פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לאלכסנדר מאן, 21/01/07 0:22)

---

	http://www.faz.co.il/thread?rep=91831
	מכות נעלמות
	רון בן-יעקב (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 8:46) בתשובה לאלכסנדר מאן
	בעוד כולם מדברים על ''הזרוע הנעלמה'' (או שמא זאת ''היד החזקה''? לאלוקהים הפתרונים), ישנה איזו התעלמות ממה שוורן באפט קרא לו ''הרגל הנעלמה.'' זאת הרגל שבועטת לך בעצם השוק, שם למטה מתחת לרדאר, כך שלא רק שזה נורא כואב פיזית, אתה מתפלא פעם אחר פעם איך הדברים משום מה לא מסתדרים ''עפ''י הספר.''

---

	http://www.faz.co.il/thread?rep=91836
	יש בזה משהו, או יותר ממשהו, בפרט במחוזותינו, בהן עשויים להתרחש
	מיכאל שרון (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 11:15) בתשובה לרון בן-יעקב
	גם דברים ''ביזריים'' משהו, כפי שכוון בדבריו מר מאן ברשימתו הקולעת כאן.

---

	http://www.faz.co.il/thread?rep=91855
	מכות נעלמות
	אלכסנדר מאן (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 16:26) בתשובה לרון בן-יעקב
	האמת היא שגם אני התלבטתי אם לעתוב ''יד'' או ''רגל'', שכן הרגל הנעלמה במקרה זה יכולה להיות הרגל-השלישית בלבד, והמבין יבין. התופעה שנגלית בישראל בחודשים האחרונים נראית כמשהו הרבה יותר גרוע מסתם ים מלא חרצפים, שכן ההרגשה הכללית היא של ריקבון וסיאוב קשה מבפנים, במידה שאינו הולם את גילה היחסית-צעיר של מדינת היהודים. העליתי כאן את הסברה שהמדובר בתופעה נלווית לכסף קל, שמקורו באתוסים המרכיבים את נשמת אפה של המדינה, ומי יודע – אולי בגין זאת ליבה כה גס בדברים אחרים, שאינם הולמים או אופיינים למדינת חירות לשיטת המערב. ישראל מתנהגל כילד מפונק ועשיר אשר מצד אחד מוכר את חזון ההתקרבנות לאירופה המאוחדת (ע''ע אנטישמים בכל פינה), ומאידך את אתוס החלוציות האלוהית בארצו של גואל העולם, הלוא הדוד שמואל. התחושה קשה, ואני חייב לומר קבל עם ועדה שסיפורי הרקב הפנימי מדאיגים אותי שבעתיים מבעיית הכיבוש, על כל הדברים השליליים המתקיימים בה, שכן בטנגו הזה ישנם לפחות שני משתתפים. כאן פרי הביאושים שייך כולו לישראל, אשר נראית מכאן כדבר אשר הרביתי לתאר בחיבורים אחרים שלי: מדינה ללא כל סולידריות; לא חיצונית, וכפי שנראה עכשיו – גם לא פנימית.

---

	http://www.faz.co.il/thread?rep=91859
	סולידריות? יש דווקא. סולידריות קרטליסטית או סולידריות מובלעת של
	מיכאל שרון (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 17:31) בתשובה לאלכסנדר מאן
	נוכלים בעלי מצג חסר דופי. שמתי לב שכשאני מקבל שרות (למשל מוסך לרכב) או קונה מוצר כלשהו בעיירה ערבית מפותחת, הרי שקיימת תחרות אמיתית בין בעלי העסקים, דהיינו שהם גם מדברים לעיתים זה בגנותו של זה וגם מנדבים מידע חופשי אודות חסרונות אצל בעל עסק כזה או אחר (כגון: איני אוהב לקנות אצל X; המחירים אצלו גבוהים יותר באופן שיטתי). תופעה דומה מצאתי גם באירופה ובארה''ב. הדבר בשעתו נראה לי מוזר, שכן הורגלתי כל ימי לכך שבעלי עסק ישראלים יהודים בענף בסויים, תמיד יצדיקו בעל עסק מתחרה אף אם הונה אותך בעליל, באמירות שונות, על כך שהוא בעצם ''נהג בסדר ולא רימה'' תוך הבאת מידע מטעה נוסף. נראה שאף כשאין הסכמים קרטליסטים לתאום, גם אז יש כאן משהו בבחנית ''סולידריות של נוכלים'' - תמיד יתנו מצג ללא דופי. זאת למעט מקרים בהם המתחרה הוא מחוץ למערכת הקטליסטית, כגון נהגי מוניות עצמאיים (שהינם גם זולים ותכופות הגונים ויעילים יותר, ללא הארכות דרך מיותרות) שאינם עובדים בחברת מוניות מסויימת. אז יכפישו את אלה וידביקו להם שם של נוכלים. מדינת היפוכיסטן - הכל הפוך. אכן, הייתי כדברי מר מאן מסכים עם עניין הרגל השלישית (ובישראל מכנים זאת גם: להכניס עמוק את השטרונגול, או לחילופין, צינור דוד, על משקל כינור דוד. השאלה היחידה היא: עם וזלין - כלומר בחלקלקות מילולית ובאדיבות מסבירת פנים או בלי וזלין. הייתי מסכים עם מאן בעניין זה, אלא שניתן להוסיף שזה לא רק מעין ספורט לאומי, אלא תכופות גם אובססיה בלתי נשלטת. יעדיפו להרויח חמש שקל בדרכי רמייה על 10 שקל באופן הגון. נהנים כאן מעצם התפעול של שיטות הרמייה. גם זה בעל ערך מתגמל לכשעצמו.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.