פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=86082
אדם גדול האיש הזה
א. פרקש (יום רביעי, 08/11/2006 שעה 12:31)

והוא דמות חינוכית שורשית שמתחזקת עם השנים, והוא לא היה מקורב ממש לעניינים פוליטיים.

* מעניין שכצנלסון הביע את רגשותיו בכתביו באופן נחרץ וטוב שאתה מביא ביקורת נאמנה כנגד דבריה של הגברת חנה אייזנמן. אני שמח לראות שכצנלסון תומך, בדיעבר, בהיפכא בלגינה, בטענתי שאילו רבים יותר מבין יהודי אירופה היו עולים לארץ ישראל כי אז השואה לא היתה מתקיימת (מכל מיני הסיבות שאמרתי ונוספות):
''חבל שבגלל אנטי ציונים מימין ומשמאל בכל החצי הראשון של המאה ה-‏20 'נדחתה' הקמת המדינה, בשל העדר תנופת גיוס מינימלית הכרחית של יהודים לרעיון הציוני ויצירת גרעין ראוי למימוש ההקמה של המדינה. הויכוחים הפנימיים, של סאטמר וחרדים מקהילות שונות אל מול סוציאליסטים אנטי לאומיים שראו את הגשמתם האישית והחברתית בהתמזגות אם החברה האירופית, הקשו על הציונות לגייס אנשים שיעלו לארץ ישראל. כמה חבל שתנופה זו באה רק לאחר המכה הגדולה של מלחמת העולם השניה. ואז, גם אם בלית ברירה, עלו חלק מאותם המתנגדים לציונות, דתיים כאנשי שמאל שהצליחו לשרוד, לארץ ישראל. אילו רק ה'ספרטיסטים' האלה היו חכמים יותר, משתלבים בתנועה הציונית, עולים ארצה ומנהלים ויכוח מתוכה על אופיה הראוי, ביחד עם הערכות מתאימה אל מול איומים חיצוניים, הרי שהיום היינו מדינה ענקית עם יותר מ-‏6 מיליוני בני אדם בשנות ה-‏40 (ותחשבי את פוטנציאל הגידול של המספר הזה לאורך 60 שנה). אז לא היינו מתווכחים ביננו אם ''יש לנו זכות לשבת ביו''ש'', אז היינו יושבים וזהו. אולי היה לנו ויכוח על זכותנו לגלעד ולבשן.'' http://www.faz.co.il/thread?rep=85530 .

לכן דבריו של כצנלסון:
''לולא הנחתם את אבני־הנגף, המכשולים על דרך חיי המונים מישראל, לולא שפכתם מי־שופכיכם על כל היקר לנו, על ארץ מולדת, לו היינו שם, בארץ אבות במליונינו, לא רק שלא היה מחננו הרב, במקום שרשה וחיותה לפליטה, אלא גם בארצות הגלות לא היתה החיה הרעה, העם הגרמני מרהיב עוז, לא היה מעיז לגעת בנוּ, העם הפחדן לא היה נוגע ביהודים אזרחי ממשלת פועלים בארצם. לא האנגלים ולא עמים קטנים ורעים מהם, הפריעו בעדנו,... לא הסנחריבים היו בעוכרינו, כי אם אתם,... אתם, הבוגדים בעם,... אתם, הרוח הרעה הממרה,... התנחמתם שבבוא הרגע תנָצלו, תמָלטו, תוכלו להמלט על נפשכם,... את העם אי־אפשר „להוציא” מן המהפכה בו ברגע שהחֵמה, חמת החיה, כבר ניתכת... ''
שם, עמ' 149

הם כתב אישום לא רק להנהגה היהודית בגולה, אלא גם הכאה עצמית אישית וחברתית, על חטא שחטאו היהודים ולא נטשו את סיר הבשר לעלות לארץ ישראל. כצנלסון לא מדבר על ''ממשלת עבודה'' או על ''ממשלת פועלים'', אלא על מדינה יהודית המתפרנסת מעבודת כפיה ומתקיימת כאחת המדינות בעולם.

** הופתעתי לשמוע ממך שתנועת בית''ר לא השתתפה בהגנת גטו ורשה, כי לי היה זכור אחרת.
אבל אם אתה טוען כך אני מניח שאתה צודק ושגם בדקת את קביעתך היטב לפני שרשמת אותה.

לפי מה שידוע לי, בגטו ורשה פעלו שתי מחתרות: אי''ל – הארגון היהודי הלוחם - (ZOB) – של קואליציית השמאל, וה''אצ''י'' - (ZZW) - שהוא ארגון צבאי יהודי של בית''ר ושנוהל תחת פיקודם של
אנשי בית''ר פאוול פרנקל, לייב רודאל ומרדכי אפלבאום. כרגיל, קשה ליהודים להתאחד תחת איום משותף בגלל פוליטיקה קטנה..... אבל בסופו של דבר שתי המחתרות כן פעלו יחד.
http://www.knesset.gov.il/shoah/heb/uprising.htm הבעיה היא שרושמי ההיסטוריה וסיפרי הלימוד בישראל היו אנשי שמאל שקיבלו משכורתם מקופת העמלים, והם היו צריכים להיצמד לסיפור ההיסטורי החלקי שהוכתב להם ע''י ההנהגה המפאי''ניקית, שזכור לנו מביה''ס כשגדלנו.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... זוכר את עניין אלטלנה? גם שם התקיים תהליך דומה של השכחה.
*** משפחת כצנלסון היא משפחה גדולה בישראל, מימין ומשמאל. צריך להזכיר גם את העיתונאי קלמן כצנלסון שכתב את הספר ''המהפכה האשכנזית'', בת שבע כצנלסון ח''כית מטעם הציונים הכלליים ובנה יוסף תמיר, לימים שר המשפטים לתקופה קצרה בממשלת בגין. רחל כצנלסון נישאה לזלמן שז''ר, אברהם ניסן (כצלנסון), מראשי הוועד הלאומי, מהחתומים על מגילת העצמאות ומאוחר יותר ציר ישראל בסקנדינביה, יוסף כצנלסון שהיה מראשי ההעפלה הרוויזיוניסטית בפולין.
http://www.faz.co.il/thread?rep=86092
שתי טעויות קטנות שלך ואחת שלי
דוד סיון (יום רביעי, 08/11/2006 שעה 13:07)
בתשובה לא. פרקש

1. השם הוא יצחק קצנלסון ולא יצחק כצנלסון.
2. הנושא לא היה המרד הוא מוזכר בגלל הקשר של יצחק קצנלסון לארועים. בכל זאת
לא כתבתי דבר כזה על בית''ר אלא ''חוץ מבית''ר והגופים הקרובים לה שהקימו את
ה'אגוד צבאי יהודי' - אצ''י''.

הטעות שלי היא שלא הזכרתי במאמר את ההודעות כמו התגובה 85530 שלך.
http://www.faz.co.il/thread?rep=86095
שתי טעויות קטנות שלך ואחת שלי
א. פרקש (יום רביעי, 08/11/2006 שעה 13:13)
בתשובה לדוד סיון

נו, אז בסדר. לא קרה כלום.
http://www.faz.co.il/thread?rep=86146
שתי טעויות קטנות שלך ואחת שלי
Israeli101 (יום חמישי, 09/11/2006 שעה 7:30)
בתשובה לא. פרקש

סיון ''יצחק קצנלסון ולא יצחק כצנלסון''.

למרות שהוא צודק, רק סיון ועוד אחד בפורום היו מוצאים לנכון לתקן שכזה!

דרך אגב, השיגוי מקורו בעובדה שהיו כאלא,
וגם כאלא.
http://www.faz.co.il/thread?rep=86195
שתי טעויות קטנות שלך ואחת שלי
א. פרקש (שבת, 11/11/2006 שעה 10:22)
בתשובה לIsraeli101

הייתי מודע להבדלים אבל החלטתי לכתוב ב-''כ'', כי ככה צריכים היו באמת לכתוב גם ה''קצנלסונים''. שהרי מאותה משפחה התפצלו גם כאלה וגם כאלה. אבל ה''ק'' נשתמרה אצל יצחק, ולכן לא היה טעם בכלל להתווכח על זה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=86196
אינני יודע מאיפה צצו צורות הכתיב השונות
ישראל בר-ניר (שבת, 11/11/2006 שעה 10:27)
בתשובה לא. פרקש

ה''כצ'' שבכצנלסון, מקורו ב''כוהן צדק''. לא מוכר לי פרוש מסוג כזה ל''קצ''. נראה לי שהכתיב השונה מקורו או בטעות, או שסתם מי שהוא רצה ליצור ייחודיות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=86229
אינני יודע מאיפה צצו צורות הכתיב השונות
Israeli101 (שבת, 11/11/2006 שעה 23:20)
בתשובה לישראל בר-ניר

אם כך, מאיפה ה''נלסון''? נשמע לועזי לחלוטין!
האם יתכן ש''כץ'' בגלות הוסיף גימורת למען הטמעה!?
http://www.faz.co.il/thread?rep=86236
אין לי תשובה ל''נלסון''
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 12/11/2006 שעה 3:23)
בתשובה לIsraeli101

מהמעט שאני יודע על שמות משפחה עבריים כמעט כל הנגזרות והצרופים המכילים ''כץ'' הם משפחות של כוהנים. היום זה כבר לא בהכרח כי המעבר לשמות עבריים במדינת ישראל היה בהרבה מקרים שרירותי לחלוטין ללא כל התייחסות לייחוס המשפחתי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=86237
אינני יודע מאיפה צצו צורות הכתיב השונות
ע.צופיה (יום ראשון, 12/11/2006 שעה 5:47)
בתשובה לIsraeli101

הסיומת ''סון''היא ''זון'' בגרמנית או ''סן'' באנגלית והכוונה כמובן לבן. מקור השם הוא בנו של כצ(כהן צדק).
לעיתים השמות הם ''בן-''כאשר התוספת היא שם כגון:דוידזון: בן-דוד. אך כנראה כאשר הכינוי הוא בנו של בעל תפקיד מסוים יש את התוספת ''נל''.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.