פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=2405
צעד נכון בכוון הרצוי
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 04/06/2002 שעה 3:01)

אני מחשיב את ד''ר ביילין כפוליטיקאי ישראלי מבריק, אשר הבין לפני שנים את האסון הטמון בכיבוש המתמשך, ועל כן פתח בסדרת מגעים ונסיונות עם הנהגת הפלסטינאים בנסיון להגעה להסדר, אשר הוכתרו והוכרו באופן בינלאומי בהצלחה, וכונו מאז כ'הסכמי אוסלו'.

עם כל הביקורת נגד הסכמי אוסלו ויישומם בשטח אסור לשכוח שהסכמים אלו היו, ויש הגורסים עדיין, הצעד הראשון בדרך לכינונה של מדינה פלסטינאית לצד מדינת ישראל, ולהשכנת השלום בין ישראל ושכנותיה.

הקמתו של גוף פוליטי שמאלי בישראל בשעה זו היא לשיטתי צעד חשוב ונבון, אשר עשוי לחזק את מחנה השמאל בישראל בשעה זו. אסור לשכוח כי ביילין אינו נימנה על שורות השמאל הקיצוני, ורעיונותיו מעוגנים בהגדרתה הציונית של מדינת ישראל כמדינה יהודי. אם אינני טועה הרי גם אנשי שמאל כגדעון ספירו יכולים להסכים עם נקודות רבות במשנתו של ביילין.

יש לקוות שהקמתו של גוש שמאל חדש שכזה לא תפגום בכוחן הכללי של מפלגות השמאל בישראל בדרכן אל הבחירות הבאות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2424
אלכס, כאשר אתה מדבר על מדינה פלשתינאית
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 04/06/2002 שעה 9:53)
בתשובה לאלכסנדר מאן

לצידה של מדינת ישראל,
האם אתה מוכן להבהיר מאיזה צד? מיזרח או מערב?
http://www.faz.co.il/thread?rep=2431
גשר צר מאוד
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 04/06/2002 שעה 12:44)
בתשובה לישראל בר-ניר

מצד מזרח, כמובן, עם גשר עילי בין רצועת עזה לגדה המערבית, תחת פיקוח בינלאומי ככביש טראנזיט.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2444
יש לי חדשות בשבילך
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 04/06/2002 שעה 20:48)
בתשובה לאלכסנדר מאן

בטאבה דובר על מעבר יבשתי ברוחב של 5 ק''מ (''גשר צר'' מאוד מאוד).
זה מה שביילין התמקח עליו לדברי אבו עלא. כשאותו אבו עלא נשאל ע''י עיתונאים איך ישראל תסתדר עם רצף טריטוריאלי יבשתי כזה שיחלק אותה לשנים, תשובתו היתה ''שישתמשו בהליקופטרים''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2475
כל העולם גשר צר מאוד
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 2:47)
בתשובה לישראל בר-ניר

קישקוש. המדובר בגשר עילי לאורך 37 ק''מ על עמודים, אשר ישראלים יסעו מתחתיו. רוחב הגשר יהיה ברוחב שלושה נתיבי נסיעה בכל כוון, שוליים ואי תנועה רציף, שפירושו כ- 100 מטר. הגשר יישמר על ידי כוחות בינלאומיים וישמש כביש טראנזיט, אשר בשעת מתיחות או כל בעייה אחרת ייסגר בשני קצותיו.

פיתרון זה נדון לא פעם על ידי גורמים שונים, והייתי ביום עיון בברלין שם הציגו מומחים גרמניים וצרפתיים, אמנם כנושא צדדי, פיתרון מסוג זה. הדבר היה אגב בשנת 94, ואני חושב שכל התוכניות שנהגו אז יכולות רלבנטיות אף כיום.

אשמח כמובן לשמוע אם יש לך פיתרון אחר ויעיל בנדון.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2479
מברלין זה נראה שונה
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 4:09)
בתשובה לאלכסנדר מאן

מאשר מטאבה. כדאי שתבדוק עוד פעם את העובדות שלך. אבו עלא לא יסתיר ממך על מה דברו בטאבה. אפילו יוסי ביילין, אם תתפוס אותו ביום טוב, עשוי לספר את האמת (אם הוא יחליט שאתה ''בשל'' מספיק כדי לדעת אותה).
.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2439
הנסיבות הביטחוניות של הסכם אוסלו
אורי מילשטיין (יום שלישי, 04/06/2002 שעה 18:01)
בתשובה לאלכסנדר מאן

בבחירות בשנת 1992 נצחה מפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין. העמדת רב-אלוף בראש ממשלת ישראל לא שיפרה דבר בתחום הביטחון ולא היתה יכולה לשפר: בדו''ח ממאי 1993, בתום שנה אחת לכהונתה של ממשלת רבין, קבעה מבקרת המדינה, השופטת מרים בן-פורת, שיש ליקויים רבים בנוהלי התחקירים שעורך צה''ל, ובתהליך הפקת הלקחים המתקיים, או שאינו מתקיים בו. בקביעתה זו הניפה השופטת בן-פורת אצבע מאשימה לא רק על מערכת הביטחון, אלא גם על כל תרבותה של מדינת ישראל, ובייחוד על ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, שהיה אחראי ישיר לתפקודו של צה''ל. היתה זו ביקורת חזיתית על ההיבטים האינטלקטואליים של מערכת הביטחון של ישראל. אחד האגפים שלה היה סגן שר החוץ של ישראל ד''ר יוסי ביילין שעסק אז עם כמה עוזרים בשיחות עם פלסטינים לקראת הסכם אוסלו.

בשנה הראשונה לממשלת רבין הלכה מערכת הביטחון של ישראל מדחי אל דחי. הכתובת על הקיר היתה אסון צאלים ב' ב- 5 בנובמבר 1992, שבו נהרגו ונפצעו לוחמים מסיירת מטכ''ל - יחידת העילית של צה''ל - בתרגיל בבסיס האימונים הראשי של חיל היבשה של צה''ל. אסון צאלים ב' חשף לא רק ליקויים נקודתיים שאפשר לגלותם בכל מערכת, אלא את תפקודה הלקוי של צמרת צה''ל ברגע של משבר, ואת ניסיונם של הרמטכ''ל אהוד ברק ושל אלופים אחדים לטשטש עובדות ולהתחמק מאחריות. מינויו של ברק לשר בממשלות יצחק רבין ושמעון פרס, וניצחונו בבחירות הכלליות ב- 1999, הוכיחו שראשי מפלגת העבודה והציבור בישראל לא הפיקו לקחים מאירועי פרשת צאלים ב'.

בדצמבר 1992 יזמו הפלסטינים סדרת פיגועים בכוחות הביטחון, לציון יום השנה השישי לפרוץ האינתיפאדה. בפיגועים אלה, כשנוצרו מגעים קרביים עם חיילי צה''ל, היתה ידם של הפלסטינים על העליונה. בתחילת 1993 חטפו אנשי החמאס את איש משמר הגבול נסים טולדנו ורצחו אותו. רבין הגיב בגירוש 415 פעילי חמאס מרכזיים מארץ-ישראל לדרום לבנון. גירוש זה עמד בניגוד לעמדה מוצהרת של רוב חברי הכנסת מן הקואליציה ובייחוד של חברי מר''ץ, להימנע מעונש קולקטיבי. הגירוש שבוצע באופן שלומיאלי עורר ביקורת חריפה בכל רחבי העולם. הוא לא עצר את הטרור הפלסטיני, להיפך - גל של סכינאות עבר על ישראל ועורר בישראלים חלחלה שגבלה בהיסטריה. במארס 1993 נפלו שני סמלים של צה''ל, ברצועת עזה וסמוך ליישוב ברקן בשומרון, במארבי מחבלים. הצלחתם של המחבלים לסגת מאתרי-התקריות מבלי שנתפסו מיד, או מבלי שנפגעו במהלך האירוע, ציינה מגמה קבועה: עדיפות המחבלים על חיילי צה''ל ברוב המגעים הקרביים, בפעולות יזומות על-ידם.

בינתיים המשיכה לבעור חזית דרום לבנון. ארגון החיזבאללה, הנתמך על-ידי אירן וסוריה, היה במרוצת השנים לצבא של ממש, וסיכן יותר ויותר את עמדותיה של ישראל ברצועת הביטחון. יחידות החי''ר המעולה של צה''ל הוטלו גם הן לשם. צה''ל לא השיג הצלחות מרשימות בחזית הזאת, למרות שהפעיל בה את חוד החנית שלו - חטיבת הצנחנים הסדירה. באחת הפעולות אירעה תאונה מבצעית שבה נהרגו ארבע צנחנים וחמישה נפצעו, בידי חבריהם. בתחקיר שביצע אלוף-משנה במילואים, משה גבעתי, מטעם אגף המטה במטכ''ל התגלו כשירויות נמוכות של חטיבת הצנחנים בתחום המשמעת, בתחום הכושר האישי של הלוחמים ובתחום המבצעים. ביולי נהרגו בדרום לבנון חמישה חיילי צה''ל ונפצעו שמונה, בסדרת קרבות זעירים עם החיזבאללה. בתגובה, ביצע צה''ל בשבוע האחרון של יולי את מבצע ''דין וחשבון'', שבו הפגיזו סוללות תותחים ומרגמות של צה''ל את כל יישובי דרום לבנון מצפון לרצועת הביטחון, והטילו עליהם כשלושים אלף פגזים ופצצות. מטוסים הוסיפו לכך כאלף פצצות וטילים מן האוויר. המבצע הסתיים בהבנות בין ישראל לחיזבאללה שעיקרן: החיזבאללה לא יפגע ביישובים ישראליים וישראל לא תפגע ביישובים לבנוניים.

תשעה עשר יום אחרי שהושגו ההבנות, ביום חמישי 19 באוגוסט, נפלו תשעה חיילי צה''ל בתקריות עם החיזבאללה בדרום לבנון. אירוע אחרון זה היה הקש ששבר את גב הגמל. עשרים שנה אחרי שהבין משה דיין, בעקבות תבוסת צה''ל ב- 8 באוקטובר 1973, כי אין לישראל אופציה של הכרעה, הבין זאת גם רבין. למחרת, ב- 20 באוגוסט, חתמו נציגי ישראל והפלסטינים בבירת נורווגיה על המסמך הסודי של העקרונות ''הסכם אוסלו''. אבי המסמך הזה היה סגן שר החוץ יוסי ביילין. הצלחתו של ביילין ועזריו היתה מבוססת על העובדה שהם הזניחו את ההיבטים הביטחוניים של המסמך משום שידעו כי התעקשות על היבטים אלה תכשיל את ההסכם. הם גם לא דיווחו לשר החוץ (וממילא לראש הממשלה) על הקשיים הביטחוניים כדי שלא תהיה נסיגה בצד הישראלי. התוצאה: הסכם אוסלו אמנם נחתם אבל כישלונו היה גלום בראשי הפרקים עוד לפני החתימה ולכן הוא הביא באופן ישיר למלחמת אוסלו-אינתיפאדת אל אקצה, שבה אנחנו מצויים כבר שנה וחצי.

את העובדות האלה ראוי לזכור שעה שד''ר ביילין מקים תנועת שלום חדשה וזוכה לתשבחות מאנשים שאינם יודעים את העובדות כמו אלכסנדר מאן לדוגמא.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2441
ברכות להתארגנות החדשה , אם כי אני מעט סקפטי
רפי גטניו (יום שלישי, 04/06/2002 שעה 18:55)
בתשובה לאלכסנדר מאן

כי את הבעיה העיקרית של השמאל כיום בישראל התארגנות חדשה זו לא תפתור.

והבעיה העיקרית היא מנהיגות שתוכל לקבל רוב בעם לרעיונותיו הנכונים של יוסי ביילין.
יוסי ביילין יכול להיות המנוע, אולם לצערי אין לו התכונות המנהיגותיות המסוגלות לחשמל ולסחוף את הציבור, כך שגם הרעיונות הכי טובים לא יצאו אל הפועל אם לא יהיה מי שיוליך אותם.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.