד הצה''לי היא מידה של היעדר תושייה טקטית בזמן אמת. וכן מידה של היעדר תושייה אסטרטגית בזמן אמת. העדר תושייה זאת מכוסה לאורך ולרוחב בקווים צפופים של מעין הנחיות מקדימות מדוקדקות (המנוסחות באופן המטעה ''קווי מסגרת'') של ידע תורתי, המוצג מצד יחידים גאונים העומדים בפרץ. למשל: ''המפתח להגן על מרחב העורף הישראלי הוא שליטה על גב ההר באחת משתי הצורות. האחת להיות שם. השנייה: להגיע לשם לפני כל כוח צבאי משמעותי אחר''. בנימין עמידרור, ראש ענף תורת לחימה, חטיבת תורה והדרכה, אג''ם (צוטט במוסף הארץ, 2 אוגוסט, 2002 ). הבעיה בהנחיות מקדימות אלה הינו בהיותן מעין וורבליזציה בעלת אופי של אנליזה מעין-פילוסופית, כתחליף לתושייה ופריסת מצב מרחבית. מדובר בניתוח דיסקורסיבי-סריאלי (דבר עוקב את מישנהו). אין זאת חשיבה צבאית של מפקד טוב. אצל מפקד טוב ואסטרטג טוב לא צצה וורבליזציה דיסקורסיבית בבואו לפתור מצב-בעיה טקטי או אסטרטגי בזמן אמת. איזו חשיבה צבאית עדיפה כאן? בניית מעין מפה מחשבתית (מפה קוגניטיבית) בה שדה האפשרויות נתון בו-זמנית. משהוא בנוסח: 1) גב ההר הינו בנסיבות הספציפיות אבסולוט (נתון ראשוני ומוחלט) של שליטה מרחבית וניתוב שליטה כזאת, והשולט בו מצמצם את מרחב הפעולה של האויב. 2) קיימת תנועת אויב לעבר אבסולוט זה (גב ההר). יש מייד להקדים ולתפוס רכסים שולטים (וגם כאן יש להגדיר טופוגרפית נקודות מפתח בגב ההר). מדובר בתהליך הכרתי נפרס ובשטף, שאינו יכול להיות מוכנס למיטת סדום של וורבליזציה דיסקורסיבית דיכוטומית (קיימות שתי אפשרויות- --). המשך יבוא (אולי)


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7424
	מיכאל: אינטלקטואליזציות של סיטואציות
	אורי מילשטיין (יום שלישי, 06/08/2002 שעה 23:46) בתשובה למיכאל מ. שרון
	מקובל עלי מאוד הניתוח שלך. בתיאוריה שלי אני מכנה זאת כך: המפקד הטוב מסוגל לעשות אינטלקטואליזציות של סיטואציות: המפקד הקרבי - בתחום הטקטי, והמצביא - בתחום האסטרטגי.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7443
	אורי, ומה אינו אינטלקטואליזציה? הרי יש כאן אולי
	מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 4:45) בתשובה לאורי מילשטיין
	ניפנוף במילים כלליות, כלליות עד כדי כך, שאדם יכול להצמיד מילה כללית כזאת לכל ידע חדש ולנכסו ל''הגותו''. זוהי אגב שיטה סובייטית של הוגים יקירי המשטר, שהיצמידו לעצמם כסימן היכר אישי ו''רעיוני'' איזה מושג כללי מאד ש''הגו'' ששימש כתו היכר, והיצמידוהו לפרי עמלם האינטלקטואלי של אחרים, שאלימות המשטר ניכסה מהם את עבודתם והעבירה לרשות אותם בעלי מילה/תו היכר כללי שנימנו על חביבי משטר המדכאים והמנכסים.. מה פשוט יותר מלהצמיד את מילת המפתח הכללית מאד ''הישרדות'' לכל פעולה אנושית ? הרי זאת מילת ''גג'' היכולה לשמש כגג כללי מאד תחתיו אפשר לכנס ידע מכל סוג, אפילו מבלי לטרוח להוכיח את הקשר הישיר בין ידע וקוריוזים שהמחבר מביא וכד' ובין ''השרדות''. הדבר דומה לאומר את האמירה הכללית שכל דבר בעולם זה בעצם ''עצמים'' (או אובייקטים), ומופיע כמגלה דבר מדהים, שכן, נכון, כל דבר הוא אכן ''עצם''. ואחר כותב ספרים המכילים ידע רב, אנקדוטות וקוריוזים, ודוגמאות רבות לכך שכל דבר הוא בעצם ''עצם'' או אובייקט. ולעיתים מובא ידע בספר, המעניין לכשעצמו, אך חסר שייכות לעניין הטענה שכל דבר הוא ''עצם''; אך ידע המובא תחת הגג הכללי הזה הנושא את הכותרת ''כל דבר בעצם עצם'', ו''כל תהליך ותופעה (מוסר, תרבות וכד') הינו סיגנון של העצם המסויים'' (סיגנון- עוד אמירה כללית מאד שאינה אומרת למעשה דבר, אלא מצמידה את המילה ''סגנון'' לכל תהליך ותופעה. מה נעשה כאן למעשה? הדבקת מילה או שתיים ''מוכרות'' לכל ידע, או לידע חדש ומעניין. בנוסף, יש מעין המגלים את אמריקה בנוסח, מה יש פה להתפלסף? מה, לא ברור שהחזקים טורפים את החלשים וזה כל הסיפור? והאחרים מהנהנים: כמה נכון! סוף סוף יפי הנפש למיניהם (וסתם אחרים שגם להם מודבק לצורך העניין הכינוי ''יפי נפש'' או כל כינוי מגנה מזדמן אחר הרווח אצל החבר'ה באותו זמן), סוף סוף אלה יבינו באמת ''במה המדובר בעולמנו האכזר''.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7450
	למיכאל: מלים ומושגים: למושג יש עומק תיאורטי
	אורי מילשטיין (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 6:48) בתשובה למיכאל מ. שרון
	בעוד שהמסומן של מלה היא אחת ממשמעויותיה, המוסמן של מושג היא תיאוריה. לפיכך ההבדל בין מלה למושג הוא שלמושג יש עומק תיאורטי. ברור שכל אחד יכול להשתמש במלה ''שרידות'' כרצונו והרי היה למלה זאת שימוש לפני פרסום ספרי ''תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות'' בשנת 1991. אבל למושג שרידות יש עומק תיאורטי. אותם דברים, להבדיל, לגבי המלה ''יחסות'' והמושג האיינשטייני ''יחסות'', המלה הלם, והמושג הרפואי פסיכיאטרי ''הלם''. עד שפרסמתי את ספרי ''עקרון השרידות'' ב- 1991 מעטים בישראל השתמשו במלה שרידות או הישרדות. מאז כל זב ומצורע משתמש בה כאילו היא מבטאת איזה רעיון גדול שלו. לשימוש של רובם אין עומק תיאורטי. אבל ''חכמת התרבות'' היא, שיש זליגה מן התיאוריה ליום יום, ויותר ויותר אנשים, גם משונאי ומחרימי המובהקים ביותר, משתמשים במושגים שפתחתי עם מעט עומק תיאורטי וכך ''המנוול והשקרן ההוא'' משתלט על מחשבתם.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7454
	אורי: אם תרמת להפצת המודעות שלא כל דיבור רם
	מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 8:08) בתשובה לאורי מילשטיין
	על ''שליחות'', ולא כל ססמת שגב מבטאת דבר ה' חיים, אלא שאנשים פועלים תכופות לשרות שרידותם האישית - דבר העשוי גם להתפתח לסאוב בשם השגב - הרי יפה פעלת לשיפור ותיקון. הגישה הפרטיקולרית של כסת''ת (כיסוי ת-) נפוצה עוד משנות השמונים המאוחרות, דומני. כשלמדתי טה-קוון-דו בשנות ה- 80 , היה קיים בהרצליה גם ''מכון דניס להשרדות'' ששילב יסודות מגוונים מאומנויות לחימה שונות. אך אם תרמת להבנת מקור הכסת''ת וכיוצא בזה, הרי זה משובח.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7477
	מיכאל: תהיה בריא!
	אורי מילשטיין (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 14:28) בתשובה למיכאל מ. שרון

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.