פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=43576
על נושא המצות בערב פסח
רמי נוידרפר (יום חמישי, 01/04/2004 שעה 8:39)

אמר לפי האגדה ביאליק: ''ניסיתי את שניהם וזה ממש לא דומה''

http://www.faz.co.il/thread?rep=43584
על נושא המצות בערב פסח
אליצור סגל (יום חמישי, 01/04/2004 שעה 13:46)
בתשובה לרמי נוידרפר

לק''י
יובל, המצות שלך הן מצות של אשכנזים. כנראה שגם ישו אכל כאלה מצות ולכן תלמידיו החליטו לותר עליהן לגמרי. ולמה אני חושב כך? כי כומר נוצרי קתולי הראה לי את הלחם שמחלקים במיסה והוא באמת דומה קצת למצות אשכנזיות.
החלטתי לותר על ציטוט מהזיכרון כהרגלי, ובכל זאת לצטט מהמקור -

והנה כאן בארצינו נצטמצו אפשרויותינו לאפות לחם מצות רך וטוב שהנפש ניחוחה בו. ועל כרחינו חייבים אנו להסתפק בלחם ניקודים תפל מבלי טעם. ולפיכך, כדי למעט בתפלה אנו שורים אותו מעט במי מלח עזים כדי להטיעמו מעט ולרככו.
- מורי יוסף קאפח בפרושו להלכות חמץ ומצה פ''ו ציון כב. וראה גם את דבריו בפ''ה ציון לו.

ואני מתכוין לאפות מצות בעפרה אבל לא נעשה השנה את כל מה שמורי מתיר, ובעצם אומר שרצוי, לעשות.
אליצור

http://www.faz.co.il/thread?rep=43589
אליצור - שאלה לי אליך
רמי נוידרפר (יום חמישי, 01/04/2004 שעה 19:05)
בתשובה לאליצור סגל

התערבתי עם מי מאנשי הפורום וטענתי שאתה תימני
ההוא (או ההיא) טעם שאתה רק אשכנזי שהתחנך אצל תימנים ושאין כזה שם משפחה סגל אצל יהודי ממוצא תימני.

מי צודק?

http://www.faz.co.il/thread?rep=43831
אליצור - שאלה לי אליך
יובל רבינוביץ (יום שני, 05/04/2004 שעה 18:37)
בתשובה לרמי נוידרפר

הוא חטוף.

כזכור - בשנות החמישים חטפו התימנים ילדים אשכנזים ודירדעו אותם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43592
אין ספק שגם משה רבנו אכל מצות אשכנזיות
בננה ספליט (יום חמישי, 01/04/2004 שעה 20:24)
בתשובה לאליצור סגל

תראה לי איזו מכונה היתה בזמנו שיכלה לייצר כאלה מצות דקות, מחוררות ויבשות?
בלחץ זמן ובדוחק תנועה, בטוח שהמצות של אז היו דומות יותר ללאפות של ימינו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43599
על נושא המצות בערב פסח
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 01/04/2004 שעה 20:49)
בתשובה לאליצור סגל

אליצור, מכאן אני למד שישו היה אשכנזי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43636
על נושא המצות בערב פסח
רפי אשכנזי (יום שישי, 02/04/2004 שעה 19:03)
בתשובה ליובל רבינוביץ

ולי הקטן, יש מצות שקיבלתי מהחבר'ה של הלובביצ'ר.
נאכל, נהנה ונשמור את הטעם המיוחד של מאפיית כפר חב''ד
רפי

http://www.faz.co.il/thread?rep=43708
על נושא המצות בערב פסח- שאלה לאליצור
יועזר (שבת, 03/04/2004 שעה 19:10)
בתשובה ליובל רבינוביץ

במסגרת עבודתי יוצא לי להדליק מדורות פעמיים בשבוע. בכל פעם אנחנו אופים פיתות. וזה מעשה הפיתות: לוקחים ק''ג קמח, שלוש כוסות מים, לשים במשך כחמש דקות עד שלא נדבק ליד. יוצרים כדורים בגודל כדור פינג פונג ומניחים על הגחלים. מרגע הכנת הבצק ועד הנחתו על הגחלים עברו כשתים עשרה דקות.
בהנחה שהקמח שמור. האם אלה מצות כשרות לפסח?

אם כן, הרי אנו מדברים על פיתות נהדרות. איפה אפשר למצוא קמח שמור?

http://www.faz.co.il/thread?rep=43709
על נושא המצות בערב פסח- שאלה לאליצור
יועזר (שבת, 03/04/2004 שעה 19:12)
בתשובה ליועזר

את כדורי הפינג פונג מרדדים לפני הנחתם על הגחלים...

http://www.faz.co.il/thread?rep=43711
על נושא המצות בערב פסח- שאלה לאליצור
אליצור סגל (שבת, 03/04/2004 שעה 19:47)
בתשובה ליועזר

לק''י
יועזר - מה שאתה מתאר זו מצה כשרה לפסח ואלו המצות שאכלו אבותינו ואלו המצות שהיו מקובלות במזרח במשך דורות.
אגב, גם השומרונים אופים מצות כאלו.
בערך כך אני מתכוין לעשות מצות מחר. כמובן עם ההשגחה הדרושה.
באשר לקמח שמור משיהו אחר קונה אותו אני אשאל ואם יש לו כתובת אתן תשובה מחר.
אליצור

http://www.faz.co.il/thread?rep=43713
על נושא המצות בערב פסח- שאלה לאליצור
יובל רבינוביץ (שבת, 03/04/2004 שעה 20:31)
בתשובה לאליצור סגל

אליצור, מדוע, בעצם, קמח הוא חמץ?
הרי אבותינו בצאתם ממצרים, לקחו איתם קמח רגיל; לא שמור.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43726
על נושא המצות בערב פסח- שאלה לאליצור
אליצור סגל (שבת, 03/04/2004 שעה 23:36)
בתשובה ליובל רבינוביץ

לק''י
קמח אינו חמץ. חמץ נוצר רק לאחר מגע קמח עם מים בטמפרטורת מינימום (של שמונה עשרה מעלות נדמה לי) שבה השמרים יכולים להכנס לפעולה ובטמפרטורת מקסימום (של שמונים מעלות נדמה לי) שבה השמרים המיצרים תפיחה מתים.
אבותינו לא השתשמו כמובן בקמח שמור.
זו מצוה שנתנה לנו לדורות - ''ושמרתם את המצות''. אנו חוששים שהקמח בא במגע עם מים ושומרים אותו מכך.

דברתי עם מי שקנה עבורי קמח שמור. אין לו את הכתובת ומספר הטלפון של ספק הקמח הוא רק זוכר איך מגיעים לשם . זה בשכונת בית ישראל בירושלים.

ואגב, אנו אופים על דבר הקרוי סאז'. זה מין חצי כיפה של מתכת שמחממים אותה מלמטה על מדורה. במקרה שלנו אנו אופים על גז לא על עצים.
כמובן שהסאז' הזה מיוחד למצות לפסח. לא משתמשים בו כל השנה לפיתות.
אליצור

http://www.faz.co.il/thread?rep=43729
על נושא המצות בערב פסח- שאלה לאליצור
יועזר (שבת, 03/04/2004 שעה 23:47)
בתשובה לאליצור סגל

מדוע? והרי הסאג' הזה נצרף באש. האין דינו כדין כלי הנגעל לצורך הכשרה?
(ואולם אני דיברתי על אפייה ישירה על הגחלים)

http://www.faz.co.il/thread?rep=43752
על נושא המצות בערב פסח- שאלה לאליצור
אליצור סגל (יום ראשון, 04/04/2004 שעה 12:49)
בתשובה ליועזר

לק''י
אין די בהגעלה במים רותחים. יש צורך בליבון. ליבון הוא העברה באש עד שהסאז' משנה את צבעו ונוצות ניתזים ממנו.
ובאמת רק הבוקר הוגיע לי משיהו שכך הוא הכשיר את הסאז' שלו לאפיה מצות מחר.
אליצור

http://www.faz.co.il/thread?rep=43754
לאליצור
יועזר (יום ראשון, 04/04/2004 שעה 13:05)
בתשובה לאליצור סגל

אנא, חדל מן השימוש במילה סאג', המילה העברית היאה לכלי זה היא ''קימורית'' (כך קרא לה הפרופ' שמואל אביצור).

http://www.faz.co.il/thread?rep=43765
לאליצור
אליצור סגל (יום ראשון, 04/04/2004 שעה 16:55)
בתשובה ליועזר

לק''י
תודה על התיקון המילה קימורית לא מוכרת לי. כנראה שאבותינו אפו על קימורית (אתה מרוצה?) של חרס. בימיהם רק עשירים מופלגים יכלו להשתמש בכלי מתכת.
בכל אופן עכשיו חזרתי מאפית המצות לפסח.
אליצור

http://www.faz.co.il/thread?rep=43784
על נושא המצות בערב פסח- שאלה לאליצור
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 04/04/2004 שעה 22:09)
בתשובה לאליצור סגל

אבל בהכנת מצה מוסיפים לקמח מים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43819
על נושא המצות בערב פסח- שאלה לאליצור
אליצור סגל (יום שני, 05/04/2004 שעה 9:08)
בתשובה ליובל רבינוביץ

לק''י
ודאי, אבל משך הזמן מהרגע שהקמח בא במגע עם המים ועד הרגע שנכנס לתנור שאז אנזימים מתים בחום הוא פחות משיעור חמץ.
זמן זה הוא שמונה עשרה דקות כמקובל או לדעתו יוצאת הדופן של הרמב''ם עשרים וארבע דקות.
ובכל מקרה בדרך כלל הזמן הוא פחות מרבע שעה.
אליצור

http://www.faz.co.il/thread?rep=44522
על נושא המצות בערב פסח
חסוי (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 15:32)
בתשובה לרמי נוידרפר

סתם זבולון

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.