פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=4908
לשרון: מורשת היסטורית
אורי מילשטיין (יום חמישי, 11/07/2002 שעה 12:21)

בני אדם אינם מבינים את המהות של מאבקי אדם אדם משום שהם לא אפשרו לאינטלקטואלים נגישות לחומר האמפירי.

התוצאה: לא פותחו מושגים ותיאוריות בנושא, ואנשים חושבים עליהם בכלים מניפולטיביים.

לפיכך התקבע הנוהג להשתמש במורשת היסטורית לצרכים אידיאולוגיים. מורשת היסטורית היתה לאמצעי לשטיפת מוח ולפיכך לגורם מנטרל יצירתיות שהיא כל כך חיונית להצלחה במאבקי אדם אדם, כפי שכתבת.

זה אחד הפרדוכסים הגדולים של התרבות בציוויליזציה הנוכחית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4923
אורי: לא תמיד אתה נזקק לחומר אמפירי רב להבנה כוללת
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 11/07/2002 שעה 14:50)
בתשובה לאורי מילשטיין

מכיוון שבמציאות יש דמיון מבנה בין מערכות מתחומים שונים, ומכיוון שהנסיון בתחום אחד יכול, בשילוב עם ידע נוסף לחול על תחומים נוספים. אך בעיקר, משום שחשיבת עומק יכולה לבנות סצינת מצב ולשחזרו על סמך מיעוט נתונים ישירים, תוך היסקים מדוייקים בהקמת נדבכי הסצינה הזאת (מתודה שאני מכנה ''רקונסטרוקציית מצב'').
דוגמא מובהקת לכך היה איינשטיין, שאמר שאינו נזקק כלל למחקר אמפירי, משום שמוחו הוא מעין מעבדה המחוללת ''ניסויים שבדמיון''. ועם זאת, הקיף בתאוריות שלו מ- 1905 (תורת היחסות הפרטית, האפקט הפוטו אלקטרי וכד') וכן בתורת היחסות הכללית, באקטים כמעט טהורים של החשיבה, הוא כאדם יחיד בעל מוח ער, הרבה יותר מידע מצבא רב של מאות ואלפי חוקרים אמפיריים אחרים שאספו מידע בעמל נמלים. זאת, באופן מדוייק, קפדני, ואלגנטי, חסר הכללות מפליגות בתחילת התהליך, אך תוך הכללות מדהימות הגם שמדוייקות להפליא, בסופו של תהליך הבנייה התיאורטי (עד היום, כעבור 90 שנה אף ממצא אמפירי לא הפריך את התאוריות המדוייקות האלה בשום נקודה).
http://www.faz.co.il/thread?rep=4932
למיכאל: אינשטיין התבסס על מידע אמפירי שנצבר
אורי מילשטיין (יום חמישי, 11/07/2002 שעה 16:57)
בתשובה למיכאל מ. שרון

באלפיים וחמש מאות שנות המחקר הפסיקלי. לעומת זה בתחום מלחמות האדם באדם יש חמש אלפים שנים של אנטי-מחקר והצטברות של מיתוסים ודעות קדומות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4935
אורי: מאבקי א-א אזרחיים, שלטון, והעלמת מידע מובנית
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 11/07/2002 שעה 18:07)
בתשובה לאורי מילשטיין

אכן נכונה הטענה שבתחום מלחמות אדם-אדם קיימת
הדחקה והעלמת מידע שיטתית.זאת בעיקר כלפי תחום מלחמות אדם-אדם האזרחיות. הקיום האזרחי המאורגן על ידי המדינה, דהיינו קבוצות השליטה, נתפס משחר ימיו כנתון למכנים משותפים של סולידריות בין אישית. זאת בדומה למאפייה, שטיפחה את האתוס לפיו מאבקי הדמים בין אנשים וכנופיות סולקו מן העולם עם השלטת משמעת הברזל של העריצים.

אך עם כינון שלטון חזק ועריץ (ראה חוקי חמורבי), מאבקי אדם-אדם אזרחיים לא נעלמו אלא הועלמו. שהרי זו התרסה בפני חבורות השליטה להצביע על כישלה בשיכוך מאבקים אלה ועל הקטל האזרחי המתרחש כל העת.

מול העריצות הקדומה, היה זה עם ישראל העתיק שלראשונה בציויליזציה האנושית, פותחה בו מסורת ''חתרנית'' ניתן לאמר, של הצבעה על בוטותם עוולותיהם, ואופיים הברברי של מאבקי אדם-אדם האזרחיים: נתן הנביא מתריס בפני דוד, השליט האדיר, בפסגת הישגיו ''אתה האיש''.
ישעיהו, ירמיהו ונביאים אחרים זועקים בפני העם ולנוכח השלטון על ניבלויות מאבקי אדם-אדם קשים מנשוא ועל עורלת הלב והאטימות.
דבר זה הינו ללא תקדים בדברי הימים.
חכמינו אף מקשרים ברבריות וניוולות במאבקי א-א עם כשל כללי ברוח האדם וכוחו להתיצב מול אתגרים (אובדן יצירתיות ותושיה - ראה מאמרי והתייחסות למאבקי א-א ברבריים ) בקבעם שבגלל פרשת קמצא ובר-קמצא חרבה ירושלים.

מערכות צבאיות מציבות בעיה מיוחדת, מכיוון שהצבא ניתפס כפסגת בסיסי הסולידריות התוך חברתית, הנלחם את מלחמת העם כולו כנגד גורם חיצוני, דהיינו - שרוי בהיעדר מוחלט של מאבקי א-א פנימיים. מכאן, שהצבא והמערכת הצבאית, שעיני כולם נישאות אליהם כמופת של הסולידריות החברתית, ''מחוייב'' ביתר שאת להעלמה והדחקה, המביאים, עקב הכללת גישה זאת למעגלים אחרים, למדיניות של ערפול כללי ובלימת זרימת מידע חופשי. הדבר מתגלה למשל בפרשת מי הקישון, בה התבטאה גישה לקויה לעדכון מידע, וקבעון עקב אי הטמעת אינפורמציה, שהביא מצידו לאטימות נוספת ביחס ללוחמים שנפגעו. והסתרה בכל מחיר של המחדל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4986
מיכאל: אתה עורך הכללות מן ההיסטוריה
אורי מילשטיין (יום שישי, 12/07/2002 שעה 7:54)
בתשובה למיכאל מ. שרון

ואני מפרש את את ההיסטוריה על פי אבני היסוד של ההתנהגות: השאיפה לביטחון, עקרון השרידות והמאמץ לנטרל איומים.

כשתסכים לאבני היסוד שהצעתי או תציע אבני יסוד חלופיים שאקבל, נוכל להתקדם הלאה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5005
אורי- רדוקציוניזם. בתחומים שונים יש קונסטרוקציות
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 13:04)
בתשובה לאורי מילשטיין

אירגון אוטונומיות.

לכאורה, טענתך שעלינו להבין את אבני היסוד להבנת המיכלולים הבנויים מהם, מצלצלת נכונה. שהרי בהיסטוריה פועלים אנשים, ועלינו להבין את כללי היסוד של התנהגותם, ואף אנשים אלה נקבעים על ידי כללי היסוד של החומר והקוסמולוגיה עצמן. אך אין זה אלא רדוקציוניזם העשוי להיות שרירותי.
כך, איני בטוח שהדבר אמנם כך: למשל מבנה ארכיטקטוני בנוי מאטומים. אך האם עלינו לרדת לרמת חלקיקים אלמנטריים, על מנת להיות ארכיטקט טוב?

או שבארכיטקטורה פועלים כללי פורמצייה ומורפולוגיה (הווצרות מבנים על פי כללים מסווימים) שאין להם כל נגיעה (אורטוגונליות) לפיסיקה של חלקיקים אלמנטריים? ואם קיימת נגיעה כזאת, היא עקיפה בלבד? (שהרי כל מערכת דומה באספקטים מסוימים לכל מערכת אחרת, באותה מידה שאדם דומה לפיל, מהבחינה שלשניהם שתי אוזניים, או למריצה, שכן גם מריצה נעה תוך ניצול החיכוך על הארץ).

כללי האירגון והגיבוש של מבנים והמורפולוגיה שלהם, עשויים להיות לחלוטין זרים ואורטוגונליים לכללי חלקיקי החומר האלמנטרים, או היסודות המרכיבים.

לכן, מדובר בטענה המצלצלת על פניו הגיונית, אך בפועל בתחומים שונים צצים כללי קונסטרוקצייה אוטונומיים.

כך למשל, במלחמת המפרץ בה הפסיכולוגים היציעו לנו ''להביע רגשות ללא חשש'' - דבר ששיקע את כל עם ישראל במלל אין סופי, עד שהערתי באירונייה לחברתי שכנראה לבני אנוש יש צורך מובנה להניע את שרירי הלסת בשיעור מסויים, והדיבור אינו אלא עילה לכך.

הפסיכולוגים עצמם שאלו שנים לאחר מכן את השאלה, אם פסיכולוגיה של עם היא זהה לפסיכולוגיה של פרט.

אורי, אני האדם האחרון שנוטה למדר תחומי דיון זה מזה, שכן גישתי היא רב תחומית. בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובמדעים קוגניטיביים שהינם תחומי, תרומתי היתה והינה משמעותית.

עם זאת, איני רדוקציוניסט, שכן הגישה הרדוקציוניסטית מתעלמת ממידע חשוב ופורה. ואילו גישתך היא מה שמקובל לכנות ''רדוקציוניזם''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5091
אורי: הבנת ההשרדות -אכן לזכות גישתך - מביאה
מיכאל מ. שרון (שבת, 13/07/2002 שעה 1:06)
בתשובה למיכאל מ. שרון

לגישה עמוקה ויסודית לבעיות חיים רבות. אני שם לב שהתחלת הסבר סיבתי לנושא מסויים מנקודת המוצא של השרדות, מביאה להבנות סיבתיות עמוקות.
זאת בניגוד להסברי שטח, בהם נקודת המוצא סמוכה לעניין שכביכול מוסבר.

דוגמה להסבר שטח:

הבעתי פעם התפעלות ממיומנות משחק הכדור של דולפין.
פניתי בשאלת תם לאשת שיחי המזדמנת דאז:
- מדהים. איך הוא יכול לעשות כל זאת?
- מה זאת אומרת? הרי לימדו אותו.

אבל זהו הסבר שטח, שכן אותה הדרכה לפינגווין, לא תתן תוצאות דומות.
הסבר העומק כאן, המבחין בין שני המקרים, הוא: לדולפין כישורים מוחיים עיליים, כישורי למידה וכישורי קואורדינציה גבוהים מאד.

דוגמא להסבר שטח אחר:
למה שמעון נהג כפי שנהג?
משום שהוא כעס.
זהו הסבר שטח. הסבר עומק מתייחס לפונקציית ההתנהגות המסויימת הזאת, מה היה ההגיון שבה. זאת בעוד ''כעס'' כהסבר בלעדי עשוי להראות כקפריזה, שביטוייה אינו מביא לדבר ממשי. זהו הסבר שטח במישור רכילותי, למעשה.
שכן השאלה היא, מה היתה המטרה הממשית והתכלית של גילויי הכעס. הסבר כזה כבר אינו הסבר שטח, אלא, מתקדם אחורה, לכווני מנגנונים סיבתיים וטלאולוגים (הבנות אודות תכליות) בסיסיים יותר.

כך, השרדות, גורמיה ותת המטרות שהיא מציבה כדרך אליה, אכן, עשוייה להוביל, תכופות, להסברי עומק פוריים ביותר.

על כן יש להוקיר את האוריינטציה שפיתח והבליט אורי מילשטיין, שהינה כה פשוטה ומובנת מאליה לאחר שהוצגה, אך עשוייה במישורי הסבר שונים, בפרט פסיכולוגיים/התנהגותיים (היתה לי הערב שיחה עם אם גרושה, מורה, חניכת בני עקיבא, מסביב לבעייה התנהגותית או הטייה התנהגותית מסויימת של בנה הגדול, ומצאתי עצמי נזקק להסבר ''השרדותי'' כנקודת מוצא בסיסית בניתוח מוכוון המלצות ושינוי נקודת מבט) להתגלות כפורייה להפליא.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5111
למיכאל: על הרדוקציוניזם
אורי מילשטיין (שבת, 13/07/2002 שעה 12:12)
בתשובה למיכאל מ. שרון

נניח שהיתה לנו תפיסה אלוהית והיינו מבינים את פרטי התהליך שבין קוורקים לבין מבנה היקום על כל אירועי השער וההתפצלויות שבדרך, אז כולנו היינו רדוקציוניסטים.

הרדוקציוניזם יוצר בעיה בגלל ההבנה המועטת יש לנו על שלבי המעבר מפיסיקה לכימיה, מכימיה לביולוגיה, מביולוגיה לסוציולוגיה וכו'. כדי לא לוותר על טיפול בנושאים רלונטיים, בגלל העדר ידיעה, ויתרנו על דרישת הרדוקציוניזם, לפחות דחינו אותה לעתיד הרחוק.

אבל אנחנו משלמים על כך מחיר מסויים ההולך וגדל בטווח הארוך. אפילו על פי הדוגמא שנתת: ראוי לאדריכל להבין את המבנה היסודי של החומר אם הוא לוקח בחשבון אסונות כרעידות אדמה, כפגיעה של גרמים שמימיים וכו'. אם החשיבה שלך מבקשת להגיע לדקות גרגרים מקסימלית אין לך ברירה אלא ללכת בדרך הרדוקציונית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5130
לאורי: על תכונות נוספות הצצות בעקבות אירגון החומר
מיכאל מ. שרון (שבת, 13/07/2002 שעה 15:28)
בתשובה לאורי מילשטיין

איני בטוח שדבריך תקפים. שכו, נכון, יש אמנם תכונות ברמה אלמנטרית וראשונית של הווצרות החומר (המתוארות למשל בכימיה באמצעות טבלת היסודות של מנדלייב, המתבססת על תכונות ברמת האטום הבודד).

בהמשך, החומר מתארגן על ידי הטבע או מאורגן מעשה אדם ברמות גבוהות יותר. אז צצות בו תכונות נוספות emergent properties שאינן נובעות ישירות מהרמה האלמנטרית.

למשל, בארכיטקטורה, כפי שנרמז בדבריך אודות רעידות אדמה, חשוב הנושא של עמידות המבנה, המותנה הן בחוזק החומרים, והן בצורת אירגון המבנה עצמו.

אשר לחוזק חומרים,הרי שכאן: עומדות לרשות הארכיטקט טבלאות, פרי מדידות, ואין הוא חייב לרדת לרמה האטומית. זאת כשם ששימוש בנשק, מחייב הבנת תכונות הרובה ומבנהו למשל; אך אין החייל (או מתכנן הרובה המסויים) חייב לרדת לרמה האטומית, כדי ללכת את כל הדרך מרמת חלקיקים אלמנטרים, ועד תרכובות אורגניות מסובכות (המרכיבות את גזע העץ למשל) כדי להבין את נושא המשקל הסגולי של כת הרובה וחוזק לכידותה - במטרה לעשות שימוש בכת הרובה המשולבת בכלל רכיבי הכלי.

כך נושא כמו צמיגות פני השטח - לחץ פני השטח של נוזל (למשל מים או נפט). גם כאן אין צורך לרדת בהכרח לרמה האטומית, שכן התכונות כאן צצות עקב אינטרקציה של החומר עם המבנה המוקנה לו: צמיגות פני השטח של מים (הלחץ שמפעילה השיכבה העליונה, הקובעת למשל אם פתית קורנפלקס יצוף או ישקע) , הינה אחרת בכוס או בצלחת מרק. המבנה, המורפולוגיה, קובע את התכונה.

ממש כשם שהיית אומר שעלינו להבין את חוקי החשמל האלמנטרים, ולשם כך עלינו לרדת לרמת אטומים ואלקטרונים כדי להבין שהסטת המתג תביא להדלקת אור. אך ברמת המתכנן עיקר מה שצריך כאן בתכנון השלטר (המפסק) הינו הנושא של יצירת מעגל חשמלי והפסקתו עקב מגע או ניתוקו, וכן הנושא של חומרים והולכה חשמלית, בידוד חשמלי ואולי הארקה.

כך, תכונות חשובות צצות למשל בעקבות המורפולוגיה (עיצוב פני השטח של חומר) ללא צורך לרדת לרמה האלמנטרית, כמו בדוגמת צמיגות פני השטח של נוזל שהבאתי.

''תכונות צצות'' נוספות כרוכות גם בצפיפות ומבנה גרעיני של חומרים שונים היוצרים את אופי המרקם (טקסטורה) של משטח חומר נתון, וקובעים את מקדם החיכוך הכללי שלו. כך, אופי המרקם קובע את ההבדל במקדם החיכוך בין נייר טישו ונייר זכוכית, ולכן את השימושים הנבדלים בהם, שוב, ללא צורך לרדת לרמה האטומית.

התכונות והשימוש הפונקציונלי בשולחן למשל, נקבעים בעיקר על פי עיצובו המסויים כמשטח תמיכה מוגבה. שוב, בתכנון ובשימוש אין צורך לדון בשאלות הקשורות במבנה האטום, האלקטרונים והפוזיטרונים, בתכונות ''מוזרות'' strangeness למשל של חלקיקים אלמנטרים, ובשאר היסודות המופלאים המהווים את עולם החלקיקים האלמנטריים.

כך, גם ברמת הבנת תהליכים היסטוריים וחברתיים - כאן למשל צצות תכונות נוספות פרי מבנה המערכות המורכבות והפונקציות אותן הם באות לשרת, תוך אינטרקציות ומערכות משוב בין מערכות ורכיבים, שוב, ללא צורך לרדת לרמת יסודות החומר והאנרגייה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4964
הגישה שלך, ד''ר מילשטיין, מזכירה את טוכמן
אריה פרלמן (יום שישי, 12/07/2002 שעה 0:07)
בתשובה לאורי מילשטיין

היא טענה כידוע שהאדם למד מעט מאוד - אם בכלל, מנסיונו בתחום המדיניות/האסטרטגיה.

בדומה מאוד למה שטענת עכשיו: ''אנטי-מחקר''.

מסתבר שלא רק הישראלים בטוחים שהם יודעים הכל ושם ימציאו את הגלגל ונא לא לבלבל את המוח.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4987
ברברה טוכמן הצביעה על תופעה. אני סבור שמצאתי
אורי מילשטיין (יום שישי, 12/07/2002 שעה 7:56)
בתשובה לאריה פרלמן

לה הסבר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4981
מיכאל, אנא ממך
ישראל בר-ניר (יום שישי, 12/07/2002 שעה 5:24)
בתשובה למיכאל מ. שרון

איינשטיין לא היה פיסיקאי ניסיוני, אבל כל העבודות שאותן ציינת התבססו על מחקרים אמפיריים מאותה תקופה, שאף אחד לא ידע להסביר את התוצאות שלהם באמצעות התיאוריות המקובלות.
הוא השתמש הרבה ב''ניסויי חשיבה'' על מנת להסביר את התיאוריות שפיתח, אבל נקודת המוצא שלו היתה תמיד ניסויים שבוצעו במעבדה (ע''י אחרים), ושהביאו לתוצואת שאף אחד לא ציפה להן.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4988
ישראל: כפי שהצביע על כך תומס קון בספרו ''המבנה
אורי מילשטיין (יום שישי, 12/07/2002 שעה 8:02)
בתשובה לישראל בר-ניר

של המהפכות המדעיות'', תופעת אינשטיין, איננה ביטוי רק לתהליך של הצטברות ידע, כפי שניתן להבין מתגובתך, אלא תופעה מהפכנית. היא לוקחת בחשבון את הניסויים האמפירים שנעשו לפניו ובזמנו ושקון מכנה ''פתרון חידות'', אך עושה גם קפיצה קוונטית מעבר לכל מה שניתן להתקדם על בסיסם של אותם ניסויים. בכך היא פתחה פתח לסדרת ניסויים אמפריים חדשים ולפיתוחים טכנולוגיים חדשים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4993
אורי, המהפכה החשיבתית של איינשטיין
ישראל בר-ניר (יום שישי, 12/07/2002 שעה 9:41)
בתשובה לאורי מילשטיין

היתה פחות מהפכנית ממה שנוטים לייחס לו. עמדתו הבסיסית נשענה על ההנחה שאי אפשר לכופף את המציאות כדי שתתאים לתיאוריה (זה מזכיר לך מה שהוא מימינו אלה?), ושאם תוצאותיו של ניסוי עומדות בסתירה לתיאוריה אז התיאוריה היא זו שצריכה ''ריענון''. זו היתה הייחודיות שלו. בסוף המאה ה 19 ובעשור הראשון של המאה ה 20 עדיין היו רבים שהססו לשבור מוסכמות ולהודות שתיאוריות שהיו מקובלות במשך מאות שנים הן שגויות.
מקובל לחשוב שאצל מדענים, ובפרט במדעים המדוייקים, לא ייתכן שתיאוריה הסותרת את המציאות תחזיק מעמד, אבל גם כאן נתקלים ב''מנטליות של אוסלו'' לעתים הרבה יותר קרובות ממה שידוע. היה ליסנקו ברוסיה בשנות השלושים והארבעים, ועוד היום יש מדענים שמנסים ליצור את התהליך של פיצוץ מימני בטמפרטורת החדר
(Cold Fusion). יש עוד הרבה דוגמאות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5000
ישראל: לעיתים גם הנחות יסוד ''שגויות'' מובילות להשגת
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 12:11)
בתשובה לישראל בר-ניר

ידע אמפירי חדש, שאינו צפוי על פי פרדיגמות קיימות.
דוגמא מובהקת לכך הינן הנחותיו הלמרקיאניות של הסטליניסט הדוגמטי ליסנקו, אודות שינויים בדור יחיד.
עד כמה שהדבר מפתיע, הוא הישיג תוצאות וידע אמפירי תקף ומעניין, שמדענים האמונים על הפרדיגמה הדרויניסטית באופן בלעדי לא היו צפויים להשיג.

בשנים האחרונות, אגב, נמצא ידע אמפירי חדש התואם דווקא את הלמרקיאניזם.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5004
לאורי: ספרו של תומס קוהן (1962) הינו לדעתי ספר
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 12:32)
בתשובה לאורי מילשטיין

מרושע, שכן הוא עוסק בתהליכים הסוציולוגים, לכאורה,
בה קהילייה מדעית עוברת ממחקר פרדיגמתי למהפכה מדעית, תוך שינוי הפרדיגמה ה''תיקנית''. תהליך זה, של מהפכה מדעית, מתואר למעשה כתהליך חברתי/כוחני בעיקרו. כמעט ולא מובלט כאן היסוד שהדגיש קארל פופר, של הפרכת תאוריות קיימות, ודחייתן או שינויין בעקבות ההפרכה, אלא להיפך, מודגש דווקא גורם ההתמדה הסוציולוגי שמאפשר לתאוריות מופרכות ''להשרד'', חרף הפרכות חוזרות ונשנות, עד ''שאי אפשר יותר'', ו''לא נעים'' ו''מביך''.

גישתו של קוהן איפשרה גישות פוסט מודרניסטיות וקונבנציונליסטיות בפילוסופיית המדע, שטענו למשל כי תורת הקוונטים היא אוסף של קונוונציות לשוניות, הרגלי דיבור אודות העולם. אם הכל הולך, כל עוד התהליכים החברתיים בקהילייה המדעית מאפשרים זאת, למה לא?
http://www.faz.co.il/thread?rep=5036
מיכאל: כל דבר שבני אדם עוסקים בו הוא גם
אורי מילשטיין (יום שישי, 12/07/2002 שעה 16:26)
בתשובה למיכאל מ. שרון

סוציולוגי. מן הסינדרום הסוציולוגי לא ניתן להתחמק. אבל הדגש אצל קון לא היו ההיבטים הסוצילוגיים אלא הקוגניטיביים והיצירתיים של המפעל המדעי בהתפתחותו. רשעות לא מצאתי אצלו, אולי משום שאני רשע לא פחות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5039
לאורי: התחמקות? תלוי לאיזה היבט אתה נותן קדימות.
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 16:34)
בתשובה לאורי מילשטיין

http://www.faz.co.il/thread?rep=5050
מיכאל: ''היבט סוציולוגי'' הוא קבוצה חלקית של
אורי מילשטיין (יום שישי, 12/07/2002 שעה 17:46)
בתשובה למיכאל מ. שרון

היבט מערכתי. בכל מערכת, לא דווקא אינושית ולא דווקא ביולוגית יש שדות ויחסי הגומלין בין השדות יוצרים את התוצאה הסופית. לפיכך ניתן לדבר על ''הסוציולוגיה של החומר''. מכאן שגם ''בהיבט הסוציולוגי'' קון דיבר לענין לא פחות מפופר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5064
אורי: הישג אנושי בעל משמעות מתגבר על ה''סוציולוגיה''
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 20:55)
בתשובה לאורי מילשטיין

סבורתני שתאוריה מבריקה המסבירה באופן
אלגנטי את רוב הבעיות המובהקות הלא פתורות בתחום (כגון הקטסטרופה של הגוף השחור, במקרה של תורת היחסות הפרטית); זורקת לפח ''פילים לבנים'' שהוצבו אד- הוק (כגון הנחת קיום ה''אתר'' כמתווך), ומציבה, עם זאת, עקרונות מתודולגיים כגון עקרון ''תחום האינווריאנטיות''; ועם זאת הינה מדוייקת להפליא, ברמת אנליזה דקה (fine-grained analysis ) , אך שלא גוררת סירבול מערך ההכללות - תאוריה כזאת פועלת, אם להשתמש בלשון בוטה, כדינמיט. תאוריה כזאת ''מתגברת'' על עכבות סוציולוגיות, שכן מדען ורבים מיצורי האנוש, אף אם פיתחו עם השנים מידה של ציניות, מתגלים כסנטימנטליים ללא תקנה, נוכח הישג אנושי בעל משמעות .
http://www.faz.co.il/thread?rep=5119
למיכאל: אתה צודק בטווח הארוך. אך לא כאשר
אורי מילשטיין (שבת, 13/07/2002 שעה 13:28)
בתשובה למיכאל מ. שרון

התיאוריה המבריקה הוצגה לראשונה וסכנה את מעמדם של המדענים הוותיקים והממוסדים. וראה לענין זה את מקרהו של אינשטיין.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5132
לאורי: מרכיב השרידות עשוי לקזז עצמו, ונשאר ''ההישג''
מיכאל מ. שרון (שבת, 13/07/2002 שעה 15:49)
בתשובה לאורי מילשטיין

שכן יתכן שאיינשטיין והתאורייה שבנה עשויים לסכן את מעמדם של מקצת העובדים המדעיים, אך איום לא פחות מזה, עשוי להיות מוצג מצד מדענים אחרים שינגחו אותם, סביב ההתעלמות מתורת אינשטיין. זאת, תוך יחוס דוגמתיות המנוגדת לערכי המחקר לאותם חוקרים, ולעצמם - מעמד של אינטלקטואלים פתוחים המשקפים ונושאים על כתפיהם את ערכי הקהילייה המדעית, ברוחה האמיתית. העניין לעיתים קצת יותר מורכב, שכן דווקא מדענים מהוללים שמעמדם מובטח, עשויים להרשות לעצמם את ''המותרות'' של פתיחות והתפעלות מהישג, ולהוביל פעם נוספת את הקהילייה כולה. יוצא שנושא השרידות מורכב במקרה זה, הכיווניות בו אינה ברורה, וסביר שניתן לראות בו גורם המקזז עצמו עקב השפעות והשפעות מנוגדות - ולכן גורם זניח. מה נשאר? עצם ההישג, והוא אשר אמרתי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=4998
נושא התצפית הישירה - וודאי שאינשטיין השתמש בידע
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 11:56)
בתשובה לישראל בר-ניר

ניסיוני שהצטבר עד זמן בניית התאורייה. שהרי התאוריות - כמו האפקט הפוטו אלקטרי, או קביעת cכאינווריאנט (גורם קבוע) אוניברסאלי -מתבססות על ידע ניסיוני, כגון ניסוי מיכלסון-מורלי.

אבל נעשה כאן שימוש בגאומטריה לא אויקלידית למשל, שאינה לכשעצמה אמפירית - אלא שהיא תואמת לעולם, ולכן טובה להגדיר את ''התנהגותם'' של גופים פיזיקליים במרחב חלל/זמן.

איינשטיין הרחיב את היקף הידע האמפירי (למשל ניבויו מה קורה למסה נתונה הנעה במהירויות גבוהות הקרובות למהירות האור). זאת, בלי לערוך בעצמו ניסויים נוספים. הדבר נעשה לא בגלל השגת ידע אמפירי נוסף ותצפית ישירה - שהרי לא יכול היה בזמנו לצפות בגופים הנעים במהירות קרובה למהירות האור (כיום מתאפשר הדבר, באמצעות מאיצי חלקיקים) , אלא עקב אירגון מחדש של הידע הניסיוני הקיים.

בדומה, ציינתי בתגובתי לאורי שאנו יכולים להשיג ידע אודות מערכות וסביבת הפעולה האנושית, ללא תצפית ישירה וללא איסוף ידע ישיר. זאת בהתבסס על ידע אודות מערכות אחרות, שהינו, תחת אילוצים והרחבות נוספות, תקף גם עבור מערכות שלא אספנו מידע ישיר אודותם. זאת עקב ''כלל המערכות הכלליות'' general system theory לפיו קיים דמיון מבנה בין מערכות בתחומים שונים. דרך נוספת להשגת ידע ללא תצפית ישירה היא מתודת ''רקונסטרוקציית המצב'' שהזכרתי אותה.

וכמובן, הדרך העיקרית - אנו כיצורים אנושיים נמצאים בעולם הניסיוני בראש וראשונה, וכל הזמן אנו עורכים תצפיות בנעשה סביבתנו, ומארגנים נסיון זה, תוך הצבת הכללות ושינוי הכללות אלה בעקבות מידע נוסף. ידע זה ישים לגבי תחומים אודותם יש לנו ידע ישיר מועט, אך בעזרת הניסיון הכללי שלנו, וחוקיו שגיבשנו, ובעזרת ידע אנקדוטי בעיקרו מהמערכות ה''חסויות'', אנו יכולים לבנות תמונת מצב מדוייקת למדי על חוקיה, ללא תצפית ישירה. במתודה זו אגב נוקטים מרבית בעלי האוריינטציה הפילוסופית, שגם הכללותיהם מתייחסות ברובם לעולם הניסיוני.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5051
השאלה, מיכאל איזה ''גסות גרגרים'' אתה עוסק?
אורי מילשטיין (יום שישי, 12/07/2002 שעה 17:49)
בתשובה למיכאל מ. שרון

http://www.faz.co.il/thread?rep=5063
לדעתי חוקר, בניגוד לעיתים לאיש נהול, חייב להיות
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 20:37)
בתשובה לאורי מילשטיין

רוב משך ההתמודדות עם מערך הבעיות המורכב, ברמת fine-grained analysis
http://www.faz.co.il/thread?rep=5065
אורי: נושא המכלול והפרטים אינו בהכרח עניין של
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 21:34)
בתשובה לאורי מילשטיין

גסות גרגירים, דהיינו השאלה באיזו סקלה אתה בוחן את השדה שלפניך. המכלול, בניגוד לפרטיו, מאופיין, פרט להבדל בסקלה, ביחידנות uniqueness, uniformity, connectedness, הניתנת לאפיון מדוייק והפועלת באופן עצמאי. (עסקתי בנושא זה בפרוטרוט בעבודות מחקריות).

זאת אף שבפועל אכן יש מתאם חיובי בין רמת הגלובליות (לוקלי/פרטני או המכלול המורכב מהפרטים) וגודל הגרגירים - המכלול ניתן לעיבוד המוכוון לגודל גרגירים עבה יותר, בסקלה גסה יותר.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.