פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לישראל בר-ניר, 22/04/07 23:37)
http://www.faz.co.il/thread?rep=97433
גרמנייה הנאצית היתה מעצמה עתירת טכנולוגיה ומדע
מיכאל שרון (יום שני, 23/04/2007 שעה 9:26)
בתשובה לישראל בר-ניר

כמו גם המדינה העשירה ביותר באירופה, והמעצמה החזקה ביותר באירופה, עם תעשייה מתקדמת ביותר.

האם ניתן להשוות לכך את החיזבאללה - בעלי תחמושת מיושנת ודלה ורקטות ממלחמת העולם השנייה? או את אירן, שמיבאת ידע מקוראה הצפונית? ישראל מאידך חמושה עד שיניה במיטב מערכות הנשק האמריקניות המתקדמות.

תבוסת ישראל, חוסר התאום של הכוחות, הבלגן הלוגיסטי - כל זה מזכיר את כבישי ישראל, שהינם טובים, אך שהם פקוקים לחלוטין, חרף העובדה שכמות הרכבים לאלף איש נמוכה בהרבה מאשר במערב.

הבעייה היא של ליקויים באירגון וביכולת לתחזק ולהפעיל באופן אפקטיבי מערכות מורכבות המתפרסות על שטחים נירחבים.
כנראה השחצנות והרהב, והביטחה בעוצמה כפי שהיא ניראית במסופי המחשבים, תפסו את מקום הביצוע היעיל והשקט.

ההדוניזם הרופס בישראל, תרבות הסמים בקרב הנוער, אף הם עושים את שלהם.
http://www.faz.co.il/thread?rep=97434
גישה הוליסטית גורפת והזנחת החשיבה על פרטים ופתרון בעיות
מיכאל שרון (יום שני, 23/04/2007 שעה 9:53)
בתשובה למיכאל שרון

כבישי ישראל היא דוגמא טובה ופשוטה לכשלים הנפוצים בישראל: בונים כביש במאות מליונים ותוך זמן קצר יחסית. יש מנגנונים ורוטינות קבועות לביצוע הסלילה. אבל - בנושא תפעולו היעיל של הכביש - כאן צץ הכשל.

כל שנידרש הוא בניית מחלפים עיליים, והצבת רמזורים בעלי סנסורים המגיבים על זרימת התנועה בצירים השונים.

המחלפים, זה דבר פשוט לבנייה באופן יחסי, ועלות מחלף - 30 מליון בערך (לעומת המליארדים המושקעים בכביש). אלא, שלא בונים כמעט מחלפים עיליים כאלה, וכאשר כן בונים - הדבר נימשך כשלוש שנים, אף שמדובר ב-‏100 או 200 מטר של מחלף, שאינו מסובך הנדסית, לעומת מאות קילומטרים של אוטוסטרדה רחבה. גם התוספת עבור רמזורים נושמים בעלי סנסורים ומחשב פשוט וקטן, לעומת רמזורים מיושנים הקיימים כבר 70 שנה, התוספת אינה גדולה. אלא שכאן ניכנסים לתמונה, הן עניין רווחי העתק של משווקי הרמזורים המיושנים, העובדים עם מע''ץ והרשויות (עוד ב-‏1970 שמעתי שיש כאן עסקות שוחד לא כשרות), והן חוסר העניין וחוסר הרוטינות לבניית מחלפים, כאן כנראה הרווחים אינם גדולים, ואין אפשרויות רבות לעסקות שוחד סיבוביות. וכך, מאות אלפי אזרחים ישראלים משתרכים יום יום בכבישים, כאשר הנסיעה למשל מראשון לציון לתל אביב, כ-‏15 קילומטר, היא במהירות ממוצעת של 12 קילומטר לשעה (מדדתי) ואורכת למעלה משעה.

הממונים והמנהלים מסתכלים בשביעות רצון על העניין המרכזי והבולט, הכביש המצויין, ואומרים, את שלנו עשינו. הגישה הנפוצה מסתפקת בהצבת רכיבים יקרים (ממש כמו טנקים טובים ליחידות צה''ל), ורואה בכך לא את תחילת השינוע היעיל של המערכות הללו, אלא את סיום עיקר העבודה, תוך הזנחת אירגון המערכות והירידה לפרטים ומאמץ של פיתרון בעיות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=97524
אתה בטוח?
יובב (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 21:59)
בתשובה למיכאל שרון

נראה לי ששום מחלף לא יפתור את הפקק בבוקר מראשון לת''א.
ת''א כרשת צפופה ומרובת צמתים ורמזורים לא יכולה לספוג קצב זרימה של האוטוסטרדות. (כמו שאדמה לא יכולה לספוג מים שישפכו עליה בבת אחת בדלי, לעומת אותה כמות בטפטוף לאורך זמן).
בלוס אנגלס, סן פרנסיסקו, ניו יורק וכד' לא חסרים מחלפים, אבל הכבישים פקוקים לפחות כמו פה אם לא יותר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=97526
אתה בטוח?
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 22:12)
בתשובה ליובב

שרון צודק במקרה זה, שכן מזכרוני בביקוריי בארץ (ואנא תקן אותי אם אני טועה או אם המצב שופר) אין במערכת הכבישים הישראלית ולו מחלף אחד שבו קיימים 4 לופים, היינו ללא כל רמזור, כפי שקורה ששני כבישים מהירים נפגשים. החובבנות ההנדסית שבצורת בניית המחלפים מהווה סאגה בפני עצמה, וגם היציאות הפשוטות ביותר הופכות בישראל להרפתקה. על אי-אחידות התמרורים ועל השגיאות הטכניות השונות שיש בהם עוד לא דיברתי.

אין לי מושג לגבי נפח התנועה בערים האמריקאיות שציינת, אולם בחשבון של נפח תנועה גרמני של שעות העומס אני קובע חד משמעית שיש פיתרון שונים לפקקים, שקשורים בהחלטות טכניות, לוגיסטיות ומנהליות.

-----------------------------

מתוך שיחה ששמעתי פעם במטוס:

''יש רכבת תחתית בת''א''?
''כן, על הנייר – אבל עם שמות כל כך יפים של תחנות...''
http://www.faz.co.il/thread?rep=97527
אתה בטוח?
יובב (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 22:26)
בתשובה לאלכסנדר מאן

ברור שאפשר לשפר את התשתית, אבל אני בספק אם הם יפתרו את פקק הכניסה לערים הגדולות.

כמה אנשים נכנסים לעיר שאתה מדבר עליה ברכב וכמה בתחבורה ציבורית? מה שטח העיר? איפה נמצאים איזורי המסחר והתעשיה יחסית לכבישים?
http://www.faz.co.il/thread?rep=97537
פקקים ניתן לפתור ע''י הפניית העומס או פיזור העומס.
צדק (יום חמישי, 26/04/2007 שעה 8:02)
בתשובה ליובב

פיתוח התשתיות בפריפריה ומתן הטבות לפריפריה, יגרמו להעברת עסקים מהמרכז.
הרווחים הנלווים הם הרבה מעבר לפקקים.

שעות פתיחה שונות על פי סוג העסק, הארכת שעות פתיחה של עסקים נותני שירות כמו דואר ובנקים,
יגרמו לפיזור העומס והקלה בפקקים.

מוסדות מדינה, בית משפט, ביטוח לאומי, מס הכנסה, וכו', הם יצרני עומסים גדולים,
יש להעבירם ממרכזי ערים לפרברים רחוקים ואף יותר, ככל האפשר והסביר.

יש דרכים רבות, אך אין מי שיתכנן מעבר לאף, ומי שיעמוד בפני העשירים שבהם תלויים מושחתינו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=97542
פקקים ניתן לפתור ע''י הפניית העומס או פיזור העומס.
יובב (יום חמישי, 26/04/2007 שעה 12:45)
בתשובה לצדק

בנקים, פיננסים ונלווים (שיווק וכד') נמצאים כמעט תמיד ברובע הפיננסי במרכז העיר בכל מקום בעולם (למרות שאצלנו דוקא יש דוגמא של בנק לאומי שעבר ללוד תוך עימותים קשים עם העובדים).
סניפי הבנק המשרתים לקוחות פרטיים פרוסים בעיר, אבל הרבה מעבודת הסניפים הם הלקוחות העיסקיים, ולכן הם ימוקמו ליד המרכז.
באופן כללי, כל אחד רוצה ששירותים כמו דואר ובנק יהיו קרובים אליו, ולכן הם חייבים להיות במרכז - שיהיו נגישים במידה שווה לכולם.
נראה לי שהתנועה של שאר המוסדות שציינת הם זניחים לעומת מקומות העבודה והחנויות.

הפתרון הנכון היה וימשיך להיות תחבורה ציבורית נוחה.
מחלפים לא יעזרו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=97535
אלא מה?
מיכאל שרון (יום חמישי, 26/04/2007 שעה 4:19)
בתשובה לאלכסנדר מאן

http://www.faz.co.il/thread?rep=97536
מנטליות של שנור ודגש רק על השורה התחתונה במאזן, תוך הזנחת ממדים
מיכאל שרון (יום חמישי, 26/04/2007 שעה 4:47)
בתשובה לאלכסנדר מאן

סיבה חלקית לאבסורדים המשונים והצורמים כל כך היא כשאין חוט שדרה, והרבה מאד כאן זה חישובי תועלת קצרי טווח (הגדלת התקציב, וגם מעין חיסכון בלי קשר למה שמקריבים תמורתו), תוך איפוס השיקול המתאם מימדים שונים, כגון מרחב, זרימת התעבורה, חיסכון זמן הנהג, וכד'.

קיים רק ההווה, והשאלה של המנהל כיצד להפיק כרגע טובות הנאה, היא רכיב חשוב בהרבה, ברקע הדברים, מהרכיב של פתרון בעיות תעבורתיות (או אחרות), שבמידה שהוא קיים -כמעט תמיד באופן רופף ולא שיטתי - הוא מבוצע יותר מתוך עניין וגם יציאת ידי חובה, בבחינת דרישות שיש להפגין שעמדת בהם - כמו אצל מתכנן ובוני גשר כפר המכבייה שקרס והביא לאסון (גם בבחינת מעין שעשוע אינטלקטואלי ואחר, סוג של אינטלקטואליזציה), חלק מההוויה של העבודה (''חבר'ה, גם זה שיקול...'').

ולא מתוך מסירות אמת וחתירה ליעילות מערכות ותפקודן האופטימאלי, ונעדר כאן יסוד האחריות והמחוייבות ארוכת הטווח. חלק חשוב מהמנטליות הישראלית, הוא קוצר הטווח, התועלות המיידיות על חשבון שיקול ארוך טווח ואחראי. הדבר מתבטא בין היתר בכך שבשיח הלטנטי קיימת כאן הרבה ציניות , המגיחה כל פעם במפתיע, בצורת אמירה צינית לא צפוייה בתוך שטף הדברים האחרים.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.