|
אתה אומר שהמצב הראשוני הוא המודעות הטבעית והמעבר למודעות עצמית הוא הדרדרות. כי מודעות עצמית מובילה למעשים אסורים או לא רצויים. אתה מסביר כי:
''............. במצב של מודעות עצמית ההנאה והסיפוק האישי הם תכלית הכל והם קני המדה לכל צעד שעושים או לא עושים. הבעיה היא שכאשר אלה הם קני המדה, החטא הוא בלתי נמנע כי לא רצונו של הבורא יתברך ניצב כיעד להשגה אלא ההנאה והסיפוק האישי, ואלה – לעתים קרובות ניצבים בניגוד מוחלט לרצון העליון.''
הסיבה, לדבריך, היא כי לא רצונו של האל הוא היעד העליון. מצד שני באותו קטע ובקטעים נוספים במאמר אתה במפורש אומר דבר והיפוכו ''... החטא הוא בלתי נמנע ...'' אבל רק לעיתים קרובות. אמירה הדטרמיניסטית בתחילת המשפט וספק לא קטן בסופו.
בקיצור, לפי המאמר, אתה אומר שמודעות עצמית רק עשויה (עלולה) לגרום לחטא - זה לא תיאור של תהליך בלתי נמנע. |
דבר והיפוכו - לא תהליך בלתי נמנע
