פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לדוד פלד, 13/10/06 22:01)
http://www.faz.co.il/thread?rep=84803
דוד, אתה בעצמך נותן את התשובה
ישראל בר-ניר (יום שישי, 13/10/2006 שעה 23:41)
בתשובה לדוד פלד

''רק לשם הדגמה: ענין וועדת החקירה. הענין תלוי עומד לפי בית המשפט '' ובהשך ''מנין לך מה תהיה פסיקתו?''
זה בכלל לא משנה מה תהיה הפסיקה. לבית המשפט אין כל מעמד חוקי המצדיק את החלטתו לדון בנושא. החוק מגדיר במפורש מי ומה הם הגופים הרלוונטיים: הממשלה היא הגוף שבסמכותו להחליט על הקמת הוועדה, מי יכהן בה ומה עליה לחקור. במקרה של השגות על החלטת הממשלה החוק מפנה את המערערים לוועדת הכנסת לביקורת המדינה. בית המשפט, בנושא הזה הוא ''מחוץ למשחק'', אלא אם כן מי שהוא יטען (ולמיטב ידיעתי לא הועלתה טענה כזאת) שמה שהוא נעשה לא בהתאם לחוק.
כל נושא וועדת החקירה נמצא לפי החוק בסמכותן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, ואין כל התייחסות לרשות השופטת. העובדה שבית המשפט החליט ללא כל כיסוי חוקי לדון בנושא (ואין זה משנה כלל מה תהיינה תוצאות הדיון) היא דוגמא לפגם הנובע מהגישה הפסולה של ''הכל שפיט''. בהעדר חוקה זה משמש כיסוי לחדירת בית המשפט לתחומים בהם בפרוש המחוקק לא רצה את התערבותו.

השם ''בית המשפט העליון'' אומר מה שהוא. ישנם נושאים שהם מתחת לכבודו לעסוק בהם. תקרא בפתיל סמוך על התביעה שמתמזזת בימים אלה נגד אליצור. לפי ההגיון של ''הכל שפיט'' אין כל מניעה שהנושא יידון בבית המשפט העליון.

בוודאי שבארה''ב המינויים של שופטים נותנים משקל רב לשיקולים פוליטיים, אבל האם בישראל זה שונה? האם באיזו ארץ אחרת זה שונה? השיטה האמריקאית, עם כל הפגמים שבה, לפחות מכירה במציאות ולא מנסה למנוע את הבלתי נמנע. בשיטה האמריקאית, בשל השקיפות, לפחות הסיכוי שנמושות משפטיות יצליחו להתברג למערכת הוא הרבה יותר קטן. ברמה של המדינות אתה נתקל במספר לא קטן של שחיתויות אצל שופטים. במערכת הפדרלית זה כמעט לא נשמע.

לא אכנס אתך לוויכוח על כישוריה של הגב' ארבל, וודאי שלא אנסה להתמודד עם השופט מישאל חשין. החבר'ה האלה טובים בלחלק מחמאות אחד לשני. מאחר וכנראה לא קבלת את המלצתי לקרוא את ''דבר מצחיק קורה בדרך לעליון'' (פא''ץ, 21 באוקטובר, 2003), אז כדאי שתדע שהגב' ארבל גנבה כסף מקופת הציבור (מה שהוא בסדר גודל של 200,000 ש''ח). כשהנושא התגלה היא הכחישה את הדבר, אבל אחרי שראתה שיש ראיות מוצקות, היא שנתה את עמדתה וטענה שהדבר נעשה ''בתום לב''. מאחר וזה היה ''בתום לב'' וויתרו לה על הצורך להחזיר את הכסף. היא לא הועמדה לדין בגין הגניבה (אני מניח לך לנחש מי היה פרקליט המדינה שהחליט לא להעמיד אותה לדין). טענת ה''תום לב'' לא עזרה לדרעי, אבל שם מדובר היה בסתם פרענק.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.