|
מעבר לזה שאינך מכבד את
השם והזיהוי שבחרתי לעצמי
לצורך ההשתתפות בפורום
(והרמיזה העבה מצידך שיש
בכך משום היעדר יושר או
שקיפות),
-מעבר לכך,
חוטא או שוגה אתה במספר
בחירות לא מוצלחות בתגובתך,
טעויות די נפוצות שהן נחלתם
של משתתפים רבים.
ראשית, לדוגמא, הסטת הדיון
ממעשי ישראל והישראלים
(וההיבט המוסרי של מעשים אלה)
למעשיהם והתנהגותם של
'ערבים', 'פלסטינים' ובהכללה
'אויבי ישראל'.
אין לי עניין לדון במעשי הפשע
של מדינות ועמי ערב נגד
העם היהודי, - אולי בפעם אחרת.
אותי מעניינת בשעה זו התנהלותם
של ישראל והישראלים, היות ואני
רואה את ישראל המדינה ואת הישראלים
כאזרחיה מתקבעים בדפוס ממוסד
- הפגיעה בערכי האדם עליהם הושתתה
מדינת ישראל כדרך שיגרה.
הקפיצה הלא הגיונית למסקנה
שמזדהה אני עם אוייבי ישראל
ועם הפגיעה בישראל וביהודים
היא טעות נפוצה גם כן, אך זה לא
הופך אותה לתקפה.
אך מה שעובר כחוט השני בדבריך
היא הבורות המופלגת בנושאים
המרכזיים של החיים בשטחים.
והדוגמא הבולטת הן כמובן הערותיך
בנושא האדמות:
''נכון, אולי קרה פה ושם שיהודים השתלטו על אדמה ערבית פרטית. למקרים אלו צריך למצוא פתרון צודק. רוב רובן המכריע של ההתנחלויות הן על אדמות מדינה ועל אדמות שנקנו בכסף טוב מבעליהן. אחת הבעיות היא שהערבים נוהגים בטרור נגד מוכרי האדמות הערבים, כך שרבים מהם, שמכרו אדמות כדת וכדין, ושלשלו את דמי-הממכר לכיסיהם, מתכחשים לעסקאות שעשו פשוט מחשש לחייהם.''
אפילו את הנושא הזה אתה מנסה
לצבוע בהטלת האחריות על הקורבנות
- הפלסטינים. אך נתוני המנהל האזרחי
בנושא זה סותרים את גישתך המתנשאת
בכך שהם מראים שאחוז מכריע של האדמות
עליהן הוקמו ההתנחלויות הוותיקות פשוט
נגנב באמתלות שונות (בטחוניות בדרך כלל)
מבעליהן הפלסטינים החוקיים).
והדוגמא הבולטת כמובן הוא הישוב עפרה
מקום מגוריו של ה'רב' אליצור סגל, אשר לפי
נתוני המנהל האזרחי כ-90 אחוז מאדמותיו
נגנבו מבעליהן החוקיים תושבי המקום
הפלסטיניים. זו אינה תעמולה. אלא הן
העובדות כפי שמשרדי הממשלה מספקים
אותן.
ה'רב' סגל כמובן אינו רואה בכך פגם,
ולא רק שאינו מודה בפשע אלא ממשיך
להטיף לגירוש אותה אוכלוסיה אשר את
אדמתה גנבו אנשי קהילת הקודש שלו.
לאחרונה אף הגדיל וכתב בהתלהבות
ש''דין עזה.. כדין דרזדן''.
הפתרון הסופי לפלסטינים בגירסת
ה'רב'.
ואצלך הדיון בנושא הזה נגוע.
כאשר אתה מעמיד את 'זכות השיבה'
של יהודי חברון לדיון, ברור שאינך רציני,
אך עצם העובדה שאתה בוחר לעשות זאת
מעמידה את אמינות הדיון שלך כולו
בספק. אין הרי כל מניעה שיהודים שהיה
להם רכוש בחברון יקבלו הכרה בזכויותיהם
ופיצוי נאות. אך כאשר מעמידים את 'זכות
השיבה' של הפליטים הפלסטיניים מול זכות
השיבה של פליטי חברון היהודים - ביחוד לאור
נוכחותם הבריונית של יהודי חברון ה'חדשים'
- קשה שלא לשים לב לחוסר הפרופורציה
ולמגמתיות של ההשוואה.
והנקודה האחרונה אולי,
עושה אתה טעות נפוצה בקרב
אנשי הלאום הפנאטיים שלנו:
התייחסותך לתושבי ארץ ישראל
שאינם יהודים היא באופן גורף
כאל 'אוייב' שיש להשמידו על
מנת שלא ישמידנו תחילה.
זה נכון, כאשר יש מלחמה
כדוגמת מלחמת ששת הימים,
שהיתה מלחמת מגן, ואשר בה
אכן ניצחנו את מדינות ערב.
אך המאבק של ישראל כיום
'נגד' הפלסטינים תושבי השטחים
אינו מאבק הישרדות - או מלחמה
במובן הזה - זהו מאבק ישראלי
אלים במיוחד שמטרתו המשך
השליטה הישראלית בשטחים.
אין זו מלחמת קיום או הישרדות,
וכפי שראינו ביומה הראשון של
המלחמה בעזה - המטרה חסרת
האונים היו כארבעים שוטרים פלסטיניים
צעירים בטקס הסיום שלהם, שנהרגו
בהרף עין בהפגזה ידועה מראש של
צה''ל.
אתה עושה את כל הטעויות הרטוריות
והענייניות של בלוגר לאומני יהודי
מתחיל. אך נראה שהינך עושה זאת
(אם לשפוט לפי סגנונך) בערוב ימיך.
בכל גיל יאה לדבר לעניין
ולא בפראזות ובחצאי אמיתות.
ובפשעיהם של ה'ערבים' נדון
אולי בחיים הבאים - די לי בעת
הזאת לנסות ולשמר את המעט
הטוב והערכי שבנפש היהודית. |
