http://www.faz.co.il/thread?rep=93546 | |
בנגוד לבגין ז''ל רבין לא היה דמוקרט. | |
ד''ר לי–און הדר (יום שלישי, 13/02/2007 שעה 0:36) בתשובה לאבי גולדרייך | |
אתה הוא זה שהעלה את ההשוואה עם ארה''ב. בכל המדינות המערביות ישנן הגבלות על חופש הביטוי ובאופן כללי המצב בישראל השתפר מאד מאז שנות החמישים, ובמיוחד לאחר נפילת ב''ג.ותמיד כיבדתי את הערכים הדמוקראטים-קונטיננטאלים שבגין ייצג. אך יש הבדל בין הטלת רימון על הפגנה חוקית לבין תגובת המשטרה כנגד מפגינים (אני מניח שההפגנה היתה חוקית). כמובן שהכנסת, המערכת המשפטית וכו' צריכות לבדוק ולהעניש (אם צריך) שוטרים ואנשי בטחון שעוברים על החוק.בכל מקרה מה שמרגיז אותי זה הנטייה של ''אידיאליסטים'' בימין ובשמאל הסבורים שבגלל המחוייבות שלהם לערכים ה''נכונים''-- זה יכול להיות ''שלמות הארץ'' או ''צדק חברתי''-- הם צריכים לעמוד מעל לחוק שהרי ברור שהם אנשים טובים וכו. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=93548 | |
יש עוד דבר חשוב | |
דוד סיון (יום שלישי, 13/02/2007 שעה 5:46) בתשובה לד''ר לי–און הדר | |
בכל הדמוקרטיות הכי מוצלחות שתוכל למצוא (זה כולל את ארה''ב) הגבילו ומגבילים את חופש הביטוי כאשר זה נוגע לנושאי ביטחון. מכאן שלמאפייני התקופה, למאפייני המוחים למיניהם יש השפעה על חופש הביטוי בפועל. בארה''ב בעקבות הפיגועים במטוסים (לוקרבי בערך) נעלמו זכויות חופש ביטוי בשדות תעופה. בעקבות ספטמבר 2001 שוב נפגעו זכויות אזרח וחופש הביטוי. אנחנו צריכים לזכור את העובדות הללו כאשר אנחנו מתלוננים על מה שקורה בארץ ומפנטזים על העולם הדמוקרטי. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=93553 | |
יש עוד דבר חשוב | |
ד''ר לי–און הדר (יום שלישי, 13/02/2007 שעה 6:50) בתשובה לדוד סיון | |
זאת בהחלט נקודה חשובה: מציאת האיזון הנכון בין צרכי הבטחון הלאומי ובין הגנה על זכויות הפרט כולל חופש הביטוי. זהו אתגר -- ולא פנטאזיה -- והוא ניתן לביצוע, במיוחד שהחוקה הכתובה משמשת כמגן ומטילה מגבלות על כוחות הבטחון (למשל כל הויכוח בארה''ב על ציתות לשיחות טלפון אישיות ומעקב אחר השימוש חומר הקריאה בספריות צבוריות -- והכל בשם המלחמה בטירור). גם בתחום הזה חל שיפור בישראל (זה לא כולל כמובן את המצב בשטחים), למשל בכל מה שנוגע לצנזורה הצבאית על העתונות. אבל הויכוח כאן התמקד יותר בנושא של הויכוח הפוליטי בישראל. אני חייב להודות שבתור מישהוא שגדל בישראל בתקופה שרוב העתונים נראו כמו ''פראבדה'' הסובייטי, עם שתיים או שלוש תחנות רדיו בשליטה ממשלתית, שלא להזכיר את ה''טלויזייה'' בשנותיה הראשונות, ובכלל כל האווירה הדחוסה בתעמולה ציונית-סוציאליסטית פלוס ''תודעה יהודית'' והשימוש בש.ב. למטרות פוליטיות (הזכירו כאן שלא איפשרו ל''ביטלס'' לבקר)-- אם לוקחים את כל זה בחשבון, ישראל בהחלט התקדמה בכיוון הנכון, ובין השאר תודות -- ואני מזכיר זאת לידידי בשמאל --- לגלובליזאציה וההפרטה הכלכלית (טלויזיית כבלים, אינטרנט,טיסות זולות וכו'). | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=93560 | |
נקודת המוצא הפוליטית מערבלת | |
דוד סיון (יום שלישי, 13/02/2007 שעה 9:14) בתשובה לד''ר לי–און הדר | |
נקודת המוצא הפוליטית שלנו מפריעה לרובינו לראות את השיקול הביטחוני כגורם שמשפיע על חופש הדיבור והביטוי. כאשר לצד אחד ''ברור'' מראש שהפגנות נגד החומה בבילעין הן בכלל לא הפגנות. לעומת זאת ''ברור'' הפעולה של ד''ר אופיר היא בסך הכל הפגנה. גם ההשוואה ללא ההקשר בין הפגנות בזמנו של בגין (והתייחסותו אליהן) עם ה''הפגנות'' בזמנו של רבין מוצאה מעמדה פוליטית בסיסית. זה כמובן כולל הערכה אישית של אותם אישים. | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |