| הדבר דומה למשק משפחתי, הנוטל הלוואה לקיומו השוטף, וזה רע.
אם את אותה הלוואה ייקח המשק המשפחתי על מנת להגדיל את מקורות ההכנסה, והתשואה להשקעה תהיה מספקת על מנת להחזיר את ההלוואה, לשלם את הריבית, ולהותיר ''משהו'', הרי שיש הגיון בהלוואה.
במקרה הראשון, המשק משעבד את עתיד ילדיו, לצורך קיום רמת חייו הנוכחית.
במקרה השני, המשק מבטיח את עתיד ילדיו, ורווחתם.
בניגוד לתחילת שנות ה- 90 , בהן למדינת ישראל היה פרוייקט עלייה גדול, שקליטתו היוותה חלק חשוב מהצמיחה במשק, והכספים שנדרשו לקליטתו, היוו השקעה מהסוג השני שציינתי, כיום כל צורך בכספים נוספים, הניטלים כהלוואות, נועדו לשמר רמת חיים, ולא להצמיח את המשק. זה בהחלט מצב של שיעבוד העתיד.
היטיב לבטא את הרוח הרעה הזאת שר הבטחון הנכנס, כאשר אמר ''שאין לו תקציב'' לקדם את גדר ההפרדה, על אף שהוא עצמו רואה בגדר ההפרדה גורם בעל חשיבות עליונה כמרכיב בבטחון עליו הוא מופקד. הוא כבעל החלק הגדול בתקציב במדינה, רוצה ''עוד'' על מנת לקיים את משימותיו השוטפות, מבלי לחשוב על המשמעויות לבטחון הכולל כתוצאה מהגדלת ההתחייבויות , והשימוש בהן שלא למקורות יוצרי הכנסה, ומגדילי צמיחה. |