http://www.faz.co.il/thread?rep=87987 | |
הנחישות וה''רגישות'' בהקשרם המדוייק | |
חנה אייזנמן (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 16:33) | |
הנה - (''בשבע''): ''.... החיילים לא עודכנו כי המשפחה שאל ביתה פרצו היא משפחה שכולה (ובמשפחה לא שכולה מותר להתעלל? ח''א). החיילים סחבו וכלאו את הדר בתוך אוטובוס ריק, כקלף מיקוח מול משפחתה... 'שמעתי את המפקד מדבר עם אמא שלי, שהם לא מחזירים אותי עד שהמשפחה מודיעה מתי היא מתכוונת לצאת מהבית. אמא שלי שאלה אותו: מה זה, חטיפה? והוא אמר לה: כן, זו חטיפה. 'אחרי זה ראיתי בטלויזיה את אמא שלי, איך היא רצה אחרי כשזה קרה, והסנדל שלה נקרע והיא רודפת אחרי החיילים שלקחו אותי'.... ''נטף, אחותה, משלימה את הסיפור מזווית הראיה שלה: 'בזמן שסחבו את הדר רצתי הביתה ואמרתי לאחים שלי: כל אחד לוקח תמונה של אבא, זה יעזור לנו מול החיילים. הכל מסביבי היה בלאגן שלם. חיילים נכנסו ותפסו אנשים בבית. אחי הקטן, בן החמש, בכה, וחיילת נתנה לו סטירה ואמרה לו תפסיק לבכות.... '''. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=87998 | |
לא טוב לא כסף | |
עמיש (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 17:22) בתשובה לחנה אייזנמן | |
כל האנשים הללו מילאו את כיסיהם במיליונים תמורת רכוש שאין לו דורש. נתנה להם אפשרות לעבור דירה מבעוד מועד אבל הם חשבו שהם יודעים הכל טוב יותר. אם לא מוצא חן בעיניהם הם יכולים לפחות להחזיר את הכסף. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=88000 | |
אותם מטומטמים, ואלה הם המתנחלים החילונים | |
חנה אייזנמן (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 17:48) בתשובה לעמיש | |
שהגיעו להסכמה עם מינהלת סל''ע, עדיין יושבים בקרוואנים, רובם בלי עבודה, כי היו חקלאים. זה מה שקורה לאנשים המאמינים למדינה המבצעת את מדיניות היודנריין. ואני מאחלת לך בכל לבי, באמת, מתהומות הנפש, שגם לך ''יציעו לעבור דירה'', באותה צורה. ונראה אם תדע טוב יותר או לא! מהי זכותכם להציע לאנשים לעבור דירה נגד רצונם? אתם עוזרים להם לעבור את הכביש נגד רצונם? כך למדתם בצופים הדמוקרטיים. אתם חולי נפש! הרוע שלכם הומר מזמן במחלת נפש, ואתם מסוכנים לסביבתכם. אתם תמצית הרוע עלי אדמות! אצלכם הכל, כסף, כסף, כסף. הכל מתורגם לכסף! רכוש שאין לו דורש... רכוש שאתם שדדתם! נתתם לעוזריכם, הנאצים הערבים. בוודאי שאין להם דרישה לזה. הם מכתתים מחרשות לשבאריות. רצחתם וגם הורשתם. רוע כרוע שלכם, לא מוכר בדברי ימי העולם! גם אם תשלמו מכאן ולהבא, ועוד אלף שנים, למגורשים, לא תצליחו לכסות על נזקי גוף ונפש שהסבתם להם ולכל עם ישראל. שהאלוקים לא יסלח לכם! | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=88004 | |
ושוב הקבוצים מרוויחים מן העסק, | |
חנה אייזנמן (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 18:01) בתשובה לחנה אייזנמן | |
לכל פושטי הרגל והיד היתה עדנה. קבוצים שכבר מזמן לא היתה להם זכות קיום, קבלו פתאם תיגבורת של אנשים היודעים לעבוד. פתאם בונים אצלם, והם מרויחים מזה, כאילו השקיעו בזה משהו. משלמים להם דמי שכירות על האדמות שהוחכרו להם על ידי המדינה, בשעתה, לצרכים חקלאיים. אדמות אלה מוזנחות מזמן. עכשו בונים והפראזיטים מרויחים. האבא של ה''אנארכיסט'' גיל נעמתי, אורי נעמתי, ראש המועצה האזורית אשכול, אמר - נקבל את המפונים בזרועות פתוחות, זו אוכלוסיית איכות. זה אחרי שנים של שפיכת דמם, תרתי משמע. החברים של גיל, בעלון נוער בקבוצי הנגב, ''קורמוראן'' ביטאו חלום רטוב בדם, לשמוע ניפוץ גולגולת של מתנחלת. אח''כ, בא איזה יובב ומדבר על ה''שטנה'' שלי! הם ציפו באמת, שאהבת החינם של אידיוטים אליהם, שונאי החינם, תימשך למרות התנהגותם הנאצית... ואיך עוד הרויחו הקבוצים הפראזיטים? בתי הארחה שנסגרו מזמן, נפתחו לאלפי העתונאים מכל רחבי העולם שבאו לסקר את האירוע המטורף של גירוש יהודים בידי יהודים בארץ ישראל. בבארים נשפך יין כמים. והם עשו כסף, לקראת ימים שפופים. איזו תועבה. מכל כיוון שתסתכל על השמאל - תועבה! תועבה! תועבה! | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=88011 | |
ככה זה גברתי הנכבדה | |
עמיש (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 18:28) בתשובה לחנה אייזנמן | |
חלק אוכלים חרא וחלק אוכלים קויאר. זו דרכו של עולם. אתם סובלים ואנחנו נהנים. מה רע? | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=88020 | |
ככה זה גברתי הנכבדה | |
לוי (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 19:02) בתשובה לעמיש | |
במדינה מתוקנת השאיפה היא חתירה לשוויון . לכן אי השוויון שאתה שמח בו מהווה פגם . | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=88039 | |
אבל הגברת מתנגדת לגישה סוציאליסטית. להלן: בעד מדינת רווחה | |
מיכאל שרון (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 20:34) בתשובה ללוי | |
יש הטוענים שישראל היא מדינה ענייה מדי כדי להנהיג מדינת רווחה מכל סוג שהוא. כאן נדון בטענה זאת. ניבחן טענה זו בפרוט, על כל רכיביה 1) ראשית, ישראל כלל אינה מדינה ענייה. הת.מ.ג. (התוצר) הממוצע לנפש בה היה בשנת 2005 בסביבות 23 אלף דולר לשנה. זוהי רמת חיים והכנסה מערבית, הניבדלת באופן חד מזו של מדינות עניות, כגון מדינות העולם השלישי – בהן התוצר הממוצע לנפש הוא בסדרי גודל של 1000 דולר או פחות לשנה, דהיינו בסביבות 5% מהתוצר לנפש הישראלי או פחות. במדינת תרבות בת הסטוריה חברתית וכלכלית רבת שנים כבריטניה (ולא מדינה צעירה כישראל) התוצר הממוצע לנפש הוא בסביבות 29 אלף דולר לשנה - ובארצות סקנדינביה העשירות מאד – בסביבות 36 אלף דולר לשנה. דהיינו העשירות שבמדינות עולות על ישראל רק ב-26-56 אחוזים (פי אחד ורבע או אחד וחצי יותר) בעוד ישראל עולה על המדינות הנחשבות עניות בסדרי גודל של פי 20 ויותר. שעל כן, ישראל כלל אינה ארץ ענייה לפי כל קנה מידה. אף אם נקזז את התוצר לנפש בכוח הקנייה של המטבע - ובישראל רמת המחירים למוצרי צריכה בסיסיים כגון מזון – עולה בממוצע פי 1.5 או פי 2 על רמת המחירים במערב (ראה למשל מדד הביג-מאק של מקדונלד), הרי עדיין הערך המקוזז הוא בסביבות 19 אלף דולר בשנה, ארץ אמידה, הגם שלא מהעשירות ביותר. 2) שנית, עושר ועוני אינם עובדות טבע הכרחיות. כמות הנכסים במשק אינה קבועה, אלא עשוייה לצמוח, או לפחות. עושר מייצרים וגם עוני והתכווצות כלכלית עשויים לנבוע מהתכווצות יצור המשאבים במשק. וכאן, בנושא של ''יצור'' עושר חברתי, יש חשיבות רבה למדינת רווחה. שהרי מה היא בעקרון מדינת רווחה, אם לא בעקר טיפוח האדם כך שימצה ויביא לביטוי את משאביו האישיים ואת הפוטנציאל שלו, יוציאם מן הכוח אל הפועל, במקום שישארו לא מתופעלים ויתנוונו? אמנם כן, מדינת רווחה היא גם צדק חברתי, חלוקה מחדש של ההכנסות, דאגה לזקנים וחסרי ישע וכיוצא בזה. אלא שהמושג של צדק חברתי מניח בעקרו את טיפוח האדם וסגוליותו, תחת לנטשו לדעיכה, עליבות, וחיים מרודים שעיקרם הוא השקעת זמן ענקית למצוא משאבי קיום בסיסיים, פת לחם למשל, למען המשך הקיום. 3) וכך, מדובר בטיפוח הפוטנציאל האנושי, דבר המניח ביסודו ראיית האדם כזכאי לקיום ראוי, דבר הנמשך אף בימי הזקנה וחוסר האונים, כאשר בשנים המעצבות של האדם, משמעותו של קיום ראוי היא לאפשר מיצוי הפוטנציאל שלו, תחת סביבה מסוככת ומשקיעה – שבה כאמור אין הוא נידרש באופן חלופי להשקיע את כל זמנו בצרכי קיום בסיסיים, תחת לפתח את יכולותיו. 4) מכאן, שמדינת רווחה, מביאה כמעט בהכרח לטיפוח יכולותיו של האדם, דהיינו למיצוי המשאב האנושי. כללית איפוא, מדינת רווחה עשוייה להביא להגדלת משאבי האנוש הנימצאים בחברה נתונה, ולכן לייצור עושר. יוצא, שדווקא מדינה החפצה בהתרחבות כלכלית, חייבת להשקיע משאבים בקיום מדינת רווחה, דבר המחייב מידה מסויימת של חלוקת הנכסים החברתיים והעושר החברתי. 5) אלא שישראל היא בעייתית מבחינה זאת, שבעוד שאינה כלל מדינה ענייה על פי כל שיפוט סביר, כפי שראינו בסעיף 1, הרי שקיים בה הפער הגדול ביותר בעולם בין העשירון העליון לשאר העשירונים. אחוז גבוה, אולי 70 אחוז או יותר מאוכלוסיית ישראל, חיים איפוא בתנאי קיום לא ראויים, ואינם מגיעים למיצוי יכולותיהם. וכך, שיעור כוח האדם הלא מיקצועי בישראל הוא גבוה ביותר, וגם פיריון העבודה בישראל (שהינו פונקציה בין היתר של מיומנות מקצועית – פרט לגורמי יעול בתהליך היצור עצמו) נופל בשליש מרוב ארצות המערב. כך איפוא, מתחייבת בישראל ביתר שאת חלוקה מחדש של העושר, אם ישראל חפצה בצמיחה ברת קיימא (ראינו למשל ברבעון האחרון גידול שלילי בתוצר חרף התחזיות האופטימיות, דבר המעיד על כך שהגידול הזה היה תלוי במידה רבה בערבויות האמריקניות לגיוס אשראי מצד ישראל בחו''ל, והצפת המשק הישראלי במטבע זר, יותר מהתרחבות היצור בר הקיימא בישראל). 6. לסיכום: על כן, אף שלפי ניראות הדברים, ישראל הינה מדינה עשירה למדי, קיימת בה אנומליה של חלוקת הנכסים והעושר החברתי, דהיינו מאפייני עוני מובהקים בתוך העושר הזה (כאשר 20% מאוכלוסייתה מוגדרים כעניים) הבולמים את התפתחות כלכלתה. וכך, דווקא אם קיימים בה מאפייני עוני, מתחייבת ביתר שאת חלוקה מחדש של הנכסים החברתיים, למטרת קיום מדינת רווחה – העשוייה, כפי שראינו, לייצר עושר וצמיחה באמצעות ניצול טוב יותר של משאבי אנוש. המשאבים לקיומה של מדינת הרווחה הזאת מרובים, ונעוצים בעובדה שישראל היא ככלל מדינה עשירה למדי אף שיש בה עיי עוני ומאפייני עוני, והעושר הזה יביא לצמיחה טובה יותר (על ידי מיצוי משאבי אנוש) באמצעות יצירת מדינת רווחה משמעותית יותר, על ידי חלוקה מחדש של העושר. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=88016 | |
דברי בלע | |
יובב (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 18:41) בתשובה לחנה אייזנמן | |
אם אכן היתה ההתבטאות לגבי ניפוץ גולגולת המתנחלת, הרי שזו אכן אמירה חולנית ומבחילה. כמעט כמו מעשי המתנחלים בגני טל שרוצצו (בפועל, לא על הנייר) גולגלתו של נער פלסטיני מחוסר הכרה. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=88022 | |
דברי בלע | |
לוי (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 19:07) בתשובה ליובב | |
התברר שהעלילה הזו היתה שקר וכזב בדומה לעלילות רבות אשר הופצו ע''י האנטישמים הישראליים הסמולניים . הערבים החרו החזיקו אחריהם לפי מיטב המסורת האנטישמית המערבית . | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=88025 | |
את התעמולה האנטישמית הזו תשפריץ במקום אחר! | |
חנה אייזנמן (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 19:14) בתשובה ליובב | |
שום ''מתנחל'' לא רוצץ שום גולגולת של שום ערבי! סימן קריאה! | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=88026 | |
את התעמולה האנטישמית הזו תשפריץ במקום אחר! | |
חנה אייזנמן (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 19:25) בתשובה לחנה אייזנמן | |
תחת הכותרת ''חלומות מתוקים על חיילים מרוטשים'', מנסה הכותב, 'מאלדורור', להעביר לקוראים את תחושותיו של חייל בצבא ההגנה לישראל. ''...אבל יש משהו שאני יותר שונא מהדברים האלה'' הוא כותב, ''את המדים הירוקים מחורבנים ואת המילה הזאת שכתובה עליהם ואני לא יכול למחוק אותה. לאט לאט היא נרשמת לי על המצח, אות הקין שלי צ-ה-ל. ברגע זה אני הדבר היחיד שמפריד בין הבסיס לקבוצת מחבלים רצחנית שבשם אללה יתנו לכולנו כדור בראש, ולי אין ממש בעיה עם זה. אני מקווה שהמחבלים יגיעו, יעשו מה שהם רוצים לפלוגה (מרצח ועד מעשי סדום) ויקחו אותי איתם''. בשלב הזה מתאר 'מאלדורור' איך המחבלים שובים אותו, מגלים שגם הוא שונא יהודים ומצרפים אותו לארגונם. 'מאלדורור' הופך להיות מחבל מן המניין. ''ואני אצא רק בלילה'',הוא ממשיך, ''ואפתח תחביבים חדשים כמו צליפה בנשים מתנחלות, ואני אהפוך להיות מכור לרעש הגולגולת המתנפצת שלהן...אח! הצליל הזה, הספלאש... ורסיסי המוח שהיו מתפזרים באוויר הלילה הדליל... זאת תהיה אמנות נשגבת, מין יצירת מופת סאדיסטית ומעוותת, זאת תהיה הפעם הראשונה שפשוט ארגיש שלם עם עצמי''. בהמשך הוא מתאר איך יוכל להתנקם במפקד שלו כשהוא יהיה מחבל:''ואז, יום אחד, בהיתקלות שגרתית ברצועת עזה, אני ארים את ראשי מעל סלע מחוספס ואראה את העיניים המוכרות של המפקד שלי... לצחצח את השירותים? ואני אוכל לראות את הפחד בעיניו, בשעה שכדור מתכת מושלם יעשה את דרכו לכיוון המצח המקומט שלו, ויצבע את הסלע מאחוריו באדום בוהק''. ''אני עוצם עיניים'', הוא מוסיף, ''ומדמיין שאני ילד פלשתיני קטן שמסתובב ברחובות המכוערים של שכם... ופתאום אני רואה חייל עם נשק... הוא במרחק 400 מטר ממני, אני מביט למדרכה ומרים אבן מחוספסת... אני מתקדם... וזורק. האבן מתעופפת באוויר בהילוך איטי ופוגעת בראשו של החייל, והוא צועק, אחח, פגעו בי...''. ''מאלדורור'', העונה לשם מתן, הקים לאחרונה את ארגון ''חזית הנוער האנרכיסטי של הנגב הצפון מערבי''. חברי הארגון נפגשים בכל מיני פאבים באיזור המרכז, וגם בקיבוצים הסמוכים לקיבוץ נירים. הוא אמר לנו השבוע שהוא לא מעוניין להגיב. עורך 'הקורמורן', בחור בשם איתמר, המכונה, בעיתון לורנס סומבררו'', ניסה להסביר לנו מדוע הוא פירסם את המאמר המזעזע. ''אם אתה ''מסתכל בקונטקסט אומנותי, זה יותר נועד לזעזע'', הוא אומר, ''זה בן אדם שביטא שנאה וזעם כלפי המתנחלים, אבל זה במפורש לא בא להסית בפועל לרצוח מתנחלים או חיילי צה''ל''. מוסף רוטרנט | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=88028 | |
http://musaf.net/search/1098.htm | |
חנה אייזנמן (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 19:31) בתשובה לחנה אייזנמן | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |