פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לדוד פלד, 14/10/06 14:18)
http://www.faz.co.il/thread?rep=84873
בחירת השופטים
א. פרקש (שבת, 14/10/2006 שעה 18:18)
בתשובה לדוד פלד

הצעתי נובעת מחשש של חיבור חזק מדי בין בית המשפט לבין הפוליטיקה. כבר מרבים לדבר על המקח וממכר המתנהלים בחדרים סגורים של ועדות מינויים, יחסית קטנות, שאין עליהן בקרה. ולפי המינויים האלה ההצלחות הן לא מובהקות, בעיקר כשמדובר בבית המשפט העליון הדומימנטי. אהרון ברק הצליח להוביל מהפיכה שיפוטית של ''הכל שפיט'' למרות הביקורת המיקצועית המשפטית והאזרחית על המגמה הזאת, וכל זאת ללא כל דיון ציבורי, פרלמנטרי או פנימי בקרב השופטים. האם מהלך כה משמעותי יכול להיות מובל ע''י אדם אחד, שיהיה מי שיהיה, ולהשפיע על כל דפוסי החיים במדינה? האם עמדו למבחן אסכולות משפטיות שונות? נדמה שהיה דיכוי בשתיקה ובהסכמה בלית ברירה של השופטים. אנחנו חייבים לגוון את האסכולות המשפטיות בצמרת ולעודדן לקיים ויכוח בינהן כדי להגיע למכנה משותף בדרך הקצרה, כדי להימנע מטעויות בדרך.

בסופו של דבר תהליך בחירות פתוח לא יכול להיות שגוי. יוכלו לעמוד לבחירות רק מי שראוי ע''פ דין להיות שופט ולקבוע קריטריונים מחייבים: שנות ותק בעריכת דין ו/או משפט, הנושאים שבהם מטפל עורך הדין/שופט, חוות דעת של לשכת עורכי הדין וכו'. יתכן שיהיה צורך במנגנון סינון מינימלי שיבחן את עורכי הדין בהילכות חייהם ובעבודתם המקצועית, כולל עמידה לבחינות כפי שהד''ר הפיזיקאי ישראל בר-ניר מציין, וככה יעמדו לבחירה אזורית שופטי שלום ומחוזי ולבחירה ארצית שופטי עליון, לאחר שנמצאו ראויים מספר גדול יחסית של שופטים.

בחירת שופטים אינה בהכרעה בין ערכים אלא מכשיר טכני לברור את הטובים ומלא בהם את בתי המשפט. אין הציבור מערב דברים חיצוניים במעשה השפיטה, אלא רק מתרשם מהגינות ומקצועיותו של השופט לאחר שעברו את המיון המיקצועי. בכל מקרה אם אנחנו מדברים על הטלת מטבעות, הרי עדיפה הטלת מטבעות ע''י מיליוני מצביעים מאשר 11. הטעות הסטטיסטית קטנה יותר ולכן יתכנו פחות קליקות, הבטחות בתמורה, קידום האישה-של והבת-של בתמורה לקידום הבן-של ושאר דברים שראינו בבתי המשפט של היום.

התהליך הזה לא בהכרח יביא לקילקולים אלא דווקא לפריחה מקצועית. ואם אתה אומר שלכל שופט בית משפט עליון שהוא דמות ערכית ''יש במפורש אג'נדה הפרטית שלו'', על אחת כמה וכמה מן הראוי שיעמוד למבחן הבחירות עם האג'נדה הזאת. למה עדיך לחטט לו באג'נדה בחדר סגור ואז נשיא בית המשפט העליון תמיד יבחר שמי שהולך בדרכו שלו?

השיטה הקיימת אינה מסכנת את הדמוקרטיה לפחות לא במבחן המעשה עד היום. תיאורטית יכול להיות שבית המשפט בהיותו שמאלי בדיעותיו הפוליטיות או ימני, יכריע בשיקולים שהממשלה צריכה להכריעה בהם, כמו למשל בענייני נסיגה משטחים או סיפוח שטחים. במקרים קיצוניים כאלה יכולה להיווצץ מערבולת משפטית שתוביל לכאוס ולמשבר פוליטי חמור. מכאן שעקרון ה''כל שפיט בדמותו של אהרון ברק יכולה להיות מסוכנת, בודאי אם יקום בית משפט שלא ידע את אהרון ולא יחליט להגביל את עצמו, כמו שעשה אהרון ברק במעט פעמים.

(לשם הבהרה: לא החלטתי מה טוב או טוב לישראל, ואת הדברים האלה אני אומר לשם דיון וגם לשם ויכוח).
http://www.faz.co.il/thread?rep=84880
בחירת השופטים
Israeli101 (שבת, 14/10/2006 שעה 19:33)
בתשובה לא. פרקש

מה יוותר לבית המשפט העליון לעשות במידה וממשלה
בישראל תחליט שהעליון חרג מסמכותו ולא יקבל/יבצע
את פסיקתו!? (למשל בעניין השטחים ביהודה ושומרון)
http://www.faz.co.il/thread?rep=84882
בחירת השופטים
דוד פלד (שבת, 14/10/2006 שעה 20:43)
בתשובה לא. פרקש

אולי נחזור לתחילת דברי שם הבחנתי בין ''מלאכת השיפוט'' המתבצעת ע''י בתי המשפט, לבין ''כיצד מיושמים עקרונות השיפוט'' שהוא מעשה של בית הדין העליון. דומני שכך יהיה קל יותר למקד את הדיון.

''מלאכת השיפוט'' היא מלאכה ככל מלאכה אחרת. היא דורשת בעלי מקצוע שאת כישוריהם ניתן לבחון כפי שנבחנים של מהנדסים למשל. אמנם לשופט ניתן חופש החלטה במרווח רב יותר ולו רק משום ששיפוט אינו כפוף לנוסחאות ''מדעיות''. וודאי תסכים אתי ששיקולים שאינם מקצועיים, ובוודאי שיקולים פוליטיים, הינם שיקולים זרים.

''דרך יישום העקרונות'' מופקדת בידי הבג''ץ. זוהי למעשה סניף של הפילוסופיה של המשפט. כאן אין עוסקים במקרה פרטי זה או אחר אלא דרך שיפוטו של בית המשפט חרגה מנהלים ומנורמות חברתיות הנוהגים בחברה בעת הדיון. במקרה זה עשויות להתקבל שלושה סוגי החלטות לגבי המעשה הנידון: עומד או סותר נהלים ונורמות קיימות. אפשרות שלישית: המקרה אינו בתחום סמכותו של בית המשפט. לדוגמה: החלטת גוף מבצע, כממשלה, נובעת מהסמכות המוקנית בחוק למקבלי ההחלטות, והחלטתה זו אינה עומדת בסתירה לנורמה חברתית או לנוהלים קיימים. בית המשפט אינו אמור לקבוע אם ההחלטה נבונה או שגויה. זהו תחום בלעדי של מקבלי ההחלטות. השיפוט לגבי נושאים ניתן בלעדית לידיו של הבוחר. בכל מקרה זהו תהליך לוליני של הליכה על חבל דק.

תחום עיסוק זה של הבג''צ הוא הבעייתי מכולם. בתחום זה, ורק בו, עקרונות ואג'נדות עשויים להתנגש. בית המשפט של עד אמצע שנות השבעים נקט בעמדה האמריקאית. הוא פשוט חסם את הגישה אליו וכך מנע מעצמו ''אש כוחותינו''. בעקבות המתחים העצומים בתוך המערכת הפוליטית, ובעקבות הליברליזציה שחלה במערכת המפשט, נפתחו השערים לרווחה, כפי שכבר ציינתי לעיל, על הטוב והרע שבכך. מי שאינו עושה (בית המשפט האמריקאי) לא נפגע, או נפגע הרבה פחות. בית המשפט האמריקאי אכן בחר לעצמו נושאים שיש בה חומר נפץ ערכי רק במקרים מיוחדים. דוגמה לכך: הפעלת במשמר הלאומי בלילטל רוק כדי לכפות את ביטול ההפרדה בין שחורים ללבנים באותו בית ספר. החלטה טכנית, שהיה לה גיבוי פוליטי של הממשל והיו לה השלכות ערכיות מרחיקות לכת.

הבחירה המוצגת כאן היא בין בג''צ לכל האוכלוסיה לבין מיסוך כבד המרוקן למעשה את תפקיד האומבונדסמן שקיבל על עצמו בית המשפט הישראלי.

המושג ''פוליטיקה'', שזכה להקשרים שליליים בשיח הציבורי, אינו אלא תיאור דרך התנהלותה של כל חברה. זוהי התאגדות של בעלי עניין המנסים להקנות לאינטרס שלהם עדיפות על פני האינטרסים של קבוצות אחרות. ניתן להתווכח אם אותו אינטרס משרת קבוצות קטנות או גדולות בחברה, או שהוא מעדיף את טובת בעלי העניין שלו על פני טובתה של החברה. מה שברור שפוליטיקה קיימת בכל מקום בו קיימים אינטרסים.

מי ישפוט מהם אינטרסים ''חיוביים'' ומהם ''שליליים''? האם האדם הסביר יעדיף את טובתו על פני טובת החברה? האם ניתן לסמוך על כך שחברה תשמור על לכידותה ולא תעדיף את האינטרסים הפרטיים של הסקטורים המרכיבים אותה?

שוב חזרנו לנושאים הערכיים, משום ששאלות אלה הן שאלות ערכיות במהותם הנשאלות לא רק בנושא בחירת שופטים אלא לגבי כיצד יבחרו נבחרי הציבור עצמם, ישירות או ע''י מפלגה.

כל שביקשתי הוא להצביע על המורכבות העצומה של כל אחד מהפתרונות שיוצגו, וכולם במסגרת של משטר דמוקרטי. דעתי האישית היא שיש לשקול היטב לפני שפוסלים פתרון קיים ומוכח, שנוסה לאורך שנים. כאשר יבשיל פתרון רע פחות, התואם את הנורמות החרתיות באותה עת, וודאי שיחליף את הקיים.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.