פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לכנר_עם_ביפר, 02/06/07 13:04)


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99238
	101 שימושים לגליצרין
	theWatcher (שבת, 02/06/2007 שעה 14:53) בתשובה לכנר_עם_ביפר
	- גליצרין משמש בתעשיית המזון כממתיק מלאכותי וכמשמר. - גליצרין משמש לתעשיית הסבונים וחומרי הניקוי. - ניטרוגליצרין משמש לייצור פצצות - ניטרוגליצרין משמש בתרופה למחלות לב וכלי דם. - ניטרוגליצרין משמש בתרופה לאימפוטנציה אצל גברים. - גליצרין משמש כתוסף מזון עבור ספורטאים, מוריד את טמפרטורת הגוף, מעכב התייבשות ומסייע בביצוע פעולות בחום גבוה - גליצרין משמש ליצור לציתין וויוטמין E - גליצרין משמש בתעשיית הקוסמטיקה ונמצא בדיאודורנטים, קרמי לחות, משחות שיניים, איפור ועוד. - גליצרין משמש בייצור נייר ודיו הדפסה. - גליצרין יכול לשמש כדשן וישנם עוד שימושים אבל אני מניח שהרעיון ברור. ''ולגבי השיקולים השונים של ביו-דיזל מול כוהלים, יש על זה ויכוחים. נתוני הטריוויה לגבי ערך קלורי ויעילות מנועי דיזל ידועים לכל מי ששמע על גוגל. העניין הוא ששיקול מקיף הכולל איכות סביבה (פליטת CO2 ומחזור הפחמן, הוא אחד מהם) הוא מעבר לציטוט פשוט של מקורות אינטרנט.'' - אל תעוות נתונים, CO2 הוא מדד לשריפה, בשריפה של ליטר חומר עם ערך קלורי גבוה יותר משתחרר יותר CO2 מאשר בשריפה של ליטר חומר עם ערך קלורי נמוך יותר, כל זה אומר שצריך כמות גדולה יותר של חומר עם ערך קלורי נמוך כדי להגיע לאותה רמת אנרגיה, בסופו של דבר אותה כמות CO2 משתחררת עבור אותה אנרגיה, רק שבמוצר עם ערך קלורי גבוה יותר יש צורך בכמות קטנה יותר של המוצר מה שעדיף עבור הצרכן. - יעילות גבוה יותר של מנועי דיזל זה אומר שאחוז גבוה יותר מהאנרגיה המשתחררת מתתרגמת לאנרגיית תנועה של הרכב כלומר צריך לשחרר פחות אנרגיה וכך משתחרר פחות CO2 עבור עבודה רבה יותר של הגלגלים. - מעבר לכך הדאגה בגלל פליטת CO2 היא חשיבה מהעבר במונחים של דלק מאובן. בדלק מתחדש כל ה-CO2 שנפלט מוצא את דרכו לדור הבא של הצמחים, כלומר ממוחזר. לגבי גידול הדלק כבר אמרתי שיש לנצל את הימים והמדבריות, שטחים שאינם מנוצלים כיום עבור חקלאות. התפלת מי ים זה משהו הדרוש בארץ בלי קשר לנושא הדלקים החלופיים, התפלת מי ים לחקלאות ולתעשייה ולא תעמולה לחיסכון מיים במגזר הביתי שהוא צרכן מים קטן יותר מהחקלאות והתעשייה. חוץ מזה ברור שחקלאות במים מלוחים משתלמת מבחינה אנרגטית, כי צריך להשקיע פחות אנרגיה בהתפלת מים, אך עם משתמשים באנרגית שמש שהיא בלתי מוגבלת הרי שהשיקול האנרגטי הופך זניח והגורם המשמעותי ביותר לטובת החקלאות המיטת זהו השטח שהוא כן מוגבל ועניין התבואה חלקי שטח שמייצגת ניצול טוב יותר שלו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99240
	101 שימושים לגליצרין
	כנר_עם_ביפר (שבת, 02/06/2007 שעה 16:08) בתשובה לtheWatcher
	נו טוב, יש כאן מקרה טיפוסי של אלוף טריוויה. רשימה ארוכה של שימושי גליצרין (שחלקם בעצמי הזכרתי) אבל שום התייחסות כמותית. על כל 100 קילו של ביו-דיזל נוצרים כ-‏10 קילו גליצרין. עכשיו תאר לעצמך אותן הטונות הרבות מאוד של ביו-דיזל שייצרו, וכמויות הגליצרין האדירות כתוצרי לוואי. נו אז בעזרת ''ניטרוגליצרין משמש בתרופה לאימפוטנציה אצל גברים'', בין השאר, נפתור את בעיית הגליצרין? ואין כל צורך להשקיע אנרגיה להפקת כל המוצרים המופלאים ברשימה שלך? אז מה הביקוש לאותה התרופה לאימפוטנציה שהזכרת יעלה פתאום כמה סדרי גודל כדי לפתור את בעיית הגליצרין כמוצר לוואי של ייצור הביו-דיזל? ובכלל, איך זה שעד עכשיו לא היה שום מחסור בגליצרין, ואילו מרגע שייווצרו כמויות גדולות ממנו בעקבות ייצור ביו-דיזל, אז פתאום הביקוש יקפוץ באופן פלא? כן, אני כבר רואה – רצוי בדחיפות להמציא תרופה נגד טיפשות על בסיס גליצרין. יכול להיות לזה שוק גדול. יש רק בעיה אחת – הטיפשים לא מודעים כל כך לטיפשותם..... ועכשיו לגבי ערך קלורי. הסילוף במודע או שלא במודע (בגלל רמה מקצועית נמוכה) הוא מצדך. לא רק הפחמן משחרר אנרגיה בשרפתו עם חמצן תוך יצירת CO2 אלא שהמימן נשרף גם הוא לתת מים. ולבי ערכים קלוריים שלהם: Carbon 33 000 kJ/kg, or 14200 Btu/lb Hydrogen 144300 kJ/kg, or 62100 Btu/lb אתה הבנת את זה אדוני? אפשר בהחלט לקבל הרבה אנרגיה בלי לשרוף כלל פחמן! להסביר לך עכשיו למה חשוב אחוז גבוה יותר של מימן בדלק? אולי תנסה לעשות קצת שעורי בית, במקום לערוך רשימות סתמיות של שימושי גליצרין, למשל?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99241
	101 שימושים לגליצרין
	theWatcher (שבת, 02/06/2007 שעה 17:44) בתשובה לכנר_עם_ביפר
	שימוש בגליצרין לייצור דשן יכול לחזור אל החקלאות עצמה המספקת את חומר הגלם לשמן הצמחי ממנו הגליצרין מופק כחומר לוואי. כלומר כמה שיגדלו יותר צמחים לייצור שמן יגדל גם הצורך בדשן. זה דבר ראשון. בכוהל על כל פחמן יש 2 מימנים. בחומצות שומן גם כן על כל פחמן יש 2 מימנים ההבדל הוא באתר הפעיל COOH בשומנים ו-OH בכהלים, בשרשרת של שומן רווי היחס הוא אותו יחס כמו בכהל יותר מימנים יותר פחמנים, אך הוא מוצק בטמפרטורת החדר, בשמן שהוא נוזלי אכן יש פחות מימנים על כל פחמן אך כנראה שזה עדיין עובד טוב יותר מהאתנול שבנוסף לכל כלל לא ניצת בטמפרטורה שנמוכה מ-‏15 מעלות צלסיוס, באקלים הברזילאי זאת לא בעיה אך מה יעשו השוודים? לא טענתי שהכהלים פחות טובים מהשמנים, טענתי שמה שיכריע בסופו של עניין הוא המחיר לקילומטר, אם השמנים משתלמים יותר אז הם עדיפים ואם הכהלים משתלמים יותר אז הם עדיפים ואילו פליטת ה-co2 אינה עוד טיעון רלוונטי כשמדובר בדלק מתחדש כי כל הפחמן הדו חמצני ממוחזר, זה הכל. זה ברור שדלק מימני עדיף על פני נפט, אתנול ושמן צמחי גם יחד, ואף הזכרתי אותו כאופציה לעתיד אך העובדה שבביודלקים ניתן להשתמש כבר עכשיו, על מנועים קיימים שבשימוש היא בהחלט יתרון עבורם. דלק מימני לעת עתה עדיין בשלבי מחקר, במלים אחרות תאי דלק הם פתרון לעתיד, ביודיזל או ביואתנול הם פתרונות להווה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99245
	101 שימושים לגליצרין
	כנר_עם_ביפר (שבת, 02/06/2007 שעה 20:21) בתשובה לtheWatcher
	סליחה, זה פשוט לא רציני. איזה דשן בדיוק מפיקים מהגליצרין (הרי אין בו יסודות כמו חנקן, פוספור וקליום) או שהוא רק חלק מהפורמולציה, ואז אין צורך בהרבה ממנו? והאם אין כלל עלות בהפיכתו לדשן, אם בכלל הוא מהווה חלק חשוב ממנו. רצוי שתגבה את דברך. ולעניין פחמן – מימן: כהל מתילי CH3-OH כהל אתילי CH3-CH2-OH שרשראות הידרוקרבון המאפיינות אסתר מתילי של חומצות שומניות (ביו-דיזל אופייני) [-CH2-]n כלומר, בכוהל מתילי יש 4 מימנים על כל פחמן, באתנול 3 מימנים בממוצע על כל פחמן, ואילו בשרשראות ארוכות של הידרוקרבונים בביו-דיזל יש בממוצע 2 מימנים על כל פחמן. כלומר בכוהל המתילי הכמות היחסית של המימן היא הגדולה ביותר (והוא גם נוזלי לתפארת). שוב פעם להסביר את המשמעות של תכולת המימן? ודרך אגב, אין לך מושג על כך שביו-דיזל היא לא חומצה שומנית אלא אסטר מתילי של חומצה שומנית, בניגוד לשומנים הרגילים בטבע שהם אסטרים על בסיס גליצרול של חומצות שומניות. הרי הסברתי כבר קודם שבתהליך ייצור הביו-דיזל מחליפים את הגליצרול במתנול (תהליך transesterification ). חוסר המקצועיות והשטחיות בולטים כאן גם בהתייחס לפליטת CO2. הרי כאשר כורתים יער טרופי בכדי לפנות קרקע לגידולי סויה למשל, נראה לך שתישאר אותה רמת פוטוסינתזה לקלוט את כול כמויות ה-CO2 ששרפת נפט ומוצריו, ופחם, מהווים את המקור הדומיננטי לו היום, ועל פי התצפיות - גם בעתיד? בדקת את השפעת החלפת יער טרופי בגידול כמו סויה על רמות ה- CO2? חלק ניכר מהחקלאות התעשייתית (כמו האתנול ושמן PALM) מופנה היום לאזורים מיוערים של העולם השלישי. צריך לעשות ניתוח מעמיק ולא חפיף.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99251
	101 שימושים לגליצרין
	theWatcher (שבת, 02/06/2007 שעה 22:14) בתשובה לכנר_עם_ביפר
	טוב ניצחת, כוהל עדיף על אסטר אנרגטית בתיאוריה. אבל במציאות אתנול מפיק בערך 30% פחות הספק מבנזין (אבל עולה יותר מ50% פחות כך שיש רווח) בעוד שביודיזל מפיק את אותו הספק כמו מקבילו העשוי נפט. באתנול יש בממוצע כמה עשרות אחוזים של תוספת אנרגיה בעוד שבביודיזל יש תוספת של כמה מאות אחוזים. יש הבדלים בין מוצרים שונים אבל בינתיים חומר הגלם הטוב ביותר עבור ביודיזל (דקלים בניגריה) מפיק יותר אנרגיה מחומר הגלם הטוב ביותר עבור האתנול (קנה סוכר בברזיל). כשתימצא דרך יעילה לפרק תאית לסוכר זה יהיה חיזוק לאתנול כי אין דרך ידועה להפוך את התאית לשמן צמחי, אך בינתיים שמן האצות שהוזכר כאן נותן חיזוק משמעותי לביודיזל. כמו גם הקיקיון והז'טרופה שמכון וולקני מגדל מסביב לעולם על פני שטח שגדול יותר מכל שטח מדינת ישראל. אתה מעלה את סוגיית עקירת יערות לצורך פינוי שטחים לחקלאות כאשר חזרתי פעם אחר פעם שיש להשתמש בשטחים בלתי מנוצלים כמו הימים והמדבריות. הקיקיון והז'טרופה ניתנים לגידול בתנאים מדבריים, האצות בימים ומכולם ניתן להפיק שמן צמחי, כאשר ניתן יהיה לייצר סוכר מתאית ביעילות ניתן יהיה להשתמש בחלקי הצמח שאינם משמשים למאכל אדם כך שגם סוגיית מזון-דלק. ודבר אחרון בקשר לגליצרין-דשן אכן מערבבים אותו עם חומרים נוספים אבל אפילו אם לא יימצא שימוש מדובר בחומר אורגני הוא כבר יתפרק מעצמו.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99275
	101 שימושים לגליצרין
	כנר_עם_ביפר (יום ראשון, 03/06/2007 שעה 11:37) בתשובה לtheWatcher
	אז בהתחלה היו לנו 101 דרכים, כביכול, לפתור את בעיית הגליצרול. אחר כך עבר המוקד לדשן המסתורי (עדיין לא ניתן ה-reference למרות שבקשתי) המופק כביכול מגליצרול, למרות שאין בגליצרול כל יסוד שיכול לשמש לדישון. עכשיו זה בעצם תוסף לדשן, וכמובן שלא ברור אם באמת משתמשים בו ובאיזו כמות, כי שוב – ''חוסכים'' בציון מקור. אז ככה זה נראה – עוד בלון מופרח. מזל שאומרים לנו שגליצרול מתפרק (שאלה רק כמה זמן זה לוקח לו). אשר לכוהלים וכו', כדאי שיהיה קודם קצת ידע ברמה מינימאלית (של תיכון) בכימיה ופיזיקה. הכוהל המתילי למשל, היא מולקולת פחמימנית מחומצנת חלקית – זה בעצם מתאן עם אטום חמצן. וראה זה פלא, מתאן (CH4) נוזלי הוא בעל תכולת אנרגיה גדולה יותר מדלק מטוסים, ועל כן שוקלים להשתמש בו כדלק מטוסים ''ירוק'' יותר. עכשיו, לגבי אתנול המשמש כבר היום כדלק למכוניות, הוא פחות אנרגטי פר מולקולה ביחס לדלק מבוסס שרשרות --CH2 כי הוא כבר מחומצן חלקית, אבל כאשר עושים השוואה בינו ובין דלק המבוסס על שרשראות -CH2- ארוכות יותר, כמו בנזין, אז עבור הכמות הנדרשת לאותה תפוקת אנרגיה (הקרויה למשל, VMT- vehicle miles traveled), האתנול משחרר קצת פחות CO2 לאוויר, מאשר הבנזין הקל, וכל צמצום מתקבל בברכה. דלק דיזל (ביו או לא ביו) עם שרשרות -CH2- ארוכות יותר מבנזין, ישחרר יחסית יותר CO2. ולגבי שאר הדברים (או בלונים) – יש סיבה מדוע אזור מדברי הוא מדברי..... רמז – מים (חשוב על המחיר להביא מיל למדבר – לנסיכויות הנפט אמנם אין בעיה עם זה, אבל זה בגלל שיש להם הרבה נפט...) בקיצור, אפשר לחלום על כל מיני פתרונות נפלאים, ובינתיים להפריח בלונים. מישהו הגדיר את תחום הביו-דיזל כבועה טכנולוגית בתחום האנרגיה. כאשר רואים את ההרס בדרום אמריקה ואינדונזיה, ניתן להסיק כי הבלונים בתחום הזה יכולים להיות ממש לא סימפטיים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99280
	101 שימושים לגליצרין
	סתם אחד (יום ראשון, 03/06/2007 שעה 13:27) בתשובה לכנר_עם_ביפר
	ועוד אלף סיפורי לילה ולילה .


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99286
	101 שימושים לגליצרין
	כנר_עם_ביפר (יום ראשון, 03/06/2007 שעה 14:34) בתשובה לסתם אחד
	טיפש זורק אבן לאגם - עשרה חכמים לא ימצאו


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99319
	אז מה כן?
	theWatcher (יום שני, 04/06/2007 שעה 15:51) בתשובה לכנר_עם_ביפר
	שמענו פסילה רבה של כל האופציות הריאליות אז אולי תואיל בטובך להאיר את עינינו? מה דעתך על דלק משמנים צמחיים ללא טיפול שמחייב כמובן התאמה של המנוע אבל אין צורך במתאנול כלומר נחסכת אנרגיה בתהליך שלא מתקיים ואין עודפי גליצרין. ואגב התפלת מי ים לצורך חקלאות מדברית ניתן לעשות באמצעות אנרגיית חום שתבוא מהשמש. איזה פתרון יעיל וישים יש לך בעבור התחבורה הפרטית? מכוניות על סוללות? או שאתה בעד ויתור על תחבורה פרטית והשקעה בתחבורה ציבורית שמחוברת לחוטי חשמל שייוצר בשדות המראות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99321
	אז מה כן?
	כנר_עם_ביפר (יום שני, 04/06/2007 שעה 16:57) בתשובה לtheWatcher
	מה שיש בשפע זה כל מיני ''רעיונות'', אבל יש מחסור ברעיונות מקוריים טובים, ולא פנטאזיות בגרוש של חובבים עם כל מיני בלונים שהם מפריחים באוויר ב''תמיכה'' להגיגיהם. להביא לך עכשיו פתרון אנרגיה גלובלי בפורום פא''צ הצנוע? אולי תלך קודם ללמד קצת מדעים בכדי שתחיל בכלל להבין את הבעיה. לשימוש באנרגית שמש יש כמה חסרונות. אחד מהם – פיזורה, ומכאן שטח גדול צריך להיות מכוסה במתקנים שצרכו אנרגיה לייצורם ונדרשת אנרגיה לתחזוקתם. לכן אין מתקנים כאלה בהיקף גדול. אבל, אם וכאשר כבר מתקבלים הספקים שיכולים לאפשר התפלת מים בהיקף גדול, אז למה צריך בכלל לגדל שמנים לייצור אנרגיה בעזרת המים המותפלים? - הרי האנרגיה כבר זמינה. אם זאת לא הייתה אנרגיה חופשית (free energy) אי אפשר היה להתפיל מים, שזה תהליך לא ספונטאני הדורש השקעת אנרגיה חופשית. במילים אחרות, בכדי להתפיל צריך גרדיאנט טמפרטורה (בין ''חם'' ו''קר'' יותר) וזה בדיוק הגרדיאנט שנידרש גם במכונות חום. אז תפיק בעזרת האנרגיה החופשית מימן מאלקטרוליזה של מים כלשהם, או פשוט תטעין מצברים של מכוניות חשמליות, או כל דבר אחר שאפשר לעשות עם אנרגיה חשמלית. רוצה איזה פתרון אינסטנט ''שווה''? – תלך להתייעץ עם אורי גלר.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99326
	הפקת אנרגיה סולארית
	יובב (יום שני, 04/06/2007 שעה 23:53) בתשובה לכנר_עם_ביפר
	השתפרה משמעותית לאחרונה. מדברים על יצור לוחות שמגיעים לניצולת של 40%.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99334
	הפקת אנרגיה סולארית
	כנר_עם_ביפר (יום שלישי, 05/06/2007 שעה 6:53) בתשובה ליובב
	אכן נשמע מרשים מאוד (ביחס לערך בסביבות ה-‏10% שהוא היותר רגיל). אפשר איזה לינק למקור הידיעה?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99336
	הפקת אנרגיה סולארית
	יובב (יום שלישי, 05/06/2007 שעה 8:45) בתשובה לכנר_עם_ביפר
	http://www.physorg.com/news99904887.html


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99338
	הפקת אנרגיה סולארית
	כנר_עם_ביפר (יום שלישי, 05/06/2007 שעה 9:57) בתשובה ליובב
	באמת מרשים. ד''א מדובר לא על פנלים, אלא על תאי שמש המקבלים קרינה מרוכזת ממראות כנראה. ד''א ריכוז האור מצריך קרור של התא. סידור כזה הכי מתאים למקומות שבהם אין עננים או אובך, כי לרכז אור שמש כשלא רואים אותה, ויש רק אור מפוזר זה לא בדיוק מציאה, בלשון המעטה. וכמובן, שאלת השאלות – המחיר. זה תא שמש מרובה צמתות בין חומרים שונים לקליטת מרב הספקטרום צפוי להיות יקר ביחס לתאי סיליקון רגילים. לדעתי, אחד ממקורות האנרגיה המעניינים ביותר, ומעשיים כבר עכשיו, הם מקורות גיאותרמיים. עד כמה שזכור לי מקריאת חומר רקע, הם גם מתחילים להיות מנוצלים בהיקפים משמעותיים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99347
	הפקת אנרגיה סולארית
	יובב (יום שלישי, 05/06/2007 שעה 12:42) בתשובה לכנר_עם_ביפר
	אני מניח שגיאותרמי תלוי במאפיינים גיאוגרפיים. בניו זילנד זה מצליח כי הם יושבים על הר געש אחד גדול... מישהו סיפר לי פעם שהיתה לו תכנית ישימה כלכלית(!) למתקני כח גיאותרמיים עירוניים/מטרופוליטניים ע''י חפירה לעומק 3-4 ק''מ. האמינות של הבנאדם לא מן הגבוהות. אותי משעשע הרעיון של שילוב אנרגיית גלים ואנרגיית רוח ע''י הקמת שבשבות על רפסודות שיצופו במרחק ק''מ אחדים מהחוף. שטח ימי לא חסר.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=99350
	הפקת אנרגיה סולארית
	כנר_עם_ביפר (יום שלישי, 05/06/2007 שעה 16:59) בתשובה ליובב
	לא חייב להיות ניו-זילנד, או גייזרים טבעיים. קודחים לעומק של משהו כמו 10 ק''מ או יותר בשכבה סלעית. מסתבר כי הטמפרטורה עולה עם העומק, החל מעומק התחלתי לא גדול, כי פשוט מתקרבים יותר לפנים של כדור הארץ שהוא חם מאוד. מזרימים לשם מיים שמחוממים ל-‏100 מעלות או יותר, ואת השאר אפשר לקרוא ב-WIKI למשל. הספקת אנרגיה רציפה, לא תלוייה במזג אוויר, רוחות סוערות וגלים קטנים מדי או גדולים מידי. חוץ מזה, זה כבר עובד בלא מעט מקומות ובהצלחה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=115341
	הפקת אנרגיה סולארית
	שמנצ'יק (יום חמישי, 17/04/2008 שעה 15:04) בתשובה לכנר_עם_ביפר
	רציתי לשאול אם מישהו יודע כמה BTU מופק מבושל תירס. אני מחפש את המידע, וכרגע לא מוצא...


	http://www.faz.co.il/thread?rep=119230
	ביודיזל יצרנים ביתיים
	www.bio-diesel.org.il (יום ראשון, 13/07/2008 שעה 20:25) בתשובה לשמנצ'יק
	אומנם מחזיר לתחילת השרשור אבל מידע בעברית על ייצור ביתי של ביודיזל www.bio-diesel.org.il לאוויר פחות שחור ואולי ירוק יותר

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.