פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לרפי גטניו, 06/08/02 17:42)
http://www.faz.co.il/thread?rep=7378
לרפי: איכות צבא תלויה יותר באיכות אנשי הצבא
אורי מילשטיין (יום שלישי, 06/08/2002 שעה 18:29)
בתשובה לרפי גטניו

החושבים מאשר באיכות אמצעי הלחימה. היום יש לנו אמל''ח מתקדם ומפקדים בלתי חושבים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7386
אנליזה דיסקורסיבית מול פריסת היערכות מרחבית
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 06/08/2002 שעה 19:06)
בתשובה לאורי מילשטיין

בעיית היסוד של הפיקוד הצה''לי היא מידה של היעדר תושייה טקטית בזמן אמת. וכן מידה של היעדר תושייה אסטרטגית בזמן אמת.
העדר תושייה זאת מכוסה לאורך ולרוחב בקווים צפופים של מעין הנחיות מקדימות מדוקדקות (המנוסחות באופן המטעה ''קווי מסגרת'') של ידע תורתי, המוצג מצד יחידים גאונים העומדים בפרץ.

למשל:

''המפתח להגן על מרחב העורף הישראלי הוא שליטה על גב ההר באחת משתי הצורות. האחת להיות שם. השנייה: להגיע לשם לפני כל כוח צבאי משמעותי אחר''.

בנימין עמידרור, ראש ענף תורת לחימה, חטיבת תורה והדרכה, אג''ם (צוטט במוסף הארץ, 2 אוגוסט, 2002 ).

הבעיה בהנחיות מקדימות אלה הינו בהיותן מעין וורבליזציה בעלת אופי של אנליזה מעין-פילוסופית,
כתחליף לתושייה ופריסת מצב מרחבית. מדובר בניתוח דיסקורסיבי-סריאלי (דבר עוקב את מישנהו). אין זאת חשיבה צבאית של מפקד טוב.

אצל מפקד טוב ואסטרטג טוב לא צצה וורבליזציה דיסקורסיבית בבואו לפתור מצב-בעיה טקטי או אסטרטגי בזמן אמת.

איזו חשיבה צבאית עדיפה כאן?

בניית מעין מפה מחשבתית (מפה קוגניטיבית) בה שדה האפשרויות נתון בו-זמנית. משהוא בנוסח:

1) גב ההר הינו בנסיבות הספציפיות אבסולוט (נתון ראשוני ומוחלט) של שליטה מרחבית וניתוב שליטה כזאת, והשולט בו מצמצם את מרחב הפעולה של האויב.

2) קיימת תנועת אויב לעבר אבסולוט זה (גב ההר). יש מייד להקדים ולתפוס רכסים שולטים (וגם כאן יש להגדיר טופוגרפית נקודות מפתח בגב ההר).

מדובר בתהליך הכרתי נפרס ובשטף, שאינו יכול להיות מוכנס למיטת סדום של וורבליזציה דיסקורסיבית דיכוטומית (קיימות שתי אפשרויות- --).

המשך יבוא (אולי)
http://www.faz.co.il/thread?rep=7424
מיכאל: אינטלקטואליזציות של סיטואציות
אורי מילשטיין (יום שלישי, 06/08/2002 שעה 23:46)
בתשובה למיכאל מ. שרון

מקובל עלי מאוד הניתוח שלך.

בתיאוריה שלי אני מכנה זאת כך: המפקד הטוב מסוגל לעשות אינטלקטואליזציות של סיטואציות: המפקד הקרבי - בתחום הטקטי, והמצביא - בתחום האסטרטגי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7443
אורי, ומה אינו אינטלקטואליזציה? הרי יש כאן אולי
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 4:45)
בתשובה לאורי מילשטיין

ניפנוף במילים כלליות, כלליות עד כדי כך, שאדם יכול להצמיד מילה כללית כזאת לכל ידע חדש ולנכסו ל''הגותו''.

זוהי אגב שיטה סובייטית של הוגים יקירי המשטר, שהיצמידו לעצמם כסימן היכר אישי ו''רעיוני'' איזה מושג כללי מאד ש''הגו'' ששימש כתו היכר, והיצמידוהו לפרי עמלם האינטלקטואלי של אחרים, שאלימות המשטר ניכסה מהם את עבודתם והעבירה לרשות אותם בעלי מילה/תו היכר כללי שנימנו על חביבי משטר המדכאים והמנכסים..

מה פשוט יותר מלהצמיד את מילת המפתח הכללית מאד ''הישרדות'' לכל פעולה אנושית ? הרי זאת מילת ''גג'' היכולה לשמש כגג כללי מאד תחתיו אפשר לכנס ידע מכל סוג, אפילו מבלי לטרוח להוכיח את הקשר הישיר בין ידע וקוריוזים שהמחבר מביא וכד' ובין ''השרדות''.

הדבר דומה לאומר את האמירה הכללית שכל דבר בעולם זה בעצם ''עצמים'' (או אובייקטים), ומופיע כמגלה דבר מדהים, שכן, נכון, כל דבר הוא אכן ''עצם''. ואחר כותב ספרים המכילים ידע רב, אנקדוטות וקוריוזים, ודוגמאות רבות לכך שכל דבר הוא בעצם ''עצם'' או אובייקט. ולעיתים מובא ידע בספר, המעניין לכשעצמו, אך חסר שייכות לעניין הטענה שכל דבר הוא ''עצם''; אך ידע המובא תחת הגג הכללי הזה הנושא את הכותרת ''כל דבר בעצם עצם'', ו''כל תהליך ותופעה (מוסר, תרבות וכד') הינו *סיגנון* של העצם המסויים'' (*סיגנון*- עוד אמירה כללית מאד שאינה אומרת למעשה דבר, אלא מצמידה את המילה ''סגנון'' לכל תהליך ותופעה.

מה נעשה כאן למעשה?

הדבקת מילה או שתיים ''מוכרות'' לכל ידע, או לידע חדש ומעניין.

בנוסף, יש מעין המגלים את אמריקה בנוסח, מה יש פה להתפלסף? מה, לא ברור שהחזקים טורפים את החלשים וזה כל הסיפור? והאחרים מהנהנים: כמה נכון! סוף סוף יפי הנפש למיניהם (וסתם אחרים שגם להם מודבק לצורך העניין הכינוי ''יפי נפש'' או כל כינוי מגנה מזדמן אחר הרווח אצל החבר'ה באותו זמן), סוף סוף אלה יבינו באמת ''במה המדובר בעולמנו האכזר''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7450
למיכאל: מלים ומושגים: למושג יש עומק תיאורטי
אורי מילשטיין (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 6:48)
בתשובה למיכאל מ. שרון

בעוד שהמסומן של מלה היא אחת ממשמעויותיה, המוסמן של מושג היא תיאוריה. לפיכך ההבדל בין מלה למושג הוא שלמושג יש עומק תיאורטי.

ברור שכל אחד יכול להשתמש במלה ''שרידות'' כרצונו והרי היה למלה זאת שימוש לפני פרסום ספרי ''תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות'' בשנת 1991.

אבל למושג שרידות יש עומק תיאורטי. אותם דברים, להבדיל, לגבי המלה ''יחסות'' והמושג האיינשטייני ''יחסות'', המלה הלם, והמושג הרפואי פסיכיאטרי ''הלם''.

עד שפרסמתי את ספרי ''עקרון השרידות'' ב- 1991 מעטים בישראל השתמשו במלה שרידות או הישרדות. מאז כל זב ומצורע משתמש בה כאילו היא מבטאת איזה רעיון גדול שלו. לשימוש של רובם אין עומק תיאורטי. אבל ''חכמת התרבות'' היא, שיש זליגה מן התיאוריה ליום יום, ויותר ויותר אנשים, גם משונאי ומחרימי המובהקים ביותר, משתמשים במושגים שפתחתי עם מעט עומק תיאורטי וכך ''המנוול והשקרן ההוא'' משתלט על מחשבתם.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7454
אורי: אם תרמת להפצת המודעות שלא כל דיבור רם
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 8:08)
בתשובה לאורי מילשטיין

על ''שליחות'', ולא כל ססמת שגב מבטאת דבר ה' חיים,
אלא שאנשים פועלים תכופות לשרות שרידותם האישית - דבר העשוי גם להתפתח לסאוב בשם השגב - הרי יפה פעלת לשיפור ותיקון.

הגישה הפרטיקולרית של כסת''ת (כיסוי ת-) נפוצה עוד משנות השמונים המאוחרות, דומני. כשלמדתי טה-קוון-דו
בשנות ה- 80 , היה קיים בהרצליה גם ''מכון דניס להשרדות'' ששילב יסודות מגוונים מאומנויות לחימה שונות. אך אם תרמת להבנת מקור הכסת''ת וכיוצא בזה, הרי זה משובח.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7477
מיכאל: תהיה בריא!
אורי מילשטיין (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 14:28)
בתשובה למיכאל מ. שרון

http://www.faz.co.il/thread?rep=7400
מילשטיין - עם כל הכבוד לביקורת שלך, אני יודע
ראובן גרפיט (יום שלישי, 06/08/2002 שעה 21:05)
בתשובה לאורי מילשטיין

שבצבא יה הרבה מאד אנשים בעלי יכולת חשיבה גבוהה ביותר. צה''ל קולט ומשקיע בגאונים, באנשים בעלי רמה אינטליגנטית גבוהה מאד. אני יודע להעריך אנשים כאלה.נפגשתי לא פעם עימם, האמן לי, צה''ל מודע לנושא!
http://www.faz.co.il/thread?rep=7425
לראובן: צה''ל משקיע בגאונים בתחום הטכנולוגי,
אורי מילשטיין (יום שלישי, 06/08/2002 שעה 23:47)
בתשובה לראובן גרפיט

לא בתחום האסטרטגי והטקטי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7462
לאורי: גם במקרה זה פועל סוג של כשל קוגניטיבי
קובי מיכאל (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 10:33)
בתשובה לאורי מילשטיין

הנה עוד חיבור למאמר בעניין הכשלים הקוגניטיביים.
אסימילציה מוטה של מידע ועיבוד מוטה של מידע הם שני ביטויים של מנגנון קוגניטיבי, המייצר כשל תפישתי. בני-אנוש נוטים לקלוט מהמציאות מידע סלקטיבי, שיש בו כדי לאושש דעות ואמונות קיימות. במקרים בהם בכל זאת נקלט גם מידע סותר מתרחשת הטייה של עיבוד המידע. שני המנגנונים נועדו למנוע דיסוננס קוגניטיבי.
במקרה שלך, אתה מסרב בשיטתיות לקלוט מידע הסותר את אמונותיך ביחס לצה''ל ובמקרה ונקלט מידע שכזה, הוא מעובד באופן מוטה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7480
לקובי: הצלחותיו האדירות של צה''ל בשלושים
אורי מילשטיין (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 14:51)
בתשובה לקובי מיכאל

השנים האחרונות, ואם תרצה לשיטתך, הצלחותיו ההיסטוריות, שאין להן אח ורע, בשנתיים האחרונות, הן ביסוס לקוגניציות המזהירות שלך, לסגירותי הקוגניטיבית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7489
מילשטיין - הרבה במודיעין, תלפיות,
ראובן גרפיט (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 18:36)
בתשובה לאורי מילשטיין

עתודאים, לימודי חוץ במכללות הארה''ב ובאנגליה, חובה של לימודים אקדמאים כתנאי לקידום צבאי, ח''א משלב בקורס הטייס לימודים אקדמים, פו''מ ועוד.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7497
ראובן: הבסיס של כל צבא וגם של צה''ל הוא דרג
אורי מילשטיין (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 20:25)
בתשובה לראובן גרפיט

המפקדים הקרביים. מהם צומחים המצביאים. המפקדים הקרביים בצה''ל לרבות המצביאים הם חסרי עומק צבאי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7505
לאורי: את מי מהם באמת הכרת מקרוב?
קובי מיכאל (יום רביעי, 07/08/2002 שעה 23:16)
בתשובה לאורי מילשטיין

את האלוף דורון אלמוג - המסיים את עבודת הדוקטורט שלו שעניינה נוגע גם לתורת הביטחון?
את אלוף פיקוד המרכז, האלוף איתן, שהיה ממובילי המהפיכה החשיבתית בשנתיים האחרונות, מי שמקדיש שעות וימים רבים ללימוד מעמיק וחקרני של המערכה?
את אל''מ גל הירש, מי שהיה מח''ט בנימין וכיום קצין האג''מ של פיקוד המרכז, שתרם תרומה תיאורטית ומבצעית חשובה ביותר לפיתוח הידע ללוחמת טרור וגרילה?
את אל''מ נועם תיבון, מח''ט הנח''ל בימים אלו?
את מח''ט גולני (צ'יקו), או את אביב כוכבי מח''ט הצנחנים?
את תא''ל כליפי מאיר מפקד אוגדה בצפון?
את כולם ואחרים היכרתי באופן אישי, וכנון-קונפורמיסט מושבע, שלא חסך מעולם דברי ביקורת כנגד המערכת, יכול להעיד (עדות אמת) כי כולם כאחד הם בפירוש לא אנטי-אינטלקטואלים, שכולם ועוד אחרים, הם בעלי ידע מעמיק ובעלי מורא מפני מה שבעיני אחרים נתפש כברור מאליו. הייתי במקומות בהם לא היססו למתוח ביקורת קשה ונוקבת, את חלקם אף ליוויתי במסעות של חיפוש אחר הידע והרצון להעמיק ולחקור.
אז נכון שהם עדיין לא הרוב, נכון שהמגמה הרווחת היא עדיין מגמה של אנטי-אינטלקטואליזם, אך אלו הם יותר מניצנים של תקווה לשינוי ולמשהו אחר. הם הם הסיכוי לשינוי המיוחל.
נסה להגיע אליהם, אתגר אותם, הם עוד עשויים להפתיעך לטובה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7525
יש עוד רבים אחרים,כמותם, ''קצינים חושבים'' מעולים
יורם המזרחי (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 6:25)
בתשובה לקובי מיכאל

http://www.faz.co.il/thread?rep=7530
ליורם: חושבים, אך פחדנים מבחינה מוסרית.
אורי מילשטיין (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 6:48)
בתשובה ליורם המזרחי

את תוצאות מחשבותיהם הם מסתירים ומסתדרים לפי הסמן הימני התורן. כמו דורון אלמוג וראה תשובתי לעיל לקובי. ואם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו...?
http://www.faz.co.il/thread?rep=7533
צבא כמקום עבודה עם ''פוליטקה פנימית''
יורם המזרחי (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 7:13)
בתשובה לאורי מילשטיין

אורי
צבא מקצועי,למרות ההילה והתהילה,הוא מקום עבודה לכל דבר, עד דינמיקה פנימית רוויית סממני פוליטיקה שרידותית.
לו היה אפשר למצוא נוסחא אחרת -כי אז היה ניתן לסוכך על קצינים חושבים בפני המציאות הפשוטה של צורך להתקיים במסגרת הרושמת את ההמחאה החדשית שלהם.
זו רעה חולה שדבקה בכל צבא ומבחינה זו,המצב בצ.ה.ל טוב יותר מאשר בצבאות אחרים.
על בשרי למדתי שלעיתים קרובות,בהיבט האישי -מוטב ומן הראוי לשתוק ולהתכופף מול ''אש ידידותית''..... לעיתים נדירות מתעלה מפקד צבא מעל ''לנורמה'' לי זכור לטובה מקרה אחד,1978 בעקבות מבצע ''קואופרטיב'' שהתנהל בדרום-לבנון.יחידה קטנה של ''גולני'' נטשה עמדה ובה נגמ''ש וגווית קת''ק,מפני שהותקפה על ידי כח מחבלים לא גדול.את המצב הציל טנק שרמן של צ.ד.ל,שחנה ליד הנגמ''ש,שמפקדו לא הבין את הסתלקות כח גולני והמשיך להלחם.
הרמטכ''ל מורדכי גור ז''ל,כינס בחיפה את כל סגל החי''ר של צ.ה.ל,נדמה לי שמרמת מ.פ ומעלה,לדיון נוקב ואחראי במה שהתרחש.יאיא (אז אל''מ) היה מנחה התחקיר.במקום נעשו נסיונות רבים להטעות,לייפות ולשקר...יאיא התעמת עם אלוף הפיקוד ולא וויתר ולבסוף עלה על הבמה מוטה גור,שסיכם במילים כדרבנות,ללא כחל וסרק וקבע שפרשת גבעה......לא תחזור.לימים ידעתי שהיה מי שניסה להעניש את יאיא על גילוי אומץ לב בהצגת הדברים/עובדות כפי שהצטיירו ואילו לי אמר אלוף מסויים ''מזלך שאתה קצין חריג לא משלנו כי אחרת היינו עושים ממך קציצות'' חטאי? חשפתי,בתחקיר,כדי להוכיח נקודה בוערת, ארוע די שולי,ממנו הסתבר שמודיעין הפיקוד לא יידע,
במתכוון,מג''ד נח''ל על מהלך מסויים של המחבלים שבדיעבד סיכנו את חיי אנשיו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7534
יורם: על מקצוענות ואומץ לב מוסרי
אורי מילשטיין (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 9:14)
בתשובה ליורם המזרחי

1. צה''ל אינו צבא מקצועי מפני שמתקיימת בו הכשרת מפקדי מחלקות ולא הכשרת קצינים ממשית, כבסיס רחב להתקדמות בשרשרת הפיקוד. אחרי בה''ד 1 יש השלמות בפו''ם ובמסגרות אחרות אך את חוסר הבסיס לא ניתן להשלים.

2. צה''ל גם לא צבא מקצועי משום שהוא מבוסס על תקופת שירות קצרה יחסית ועל צבא מילואים שאינו צבא מקצועי משום בחינה.

3. בצה''ל אין גם תרבות של מקצוענות בתחום הטקטי והאסטרטגי שמשמעותה המעשית קריאת חומר תיאורטי, דיונים תיארטיים וכתיבת עבודות תיארטיות על נושאים טקטיים ואסטרטגיים.

4. אכן צה''ל הוא מקום עבודה וכמו בכל מקום עבודה העובדים מתאמצים לשרוד ולכן לא להתעמת עם הבוסים. המאמץ לשרוד הוא מעשה טבעי ויחד עם זה פחדני. אך העיקר - הוא פוגע בתפקוד תקין של המערכת. אכן הדבר נכון גם באוניברסיטאות בחברות כלכליות והן המסתאבות, אך מחיר הסתאבות של הצבא הוא לפעמים עצם קיום המדינה.

5. אפילו אם לא ניתן לתקן פגמים טבעיים אלה ראוי לא להסתיר אותם כפי שרבים נוטים לעשות לרבות ידידנו קובי מיכאל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7540
לאורי:הכיצד?
קובי מיכאל (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 9:50)
בתשובה לאורי מילשטיין

אם מדובר בעקיצה, הרי שהיא מיותרת. אם מדובר באמת מבחינתך, הרי שמדובר בהכפשה.
והרי אתה יודע, שהגעתי אל השיח אתך דווקא מכיוונה של ביקורת, עת ניסיתי ובאופן שיטתי לאסוף חומרים במסגרת המחקר, עליו אני שוקד מזה כשנתיים. מאחר וגם קראת את הצעת המחקר, הרי שעיניך גם שזפו את שנכתב שם אודות מאפייניה של החשיבה הצבאית.
בהתייחסותי לנושאים שבדיון אני עושה כל מאמץ לנסות ולראות את הדברים בהקשר. אני בהחלט חושב (בניגוד לדעתך), שיש בצבא גם תופעות והתפתחויות מערכתיות, ארגוניות ותרבותיות, שגם אם הן לא שוצפות, הרי שהן קיימות ואינן עולות בקנה אחד עם הניתוח אותו אתה מציג.
אינני סניגורה של מערכת, איש לא שמני. אך בה בעת, אינני רואה חובה קדושה להצטרף לכל ביקורת ובכל לב.
בהתחשב בעובדה שכישורי האינטלקטואליים (במידת הצניעות הראויה) לא התפתחו רק בשנתיים האחרונות (כזכור לך פרשתי מצה''ל בסוף שנת 2000), הרי שבכל זאת התפתחו כישורים שכאלו גם במסגרת השירות הצבאי. יש שיאמרו, למרות המסגרת הצבאית, ואני אומר שגם בזכות חלק ממפקדיה שידעו לעודד, איפשרו את ''פתחון הפה'' ולא איבדו את העשתונות בהישמע דבר ביקורת.
למערכת הצבאית ככזו יש מגבלות, אילוצים ומוטיבציה לשרוד, כדרכו של כל ארגון. בתוך ים המגבלות והאילוצים עדיין אפשר למצוא את הדרך להשפיע, אם מצליחים לשרוד גם את כל הניסיונות שכושלים. לתחושתי ולמיטב שיפוטי, בצבא של היום קל יותר להשמיע ואולי אף להשפיע, בהשוואה לצבא שלפני עשור, שניים ויותר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7543
לקובי: בלי קוד אבירות אין צבא של ממש לאורך זמן
אורי מילשטיין (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 10:33)
בתשובה לקובי מיכאל

1. שלחתי אליך רק עקיצה.

2. בדיון על ההיבטים האינטלקטואליים של צה''ל אין מדובר באנשים יחידים אלא במערכת. אני מכיר אישית אנשים שהשתחררו מצה''ל לא לפני שנתיים אלא לפני עשרים שנה ואין ביקורתיים מהם על צה''ל עוד בימי השרות הפעיל וגם היום. שלוש דוגמאות: א. ד''ר אל''מ מיל. עימנואל ולד, ב. אל''מ מיל, דני וולף-רהב. ג. ד''ר אל''מ במיל. יעקב חסדאי.

אינטלקטואליות איננה רק תוצאה של חינוך וסביבה אלא גם של גנים. יש אנשים שדווקא מאבק במערכת מפגרת כמו צה''ל מקדם את אישיותם.

3. אבל לא די ביכולת אינטלקטואלית . יש צורך גם באומץ לב מוסרי. למעטים מאוד בתולדות צה''ל היה אומץ הלב המוסרי לבקר את היסודות של צה''ל בלא גב של רמטכ''ל ובלא תמיכה של שר ביטחון, בעודם בשירות פעיל, מחשש שהביקורת תפגע בקידומם.

לסיכום: יש בצה''ל בלי ספק אנשים חושבים, אין בצה''ל אבירים שקוד ההתנהגות שלהם הוא אחריות. בלי קוד אבירות אין צבא לאורך זמן.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7548
לאורי: עם זה הרבה יותר קל לי להסכים
קובי מיכאל (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 10:57)
בתשובה לאורי מילשטיין

http://www.faz.co.il/thread?rep=7550
לקובי: לא התיחסת למשל דורון אלמוג!
אורי מילשטיין (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 11:42)
בתשובה לקובי מיכאל

אם התיאור שלי מבוסס, הרי שהוא הפרכה פופריאנית לרוב התזות החיוביות שלך על צה''ל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7555
לאורי: הפרכה של הפרכה
קובי מיכאל (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 13:06)
בתשובה לאורי מילשטיין

לא יודע כיצד להסביר את שתיארת ויש לי יסוד סביר ביותר להניח שהתיאור היה מדוייק.
לא מן הנמנע שאנשים צריכים זמן ופרספקטיבה כדי להחליט שהם מאמצים את קוד האבירות. מה שאני כן יודע להגיד, זה שדורון אלמוג אמר דברים מאוד ברורים לראש הממשלה ושר הביטחון וביסס אותם על ניתוח, ידע מוקדם והיקשים ואפילו העז לדבר כאינטלקטואל, עד כדי כך שראש הממשלה אף נזף בו וקרא לקציני צה''ל להפסיק ולדבר ולהתחיל לעשות.
למיטב שיפוטי, נוח היה לראש הממשלה להיתלות במבשר ובסיגנונו ולא בבשורה ובמהותה.
תקוותי לשינוי המיוחל בצבא נשענת דווקא על הסנוניות הצעירות יותר, שגם אם אין בהן עדיין כדי לבשר בואו של אביב, הן עדיין שם מרחפות וקול משק כנפיהן בהחלט נשמע, וכמשל הפרפר והכאוס, משק כנפיהן עוד עשוי לחולל את הסערה.
עד אז בהחלט ראוי לנסות וללמוד כיצד ניתן לפתח את קוד האבירות ולהנחילו גם לסנוניות שעוד אינן.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7565
לקובי: בשם ''דורון אלמוג'' אתה נקבת כדוגמא לשינוי
אורי מילשטיין (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 16:17)
בתשובה לקובי מיכאל

http://www.faz.co.il/thread?rep=7529
לקובי: דורון אלמוג כמשל
אורי מילשטיין (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 6:45)
בתשובה לקובי מיכאל

אספר לך סיפור: זמן קצר לפני שמונה למח''ט 35 ישב דורון בביתי שעות אחדות (מענין כמה שעות הוא ישב בביתך, שהרי אתה מכיר את כולם אינטימית, לפי רוח תגובתך). בין היתר שוחחנו על החרמתי. הוא הכריז ''כשאהיה מח''ט אתה תהיה חלק מן החטיבה!''. מאז לא שמעתי ממנו דבר!

הבנת ברוך?!

מתגובותיך אני מסיק שאתה אפילו לא מתחיל להבין את 'המטריה' ואין זה פלא, אתה הרי אחד מהם. לפיכך עשה לעצמך טובה וחדל לספק לי עצות מגוחכות שנסיתי אותן לפני עשר שנים. הסתפק בהפרכת טיעוני בלי תוספת חווייתית. גם זה אתגר לא קל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=7532
אורי יש גם גורם ''גנטי''בהתנהגות צבא ויחס הקצונה
יורם המזרחי (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 6:55)
בתשובה לאורי מילשטיין

ברור שבצבא אוטופי,מודרני,יש חשיבות רבה לאיכות המפקד ובעיקר המפקד הבכיר,הקובע מהלכי מלחמה וכך מכוון אותה למייטב ידיעתו.אולם בתולדות המלחמות יש מקרים לא מעטים,בהם הושגה הכרעה שהובילה לניצחון,לא רק מכח מחשבתו של קצין בכיר והסגל הכפוף לו,אלא מרמת הפרט,סוג הלוחם,רקעו החברתי היסטורי והדרך ''הגנטית'' בה הוא רואה/מקבל סיכוני מלחמה ושירות בצבא בכלל.ניתוח מלא של קרב סטלינגרד למשל,מלמד שיותר מחשיבת המטה הרוסי,נטתה מטולטלת הניצחון לצד הסובייטי בגלל נכונותו של הפרט לקבל כל סיכון ולציית לפקודות שביודעין שלחו אותו למות. תמונה דומה אפשר למצוא בכל עידן. למשל העקשנות שגילה הלוחם הסיני בקוריאה או הדבקות במטרה שגילה הלוחם הצפון ויאטנאמי ועוד.לעומת אלה,יש מצבים שבראש צבא עומד מנהיג חושב ואסטרטג מעולה המפקד על חיילים שאינם מוכנים לסכן עצמם מעבר למה שנראה בעיניהם הגיוני. הגנרל המצרי שאזלי,הוא דוגמא טובהה למפקד ברמה אינטלקטואלית מעולה שפיקד עם צבא גרוע.
גנרל פון דארניג,מפקד דוויזיה משוריינת בקרב קשת קורסק, כתב בין השאר (בשבי) במסמך מחקר אמריקאי שהופץ לפני מלחמת קוריאה....''ניהלנו קרב לפי הספר,הכל הוצב בזהירות וחכמה,לפי כללי המלחמה היינו צריכים לנפץ את ההתקפה הסובייטית מייד משהתחילה,אך לא הבנתי מאיפוא הם באים, עוד ועוד,נקטלים במאותיהם מול עמדות המקלעים וממשיכים לבוא לצעוק הורא! ולהסתער, תילי תילים של גוויות רוסיות זה מה שהכריע את הדוויזיה שלי,לא עליונות המפקד הרוסי שממול''
http://www.faz.co.il/thread?rep=7536
ליורם: הלוחמים הוציאו את הערמונים מן האש
אורי מילשטיין (יום חמישי, 08/08/2002 שעה 9:23)
בתשובה ליורם המזרחי

כל מה שכתבת נכון.

המצב בצה''ל היום הוא כזה: תרבות הלוחמים בצה''ל והמוטיבציה שלהם גבוהה יחסית, אם כי היא בקו ירידה בגלל הגורם השני:

הרמה הממוצעת של הפיקוד מאז מלחמת העצמאות ועד היום היא נמוכה והרסנית. מלחמת יום הכיפורים, לדוגמא, היתה מלחמה שבה הלוחמים הוציא את הערמונים מן האש.

לאורך זמן לא ניתן לסמוך על הלוחמים בלבד כי המחיר של מלחמה מסוג זה הוא גבוה מאוד והוא גורם ל''מרד בשר התותחים'' - סרבנות וארגוני מחאה.וכמובן גם למהפכים במטרות הלאומיות. וזאת דרך לא תקינה לשנות מטרות לאומיות.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.