פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=97486
מאמר מצוין, כמה הערות
ענבל בר-און (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 16:15)

א. עצם העובדה שהאופוזציה מנסה להפיל ראש ממשלה מכהן, כשלעצמה, אינה מעידה על היותו 'ראש ממשלה גרוע'. דווקא ראש ממשלה אמיץ אשר יוזם מהלכים לא פופולריים, יכול להיות זה שנופל לגחמות הדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו (קרי- דמוקרטיה שבה חוקי המשחק הפכו פלטפורמה לסחטנות ולקומבינות, לא לגילום דעת הרוב באופן שהכי קרוב למה שהיא באמת).

ב. ראש ממשלה יכול להיות עם אחוזי תמיכה מעטים בקרב הציבור דווקא משום שנקט צעד קשה, אבל כזה שחיוני, ובכ''ז לא פופולרי. חוסר פופולריות כשלעצמו אין רע בו, כל עוד חוסר הפופולריות נובע מעשייה אמיצה. אבל חוסר פופולריות בגלל שראש ממשלה בחר ש'לא לעשות'- זוהי אכן אות קלון למנהיגות.

ג. שיטת היעדר העשייה היא הגרועה מכל. עדיף לעשות מהלך אחד, שגוי אפילו, אבל לפחות לעשות משהו. לטעמי, במלחמת לבנון האחרונה, היה הילוך בזיגזגים. ההפסד במלחמה (לא הפסד בעוצמה כזו כפי שטוענים לו אבל חוסר- ההצלחה) נבע בין היתר מכך שראש הממשלה לא העז לבצע תקיפה בשטח האוייב (להבדיל מרק מן האוויר) כבר בימים הראשונים. זו הייתה מלחמה עם בלמים וסייגים- דעת הקהל. השמאל טען מאידך שלא היה צריך לפתוח במלחמה או לפחות להפסיק אותה לאחר שהגורם ההרתעתי הושג כבר בימים הראשונים. לטעמי- ההנהגה (מוזר לאמר מילה זו, זה כבר חסר שנים רבות) הייתה צריכה ללכת עד הסוף באחד הפתרונות- או המדיני, או להעמיק את המלחמה בשטח (לא להפגיז מהאוויר, זה סתם גורם למות חפים מפשע). פשוט לעשו ***משהו*** מלחמתי או מדיני, עד הסוף
בצורה נחרצת. עצם העובדה שההנהגה בחרה לעשות מעין רבע מלחמה כדי לא להרגיז לא את השמאל ולא את הימין (למעט השמאל הראדיקלי שעצם קיומה של ישראל מרגיז אותו וקשה לרצותו ) מעין על מדיניות של 'אל תעשה' או 'עשה לאקונית' או 'עשה גם לכאן וגם לכאן'- והעיקר- אל תרגיז את דעת הקהל.

ד. אי הגדרת מטרות. כמו בבתי ספר, שבהם כאשר הציונים נמוכים יותר, מורידים את הרף הנדרש והציונים עולים, כך גם שיטת המטרות עובדת, אין מטרות ואז אף אחד לא הפר אותם.

ה. בזמנו כתבתי מאמר אשר מגנה את פרץ כשר בטחון. שחלילה לא ישתמע מדברי כאילו ברק ה''בטחוניסט'' הוא טוב יותר. ברגע שנס מלבנון בלא הסדר, כל ה'בטחוניות' שלו לא מתיישמת על פני השטח, ומה זה בכלל שווה?

ו. ברק רצה שהקדנציה שלו תסתיים ב'הישג'. קוראים לזה 'אחרנו המבול'. בזמנו זה נראה כ''הישג'' (יציאה מלבנון, בעצם בריחה). את הפירות הבאושים שצמחו מזרעי האסון של ה''הישג'' הזה ראינו במלחמת לבנון האחרונה. ברק בזמנו ערך משא ומתן להחלפת שבויים, וכיום חטפו לנו שוב חיילים. הוא יצא מלבנון בלא כלום, וגרם לחיזבללה להנסיק פופולריות. מה זה אומר? שמנהיג מתפתה בשל שיקולי רייטינג להשיג ''הישג'' עכשווי, אבל בה בעת, הוא מקלקל תוכניות ארוכות טווח. מנהיג כזה דומה לאם אשר תשבור את קופת החיסכון לאוניברסיטה של בנה. היא תקנה לו צעצועים יקרים והוא יזכור אותה באותו רגע כ''אמא הכי טובה בעולם''. עד שיגיע לגיל 21 ויאלץ למלצר בלילות כדי לממן את שכר הלימוד שלו.

ז. עדיף מנהיג לא פופולרי, אשר עושה דברים שלא יראו פופולרים בהווה אבל לפחות חושב על הטווח הרחוק גם במחיר של שנאה כלפיו. ויחד עם זאת, להשיג ''חוסר פופולריות'' בשל כלום אג'נדה וכלום עשייה, זה שפל חדש בהידרדרות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=97488
חלם-לאנד אקספרס
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 17:02)
בתשובה לענבל בר-און

אם אינני טועה היה זה מולטיפליקטור ישראלי שבזמנו גרס: ''מה לעשות? לעשות!''

לא שזה עוזר הרבה, ובכל זאת: תואמי-אליאס-קנאטי יאמרו אי שם בעתיד הגלאקטי שאכן היה כתוב בספרים ארצישראלים ובאינטרנט העברי ש*באמת* יש צורך דחוף בעשייה, וכמובן שדרישה זו נאמרה בקול רם על ידי ביצועיסטים רבים בטריטוריית-עם-הספר ואף קיבלה חיזוקים מילוליים ללא הרף מכל מתקן עוילם-גוילם – וזה לכשעצמו כמובן כבר עזר מאוד.

---------------

''זה כואב''?
''רק כשאני צוחק''
http://www.faz.co.il/thread?rep=97493
חלם-לאנד אקספרס
סתם אחד (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 20:21)
בתשובה לאלכסנדר מאן

לק''י
בקיצור, לפעמים עדיף לא לעשות כלום.
נדמה לי שדוקא יצחק שמיר היה מומחה בזה - וזה דוקא הצליח לא רע.
חג שמח
אליצור
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.