פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לאליצור סגל, 11/09/02 22:11)
http://www.faz.co.il/thread?rep=10703
אתה מבסס את תפילותיך על נקמה והרס
דינה ביכל-שונרא (יום חמישי, 12/09/2002 שעה 1:12)
בתשובה לאליצור סגל

ויתר על כן, הרס של דבר שכבר נהרס. סלח לי, אבל אני לא מצליחה לראות שום דבר חיובי בכך.
אני גם לא מצליחה לראות כיצד יוליוס קיסר מפקד על צבא השאהידים, אבל ראייתי אכן מוגבלת יותר משלך (כפי שכבר גילינו בשיחתנו בעניין ''מעמד הר סיני'', מעמד שאתה לוקח באופן אישי מאוד -- ואני מפקפקת בו.)

אבל עיקר זעזועי הוא על תאוות הנקמה שעומדת בלב דבריך, אליצור. קבוצת ההתייחסות שלך אינה מכירה באנושיותם של כל האנשים שבחורבן תרבותם אתה חפץ. חורבן תרבות הוא אסון כלל-אנושי -- אבל כשאני כותבת זאת, אני מבינה שנקודת המבט הכלל-אנושית אינה מעניינת אותך.

ומשום כך, דיעותיך ודיעותי מופרדות במידה שאי אפשר לגשר עליהן. משום שבשונה ממך, אני *כן* רואה את עצמי כחלק מהמין האנושי ו*לא* כחלק ממין-עליון שאתה מכנה ''יהודים''.

ובחורבן דיעותיך אתנחם.
http://www.faz.co.il/thread?rep=10747
לא תחנם
אליצור סגל (יום חמישי, 12/09/2002 שעה 10:29)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא

לק''י
מעולם לא הבנתי איך הצליח אותו היהודי הממזר לדחוף למוחם של הגויים את הרעיון שיחסי מין הינם עברה דבר שאין לו שום זכר בתורה - האם באמת הם כל כך טפשים שאינם יודעים לקרוא או שהוא ידע משהו טפשותם על הגויים שאנחנו לא יודעים?
משהו כזה חשתי כאשר ראיתי את הציטוט ''לא תיקום ולא תיטור''.
לפני שנים רבות ראיתי קטע מתוכנית טלויזיה ''פרקליטי אל אי'' ושם איזה עורכת דין שחזרה בתשובה לנצרות שכנעה את הלקוחה שלה לחזור גם כן בתשובה לנצרות אבל אז הלקוחה רצתה לסלוח למישהו שהגישה נגדו תביעה על סכום גדול ואז העורכת דין מתאמצת לשכנע אותה להמשיך בתביעה כדי לא להפסיד את שכר הטרחה המכובד.
לקח לי כמעט שעה להתרגע מהצחוק שתקף אותי. עכשיו כשאני רואה את הדרך שבה דינה ביכל שונרא משתמשת בפסוקים אני רואה שהבדיחה הזו היא רצינית. ממש כמו אמירתו של הסטריקן הצרפתי ''שאין ספק שהנאצים לא חבבו יהודים אבל הרי גם היהודים שנאו את הנאצים!''
לכן, באין בררה, אגש להסביר כמה מושגי יסוד האמורים להלמד כבר בגן הילדים או לכל המאוחר בכיתה א.
קודם כל, אין פסוק לא תיקום ולא תיטור. יש פסוק אחר לא תיקום ולא תיטור את בני עמך. וההגיון ברור - אני מצוה לא לנקום ולנטור רק למי שמצווה לא לנקום ולנטור לי - ולכן גם אם הוא עבר על הציוי ונקם ונטר לי עדיין אסור לי לנקום ולנטור לו משום שגם אם הוא עבר עברה עדיין לא הותר לי לעבור עברה בגללו. הקב''ה כבר יסדר מחדש את החשבון כך או אחרת ואין זה עניני.
לעומת זאת - הגוי מעולם לא נצטוה לא לנקום ולא לנטור וממילא אין מקום לצוות עלינו לא לנקום ולנטור לו. צריך לנהוג לפי הענין - גוי שאינו נוקם ונוטר יש לסלוח לו וגוי שכן כן. הגויים לא נצטוו שלא לנקום ולנטור משום שזו מידת חסידות שלא כל אחד יכול לעמוד בה ולכן אין להטיל עליהם חובות כאלו זה ענין פרטי אישי לפי הענין.
הבנת דבר זה היא חשובה אבל היא ממש צדדית, כאין וכאפס לעומת הענין העיקרי -
לא תיקום ולא תיטור חל רק על דברים שהם מידת חסידות - לדוגמא, מישהו בא אלי לבקש ממני להשתמש במחשב שלי ואני מסרב למרות שהדבר אינו מפריע לעבודתי השוטפת. למחרת המחשב שלי נפל ואני מבקש ממנו להשתמש במחשב שלו - על פי הדין הוא צריך לאפשר לי להשמש במחשב שלו, בתנאי כמובן שהדבר אינו מפריע לעבודתו השוטפת, אם זה מפריע בודאי ובודאי שאינו חייב לי דבר. אם לא יאפשר לי להשתמש במחשב למרות שהדבר אינו מפריע לו הרי זו נקימה על מה שעשיתי אתמול, אם יאפשר לי להשתמש במחשב אבל יגיד לי אינני כמותך שלא אפשרת לי - זו היא נטירה.
אבל אין לענין זה שום קשר לנזקים. אם פרצתי אליו הביתה ושברתי את המחשב שלו עלי לשלם את מלוא הנזק שגרמתי, וגם בזה אין די - עלי גם לפייס אותו ולבקש ממנו סליחה. כל התנהגות אחרת היא עידוד למעשי בריונות ומתן פרס לטרור. לכן במקרה של תוכנית הטלויזיה ההיא היה על הקלינטית להמשיך בתביעה עד הסוף רק אם הנתבע היה מתחרט ומביע צער ומבטיח שלא לחזור על עברה כזו היה מקום להקל עליו - למשל להעריך את הנזקים בשוי מופחת, לפרוס תשלומים, לותר על חלק מהם, וכדומה.
הגנרל נורמן שורצקוף נשאל באיזה תוכנית האם אין מקום לסלוח לבן לאדן? הוא השיב שסליחה לברנשים האלה היא אקט שה' צריך לעשות ותפקידנו בעולם הוא לזרז את הפגישה בין החבורה הזו לבין כסא הכבוד. אינני יודע איך זה נשמע באנגלית אבל לפחות בעברית זה נשמע טוב. אבל כל זה שטות גמורה - סליחה לברנשים האלה תהיה אחרי שהם יצאו ממחבואם יתנצלו ויבקשו סליחה יפצו את הנפגעים ומפשחות הנפגעים ויבנו מחדש את ההרס שגרמו לאותו מצב שהיה מקודם. אז ורק אז יהיה מקום לשקול מחילה.
ולכן אלולא רומי בכלל לא הייתי צריך להדיין עם דינה ביכל שונרא - היות ואני לוי הייתי עובד היום בבית המקדש. רק אם הרומאים יסלקו מפה את כל הפלשתנאים שהביאו לכאן יבנו מחדש את בית המקדש ישלמו פצויים על כל הסבל וההרס שגרמו ויבקשו סליחה, יהיה מקום לשקול מחילה מסויימת.
כך גם עם הפלשתיניאם - אם הם יסתלקו מכאן ישלמו פצויים על כל הסבל שגרמו יפצו את כל הנפגעים ואת משפחות הנפגעים ויבקשו מחילה וסליחה וכפרה על כל מה שעשו בדורות האחרונים יהיה מקום לשקול סליחה.
דינה ביכל שונרא עצמה היא חלק מהנזק המתמשך שהרומאים גורמים לנו כאן ועכשיו ברגע זה וללא הרף - כאשר הם יתקנו או לפחות ינסו בלב שלם לתקן את הנזקים שגרמו או אז נאחל להם כל טוב בבואם לפני ה' שופט כל הארץ.
מצטער שהייתי צריך להסביר את המובן מאליו, אבל כנראה בדורינו הכל טעון הסברה.
שנה טובה וגמר חתימה טובה
אליצור
http://www.faz.co.il/thread?rep=10807
גאה להיות חלק מהנזק!
דינה ביכל-שונרא (יום חמישי, 12/09/2002 שעה 19:36)
בתשובה לאליצור סגל

(אף פעם לא קראו לי רומאית בעבר...)
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.