פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה ליובב, 26/02/07 9:02)
http://www.faz.co.il/thread?rep=94388
בג''ץ מאשר הרעבת ילדים יהודים
צדק (יום שני, 26/02/2007 שעה 9:48)
בתשובה ליובב

אין שום משמעות לסייגים בענין הפיצויים.
מדינה נורמלית לא משלמת פיצויים לאויביה ולא הופכת כל פעולה צבאית לענין משפטי.
בית משפט שמאלני ושונא ישראל עושה זאת.

האמירה של חשין מצביעה על הסכנה שמהווה בג''ץ לקיומה של המדינה.
שופט המעדיף זכויות מרצחים על חיי יהודים הוא בוגד. ובגידה איננה דעה.

בשם הדמוקרטיה ובאותם הטיעונים אתה ובג''ץ מאשרים את ''דר שטירמר''.
אני מבין שאתה לא פאשיסט ואתה בודאי תסכים להפצתו של דר שטירמר.
כי:''אין בכך שסרט כולל שקרים כדי להצדיק את פסילתו להקרנה. המועצה אינה מוסמכת להכריע מהי אמת ומהו שקר, אינה מצויידת בכלים הדרושים לכך ואין לה מונופולין על האמת.''

----

אין צורך בפסק הדין המלא. ההבדל בין הקטע המצוטט בנושא גירוש המחבל,
לבין התירוצים בעזרתם אישרו שמאלני בג''ץ את פשע הטרנספר,
מספיק לכל אדם נורמלי להבחין בצביעות הזועקת לשמים.

-----

משפט האונס הסתיים עם הרשעה. הנאשמים הודו. העובדות ברורות.
שיתוף פעולה פושע בין הפרקליטות והשופטת הביא לאי הרשעתם הפורמלית.
מעניין שפשע חמור כזה לא מפריע לך ולא מפריע לכל הדואגים לזכויות הנשים.
כנראה בגלל שהאנסים הם לבנים, עשירים, ושמאלנים.
איך מכנים את העבריינים החלאתיים ''בני טובים''.......

אותה השופטת שנתנה לאנסים ללכת הביתה מתעללת במפגינה יהודיה.
המוסר השמאלני העברייני בבית משפט של סדום.

------

אני לא צריך להזכיר לך שום דבר. הבולשביקים עושים זאת ללא הרף.
צריך להזכיר לך ששופטת אינה רשאית להביע דעות פוליטיות.
את שלטון החוק האמיתי אתה תמיד שוכח.

====================
=========================

שני משפטים. ימני מורשע ושמאלני מזוכה.
הנה הדף שהקישור שלו לא עובד:
קרא היטב ותראה את השיפלות של בית המשפט במלוא כיעורו.

בית המשפט העליון הסתבך שוב בהעדפת נאשם שמאלני על פני נאשם ימני על בסיס אותו סעיף-חוק

דוד הכהן 18.10.2005

בית המשפט העליון מצא את עצמו במצב מביך מאוד, כשפעיל הימין הקיצוני, מרדכי אקסלרוד הגיש לבית המשפט הוכחה לפיה כשמוגש כתב אישום בנסיבות זהות לשלו, רק כלפי נאשם ערבי המזוהה עם השמאל, בית המשפט העליון קובע שיש לזכות את השמאלן בגין אותן נסיבות אשר על פיהן דווקא הורשע פעיל הימין הקיצוני. החוק לא שונה. רק זהות הנאשמים והשתייכותם הפוליטית. כעת נאלץ בית המשפט העליון לחזור בו ולהודות באפליית נאשמים על רקע פוליטי, והשופט ברק ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה לחלץ אותו מהתסבוכת בדרך של הסכמה אשר תייתר את הדיון בפרשה המביכה

יום לאחר רצח ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז''ל, אמר פעיל הימין הקיצוני דוד אקסלרוד, בראיון ברדיו: ''כמו שאמר חבר שלו ערפאת, כל כלב ביג'י יומו, מה אתה רוצה''. לשאלת הכתב אם לא הצטער על כך שיהודי נרצח, השיב: ''המונח לא נכון. זה לא יהודי נרצח. זה בוגד חוסל. חיסול אוייב זה דבר חיובי''.

בעקבות הדברים הוגש נגד אקסלרוד כתב אישום פוליטי למעשה, המייחס לו עבירה על סעיף 4(א) לפקודת מניעת טרור, תש''ח-‏1948, לפיה: ''המפרסם, בכתב או בעל-פה, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או לאיומים במעשי אלימות כאלה... ייאשם בעבירה''.

בבית משפט השלום זוכה אקסלרוד, אלא שערעור המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל. אקסלרוד הורשע ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 שקל.

בקשתו של אקסלרוד לרשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה והקנס שהוטל עליו שולם.

אבל כשנה לאחר מכן התקבל באותו בית המשפט העליון ועל בסיס אותו חוק ממש, פסק דין הפוך (דנ''פ 8613/96 ג'בארין נ' מדינת ישראל) בו התקבלה פרשנות המתחייבת מנוסח סעיף 4(א) לפקודת מניעת טרור. באותה פסיקה קבע ברק בעניינו של ג'בארין, את ההיפך ממה שקבע בעניינו של אקסלרוד, כי תחולת הסעיף קבועה בלשון הסעיף בלשון ברורה מאוד, והיא מוגבלת לפרסום דברי שבח ועידוד למעשי אלימות של ארגון טרור, בעוד שלא ניתן להרשיע אדם בגין הסעיף אם אותה אלימות לא היתה של ''ארגון טרור'' כהגדרתו בחוק.

פרשת ג'אברין

במהלך השנים ‎1990 ו‎1991- פרסם ג'בארין, עתונאי מאום-אל-פחם, שלושה מאמרים. באחד מהם כתב ג'בארין, בין היתר:

''האמת לאמיתה, אגיד לך, ידידי, שכל אימת שאמרתי: 'הידד, הידד' והשלכתי אבן, השתלטה עלי התחושה שהנצחון קורא לנו: 'הוסיפו לזרוק, הגבירו סבלנות, יותר לתרום ולהתעקש, ואהיה לכם השחר, שאתם מצפים לבואו מזה זמן רב'. לא אכחיש, ידידי, שכל אימת שצעקתי 'הידד, הידד' והשלכתי בקבוק תבערה, אני מרגיש, שאני עוטה הוד ותפארת, אני מרגיש, שמצאתי את זהותי ושאני לוקח חלק בהגנה על הזהות הזאת ושאני אדם ראוי לחיות חיים מכובדים. תחושה זאת מעוררת בתוכי רגשות יפים''.

בעקבות פרסום שלושת המאמרים הואשם ג'בארין בתמיכה בארגון טרור.

בית המשפט העליון, בראשות השופט ברק, זיכה את ג'בארין. כך כתב בית המשפט בפסק הדין:

''הפקודה נחקקה כדי להילחם בארגונים טרוריסטים. תכלית זו נלמדת מקריאת הפקודה כמכלול, מהרקע לחקיקתה ומההיסטוריה החקיקתית שלה. יחד עם זאת, ההלכה היא שיש ליתן לחוק משמעות מעודכנת, בהתאם למציאות המשתנה (ראו א' ברק בספרו הנ''ל, בעמוד ‎264; וכן, לדוגמה, ע''א ‎2000/97 לינדורן ניקול נ' קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (דינים עליון נז' ‎354), פיסקה ‎17).

אם כן, האם אין זה רצוי, נוכח השינוי הנטען באופי הפעילות הטרוריסטית במהלך הזמן, לפסוע בתלם אותו מציעה המשיבה, ולהרחיב את גבולות התפרסותו של האיסור הקבוע בסעיף ‎4(א) מעבר לגבולות שהותוו לו מלכתחילה? דעתי היא, שיש להימנע מכך. הפקודה מתמודדת עם טרור מאורגן, ולא עם מעשי אלימות הננקטים על ידי יחידים. היא מטפלת בסיכון הטמון בהתחברותם יחד של חבר בני אדם הנוקטים בפעולותיהם מעשי אלימות המסכנים חיי אדם. התארגנויות מסוג זה, במידה ואין גודעים אותן בעודן באיבן, עלולות להתפשט כסרטן בגוף החברה, לסכן את יסודותיה ויתכן שאף לחבל ביסודות המשטר. לאור חומרתה של סכנה זו, בעיקר בתקופה של מצב חירום, מובן השימוש באמצעים החמורים בהם נוקטת הפקודה לביעור נגע זה. הבהרתי לעיל, כי על רקע זה יש להבין את חומרתם המיוחדת של האמצעים הננקטים בה, כפי שהדבר משתקף אף במהות האיסור הקבוע בסעיף ‎4(א). פריצת גדרו של סעיף ‎4(א) על מצבים נוספים, שהוא לא התיימר לטפל בהם, עלולה להפר את האיזון הקבוע בו, המאפשר פגיעה חמורה בחופש הביטוי, אולם רק לצורך טיפול בתופעה קיצונית של ארגונים טרוריסטים....

הפקודה חולשת רק על מצבים בהם מעורבים ארגונים טרוריסטים. אין היא מתייחסת לפעילות אלימה, מכל סוג שהוא, אשר אין לה זיקה לארגונים אלה. לפיכך, אין סעיף ‎4(א) מתפרס על פרסומים הכוללים דברי שבח, אהדה או הזדהות למעשים אלימים אשר בוצעו על ידי אנשים אשר אינם משויכים לארגון טרוריסטי. הגבלת יריעתו של סעיף ‎4(א) באופן האמור, שומרת על האיזון הקבוע בו בין חופש הביטוי לערך המוגן בו. איזון זה מסיר את החשש מפני פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי; הפגיעה היא מידתית בהתחשב בסיכון המיוחד הטמון בארגונים טרוריסטים...

אין ספק, כי יידוי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה הם פעולות העלולות לסכן חיי אדם. אך השאלה היא, האם מאמרו של ג'בארין, המשבח ומעודד מעשי אלימות, מתייחס למעשי אלימות של ארגון טרוריסטי?

מעשי האלימות מהסוג שתואר במאמר הנ''ל ננקטו, במהלך האינתיפאדה, הן על ידי יחידים והן על ידי התארגנויות הנכנסות בגדר ההגדרה של ''ארגון טרוריסטי''. אבנים ובקבוקי תבערה הושלכו באופן בלתי מאורגן, על ידי יחידים, ובכללם ילדים, אשר פעלו על דעת עצמם. אולם פעולות אלה בוצעו גם על ידי קבוצות בעלות תשתית מסודרת אשר נקטו פעולות אלימות למימוש מטרותיהם. הבהרתי לעיל, כי לשם החלתו של סעיף ‎4(א) לפקודה אין די בכך שמעשי האלימות המתוארים בפרסום יהיו מן הסוג המאפיין פעילות טרוריסטית, אלא נדרש שהם יהיו מעשים של ארגון כזה. האם סעיף ‎4(א) חולש על פרסום מהסוג בו עסקינן, פרסום המשבח ומעודד מעשי אלימות הננקטים הן על ידי יחידים והן על ידי ארגונים טרוריסטים, ואשר בו עצמו אין כל אינדיקציה, במפורש או במשתמע, פעולות של מי מהם הוא מבקש לעודד ולשבח, וכאשר הדגש בו הוא על מעשי האלימות עצמם, ללא קשר למיהות מבצעיהם?

דעתי היא, שסעיף ‎4(א) אינו חולש על פרסום כאמור. הטעם לכך נעוץ בתכליתו של סעיף ‎4(א). הבהרתי לעיל, שאין תכליתו לאסור פרסום המעודד, משבח או אוהד מעשי אלימות מהסוג המאפיין פעילות טרוריסטית. הוא מיועד, כיתר חלופותיו של סעיף ‎4, למנוע תמיכה בארגונים טרוריסטים, וזאת כחלק מהמערך הכולל בפקודה אשר תכליתו לחסל את תשתיתם של ארגונים אלה. על מנת שפרסום יכלל בגדר סעיף ‎4(א), נדרש, לדעתי, שיובן ממנו כי הוא תומך במעשי אלימות של ארגון טרוריסטי. אמנם, לא נדרש כי הפרסום יכיל התייחסות מפורשת לארגון כזה. די בכך שישתמע ממנו כי הוא תומך במעשי אלימות הננקטים על ידו. לדוגמא, פרסום המשבח מעשה אלימות, מבלי להתייחס למבצעיו, כאשר ידוע לכל כי העומד מאחורי המעשה הוא ארגון טרוריסטי, יכנס בגדר סעיף ‎4(א) לפקודה. אולם, פרסום המשבח ומעודד מעשי אלימות, שאין להבין מתוכנו כי הוא נועד לתמוך בארגון טרוריסטי, אלא הדגש בו הוא על תמיכה במעשי אלימות עצמם, ללא קשר למיהות מבצעם, אינו נכלל בגדר האיסור הקבוע בסעיף ‎4(א). ''

הפקודה למניעת טרור - רקע היסטורי

הפקודה למניעת טרור חוקקה בצלו הכבד של רצח הרוזן ברנדוט, שליח עצרת האומות המאוחדות, ועוזרו, הקולונל הצרפתי סרו, בירושלים ביום ‎17.9.48.

רצח זה החיש את חקיקת הפקודה, אך היה לחקיקתה רקע רחב יותר והוא נסיונה של הממשלה הזמנית, לאחר קום המדינה, להביא לידי פירוקן של המחתרות היהודיות. ימים ספורים לאחר הרצח, ביום ‎20.9.48, הותקנו תקנות שעת חירום למניעת טרור, תש''ח‎1948-. ביום ‎23.9.48, נתכנסו חברי מועצת המדינה הזמנית לישיבתם התשע עשרה, ובמסגרתה בוטלו התקנות הנ''ל וחוקקה תחתן הפקודה למניעת טרור. הישיבה נפתחה בהודעת ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, בדבר הרצח וגינוי חריף של המעשה (המקור: פרוטוקול הישיבה של מועצת המדינה הזמנית מיום ‎23.9.48, מועצת העם ומועצת המדינה הזמנית, פרוטוקול הדיונים, כרך א' בעמוד ‎31).

מהודעתו זו, המפורטת להלן, אנו למדים על התכלית שלשמה חוקקה הפקודה למניעת טרור:

''לאחר התייעצות עם חברים אחדים של הממשלה - אותם החברים שיכולתי להשיג בליל שבת ובשבת בבוקר - פניתי למשרד המשפטים, שיכין מיד תקנות שעת חירום נגד ארגונים טירוריסטיים, שעל פיהם אפשר יהיה להעניש לא רק את מבצעי הטירור - לכך מספיקים החוקים הקיימים - אלא גם חברי הארגון הטירוריסטי, אם גם הם גופם אינם משתתפים במעשי הטירור, ואת עוזריהם ומעודדיהם בכסף או בתעמולה או באיזה סיוע אחר.

במוצאי שבת נתכנסה הממשלה במשרד הבטחון, שמעה ממני דו''ח מפורט על הפעולות האלה והחליטה להמשיך בהם בכל המרץ, עד שיתגלו הפושעים ויבואו על ענשם והארגונים הטירוריסטיים ייעקרו משרשם. הממשלה דנה באותו ערב על הצעת תקנות לשעת חירום נגד ארגונים טירוריסטיים, שהוכנה על ידי משרד המשפטים, אישרה אותה ביסודה, והטילה על ועדה של שלושה שרים, לנסחה ניסוח סופי לשם פרסום בעתון הרשמי כתקנה לשעת חירום. הממשלה שקלה, אם לדחות את פרסום התקנות עד ישיבת מועצת המדינה והגיעה לידי מסקנה - שהדחיה אסורה ויש לפעול מיד, ועליה לפרסם את התקנות בתוקף הסמכות שיש לה כתקנות לשעת חירום, אולם עם כינוס מועצת המדינה מגישה הממשלה את התקנות לאישור המועצה כדי שהתקנות ייהפכו לפקודה מטעם מועצת המדינה''.

מהדברים האמורים עולה, כי פקודת מניעת טרור חוקקה על מנת להילחם בתופעה של ארגונים טרוריסטים. רקע היסטורי זה מחזק את המסקנה על פי האמור בפקודת מניעת טרור בכללותה, כי הפקודה עוסקת אך ורק בעבירות המתייחסות לארגונים טרוריסטים ולא בעידוד פעולתם של יחידים.

הרשעתו דוד אקסלרוד למרות היעדר עילה חוקית

בלחץ של השמאל, מייד לאחר רצח רבין הפרקליטות הגישה שרשרת כתבי אישום בעבירות שעניינן חופש ביטוי - ביניהם מתנחלים כדוד אקסלרוד, דוד בלחסן ואריה בר-יוסף, ששיבחו את הרצח לאחר מעשה.מאז הרצח הוגשו כ-‏20 כתבי אישום בעבירות הבאות: תמיכה בארגון טרור, המרדה, הסתה לגזענות, פגיעה ברגשי דת, לשון הרע. העבודה רוכזה בידי צוות מיוחד שהוקם במשרד המשפטים, בראשות מנהלת המחלקה לעניינים מיוחדים טליה ששון ובהשתתפות הפרקליטה ליאורה חביליו ממחוז ירושלים ונציגי שב''כ, משטרה ופרקליטות צבאית.

ביום עיון, שקיימו משרד המשפטים והמכון הישראלי לדמקורטיה בפברואר 1998, נדונה שאלת הטיפול הפלילי במסיתים. ''אני חושב שזאת איוולת לחשוב שאפשר לטפל באופן יעיל באלימות, בלי לטפל באופן יעיל באלה שמצדיקים את האלימות'', אמר אז הפרופ' קרמניצר.

''מערכת המשפט הישראלית נכשלה כישלון חרוץ באכיפת החוק על יהודים בכל הנוגע לפגיעות בערבים'', אמר קרמניצר, ובפרקליטות הביעו הסכמה ומייד פעלו להשתיק את כל העבר הימני של המפה הפוליטית במדינה ולהוציאה אל מחוץ לחוק למעשה.

כך גם בעניינו של אקסלרוד: יום לאחר רצח ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז''ל, אמר פעיל הימין הקיצוני דוד אקסלרוד, בראיון ברדיו: ''כמו שאמר חבר שלו ערפאת, כל כלב ביג'י יומו, מה אתה רוצה''. לשאלת הכתב אם לא הצטער על כך שיהודי נרצח, השיב: ''המונח לא נכון. זה לא יהודי נרצח. זה בוגד חוסל. חיסול אוייב זה דבר חיובי''.

בעקבות הדברים הוגש נגד אקסלרוד כתב אישום פוליטי למעשה, המייחס לו עבירה על סעיף 4(א) לפקודת מניעת טרור, תש''ח-‏1948, לפיה: ''המפרסם, בכתב או בעל-פה, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או לאיומים במעשי אלימות כאלה... ייאשם בעבירה''.

בבית משפט השלום זוכה אקסלרוד, אלא שערעור המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל. אקסלרוד הורשע ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 שקל.

בקשתו של אקסלרוד לרשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה לאחר שבית המשפט העליון ''לא מצא'' עילה לזכות את אקסלרוד בגין דברים שאמר בשבח פעולה נוראית אומנם, אבל של איש בודד ולא של ארגון טרור כנדרש על פי החוק.

עם זיכויו של ג'בארין ועל סמך הנימוקים לזיכויו של ג'בארין, אקסלרוד הגיש בקשה לעריכת משפט חוזר.

השופט אהרן ברק -אשר עמד בראש ההרכב אשר זיכה את ג'בארין- קיבל לידיו את בקשתו של אקסלרוד לקיום דיון נוסף על סמך ההלכה ההפוכה אשר נתן בית המשפט העליון כשדן בעניינו של אחר אשר שיבח את הטרור הפלסטיני וזוכה כאמור.

אהרון ברק נכנס למלכוד קשה מהסתירה המהותית בפסיקות בית המשפט, והורה מייד ליועץ המשפטי לממשלה למנוע מבית המשפט העליון את המבוכה הקשה הכרוכה בקיום דיון נוסף כמתחייב.

ברק ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה להסכים מראש לזיכויו של אקסלרוד מבלי לקיים דיון נוסף, כדי לא לחייב את בית המשפט העליון להסביר את פשר הסתירה הקיצונית בין שתי הפסיקות השונות בעלי התשתית העובדתית והחוקית הזהה לחלוטין.

אתמול הורה אהרון ברק ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להעביר את עמדתו לזיכוי אקסלרוד בלי משפט חוזר ובלי דיון נוסף (הליך שלא קיים על פי החוק!), בתוך כשבועיים, בטרם יורה על הזיכוי.

================
http://www.faz.co.il/thread?rep=94390
קישקוש האיש זוכה על ידי בג''ץ
דוד סיון (יום שני, 26/02/2007 שעה 10:07)
בתשובה לצדק

http://www.faz.co.il/thread?rep=94391
קישקוש האיש זוכה על ידי בג''ץ
צדק (יום שני, 26/02/2007 שעה 10:21)
בתשובה לדוד סיון

ליצן, ומה כתוב בכתבה?

''אתמול הורה אהרון ברק ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להעביר את עמדתו לזיכוי אקסלרוד בלי משפט חוזר ובלי דיון נוסף (הליך שלא קיים על פי החוק!), בתוך כשבועיים, בטרם יורה על הזיכוי.''

הזיכוי ללא משפט נועד לכסות את ערוות בית המשפט האנטישמי.
הפשע הוא ההרשעה הראשונית לעומת הזיכוי של הפורע הערבי.
האפליה הבוטה והזועקת לשמים של חסרי מוסר שמאלנים לבושים בגלימות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=94393
הגידופים שלך מעידים על רמת כבוד עצמי ירודה
דוד סיון (יום שני, 26/02/2007 שעה 11:25)
בתשובה לצדק

מה שקובע הוא פסק הדין האחרון: הזיכוי נועד לזכות.

כפי שכתב יובב, אוסף הדוגמאות והציטוטים מחוץ
להקשרם לא מהווה אסמכתא לשום טענה מבוססת.

חוסר המוסר של דבריך בוהק וזועק לשמים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=94396
הגידופים שלך מעידים על רמת כבוד עצמי ירודה
צדק (יום שני, 26/02/2007 שעה 12:13)
בתשובה לדוד סיון

מה שקובע הוא הפשע והאפליה הגזענית של בית המשפט.
תיקון הפשע לאחר שהובאה בפני הפושע הוכחה לגזענותו,
נעשית עבור הפושע בעצמו ולא עבור הצדק.

מעניין ששופטים גזענים כאלו לא מפריעים ל''אבירי חוק'' כמוך.
שופטים גזענים כאלו לא מפריעים ל''אנטי גזענים'' כמוך.

כמה מילים נבובות מספיקות עבורך כדי לכסות על ערוות המשפח.
http://www.faz.co.il/thread?rep=94398
גידופיך, צדק, הם מצגת של מוסר ירוד תגובה 94393
דוד סיון (יום שני, 26/02/2007 שעה 13:18)
בתשובה לצדק

כאשר החוק מוצא חן בעיניך אתה משמיץ את השופטים
כאשר החוק לא מתאים לאג'נדה שלך החוק הוא הבעיה.
עוד אחת מהסתירות שמפוזרות בדבריך לרוב.
http://www.faz.co.il/thread?rep=94400
בג''ץ מאשר הרעבת ילדים יהודים
יובב (יום שני, 26/02/2007 שעה 16:01)
בתשובה לצדק

''מדינה נורמלית לא משלמת פיצויים לאויביה ולא הופכת כל פעולה צבאית לענין משפטי.''
אנחנו שולטים באוכלוסיית השטחים 30 שנה.
במסגרת הפעילות הזאת קורה שחיילים עושים נזק לא הכרחי במסגרת צבא הכיבוש, לא במסגרת פעולה צבאית.
אין סיבה שהמדינה תאפשר מעשי התעמרות או רשלנות כלליים.
שוב - שלא במסגרת של פעולה צבאית.

''בית משפט שמאלני ושונא ישראל עושה זאת.''
חוסר היכולת שלך להבחין בין עיקר לתפל והקטלוג של כל דבר שלא נראה לך כ'שונא ישראל' הם מאפיינים אינפנטיליים פרימיטיביים.

''האמירה של חשין מצביעה על הסכנה שמהווה בג''ץ לקיומה של המדינה. שופט המעדיף זכויות מרצחים על חיי יהודים הוא בוגד. ובגידה איננה דעה.''
קשקושים חסרי משמעות

''אתה בודאי תסכים להפצתו של דר שטירמר''
אם גורם נזק (מסית לאלימות, ממריד וכד') ו/או יש יכולת פשוטה לסווג את כל דבריו כשקר - אוסרים פרסום.

''ההבדל בין הקטע המצוטט בנושא גירוש המחבל, לבין התירוצים בעזרתם אישרו שמאלני בג''ץ את פשע הטרנספר, מספיק לכל אדם נורמלי להבחין בצביעות ''
מה עניין שמיטה להר סיני? ההתנתקות לא היתה ענישה פלילית או צבאית. להיפך - למרות המעשים הפליליים והנפשעים של מתנגדי ההתנתקות, הקלו איתם מאוד.
בנוסף, כיוון שאתה מאמין באפליה (ההבדל בין נזיקין על רכוש פלסטיני לרכוש יהודי) אין לך רגל לעמוד עליה: אם מותר להפלות לטובה מותר גם להפלות לרעה - וזאת בדיוק הסכנה שהגישה הימנית מביאה.

''משפט האונס הסתיים עם הרשעה. הנאשמים הודו. העובדות ברורות. שיתוף פעולה פושע בין הפרקליטות והשופטת הביא לאי הרשעתם הפורמלית.''
לא בקיא בפרטים. תקרא את פסק הדין - השיקולים אמורים להיות מובאים שם.
אבל אתה בעצם לא תקרא - הרי העובדות רק יפריעו לך.

''את שלטון החוק האמיתי אתה תמיד שוכח''
ההיפך. זה בדיוק ההבדל בינינו - אתה מפעיל את שלטון החוק רק שנוח לך, ואצלך חוק אחד לא' וחוק שני לב'.
ידוע הרי שלך מותר להתנגד באלימות למשטרה, לא לעשות צבא, להשתמט ממיסים...

מסכים שהתמונה שמצטיירת מהמקור שהבאת לגבי אקסלרוד/ג'ברין נראית תמוהה. אין לי כרגע הזמן למצוא זויות אחרות לנושא.
http://www.faz.co.il/thread?rep=94401
לא שלושים יובב
עמיש (יום שני, 26/02/2007 שעה 16:18)
בתשובה ליובב

ארבעים. תכניס לך טוב טוב לראש, ארבעים
http://www.faz.co.il/thread?rep=94418
לא שלושים יובב
יובב (יום שני, 26/02/2007 שעה 19:45)
בתשובה לעמיש

אח הנוסטלגיה...כשהיינו כובשים צעירים ויפים, עם בלורית ו-‏0.55...
http://www.faz.co.il/thread?rep=94407
בג''ץ מאשר הרעבת ילדים יהודים
צדק (יום שני, 26/02/2007 שעה 17:26)
בתשובה ליובב

''אנחנו שולטים באוכלוסיית השטחים 30 שנה.
במסגרת הפעילות הזאת קורה שחיילים עושים נזק לא הכרחי במסגרת צבא הכיבוש, לא במסגרת פעולה צבאית.''
סיפורים מיותרים. אויב הוא אויב, נקודה !!
לא נותנים לאויב פתח לטרטור הצבא, שום פתח שהוא.
רק בוגדים מאפשרים לאויב להילחם בצבא באיזושהי דרך.
זו דוגמה נוספת בה בית המשפט מעדיף שישפך דם יהודי ולא יפגעו זכויות המרצחים.

''חוסר היכולת שלך להבחין בין עיקר לתפל''
העיקר הוא אחד ואין בלתו. חיי היהודי מעל כל שיקול שבעולם.

''אם גורם נזק (מסית לאלימות, ממריד וכד') ו/או יש יכולת פשוטה לסווג את כל דבריו כשקר - אוסרים פרסום.''
השופטת אומרת שהשקר מותר, ''אין בכך שסרט כולל שקרים כדי להצדיק את פסילתו להקרנה'',
עלילת דם נגד יהודים מותרת. דר שטירמר הוא חוקי וכשר באישור הבג''ץ.

---
''ההתנתקות לא היתה ענישה פלילית או צבאית''
הטרנספר היה פשע נגד אזרחי ישראל. הוא חמור בהרבה מענישה חוקית של רוצח יהודים.
המוח שלך מעוות בצורה שלא תיאמן.
ועל הרוצח הערבי מתפלסף בג''ץ במילים ''נוגעות ללב'' על זכויותיו ועל הסבל שיגרם לו.

---
''לא בקיא בפרטים. תקרא את פסק הדין - השיקולים אמורים להיות מובאים שם.''
ליצן הבאתי לך קישור... http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2902599,00.h... ..

בקישור מוסבר היטב, וכל הצדדים מודים שהתבצע פשע.
אינך מסוגל לקרוא כתבה קצרה...ואתה מקשקש על פסק דין.

----
''זה בדיוק ההבדל בינינו - אתה מפעיל את שלטון החוק רק שנוח לך''
אני מניח שששמאלני שהוא בעד ''שלטון החוק'' יהיה חרד הרבה יותר
כאשר שופט פוגע בשלטון החוק מאשר אזרח הפוגע בשלטון החוק.
אזרח פוגע בעצמו ובעוד כמה בסביבתו. שופט מחסל אלפים ומיליונים.
ככל שהפושע במעמד גבוה יותר ניזקו גדול יותר.
סדרי עדיפויות, שמאלני, סדרי עדיפויות.

--------
''אין לי כרגע הזמן למצוא זויות אחרות לנושא''
תרגום: אין לך זמן למצוא תירוצים ''טובים''.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.