פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לאיתן אדיר, 29/07/10 9:44)
http://www.faz.co.il/thread?rep=152432
לגבי בן יהודה
אבנרש (יום שני, 02/08/2010 שעה 10:56)
בתשובה לאיתן אדיר

אשמח אם מישהו יתקן אותי.
למעוט הבנתי, ''תחית'' השפה העברית, כולל תהליך חפוש מלים חדשות ממקור עברי במקום מונחים לועזיים כצורתם, החל עם עתוני וספרי תקופת ההשכלה העברית באירופה. אלא שהתהליך היה מדוקדק מאד, וכל מלה נשקלה בפלס. בן יהודה היה חסר סבלנות, והניח (במדה רבה של צדק), שזה נחמד וחשוב לשפה של אקדמאים, אבל לא יהפוך את העברית הזו לשפת דבור יומיומית. הוא העדיף חדושים פשוטים וקליטים, שאפשר להתחיל להשתמש בהם ברחוב מיד, גם אם מקורם אינו ברור די הצרך וגם אם המלים אינן יפות כמו ההברקות של ביאליק. אפשר לומר, שהוא דחף להחיאת עברית ''מדוברת'' לצד העברית ה''ספרותית''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=152433
לגבי בן יהודה
דוד סיון (יום שני, 02/08/2010 שעה 11:14)
בתשובה לאבנרש

אני חושב שדבריך נכונים:

''בעת שהותו בפאריס הוא הגה תוכנית הקוראת להתחדשות לאומית יהודית המבוססת על חידוש השימוש בעברית, והוא החל לכתוב מאמרים ברוח זו בעיתונים עבריים'' (http://www.tau.ac.il/education/history/eliezer.html).
http://www.faz.co.il/thread?rep=152483
לגבי בן יהודה
גלעד היפתחי (יום חמישי, 05/08/2010 שעה 8:40)
בתשובה לאבנרש

תחיית השפה העברית היא לא בדיוק במובן של למצוא מילים חדשות שיגשרו על הפער שהיא היתה קצת רדומה כמה מאות שנים, אלא יותר במובן של להופכה שפה פעילה בחברה מגובשת של היהודים שהחלו לחזור לציון.
בסך הכל מקובל עלי שהעברית לא ממש מתה, אלא היתה בעלפון. למדו אותה ודיברו אותה מעט מאוד אבל בהיקף שעדיין היתה מונשמת, עם קצב לב נמוך מאוד.
חידוש העלייה המאסיבית לארץ ישראל, הביא לידי האפשרות הבלעדית שהיהודים יחדשו את השימוש בעברית כשפת לאום. בן יהודה היה פורץ דרך מבחינה זו, ואפשר לומר שהוא האיץ ותיעל את הישוב בארץ לחזור לעברית. יחד עם זאת רבים מן העולים לארץ כבר ידעו עברית שלמדו בחיידר ברמה שהם יכלו אפילו אחר כך להיות סופרים ומשוררים לאומיים. ביאליק לא למד עברית בגלל ציונות, אלא העברית שלמד בחיידר קירבה אותו והביאה אותו לדבר ציונות. כלומר, העברית לא צמחה מאפס כמו שאנחנו נוטים לחשוב, אלא היתה טבועה בנפש היהודי.

הרחבת העברית, הגדרת מילים חדשות שימלאו צרכים אקטואליים, נעשו בכל דור כמעט. ישנן הרבה מילים שנכנסו לעברית מהרומית והיוונית במאות הראשונות לספירה, כולל בתלמוד ובמשנה. חידושי עברית רחבים היו בימי הביניים בין המאות ה-‏9 ל-‏13 בספרד. כפי שמציין איתן אדיר, העברית עברה מהפיכה בספרד וכניסה לכלכלי דקדוק שהיום מלמדים אותם בבתי הספר. באגן אירופה המרכזית היהודים דיברו עברית כשפת אם עיקרית במאות ה-‏16-18 ולצידה את היודנדויטש, גרמנית עילגת שזורה בעברית, לצרכי הקשר עם קהילות הנוצרים. רק עם האמנציפציה והכניסה המדורגת והבעייתית לחברות המקומיות הם דיברו ממש את השפות המקומיות כשפה עיקרית.
בכל מקרה העברית לא היתה ממש מתה בטח אי אפשר לטעון זאת שהיתה מתה בצורה רציפה מגלות בית שני (והיתה גלות לצד הגלייה, בכל זאת) ועד ראשית הציונות. העניין הרבה יותר מורכב ומדהים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=152490
לגבי בן יהודה
אריק פורסטר (יום חמישי, 05/08/2010 שעה 18:15)
בתשובה לגלעד היפתחי

''באגן אירופה המרכזית היהודים דיברו עברית כשפת אם עיקרית במאות ה-‏16-18'' - אך משום מה אין שום הוכחות לכך. אנא עזור לי.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.