פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לאלכסנדר מאן, 28/08/07 21:20)
http://www.faz.co.il/thread?rep=103063
לכאורה השבועה באלהים באה לאַמֵּת
שמעון מנדס (יום שלישי, 28/08/2007 שעה 23:35)
בתשובה לאלכסנדר מאן

אלכס יקירי,

הרי כל מי שעוקב אחר התפתחותה של השפה העברית בשלושים השנים האחרונות, יגיע למסקנה שאנחנו עם של בלגניסטים. שהרי אנחנו מתעללים בשפנו יום יום שעה שעה.

לשאלתך. המילה וולאהי=באלהים, היא לשון של שבועה. כלומר האיש שמקדים את המילה למשפט, בא להעיד על עצמו שהוא מתכוון לכל מילה שיאמר אחריה - שהיא אמת לאמיתה. אבל במציאות היומיומית, אין הדברים כך. השמוש הרווח במושג, ברוב המקרים בא לחפות על השקר, או ההבל.

אולם יש לשון שבועה שעדיין מקובלת והיא, כאשר האיש מקדים את דבריו בשתי מלים: וולאהי אל-עזים=באלהים רב העוצמה, או ''אני נשבע באלהים'', אצל המצרים יש מושג יותר חזק שאומר: ''אני נשבע באלהים הגדול שלוש פעמים'' (ثلاثة باللاه العظيم). השמוש במטבעות לשון אלה מעידות על רצינות כוונותיו של הדובר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=103630
לכאורה השבועה באלהים באה לאַמֵּת
אברהם שלום (יום חמישי, 06/09/2007 שעה 0:45)
בתשובה לשמעון מנדס

שמעון היקר והנכבד, סיכמת יפה מאד את השמוש במלות השבועה אצל הערבים.
פרופ' צדוק מצליח, יוצא עירק, פרסם מחקר בכתב העת JOURNAL OF SEMITIC STUDIES, VOL 44,1999,PP83-103ובו דוגמות לרוב על השמוש במלים 'ואללה, באללה, ואללהי' בערבית העירקית המדוברת.

מלבד היותן שבועות משמשות מלים אלה גם לשיחות יום יום. מבין הדוגמות המובאות במחקר -מלות דמי להביע הסוס, 'אש ביכ, שו צאפן?' מה לך, מדוע תתבונן, והתשובה 'ואללה מתחאיר באמרי ודא אפאככיר ב-הל - דניה' - אני נבוך וחושב על העולם הזה. 'אבו עבאס, וין ראיח?' אבו עבאס לאן אתה הולך? והתשובה 'ואללה, ליל מוסתשפה' באמת, לבית החולים,

דוגמה אחרת, לעג 'ואללה ח'וש חכי' , באמת! איזה דבור הוא זה? ( מלולית - ואללה, דבור טוב)
http://www.faz.co.il/thread?rep=103646
לכאורה השבועה באלהים באה לאַמֵּת
שמעון מנדס (יום חמישי, 06/09/2007 שעה 9:11)
בתשובה לאברהם שלום

ראשית, אני יכול להעיד כי בין התפוצות של מדינות ערב, ליהדות עירק יש את השליטה הטובה ביותר בשפה הערבית. והדברים מובנים מדרך הטבע. כי ליהדות עירק היתה מערכת חינוך אוטונומית, נפרדת מזו של הממשלה.

אני זוכר שידידי הטוב, צבי שמש ז''ל, עבר ללמוד בבית ספר תיכון ממשלתי. והוא היה התלמיד היהודי היחיד בכתה - והמחנך התנכל לו בגלל יהדותו (למעשה בגלל שהוא היה הרבה יותר מבריק מחבריו המוסלמים לכתה). ותמיד המחנך היה מוצא עילה כדי להוציא אותו מן הכתה. שמו של המחנך היה תאופיק.

יום אחד כאשר המחנך שוב אמר לו צא החוצה, תוך כדי יציאה
המחנך שלו אומר לו: ''מה יהיה הסוף אתך ?'' ואז צבי ענה לו לעיני כל הכתה: ''אש קנסאווי, תאופיקנא ח'רה''. המורה החוויר, אבל לא יכל לעשות דבר, כח המשפט הוא דו-משמעי. אבל זו היתה הפעם האחרונה שהמורה הוציא אותו מן הכתה.

שבת שלום.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.