פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לבצלאל פאר, 03/10/20 21:08)
http://www.faz.co.il/thread?rep=177998
איזה רווח המצרים קיוו להשיג אם הם אכן הפעילו אל מרואן אשרף?
בצלאל פאר (שבת, 03/10/2020 שעה 21:20)
בתשובה לבצלאל פאר

מי נותן לאוייב שלו את כל המידע על עצמו וגם טורח להעיר אותו מהשינה לפני הוא תוקף אותו?
אפילו המצרים לא.

גם סאדאת העריך שהמודיעין הישראלי מתבסס על עשרות מקורות מידע מאסכולות שונות, וככל שיעניק לישראל מידע רב ואמין על מבנה וסדר כוחות הצבא, תו''ל ופקודות אמת, כך מצרים תחשק את עצמה ותפגע באינטרסים הלאומיים של עצמה ויכולת ההפתעה תיפגע בהכרח. משמעות הדבר שמצרים מאבדת שליטה על בטנה ומפקירה אותה לידי ישראל תוך הוצאת יכולת השליטה של מצרים לשלוט על המהלכים. אין לשכוח שהמצרים חששו שישראל יכולה להפתיע אותם ולתקוף אותה בכל עת, כמו שיכול היה לקרות מספטמבר 1970 אז החל סאדאת להפר את הסכם הפסקת האש ולקרב כוחות הגנה אווירית לתעלת סואץ, לבנות ממערב לתעלה מתקנים צבאיים ולקרב כוחות קרקע באופן קבוע לשם. גם אמירה שסאדאת היה חכם מכולם וידע שישראל לא תתקוף היא אמירה לא רצינית, כי זה לא נכון. אף מנהיג ובעיקר לא סאדאת, היה לוקח סיכון כה גדול על טעות כה גדולה שלו. סאדאת די הופתע שצה''ל לא הגיב.
למזלם של המצרים הם לא ידעו שמרואן עובד נגדם בסתר, אבל הם גם לא ידעו שהמודיעין הישראלי פעל נגד עצמו בתפיסות קונספטואליות מגושמות שלא מתרגשות ממידע שסותר את קיומן. פשוט שיחק למצרים מזלם.

רוצה לומר, שגם בלי מרואן, סביר שישראל היתה מופתעת. אלא שיתכן שהעדרו של אחד כמו מרואן היה מאתגר יותר את החשיבה הביקורתית של מחקר אמ''ן. אם כי גם זה לא בטוח כלל.
למה?
כי גם מרואן נתן סימנים במדיניות סאדאת והתריע שבכוונת מצרים וסוריה להיכנס למלחמה נגד ישראל, בכמה פעמים מוקדם יותר. אלה היו התרעות אמת, שהתפוגגו בשל הסחבת בניסיונה של מצרים ליצור עימות בהפתעה ובשל שיקולים פוליטיים בינ''ל.

• ''מה שאנשי המוסד לא יודעים, שלקונספציה שלהם יש לסאדאת קונספציה מקבילה: ''סבירות נמוכה למלחמה'' '' - - - - -
א. הקונספציה לא היתה של אנשי המוסד אלא של אנשי אמ''ן. להזכירכם בעת ההיא לא היתה בכלל מחלקת/חטיבת מחקר במוסד.
ב. הקונספציה היא כינוי להערכת אמ''ן ש''הסבירות למלחמה היא נמוכה''. זה לא סאדאת ש''האכיל'' את ישראל בזה, אלא זו היתה עמדת המודיעין החל מ-‏1968.
ג. הצבא המצרי לא היה מוכן למלחמה לפי הערכת ההנהגה המצרית גם לפני 1970. זו היתה עמדת אמת של מפקדי הצבא. לכן מצרים עשתה מאמצי רכש מקיפים, וערכה כל שנה תרגיל צבאי גדול מאוד של פלישה למזרח התעלה. זו היתה התרעה ברורה וידועה שהמצרים לא ויתרו על פלישה מזרחה במתאר כזה או אחר.
ד. אם מצרים רצתה להפתיע את ישראל, אז למה היא נתנה בידי מרואן ידיעה כבר באפריל 1973 שהיא אימצה אסטרטגיה חדשה של תקיפה מוגבלת לצורך הנעת נסיגת ישראל מסיני? ככה מפתיעים? להזכירכם, מצרים וסוריה תכננו התחילה לפתוח במלחמה במאי 1973 אלא שמפגש ניקסון- ברז'נייב לביסוס מדיניות הדטאנט וסאל''ט (הסכמים לפירוק ההדדי של נשק הגרעיני), והודעה של אסד שסוריה עדיין לא מוכנה למלחמה, עצרו להם את התוכנית.

מרואן היה מתוסכל מהמשטר במצרים. כאחד שנישא לבתו של הנשיא נאצר בניגוד לרצונו של נאצר, היתה בינהם מתיחות וניכור שפגעו גם במעמדו הצבאי והמקצועי. כבר 1969 הציע מרואן את עצמו לנספח הצבאי של ישראל בלונדון, אבל הלה התעלם ולא טיפל בעניין כנדרש. רק העובדה שמרואן חזר ופנה לשגרירות ושהמידע הגיע במקרה לראש הצומת במוסד שמואל גורן, התאשרה הפגישה הראשונה עם מרואן.

קירבתו לסאדאת נוצרה משעמד מרואן לצידו מראשית הדרך, כאשר מעמדו של סאדאת טרם התקבע. בזכות המידע שסיפק מרואן עצר סאדאת את מתנגדיו והפך אותו לאיש אמונו ויועצו המיוחד. יחד עם זאת קירבתו סייעה הרבה למרואן אבל סאדאת לא אחת לגלג ובז לו. מעמדו במצרים של מרואן היה ידוע למוסד ולאמ''ן והרקע שלו נבדק.

משהתגייס מרואן כסוכן למוסד הוא סיפק מידע חשוב ורב שחפף בחלקו למידע שהתקבל גם ממקורות אחרים. אבל יכולתו היתה שהצליח להעביר מסמכים אותנטיים ורגישים. ב–24 באוקטובר 1972, שנה לפני המלחמה, החליט סאדאת להגביר את ההכנות למלחמה ולשם כך הוא פיטר את שר ההגנה צאדק; באפריל 1973 הוא מסר מידע כי נשיא סוריה חאפז אל־אסד נפגש בקהיר עם סאדאת ותיאם עמו את מהלכי המלחמה — בפגישתם הוחלט לדחות את המועד ליוני 1973 על רקע שיחות הדטאנט וכדי לקלוט עוד נשק רוסי חדש; אחר כך שוב דיווח כי המועד של יוני נדחה, כדי שמצרים תוכל לקלוט עוד סוללות נ''מ וטילי אוויר-אוויר חדשים (בעיקר עוד סא-‏3 ו-‏5) וטילי סקאד שהחלו להיקלט במצרים; ואילו ביולי דיווח שסאדאת הציע לאסד מועד חדש למלחמה בסוף ספטמבר או תחילת אוקטובר. כלומר, ההתרעה למלחמה לא היתה מספר שעות או ''שלושה ימים'' לפני התרחשותה, אלא דיווח עוקב ומתמשך, שהבהיר לישראל שמצרים וסוריה מתכוונות לצאת למלחמה מוגבלת, ורק התאריך, ובוודאי השעה המדוייקת, טרם נקבעו.
אז זה סוכן כפול?

בשבוע הראשון של אוקטובר 1973 מתרבות הידיעות ממגוון מקורות היומינט וסיגינט על הכנות מצריות וסוריות
למלחמה; גם ממצאי פענוח גיחות צילום בצפון ובדרום על הצטברות כוחות אוייב בשטחי הערכות למלחמה. בסוף ספטמבר ממהר חוסיין להודיע לגולדה שמקור מודעיני שלו בדמשק מדווח שסוריה מכינה את צבאה למלחמה בראשית אוקטובר ושהמלחמה תתרחש במקביל להתקפה של מצרים בסיני. במקביל תצפיתנים ודו''חות פענוח תצ''א מראים לכל הפיקוד של צה''ל שמש הוא חריג מתרחש בגבולות. אמ''ן מחברים את ההתרחשות לתרגיל בין־זרועי גדול, ''תחריר 41 '', ואילו את הפעולות הצבאיות בסוריה מסבירים כמהלך הגנתי, הנובע מחששות סוריה מפני התקפה ישראלית. אין שום קמ''ן במחלקת המחקר באמ''ן שיגיד – לברקה תתעוררו, זו מלחמה! הפריסות במצרים ובסוריה היו פריסות שמופנות כלפי ישראל, צמודות לקו הגבול. סוללות הטק''א קודמו גם הן למרחק סביר מהגבול כך שייתן הגנה על מרחב הלחימה הצפוי לאורך הגבול ומעט פנימה אל תוך שטחי השליטה הישראלית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=177999
סיפורה לדוגמה של ידיעה סיגינטית, התרעה קלאסית,
בצלאל פאר (שבת, 03/10/2020 שעה 21:23)
בתשובה לבצלאל פאר

סיפורה לדוגמה של ידיעה סיגינטית, התרעה קלאסית, שמזכירה במפורש שפני המצרים והסורים למלחמה.

דוגמה לעיוורון מודיעיני והידבקות לקונספציה למרות שינויים חדים במציאות. אני מציג כאן התפתחותה של ידיעה מרכזית המתריעה על שינוי חד המצב הכוננות בסוריה והדרך בה טופלה ההתרעה באמ''ן, שמשליכה על התנהלותם בשבוע שקדם למלחמה.

ב-‏2 באוקטובר, טילפן יואל בן-פורת מפקד יח' הסיגינט 8200 לאריה שלו, רמ''ח מחקר באמ''ן, והקריא לו מברק מפוענח של השגריר העיראקי בדמשק. למנהליו בבגדאד, בו הבהיר למנהליו בבגדאד שסוריה מכינה עצמה למלחמה בישראל. – ''''הצבא הסורי ערוך בחזית בצורה חסרת תקדים וקצינים סורים מדברים על עימות עם ישראל''. אריה ”צינן'' את יואל באמרו שאין בזה חדש. הידיעה עצמה לא זכתה אפילו להופיע בפרסומי המחקר באותו יום. זמן קצר לפני כן דיווחה השגרירות העיראקית בקהיר על שורה ארוכה של צעדי תגבור צבאיים מצריים. היה ברור לאנשי יחידה 8200 כי העיראקים, שלא היו בסוד המלחמה, מפעילים מאמץ איסופי כדי לדעת ולהבין מדוע נוקטות סוריה ומצרים בהכנות צבאיות חסרות תקדים.

החל מ-‏4 באוקטובר בשעות הערב המאוחרות, מתחילות להגיע ידיעות ממקורות 8200 כי משפחות היועצים והמומחים הרוסים בסוריה ובמצרים עומדות להתפנות למוסקבה, וכי 11 מטוסי תובלה רוסיים הגיעו לצורך הפינוי מסוריה וממצרים. הפינוי נעשה בבהילות מרובה. בערך באותו הזמן החלו ספינות הצי הרוסי לעזוב את נמל אלכסנדריה. השאלה העיקרית הייתה מה הסיבה לכך, מהו ההסבר הנכון לצעדים סובייטים אלו.
ב-‏5 באוקטובר, בלקט מודיעין מידי (אפילו לא בהול), ובדברים שאמר ראש אמ''ן בפני הצמרת המדינית־ביטחונית, הרגיע וקבע אלי זעירא שאין פני המצרים והסורים למלחמה.

אלא שבאותו יום התבהרה תמונת ההיערכות המצרית בתעלת סואץ בעקבות פענוח גיחת צילום. הייתה זאת היערכות בעוצמות חסרות תקדים, בעיקר של ארטילריה, כשהכוחות ערוכים לתנועה מזרחה. לא מערבה כמו בתרגילי ''תחריר'' הקודמים, ולא במרחק סביר מערבה מהתעלה, כמו שהתרגילים הקודמים נעשו. למרות זאת, ועוד מידע מודיעיני אחר שתמך בגירסה שמדובר בהכנות לפעולה מבצעית, אמ''ן נשאר בפרשנותו שהסבירות למלחמה נשארת נמוכה.

ביום שישי, 5 באוקטובר, בסביבות השעה 00:15 ,ערב יום הכיפורים, נקלט ביחידה 8200 מברק מוצפן משגרירות עיראק במוסקבה בו השגריר העיראקי במוסקבה. יואל הקריא לאלי זעירא את המברק מיד עוד לפני שהופץ, וזו ההודעה:
”נודע לנו ממקורות סובייטים שברית המועצות החליטה לפנות את המומחים שלה מסוריה, ושמטוסים החלו להעביר אותם מדמשק למוסקבה. אותם מקורות מסרו כי אפילו משפחות הדיפלומטים הסובייטים החלו להגיע מדמשק. אותם מקורות הוסיפו כי הסורים נימקו את הפינוי בכך שבכוונת סוריה ומצרים לצאת למלחמה נגד ישראל''.

בינתיים, הידיעה תורגמה ונשלחה בשעה 17:00, למרכז הדיווח של אמ''ן. באותו זמן כל צמרת מחלקת המחקר בביתה, כמו גם ראש אמ''ן. שעה דרכו הביתה, היו בביתם. בענפים הסורי והמצרי וכן בענף מעצמות, הושארו רמ''דים בתורנות. מרכז הדיווח תוגבר ברס''ן מענף מעצמות.

בכל אותה עת בקומה שמתחת למרכז הדיווח של אמ''ן נמצא הרמטכ''ל במשרדו. הוא יהיה שם עד תשע בערב. כאשר ייסע לביתו הוא יחשוב לתומו כי עשה הכול בהתאם לתמונת המודיעין שבידו. ואין לו צל של מושג על
הידיעה שטופלה בקומה מעליו במשך כל אותו היום.

עד השעה 21:00 ביום שישי נמצא הרמטכ''ל דדו במשרדו. זעירא הלך לביתו לפני כן, בסביבות 17:00. לפי כמה עדויות, הוא קיבל את הידיעה הטלפונית ממפקד יחידה 8200 בסביבות 16:15 .זה היה ערב מתוח, הכול תלוי על חוט השערה, וזעירא לא טרח אפילו להיכנס ללשכת הרמטכ''ל בדרכו הביתה, בירידתו במדרגות מהקומה השלישית ובעוברו בקומה השניה, שם לשכת הרמטכ''ל, כדי להחליף מילים עם דדו, לשתף אותו בדאגות, לתת לו את המודיעין הכי עדכני עם כל הלבטים, השאלות והמשמעויות. צריך לזכור, הממשלה הסמיכה את הרמטכ''ל ושר הביטחון לגייס מילואים לכוננות ג' לפי שיקול דעתם. דדו ודיין החליטו לגייס את מילואים רק בבוקר יום שבת, כ-‏14 שעות אחר כך.

זה סיפור מתסכל של ידיעה מכריעה שנתקעה יותר מיממה באמ''ן, בלי שדדו אלעזר בכלל יודע על הדרמה שמתרחשת באמ''ן באותה עת. זו ידיעה שהתעכבה לשווא בשל הקושי של בכירי אמ''ן להתמודד עם תסמיני הקונספציה שפיתחו. זו ידיעת מודיעין חשובה מהמעלה הראשונה שעוכבה לשווא וביטאה ערפל ומבוכה מודיעיניים. למרות שהרמטכ''ל לא עודכן בידיעה זו מלכתחילה, הוא הבין מהמתרחש בשטח שהולך ומתהווה מצב קיצון שעלול להתפתח מתי שהוא למלחמה, הוא החליט לקראת צוהרי יום שישי על כוננות עליונה והורה על שורה של צעדים שתכליתם לתגבר את כוחות הצבא הסדיר ברמת הגולן ובחזית התעלה. צעדים אלו לא כללו גיוס מילואים. הערכת הרמטכ''ל הייתה שהסבירות למלחמה כוללת, עדיין נמוכה — כהערכת אמ''ן — אך הספקות קיננו בו והוא ראה באמצעי הכוננות הגבוהים שנקט משום ”מקדם ביטחון גבוה'' לכל מקרה

הנחה של דדו היתה כי אם יחליטו הערבים לצאת למלחמה כוללת, המודיעין יספק לו אינדיקציות על כך בעוד מועד. ערב יום הכיפורים מגיע, המתח בשיאו. עדיין אין למודיעין הסבר לסיבה לפינוי משפחות היועצים, רק סברות כרס. ראש המוסד, צבי זמיר, מגיע מאוחר ביום שישי לפגישה בלונדון עם אשרף מרואן שכבר דיווח למפעילו יומיים קודם על המלחמה הצפויה. על פי התכנון של המוסד, תוצאות הפגישה היו אמורות להיות מדווחות ארצה לקראת חצות, בלילה שבין 5 ל-‏6 באוקטובר. בפועל הדיווח הגיע רק הסביבות 05:00 בבוקר יום השבת.והשאר היסטוריה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=178000
אחרית דבר,
בצלאל פאר (שבת, 03/10/2020 שעה 21:25)
בתשובה לבצלאל פאר

אשרף מרואן ''העניק שרותים'' למוסד עד 1998 (ולא עד ל-‏1978). בהמשך כשצבר הון מעסקיו באירופה ויתר על תגמולים ועבד חינם. אבל תדירות ואיכות דיווחיו הלכו ואיבדו מערכיותם משום שחי רוב זמנו באירופה, ונגישותו למידע ערכי בעת שלטון מובראק הלכה והתרופפה.

לכאורה מרואן נשכח ונעלם לחייו הפרטיים, אבל הויכוח הקשה בין אמ''ן למוסד המשיך לבעבע. ב-‏2002 החליט אלי זעירא לנסות ולהגן על כשלונו הקולוסאלי ב-‏1973, מעבר לשאלת אמינותו של מרואן, ולהטילו על כתפי צבי זמיר והמוסד, כאילו תמונת המודיעין נבנתה רק לפי מוצא פיו של מרואן, ומודיעין נוסף – יוק. הוא חשף את שמו של ''המלאך''/''בבל''/''שעת נעילה'' [ועוד כמה כינויים שליוו את מרואן במוסד ובאמ''ן] כדי לטהר כאילו את עצמו, כאילו שזמיר והמוסד הפילו אותו בפח. זה הוביל לגמה פרסומים בעיתונות הבינ''ל וספרים שכתבו כמה כתבי בטחון ומודיעין זריזים. יותר מאוחר יצא גם סיפרו ב-‏2004. זה עשה רעש גדול בישראל ובמצרים, וכעבור זמן קצר הכל נרגע. לקח למובראק 3 שנים עד שהחליט, באוירה שקטה ומרדימה, שהגיע הרגע לחסל את אשרף מרואן.
השאלה למה?
האם כי רצה לנקום בו על שבגד?
או שמא חשש שהוא מתכוון לספר את האמת, ורצה למנוע את ההשפלה?
אני חושב, שאם מרואן היה מספר סיפור, אמיתי לפי הדוברים המצריים עצמם, לפיה מצרים ניהלה הונאה אסטרטגית נגד ישראל, אף מצרי לא היה מתנגד שהוא יפרסם את הסיפור. אפילו לא מובארק. אולי הם אפילו היו מתגאים בו.
נדמה לי שסביר יותר הוא שהחיסול בא למנוע בושה והשפלה לאומיים.

גם אם מי מהדוברים היום חשב ב-‏1973 כי מדובר בסוכן כפול שמספק 'ידיעות זהב', מה היתה הבעיה לקבל את הידיעות ולבדוק אמינותן אל מול שלל הדיווחים האחרים ממקורות יומינט וסיגינט, ועדיין להמשיך ולחשוד בכוונותיו? מודיעין לא יכול להיבנות על מקור אחד אבל תירוץ לכישלון – כן. וכן, היו עוד מקורות מוסד במצרים שדיווחו על כוננויות וכוונות לצאת למלחמה.

וויקיפדיה: ''הצמרת המדינית-ביטחונית לא תלו תקווה במרואן שיתן להם התרעה למלחמה. היה ברור לכולם כי הם יקבלו התרעה על כוונת המצרים לפתוח באש מאמצעי האיסוף המיוחדים של אמ''ן שישבו על חלק מקווי התקשורת האסטרטגית של המצרים. כיוון שראש אמ''ן לא הפעיל את האמצעים האלה ערב המלחמה אך נתן למקבלי ההחלטות להבין שהם פועלים ואינם מניבים התרעה, גולדה וחבריה העריכו, עד שהגיעה ההתרעה שהעביר זמיר מלונדון, כי מלחמה לא צפויה לפרוץ בטווח הזמן המידי. פרדוקסלית, על כן, דווקא העובדה שמרואן היה זה שהתרעתו הצילה את ישראל מהפתעה מוחלטת, הפכה אותו לגורם שבעיני רבים היה סוכן כפול שנועד מלכתחילה להונות את ישראל.''.

ממליץ לא להיתלות באמירות בדיעבד של אנשים כבסיוני או כל בכיר בענייני בטחון ואסטרטגיה שתפקידם לשמור על הגאווה הלאומית שנפגעה.

להלן הערותי הקודמות לפוסטים של מנדס מהעבר:
דיברי אלי זעירא
דיברי צבי זמיר
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.