פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=3832
מה שהבנתי
רון בן-יעקב (יום רביעי, 26/06/2002 שעה 1:29)

1. אם מנהיגותו של משה איננה מושפעת מאישיותו, אז בכלל מה צריך את משה הבנאדם. הוא איננו אלא צינור ויחודו בחוסר יחודו. אין לו שום דבר להוסיף משל עצמו, ממחשבתו, מנסיונו, מרצונותין, מתאוותיו, מנטיות ליבו וכויב. אפשר אם כך להיסתפק במחדב, קרי עגל זהב, שהוא כמכונה מטומטמת חסרת אנושיות, כמשה להלן, שמעבירה לעם את מצוות התורה, קרי מצוות האל. מה שדרוש מהעם זה להאמין באל ותו לא.

2. פשעו של קורח הוא אי קבלת האמת המוחלטת. זאת אומרת, פשעו הוא נטייתו לחשוב שאולי האל איננו כל יכול וכל יודע ואולי אפילו איננו קיים או למצער, אין ביכולתו לתקשר עם בני תמותה ולהעביר להם תורתו הנצחית. כפירה, אם כך, היא פשע שאין עליו מחילה והדת היהודית לא סובלת מי ששולל את האלוהות, בשם האלוהות. מעגל סגור ומסוגר בתוך עצמו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=3844
הבנת נכון, כמעט.
נסים ישעיהו (יום רביעי, 26/06/2002 שעה 8:36)
בתשובה לרון בן-יעקב

אכן, התורה משבחת את משה בהיותו ''...עניו מכל האדם אשר על פני האדמה''. ולאחר מותו מסופר כי: ''וימת שם משה עבד ה'''...''עבד ה''' - זו כל מעלתו ואין מעלה גדולה ממנה.
יהושע מאפיין בכך שהוא ''משרת משה'', דוד המלך אומר על עצמו: ''ואנכי תולעת ולא איש, חרפת אדם ובזוי עם''.
שלמה המלך, החכם מכל אדם, חכמתו הכשילתו.
שמשון, הגיבור מכל אדם, גבורתו הכשילתו.
להמשיך?
פגיעה בהערכה העצמית (של כל אדם) מסתתרת מאחורי כל עימות אנושי וההערכה העצמית של מנהיגים עומדת מאחורי מצעד האיוולת של ההיסטוריה.
לעניין העגל, בע''ה, נתייחס בהרחבה בהזדמנות אחרת. אבל מכיוון שמחר, י''ז בתמוז זה יומולדת של העגל, נסביר בכמה מלים:
''...קום עשה לנו א-להים אשר ילכו לפנינו...'' ביקשו. למה לא בחרו באהרון כמחליף?
לא רוצים מנהיג, כמו משה, שחייבים ללכת אחריו ואינו נתון להשפעות שבשבת הרייטינג. רוצים מנהיג שאנחנו נאמר לו מה לעשות.
מנהיגות כזאת מסתאבת במהירות ונכנסת לסחרחרת המסתיימת בהתרסקות. הבעיה היא שאנחנו עלולים להתרסק ביחד איתה.
חז''ל אומרים כי הקב''ה מייחל: 'הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו'. להיצמד לחוקת התורה ולו רק כי זהו הסיכוי היחיד לשרוד.
לא הבנתי מה זה 'לשלול את הא-להות בשם הא-להות. קורח לא שולל את הא-להות. גם בימינו תלמידיו אינם שוללים חלילה. הם רק אומרים שיש גבול להתערבות הא-ל בתהליכים בעוד משה אומר כי ''מלא כל הארץ כבודו'' ואין מקום פנוי ממנו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=3944
טעות מצועפת
רון בן-יעקב (יום חמישי, 27/06/2002 שעה 1:47)
בתשובה לנסים ישעיהו

ראית הנביא ככלי להעברת צווים אלוהיים לעמך ישראל, כמו הראיה הרומנטית של המשורר החייב לצמצם את עצמו בכדי לאפשר למוזת השירה להעביר חרוזיה, היא בדיוק ראיה רומנטית-מוסטית חפה מכל קשר למציאות אותה אנחנו מבינים יותר טוב כיום.

עבור רש''י עניו פרושו סבלן, ובדומה לו גם הרמב''ן משדך עניו לסבלנות ''כי הוא לא יענה על ריב לעולם אף אם ידע''. אבל אולי לעניננו יעזור דעת זקנים שאומר במפורש שמשה היה עניו כי הוא ''לא היה תובע עלבונו''.

אין אדם יכול ''לבטל את עצמו'' למען השכינה או השירה, כי אז הוא לא יהיה אדם, הוא פשוט לא יהיה. לטעון שמשה פשוט העביר דברי אלוהים חיים מבלי שהוא גופו היה מעורב בטרנזקציה הופכת אותו למכונה אוטומטית משוללת כל יכולת אנושית, הבנתית ורגשית. הפעילות הנשפית הבלתי פוסקת שלנו לא מאפשרת את התיאור המיסטיקני שהפרשנות מנסה לקדם. האדם הוא כלל פעילות גופו בתוך החברה בה הוא מצוי כי אחרת אין הוא אדם.

האם ישנו אדם, מנהיג או מונהג, שאין לו הערכה עצמית? נראה לי שיש בילבול בין אנליזה כמותית לאיכותית. הערכה, מודעות עצמית אם תרצו, ריימת תמיד. השאלה היא באיזו כמות היא יכולה להפוך למסוכנת. ברור שלמשה היתה הערכה עצמית מפותחת ביותר, וגם הקהילייה שמסביבו העריכה אותו ככזה. הוא לא היה סתם עניון אלא ''עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה'' וזוהי תכונת גאוותנות שאיננה שלילית בהכרח, ובל נשכח שמשה היה גם ''גדול מאד''.

בכל אופן, כדי להיות עניו, אם מתכונות פנימיות או משום שאימנת עצמך לענותנות אומרת בדיוק את מה שאמרו (ולא ידעו מה הם אומרים) הפרשנים. זוהי תכונה גופנית-נפשית שעצם קיומה מראה שאין האדם מסוגל לבטל את עצמו ולהפוך לכלי קיבול, משפך חף מכל רגש ותבונה גופנית-אנושית. לכן, טענת המאמר ש''מנהיגותו של משה היא נטו ללא עירוב של אינטרס אישית כלשהו'' היא טענה מופרכת בעליל שאינה עולה בקנה אחד עם שום ממצא וידע נוכחי, למעט הידע הדרשני-רבני השואב את כוחו מתוך עצמו ובזה חולשתו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=4001
קשה להתמודד עם חצאי אמיתות.
נסים ישעיהו (יום חמישי, 27/06/2002 שעה 17:28)
בתשובה לרון בן-יעקב

אם כבר ציטוטים, אז אנא לדייק. זה חשוב.

רש''י אומר שעניו זה ''שפל וסבלן''. אתה בחרת להזכיר רק סבלן, מדוע? כי זה מתאים לתזה?...
המאמר סותר/נסתר ע''י כל ממצא וידע נוכחי, אתה טוען. נו טוב, אינני יודע מה אתה יודע ומה לא, אבל מה שאתה או אני יודעים אינו תכלית הידע.
הטיעונים שלך מסתדרים נפלא עם מה שכתבנו במאמר זה ובעוד מאמרים: האגו מפריע לי לקבל שיש כוח עליון שעלי להתבטל לפניו. אני שומר מצוות, לומד תורה וכו', אבל הכל במסגרת מה שהשכל שלי מבין ומקבל...
בחסידות זה מאובחן כהבדל בין הביטול לרצון העליון לבין הביטול לבעל הרצון העליון.
כיום יש כאלה שמפקפקים בעצם קיומו של רצון עליון או בעל רצון עליון... אז מה? הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים?

משה רבנו היה בטל בתכלית וזה עולה מן הכתובים בצורה ברורה, אפילו מאלה שהזכרת; כי הרי הוא פרש מאשתו כדי שיהיה מוכן לקריאת ה' בכל רגע נתון. שלא לדבר על מסירות נפשו עבור עם ישראל כאשר הוא מסרב להצעת ה' ''ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו''.
בפעמים הבודדות שיש התנגשות בין דבר ה' לבין נטיות לבו של משה - הוא נענש קשות, וגם זה כתוב במקורות. סליחה שאני מסתמך על המקורות, אני פשוט לא חושב שאני יותר חכם מאותם חכמים...
על שלמה המלך אשר ''חכמתו הכשילתו'', בלשון חז''ל, שמעת? הוא לא התבטל בפני מה שכתוב בתורה ולכן נכשל.
הדוגמאות לזה רבות מספור אבל לנו קשה לקבל שזאת משימתנו, להתבטל לפני בעל הרצון.

טענתך שהוא 'מפסיק להיות אדם' מזכירה לי את הפחדים שהיו לי לפני שהעזתי לעלות על הדרך הזאת...
בפועל קורה ההפך הגמור, רק כך אפשר להגיע למיצוי היכולות שהקב''ה נתן לנו. האגו לא מפריע ולא מטריד אותי מה יאמרו עלי או איך זה יתקבל או איך העז לדבר אלי כך...
בדרך זו אדם הופך להיות הוא עצמו נטו.

בברכה,
נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.