פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לא. פרקש, 14/10/06 11:24)
http://www.faz.co.il/thread?rep=84864
בחירת השופטים
דוד פלד (שבת, 14/10/2006 שעה 14:18)
בתשובה לא. פרקש

השיטה הקיימת בבחירת שופטים אמורה לאזן בין דרישות מקצועיות לדרישות פוליטיות, כאשר לפי הרכב הוועדה ניתן שקלול גבוה יותר להיבט המקצועי (שני שליש מקצוענים מול שליש נבחרי ציבור). השיטה האמריקאית העדיפה את הפן הפוליטי, בהיות הרשות השופטת הרשות המרסנת את בית המחוקקים ואף את הרשות המבצעת, במסגרת האיזונים והבלמים המובנים בחוקה האמריקאית. אתה מציע דרך שלישית.

השאלה שלי היא ממה נובע הצורך לשנות?

אם נבחן את איכות השיפוט במדינת ישראל, הרי שהיא למעלה מסבירה. עד תקופתו של ברק נהנה המוסד הזה מהיוקרה הגבוהה ביותר מבין כל הרשויות. ברק הוציא את השד מהבקבוק. כל עוד עסקה מערכת השיפוט בהכרעה בשאלות שיפוטיות טהורות,היא זכתה מאימון של למעלה מ- 85% מהציבור. ברגע שהיא החלה לעסוק בבעיות דמוקרטיה, קרי: הכרעה בין נורמות חברתיות, היא הציבה עצמה בקו האש.

אחת מעקרונות הדמוקרטיה הוא הכרעת הרוב. כלי זה אינו טוב יותר מהטלת מטבע או ממשיכת חרסים (כפי שהיה נהוג ביוון העתיקה). הדמוקרטיה מכירה בכך שלא יכולה להיות התפשרות בין ערכים הנהוגים בין מרכיביה, מעצם הגדתה של ערכיות. מקורה של הערכיות הוא באמונה. אינך יכול ''לשכנע'' מישהו שישנה את אמונתו וימירה באמונה ''מועילה'' יותר, או רציונאלית יותר. עצם הצגת האפשרות הזאת היא אוקסימורון (סתירה פנימית המובנית בעצם השאלה). הבחירה בשלטון הרוב נועדה להשתמש בכלי, וזה אינו יותר מאשר כלי שרירותי, על מנת לאפשר לקבל החלטות.

הצעתך, הלכאורה דמוקרטית, מכניסה כלי שרירותי גם לרשות שמה שמאפיין אותה הוא יותר מכל הוא הפן המקצועי שלה. אפילו הד''ר לפיסיקה בר-ניר מעלה על נס את המבחן שוועדת הסינט מעמידה לפני המועמדים משום שלפחות וועדה זו אמורה להיות מורכבת מאנשי מקצוע מתחום המשפט (הגם שמקצועם הראשי הוא פוליטיקה).

נחזור לשאלה שצבתי לעיל: למה לשנות?

התשובה המתבקשת היא שבכל נושא ערכי בו יעסוק בית המשפט העליון, ימצא מתנגדים בקרב מי שפסיקתו לא תעמוד במבחן ערכיו. בעיה זו לא תיפתר בדרך שאתה מציע, אלא להפך. היא תכניס רעשים נוספים לתוך המערכת (תקשורת לדוגמה: יבחר מי שעובר מסך, או מי שיוחצן טוב מאחרים).

שופט בית המשפט העליון אמור להיות דמות ערכית (יש לו במפורש את האג'נדה הפרטית שלו), הבקי ברזי הנורמות החברתיות והמשפטיות הנהוגות במערכת השיפוט במדינה ושערכי הדמוקרטיה מוטבעים עמוק באישיותו, בהיותו מודע לכך שערכיו אמנם מייצגים את האמת הפנימית שלו אך אין זו האמת המוחלטת הכופה עצמה על מי שאמונתו וערכיו שונים.

הצגתי רק חלק מהבעייתיות של נושא בחירת שופטים. לדעתי אין שיטה מושלמת. גם לו הייתה כזאת מסופקני אם לא הייתה מעוררת מחלוקת.

האם השיטה הקיימת מסכנת את הדמוקרטיה? לדעתי לא, ואילו בר-ניר, שלא הצליח להניח על השולחן נימוקים סבירים לעמדתו, סבור אחרת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=84873
בחירת השופטים
א. פרקש (שבת, 14/10/2006 שעה 18:18)
בתשובה לדוד פלד

הצעתי נובעת מחשש של חיבור חזק מדי בין בית המשפט לבין הפוליטיקה. כבר מרבים לדבר על המקח וממכר המתנהלים בחדרים סגורים של ועדות מינויים, יחסית קטנות, שאין עליהן בקרה. ולפי המינויים האלה ההצלחות הן לא מובהקות, בעיקר כשמדובר בבית המשפט העליון הדומימנטי. אהרון ברק הצליח להוביל מהפיכה שיפוטית של ''הכל שפיט'' למרות הביקורת המיקצועית המשפטית והאזרחית על המגמה הזאת, וכל זאת ללא כל דיון ציבורי, פרלמנטרי או פנימי בקרב השופטים. האם מהלך כה משמעותי יכול להיות מובל ע''י אדם אחד, שיהיה מי שיהיה, ולהשפיע על כל דפוסי החיים במדינה? האם עמדו למבחן אסכולות משפטיות שונות? נדמה שהיה דיכוי בשתיקה ובהסכמה בלית ברירה של השופטים. אנחנו חייבים לגוון את האסכולות המשפטיות בצמרת ולעודדן לקיים ויכוח בינהן כדי להגיע למכנה משותף בדרך הקצרה, כדי להימנע מטעויות בדרך.

בסופו של דבר תהליך בחירות פתוח לא יכול להיות שגוי. יוכלו לעמוד לבחירות רק מי שראוי ע''פ דין להיות שופט ולקבוע קריטריונים מחייבים: שנות ותק בעריכת דין ו/או משפט, הנושאים שבהם מטפל עורך הדין/שופט, חוות דעת של לשכת עורכי הדין וכו'. יתכן שיהיה צורך במנגנון סינון מינימלי שיבחן את עורכי הדין בהילכות חייהם ובעבודתם המקצועית, כולל עמידה לבחינות כפי שהד''ר הפיזיקאי ישראל בר-ניר מציין, וככה יעמדו לבחירה אזורית שופטי שלום ומחוזי ולבחירה ארצית שופטי עליון, לאחר שנמצאו ראויים מספר גדול יחסית של שופטים.

בחירת שופטים אינה בהכרעה בין ערכים אלא מכשיר טכני לברור את הטובים ומלא בהם את בתי המשפט. אין הציבור מערב דברים חיצוניים במעשה השפיטה, אלא רק מתרשם מהגינות ומקצועיותו של השופט לאחר שעברו את המיון המיקצועי. בכל מקרה אם אנחנו מדברים על הטלת מטבעות, הרי עדיפה הטלת מטבעות ע''י מיליוני מצביעים מאשר 11. הטעות הסטטיסטית קטנה יותר ולכן יתכנו פחות קליקות, הבטחות בתמורה, קידום האישה-של והבת-של בתמורה לקידום הבן-של ושאר דברים שראינו בבתי המשפט של היום.

התהליך הזה לא בהכרח יביא לקילקולים אלא דווקא לפריחה מקצועית. ואם אתה אומר שלכל שופט בית משפט עליון שהוא דמות ערכית ''יש במפורש אג'נדה הפרטית שלו'', על אחת כמה וכמה מן הראוי שיעמוד למבחן הבחירות עם האג'נדה הזאת. למה עדיך לחטט לו באג'נדה בחדר סגור ואז נשיא בית המשפט העליון תמיד יבחר שמי שהולך בדרכו שלו?

השיטה הקיימת אינה מסכנת את הדמוקרטיה לפחות לא במבחן המעשה עד היום. תיאורטית יכול להיות שבית המשפט בהיותו שמאלי בדיעותיו הפוליטיות או ימני, יכריע בשיקולים שהממשלה צריכה להכריעה בהם, כמו למשל בענייני נסיגה משטחים או סיפוח שטחים. במקרים קיצוניים כאלה יכולה להיווצץ מערבולת משפטית שתוביל לכאוס ולמשבר פוליטי חמור. מכאן שעקרון ה''כל שפיט בדמותו של אהרון ברק יכולה להיות מסוכנת, בודאי אם יקום בית משפט שלא ידע את אהרון ולא יחליט להגביל את עצמו, כמו שעשה אהרון ברק במעט פעמים.

(לשם הבהרה: לא החלטתי מה טוב או טוב לישראל, ואת הדברים האלה אני אומר לשם דיון וגם לשם ויכוח).
http://www.faz.co.il/thread?rep=84880
בחירת השופטים
Israeli101 (שבת, 14/10/2006 שעה 19:33)
בתשובה לא. פרקש

מה יוותר לבית המשפט העליון לעשות במידה וממשלה
בישראל תחליט שהעליון חרג מסמכותו ולא יקבל/יבצע
את פסיקתו!? (למשל בעניין השטחים ביהודה ושומרון)
http://www.faz.co.il/thread?rep=84882
בחירת השופטים
דוד פלד (שבת, 14/10/2006 שעה 20:43)
בתשובה לא. פרקש

אולי נחזור לתחילת דברי שם הבחנתי בין ''מלאכת השיפוט'' המתבצעת ע''י בתי המשפט, לבין ''כיצד מיושמים עקרונות השיפוט'' שהוא מעשה של בית הדין העליון. דומני שכך יהיה קל יותר למקד את הדיון.

''מלאכת השיפוט'' היא מלאכה ככל מלאכה אחרת. היא דורשת בעלי מקצוע שאת כישוריהם ניתן לבחון כפי שנבחנים של מהנדסים למשל. אמנם לשופט ניתן חופש החלטה במרווח רב יותר ולו רק משום ששיפוט אינו כפוף לנוסחאות ''מדעיות''. וודאי תסכים אתי ששיקולים שאינם מקצועיים, ובוודאי שיקולים פוליטיים, הינם שיקולים זרים.

''דרך יישום העקרונות'' מופקדת בידי הבג''ץ. זוהי למעשה סניף של הפילוסופיה של המשפט. כאן אין עוסקים במקרה פרטי זה או אחר אלא דרך שיפוטו של בית המשפט חרגה מנהלים ומנורמות חברתיות הנוהגים בחברה בעת הדיון. במקרה זה עשויות להתקבל שלושה סוגי החלטות לגבי המעשה הנידון: עומד או סותר נהלים ונורמות קיימות. אפשרות שלישית: המקרה אינו בתחום סמכותו של בית המשפט. לדוגמה: החלטת גוף מבצע, כממשלה, נובעת מהסמכות המוקנית בחוק למקבלי ההחלטות, והחלטתה זו אינה עומדת בסתירה לנורמה חברתית או לנוהלים קיימים. בית המשפט אינו אמור לקבוע אם ההחלטה נבונה או שגויה. זהו תחום בלעדי של מקבלי ההחלטות. השיפוט לגבי נושאים ניתן בלעדית לידיו של הבוחר. בכל מקרה זהו תהליך לוליני של הליכה על חבל דק.

תחום עיסוק זה של הבג''צ הוא הבעייתי מכולם. בתחום זה, ורק בו, עקרונות ואג'נדות עשויים להתנגש. בית המשפט של עד אמצע שנות השבעים נקט בעמדה האמריקאית. הוא פשוט חסם את הגישה אליו וכך מנע מעצמו ''אש כוחותינו''. בעקבות המתחים העצומים בתוך המערכת הפוליטית, ובעקבות הליברליזציה שחלה במערכת המפשט, נפתחו השערים לרווחה, כפי שכבר ציינתי לעיל, על הטוב והרע שבכך. מי שאינו עושה (בית המשפט האמריקאי) לא נפגע, או נפגע הרבה פחות. בית המשפט האמריקאי אכן בחר לעצמו נושאים שיש בה חומר נפץ ערכי רק במקרים מיוחדים. דוגמה לכך: הפעלת במשמר הלאומי בלילטל רוק כדי לכפות את ביטול ההפרדה בין שחורים ללבנים באותו בית ספר. החלטה טכנית, שהיה לה גיבוי פוליטי של הממשל והיו לה השלכות ערכיות מרחיקות לכת.

הבחירה המוצגת כאן היא בין בג''צ לכל האוכלוסיה לבין מיסוך כבד המרוקן למעשה את תפקיד האומבונדסמן שקיבל על עצמו בית המשפט הישראלי.

המושג ''פוליטיקה'', שזכה להקשרים שליליים בשיח הציבורי, אינו אלא תיאור דרך התנהלותה של כל חברה. זוהי התאגדות של בעלי עניין המנסים להקנות לאינטרס שלהם עדיפות על פני האינטרסים של קבוצות אחרות. ניתן להתווכח אם אותו אינטרס משרת קבוצות קטנות או גדולות בחברה, או שהוא מעדיף את טובת בעלי העניין שלו על פני טובתה של החברה. מה שברור שפוליטיקה קיימת בכל מקום בו קיימים אינטרסים.

מי ישפוט מהם אינטרסים ''חיוביים'' ומהם ''שליליים''? האם האדם הסביר יעדיף את טובתו על פני טובת החברה? האם ניתן לסמוך על כך שחברה תשמור על לכידותה ולא תעדיף את האינטרסים הפרטיים של הסקטורים המרכיבים אותה?

שוב חזרנו לנושאים הערכיים, משום ששאלות אלה הן שאלות ערכיות במהותם הנשאלות לא רק בנושא בחירת שופטים אלא לגבי כיצד יבחרו נבחרי הציבור עצמם, ישירות או ע''י מפלגה.

כל שביקשתי הוא להצביע על המורכבות העצומה של כל אחד מהפתרונות שיוצגו, וכולם במסגרת של משטר דמוקרטי. דעתי האישית היא שיש לשקול היטב לפני שפוסלים פתרון קיים ומוכח, שנוסה לאורך שנים. כאשר יבשיל פתרון רע פחות, התואם את הנורמות החרתיות באותה עת, וודאי שיחליף את הקיים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=84883
דוד, אתה צודק בכל מאת האחוזים
ישראל בר-ניר (שבת, 14/10/2006 שעה 21:15)
בתשובה לדוד פלד

בקביעתך ''שבכל נושא ערכי בו יעסוק בית המשפט העליון, ימצא מתנגדים בקרב מי שפסיקתו לא תעמוד במבחן ערכיו''. הדרך לצמצם את הנזק בתחום הזה הוא להבטיח שהרכב בית המשפט ייצג מיגוון רחב של דעות הציבור. אומנם לא ניתן להשיג ייצוג של מאה אחוזים, אבל אפשר לחתור להרחיב את הבסיס. השיטה הקיימת מונעת שזה יקרה.

לציבור הדתי אין כל ייצוג (למרות שיש שני ''חובשי כיפה'' בהרכב הנוכחי הם לא בדיוק מייצגים את הציבור הדתי). אין אף שופט בבית המשפט העליון שאפשר להלביש עליו את התואר ''ימני''. אין אף שופט בבית המשפט העליון שחולק על האג'נדה של אקטיביזם שיפוטי שהוכנסה ע''י ברק.

באשר לדעתי על הסכנה לדמוקרטיה, אני חושב שנימקתי את זה באופן ברור וחד משמעי --- ההתערבות של בית המשפט בתחומים שהם נחלתם הבלעדית של הרשות המבצעת ו/או המחוקקת.

זה לא במקום כאשר בית המשפט מנצל לאקונות או חקיקה שנכתבה באופן שניתן לפרשנות יצירתית, אבל זה עדיין ניתן להצדקה טכנית בדוחק. זה לא המצב במקרה הנוכחי של הדיון בעתירות בנושא וועדת החקירה. כאן החוק ברור וחד משמעי, ובכל זאת בית המשפט החליט להתעלם מהחוק ולנסות ליצור תקדים של אכיפת רצונו על הרשות המבצעת. היום אתה לא מתרגש מזה כי אתה וודאי רוצה (כמוני) שתוקם וועדת חקירה ממלכתית שתביא לסיום הקריירה של אולמרט והשימוש הלא חוקי בבית המשפט העליון הוא לדעתך אמצעי כשר להשיג את המטרה הזאת. אבל ברגע שאתה יוצר תקדים אתה יודע איך זה מתחיל, אתה אף פעם לא יודע איך זה ייגמר. כדאי שתזכור --- התאבון בא עם האוכל. כשמדובר בשררה וכוח שלטוני זה עובד יותר חזק.
http://www.faz.co.il/thread?rep=84892
לדעתי, ישראל, מיצינו את הדיון בשלב זה
דוד פלד (שבת, 14/10/2006 שעה 22:26)
בתשובה לישראל בר-ניר

http://www.faz.co.il/thread?rep=84943
לישראל, ידיעה זו וודאי תעניין אותך
דוד פלד (יום ראשון, 15/10/2006 שעה 11:04)
בתשובה לדוד פלד

במכתבים למערכת של ''הארץ'' מהיום:
עדיין אין מסקנות

בתגובה על ''ועדת מגידור תמליץ: לצמצם משמעותית סמכויות בג''ץ'' מאת שחר אילן (12.10)

פרופ' שמעון שטרית מטפל במסגרת פעילות מליאת ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל בישראל בשני נושאים מרכזיים וכבדי משקל: שיטות בחירה וקשרי הגומלין בין רשויות השלטון. שטרית מייחד פרק נבחר במסגרת מחקריו לנושא בית המשפט העליון והרשות המחוקקת.

אני שמח על העלאת הנושא לסדר היום הציבורי, אך ברצוני לציין, למען הסדר הטוב, כי המסקנות של שטרית עדיין לא נידונו במסגרת מליאת הוועדה שתתכנס בימים הקרובים כדי לדון בהן. רק לאחר עיון נוסף של חברי הוועדה נגבש את המסקנות וההמלצות הסופיות, בכל הנושאים, כולל הנושאים בהם מטפל שטרית ועמם נצא לציבור.

פרופ' מנחם מגידור

נשיא האוניברסיטה העברית ויו''ר הוועדה
http://www.faz.co.il/thread?rep=84945
הקישורים
דוד סיון (יום ראשון, 15/10/2006 שעה 12:40)
בתשובה לדוד פלד

1. הקישור שהצגת מציג מכתבים למערכת אלא שמשום מה אין שם התייחסות למאמר של שחר אילן, ''ועדת מגידור תמליץ...'' (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/773686.html).

2. להלן קישור למאמר, אלכסנדר יעקובסון, ''מלכות בג''ץ'' (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/774805.html)., שמביע עמדה דומה לשלך על הבג''ץ.
http://www.faz.co.il/thread?rep=84960
זו התפתחות מאוד מעניינת
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 15/10/2006 שעה 16:04)
בתשובה לדוד פלד

ובכיוון החיובי. מעניין איך זה יסתיים. אהרון ברק לחם בכל כוחו נגד כל יוזמת חקיקה שנסתה להגביל את סמכויות בית המשפט העליון. עכשיו, כשהוא מחוץ לתמונה, אולי זה יעבור.

כפי שאתה צייינת בעצמך, גם בארה''ב הדברים לא התנהלו על מי מנוחות וכל ההיסטוריה של ארה''ב רצופה במאבקי כוח בין הרשויות. השיא היה כשרוזוולט הגדיל את מספר השופטים מ 7 ל 9 אחרי שבית המשפט העליון, שהיה בו רוב רפובליקני, נסה לבלום את יוזמות החקיקה של ה''ניו דיל''. הוא רצה להגדיל ל 15 אבל זה לא עבר.

זה רק מראה שגם כשיש חוקה, הדברים לא תמיד עוברים חלק.
http://www.faz.co.il/thread?rep=85129
ירחם השם איזה קשקושים
עמיש (יום רביעי, 18/10/2006 שעה 23:26)
בתשובה לישראל בר-ניר

יש בבית המשפט העליון שופט שהיה חבר פעיל בתנועת החרות ואין ספק לגבי דעותיו. (אדמונד לוי). יש שם יועץ משפטי לשעבר (חובש כיפה) שדעותיו הפוליטיות הנוטות לימין ידועות ומפורסמות. מלבד זאת אין אף שופט בבית המשפט העליון שידוע מהן דעותיו הפוליטיות, אף אם יש נטיה לייחס להם עמדות כאלה או אחרות.
יתר על כן, בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל שופטים שפרשו הצטרפו אך ורק לתנועות הימין, (לדוגמה - בנימין הלוי, חנה אבנור, ואורי שטרוזמן שמשמש כנשיא בית הדין של הליכוד).
מעולם, ובשום מקרה, לא היה שופט בישראל שהצטרף לאיזו שהיא תנועת שמאל, מעולם ואף פעם!

לעניין הבג''ץ. מסמכותו של בג''ץ להתערב בהחלטות שלטוניות, למעשה זוהי עילת קיומו - בדיקת טענות של אזרח נגד החלטה של הרשות המבצעת. הבג''ץ רשאי לבדוק את חוקיות ההחלטה ואת סבירותה. זוהי מהות הדיון בבג''ץ.

על כן הבג''ץ רשאי לדון גם בשיקולי הממשלה בהקמת ועדת חקירה, לבדוק את חוקיות ההחלטה וגם את סבירותה. זהו החוק במדינת ישראל. אם יש למישהו בעיה, אדרבא, ינסה לחוקק חוק האוסר על הבג''ץ לבדוק חוקיות או סבירות של החלטות הרשות המבצעת.
זה יכול להיות נסיון מעניין.
http://www.faz.co.il/thread?rep=85130
ירחם השם איזה קשקושים
א. פרקש (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 0:25)
בתשובה לעמיש

בג''צ דן רק בחוקיות פעולות (גופי) הממשלה שנוגעות לזכויות האזרח ולא בשיקולי הממשלה. בג''צ לא היה יכול לחייב ממשלה להקים ועדת חקירה/בדיקה, כי אלה שיקולים פוליטיים ועל פי החוק, הממשלה בלבד יכולה להודיע על הקמת ועדת חקירה ממלכלתית ושום גורם חיצוני לא יכול לחייב אותה (מלבד כמובן לחץ ציבורי, שהוא לא הליך משםטי אלא פוליטי). אבל מרגע שהממשלה החליטה להקים ועדת בדיקה, יכול בג''צ ולהתערב ולקבוע אם במהותה הועדה הזאתי מקיימת את התנאי חוק ועדת החקירה: הרכבה, יעדיה ואופי עבודתה. כי העניין הזה מעוגן בחוק 'ועדות חקירה תשכ''ט-‏1968'.

נציגי הממשלה בתשובתם לעתירת הארגונים הדורשים הקמת ועדת חקירה רוצים להרחיב את אחריות הממשלה ולבקש מבג''צ שלא יתערב בשיקולי הממשלה.

הכנסת באמצעות ועדותיה (המקצועיות - חוץ וביטחון, הכלכלה וכמובן ועדת ביקורת המדינה) יכולה ליזום רק הקמת ועדת בדיקה (ולא ועדת חקירה ממלכתית עם כל סמכויותיה). וכמובן, תמיד יש את מבקר המדינה שיכול לכתוב אנציקלופדיות על כשלים שלטוניים כאשר רק מעטים מאוד במדינה הזאת טורחים לקרוא אותם מההתחלה עד הסוף.
http://www.faz.co.il/thread?rep=85138
מעניין מאיזו חברת פירסום שאבת את המידע
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 1:20)
בתשובה לעמיש

ש''יש שם יועץ משפטי לשעבר (חובש כיפה) שדעותיו הפוליטיות הנוטות לימין ידועות ומפורסמות''. זה נכון שהוא חובש כיפה, אבל שם זה מסתיים. גם אברהם (אברום) בורג חובש כיפה.

''אין אף שופט בבית המשפט העליון שידוע מהן דעותיו הפוליטיות'', אוצר הידיעות שלך כנראה מוגבל מאוד.

''מסמכותו של בג''ץ להתערב בהחלטות שלטוניות'' --- אך ורק כאשר הן שלא בהתאם לחוק. כשהדברים נעשו כחוק אין לבית המשפט כל סמכות ךלתחוב את אפו, במיוחד כאשר החוק מכיל הגדרה ברורה למי נתנה הסמכות לבדוק את החלטות הממשלה.

אתה בסך הכל מאמץ את גישת ''הכל שפיט'' של אהרון ברק, גישה שאין לה על מה להתבסס.
http://www.faz.co.il/thread?rep=85159
צצצצ בר ניר אתה מדרדר
עמיש (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 15:26)
בתשובה לישראל בר-ניר

רובינשטיין התפטר במחאה על חתימת הסכמי אוסלו ובכך נקט עמדה ברורה, הדיון בעמדותיו הפוליטיות התקיים באותה עת ואין ספק כי הוא נוטה לימין.

לגבי שאר השופטים אין לך שום עובדות להציג אלא סתם רכילויות. אשמח אם תראה לי מקרה אחד שבו יש הבעת עמדה פוליטית של שופט בית המשפט העליון שיכולה להוכיח את טענת ההבל הזו.

ובעניין הבג''ץ - אתה טועה.
כפי שציינתי - סלע קיומו של הבג''ץ הוא בקורת על פעולות ומחדלי השלטון, בכלל זאת הוא מוסמך לבדוק את סבירות ההחלטות של הרשות המבצעת, את חוקיותן ואת חוקיות ותקינות קבלת ההחלטות השונות.
השנוי הגדול בפעילות הבג''ץ היה בהרחבת זכות העמידה גם לגופים ואנשים שאין להם נגיעה ישירה לנושאים עליהם הם עותרים. היו זמנים בהם נדרש העותר להוכיח כי יש לו נגיעה כזו או כי הוא נפגע ישירות מהחלטות שלטוניות שונות. מצב זה השתנה והביא להרחבה של הנושאים בהם עוסק בג''ץ.
http://www.faz.co.il/thread?rep=85161
''רובינשטיין התפטר במחאה על חתימת הסכמי אוסלו''
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 16:30)
בתשובה לעמיש

מתי זה קרה, וממה הוא התפטר?

למיטב זכרוני הוא מונה לתפקיד היועץ המשפטי ע''י נתניהו - הרבה אחרי שהסבמי אוסלו נחתמו, ומתפקיד היועץ המשפטי הוא פרש (לא התפטר, אלא סיים את תפקידו) כדי לעבור לבית המשפט העליון.
http://www.faz.co.il/thread?rep=85166
''רובינשטיין התפטר במחאה על חתימת הסכמי אוסלו''
עמיש (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 17:25)
בתשובה לישראל בר-ניר

הוא התפטר מתפקידו באותה עת, יועץ משפטי של איזה שר או משהו בדומה לכך.
http://www.faz.co.il/thread?rep=85172
''רובינשטיין התפטר במחאה על חתימת הסכמי אוסלו''
א. פרקש (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 18:50)
בתשובה לישראל בר-ניר

טוב, עמיש לא אמר שהעובדות שהוא לכאורה מציג גם חייבות להיות נכונות. העיקר הכוונה שלו. אתה מתאר לעצמך לך לאיזו סמטוכה עמיש היה נכנס אם הוא היה צריך גם לגבות את שלל טענותיו בעובדות?
http://www.faz.co.il/thread?rep=85178
קשקשן נלעג
עמיש (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 19:27)
בתשובה לא. פרקש

כל טענותי מגובות בעובדות חד משמעיות.
כולל שמות של שופטים, כולל המפלגות אליהן הצטרפו, כולל סמכויות בג''ץ, הכל עובדות אחת לאחת.

מצטער
http://www.faz.co.il/thread?rep=85171
צצצצ בר ניר אתה מדרדר
א. פרקש (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 18:46)
בתשובה לעמיש

לא היה צריך להיות ימני כדי להבין שאוסלו היתה פצצת זמן מתקתקת (ובכלל לא מתקתקה). היה צריך קצת שכל ואת זה היה גם לכמה שמאלנים טובים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=85179
מצאת שיטה טובה - שימוש בתוויות גמישות
דוד סיון (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 19:41)
בתשובה לא. פרקש

http://www.faz.co.il/thread?rep=85185
מצאת שיטה טובה - שימוש בתוויות גמישות
א. פרקש (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 20:17)
בתשובה לדוד סיון

צצצצצ - זה לא שלי (-:
http://www.faz.co.il/thread?rep=85189
קרא היטב את ההודעה הקודמת שלך (תגובה 85171)
דוד סיון (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 21:17)
בתשובה לא. פרקש

http://www.faz.co.il/thread?rep=85196
קרא היטב את ההודעה הקודמת שלך (תגובה 85171)
א. פרקש (יום שישי, 20/10/2006 שעה 6:36)
בתשובה לדוד סיון

קראתי היטב דוד, ותשובתי לקחה את ''התוויות הגמישות'' בחשבון.
http://www.faz.co.il/thread?rep=85180
[*] בית-משפט גבוה לצדק (בג''ץ)
Israeli101 (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 19:42)
בתשובה לעמיש

[* ההודעה תוקנה בהתאם לכללי המערכת]

''בית-המשפט העליון יושב בין היתר כבית-משפט גבוה לצדק. במסגרת זו הוא דן בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק, ואשר אינם בסמכותו של בית-משפט או של בית-דין אחר'' (http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/bagatz.htm).
http://www.faz.co.il/thread?rep=85139
אתה מאמין ב''שם''?
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 19/10/2006 שעה 1:23)
בתשובה לעמיש

הצעד הבא יהיה להגיד שדעותיך הפוליטיות הנוטות לימין ידועות ומפורסמות''.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.