פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לא. פרקש, 29/04/07 7:14)
http://www.faz.co.il/thread?rep=97658
לי און ידידי, אתה כנראה כבר הרבה זמן בחו''ל, ואבדת קצת את הקשר
לי-און הדר (יום ראשון, 29/04/2007 שעה 19:12)
בתשובה לא. פרקש

אני לא מתכונן לפתוח כאן דיון חדש בנושא אוסלו. אבל אינני מקבל את הניתוח ההיסטורי שלך בכל מה שנוגע למצרים-ישראל, במיוחד בכל מה שנוגע להצעות סאדאת ה''לא רציניות'' שאכן נידחו ע''י ה''שמאל'' (גולדה, דיין, גלילי,אלון). ואגב בין בין 1956 ו-‏1967 היתה הפסקת אש/''הודנה'' ארוכה שישראל ניצלה לטובתה ויצרה את הבסיס לנצחון של ששת הימים. וכדאי שתחליט: מצד אחד אתה ושאר ה''ימין'' (אתה הרי משתמש בהכללות האלו שנוח לך) מזלזלים בהסכמי ''שלום.'' מכאן שאין צורך ב''שלום'' עם סוריה שהרי המצב כיום (שביתת נשק) פועל לטובתנו. מצד שני, רק הסכם שלום ש''מוביל לשלום'' מקדם את האינטרסים שלנו. כדאי שתזכור שההסדר הקיים עם סוריה היה תוצאה ישירה של נסיגה חלקית של ישראל מהגולן. ושהסכם השלום עם מצרים הוא לא יותר משביתת נשק פלוס. המלחמה בין איראן ועיראק פרצה כאשר היה ''שלום'' כולל יחסים דיפלומאטים בין שתי המדינות. לעומת זאת, בקפריסין היוונים והטורקים לא נלחמו ב-‏40(!) השנה האחרונות הודות ל''הודנה'' ארוכה (החלק היווני משגשג והצטרף לאיחוד הארופי).
''אסור לקדש הסכמי שלום רק משום שהם הסכמי שלום (או.קי). צריך הסכמי שלום שסוללים את הדרך הבטוחה לשלום.(מה זה?) לא צריכים להזנות את השלום לשווא (סליחה...אך איך עושים את זה?) בפירצי הסכמים רעועים ופנטזיונריים.'' (או במלחמות המבוססות על פנטאזיות: לבנון;עיראק).
http://www.faz.co.il/thread?rep=97677
לי און ידידי, אתה כנראה כבר הרבה זמן בחו''ל, ואבדת קצת את הקשר
א. פרקש (יום שני, 30/04/2007 שעה 14:31)
בתשובה ללי-און הדר

בדיוק מה שאני טוען. כדי שיהיה הסכם שלום צריך שיהיה גם שלום. וכפי שאתה אומר, השלום עם מצרים הוא ''לא יותר משביתת נשק פלוס'' ושביתת הנשק עם סוריה היא ''תוצאה ישירה של נסיגה חלקית של ישראל מהגולן.'' כלומר, אפשר ואולי צריך לשחק גם את המשחק הכפול הזה, אבל בתנאי שמודעים למשמעותו ושהמחיר שקול כנגד הסחורה. יתכן שעם מצרים זה עובד טוב בינתיים שהרי הרווחנו כ-‏25 שנים של שקט יחסי בגבול ובטחונות לאי הפעלת כוח צבא מצרי בסיני. גם מול סוריה הרווחנו כ-‏25 שנות ביטחון בגבול ללא תמורה ממשית כנגדה. מכאן, שהמצב בינתיים, ההודנה הזה, מול השתיים יציב לאורך זמן. לכשישתנו, ואם ישתנו, הנסיבות ישראל תצטרך לשנות את כללי התנהגותה בהתאם לפוטנציאל האיום, לכוונות ולהכנות. מלחמת איראן – עיראק היא דוגמה טובה למלחמה מתוך 'שלום' שניזומה ע''י צדאם חוסיין, שרצה לנכס לעצמו משאבים ש'הפסיד' אותם עם ה'שלום' הזה (שבעצם נכפה על נשיאה הקודם של עיראק כאשר צדאם היה סגן הנשיא), בשעה שחשב שאיראן נחלשה בגלל המהפיכה החומייניסטית בה (הדחת הפיקוד הצבאי הבכיר והוצאת רבים להורג, אמברגו נשק אמריקאי ועוד).
לא זילזלתי בהסכמי שלום. בהנחה שכבר הבנת שאינני מגדיר את הסכם אוסלו כהסכם שלום. לטעמי הסכם אוסלו הוא מדמנה שישראל שקעה לה כעשור שלם עד שנחלצה ממנו טקטית אבל תקועה אסטרטגית עם תוצאותיו.

אנחנו מקדשים הסכמי שלום כי הם הסכמי שלום ולא השלום עצמו. עד היום ישנם חוגי שמאל שדבקים ומאמינים באוסלו, או לחילופין משוכנעים שלו רק רבין לא היה נרצח, כבר היה לנו שלום עם הפלסטינים. עמדה זו אינה מבוססת על ראיית כל התמונה של הסכסוך ומתעלמת מעמדות, מהלכים וכוונות של גורמים פלסטינים, מהפתח המתון לכאורה ועד החמאס הקיצוני ביותר. גם היום ישראל והפלסטינים עומדים משני צידי המתרס כאשר אין הסכמה להגדרת צורת השלום שישרור בסופו של תהליך (גבולות, ירושלים, זכות השיבה). מעבר להסכמים כתובים ישנם תהליכים שמתרחשים איתם או בלעדם, ואם אנחנו בוחנים אותם אנחנו רואים ושומעים את בכירי הרש''פ מתבטאים מעת לעת כיצד הם רואים את סיום הסכסוך.

הסכסוך התורכי – יווני שונה במהותו מהסכסוך הישראלי – פלסטיני. ולו רק משום שההיבט הדתי בו זניח ביותר, שתיהן מדינות ריבוניות עם סיכסוך בחבל ארץ שלישי ואין האחת מהן שוללת את קיומה של השניה.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.