פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לא. פרקש, 24/07/06 10:20)
http://www.faz.co.il/thread?rep=81055
ובכל זאת.... שוב התחמקת
דוד סיון (יום שני, 24/07/2006 שעה 11:11)
בתשובה לא. פרקש

במאמר הזכרתי 6 מקרים ואתה מתעקש להראות שהתיאוריה שלך מתקיימת במקרה האחרון. מה עם שאר המקרים וארועים אחרים?

הרי כדי שתיאוריה תהיה מועילה צריך שהיא תתאים להכללה ברמה מסויימת. זה דבר שעוד לא הראית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=81068
ובכל זאת.... כלל לא התחמקתי
א. פרקש (יום שני, 24/07/2006 שעה 14:32)
בתשובה לדוד סיון

ואף פעם לא התחמקתי מתשובה (קונטרה לאמירתך הרשלנית ''שוב'' שתקעת אותה במשפטך). אני עניתי לך לעניין וקבעתי עיקרון לפיו אני יכול לפרש כל עילות פוליטית מהרמה הנמוכה ביותר - של האיש הבודד בחברה/מפלגה ועד לרמה הגבוהה ביותר של כיצד מתנגת 'מעצמה' כמו ארה''ב, נאט''ו וכו'. והבאתי לך דוגמאות אקטואליות, בתקווה שתבין את העקרון ותעשה את האפליקציה כבר לבדך.

אבל אני לוקח על עצמי את הכשלון בתקוות השווא שטיפתי לעצמי.

בעקרון רוחב ה''פס'' נקבע ממצצבה האסטרטגי של מדינה, לענייננו ישראל. ומצבה/מעמדה האסטרטגי זה דבר מורכב ומסובך (כפי שיעיד ד''ר דוד פלד שאני מעריך שהוא בקיא בעניין). בעקרון מצבה האסטרטגי של מדינה נקבע:
* מחוזקה הפנימי - תשתיות, יכולות ייצור, יכולת תפקוד מערכות בשעת חירום וברגיעה.
* מדיניות פנים וחוץ - הגדרת מטרות ארוכות טווח, קיצרות טווח, תאימות לכיוון הכללי אליו נעים כוחות חזקים אחרים (כמו ארה''ב, אירופה, מזרח רחוק וכו').
* יכולת ביצוע, מימוש - של המדיניות לטווח קצר וארוך ותרגום המדיניות למעשים יומיומיים וחריגים. אינטרסים משותפים עם מדינות חוץ.
* יכולת לקיים בקרה אמיתית ואובייקטיבית ולהפיק לקחים לתיקון שוטף של מדיניות הפנים והחוץ.

זה בגדול ובכללי הלוגיקה שך תפקוד ממשלה. כל סעיף יכול להיות מפורט למאות סעיפי משנה הניתנים לכיתמות והערכה. שינוי בכל תת סעיף קטן נתון בא לידי ביטוי בתוצאה הסופית לפי משקלו היחסי בנוסחה.

אל מול בדיקת מצבה של המדינה, אנחנו בודקיםאת מצבם של השחקנים הראשיים איתם ישראל מקיימת יחסים בדדיים ואת הקבוצה המחרימה את ישראל, יחסי גומלין ומשמעויות נגזרות. גם כאן מדובר בהמון פרטים קטנים שמרכיבים תמונה גדולה. הפרטים הבודדים משתנים עם הזמן ומשנית את משמעותה של התמונה.

זה היה בכללי ובקיצור.

עכשיו לקיצור הכללי בעניינים שהעלאת, לפי פרשנותי 'על המקום':

1. מלחמת סיני - ישראל היתה חלשה כלכלית ומדינית. צבא מתגבש. שריון רק בתחילתו. חיל אויר קטן. מצב כלכלי קשה, מדיניות 'תלושים'. לעומת מצבה החלש יחסית של המדינה, המצב הקשה לא השפיע והחליש את נחישותה הצבאית של המדינה כי גם לחץ כלכלי חיצוני על ישראל לא היה בעל פוטנציאל נזק גדול. וכמובן קואליציה עם שתי ''מעצמות'' נובלות (או נבלות) שהקל על ישראל לקחת חלק במבצע ולממש את מטרותיה (שהיו שונות ממטרות צרפת ובריטניה). לכן, שצרפת ובריטניה השיגו מבוקשן, ישראל עמדה לבדה עם ''סיני בין הידיים'' ונדרשה להזירה. דרישה כו שבאה שוב לאחר 1967 כבר לא שברה את יכולת העמידה של ישראל, משום שמרכיבי התמיכה הפנימיים והחיצוניים בישראל השתנו, השתפרו (גם מצבה הכלכלי, הסיוע האמריקאי שהתחיל בשנה הזו בצורתו החדשה, מאבק ארה''ב-בריה''מ וכו').

* יוזמי מלחמת לבנון (הקודמת) לא עצרו את המלחמה לפני השגת יעדיה המקוריים, אלא המשיכו אותה למרות ל כ א ו ר ה שישראל השיגה את מטרותיה. בהחלט ישראל יכלה לסגת בהחלטה עצמאית מלבנון ב-‏1983, לאחר גירוש אש''פ/פתח מלבנון ולצאת מסודר, בהכריזה שהשיגה מטרותיה ובתקווה שלבנון תתייצב ותשלוט על שטחה. אבל פספסנו את זה מסיבות שונות. כלומר, ישראל היתה חזקה מספיק גם לא לסגת מלבנון למרות תביעות חלושות של מדינות ערביות ואירופאיות. ואולי אף שטעתה, היא יכלה לקיים את שהחליטה בלי חרם או מהלך כלשהו נגדה.

* עסקת הפאלקון / מזל''טים עם סין: כפי הנראה שההסכם עם סין נערך תחת עינם הפקוחה של אנשי הממשל האמריקאי. מי שקם נגד היו אנשי התעשייה הצבאית האמריקאית שמתחרים עם ישראל בכל רחבי העולם. ישראל היא יצרנית ויצואנית אחת הגדולות בעולם של נשק, ומתקיימתתחרות אינטנסיבית עם מדינות אחרות על כל שוק קטן. ישראל מצליחה לנצח את אנגליה, צרפת ורוסיה בהרבה עסקאות, ובד''כ מתאמת אתמהלכיה עם ארה''ב, במסגרת ה'קשרים האינטימיים' בין השתיים. לפעמים יש תקלות. אנשי קונגרס יצאו נגד העסקה בעקבות פניית אנשי התע''ש האמריקאי. ואני רק ארמוז לך, לעיתים לארה''ב יש עניין שישראל תמכור נשק לצרכנים מסויימים.

* עניין 'התעוררותה המאוחרת של ישראל לנפילת הקסאמים בנגב המערבי רק בעקבות חטיפת חייל', היא לא רק שאלה של יכולת תגובה, עוצמת תגובה וכו'. ישנה שאלה אם הממשלה בכלל חשבה שראוי לפעול אחרת לפני תפיסת החייל והצורה בה התקבלו החלטות, או אפילו הועלו שאלות. מסתבר שמדיניות נקבעת לפעמים גם על ידי ''דברים קטנים'' כמו נפילת חייל בשבי. לעיתים אירוע כזה הוא זרז לפעולה שהתבקשה לפני כן, אבל החלטה על כך התעכבה מסיבות שונות. גם אירוע זה והתגובה האלימה יחסית לחטיפת החייל, מצביעה על ''פס רחב'' שיש לישראל של היום להילחם בטרור. כאן ובלבנון ישראל משחקת את המשחק של ה''טוב'' בהשקפה האסטרטגית של ארה''ב במלחמתה נגד ''ציר הרשע''. מסתבר שזה מקדם תמיכה אדיר באינטרסים של ישראל (כפי שאנחנו רואים את התיאום המופלא בין שתי המדינות, והסיוע הצבאי שהעבירה ארה''ב לישראל - שתוצאותיו כך אני מקווה יבואו לידי ביטוי הולם בימים הקרובים).

* ''נפילת החייל בשבי'' החזבאללה - לדעתי אין העניין דומה לעניין השבי בעזה. בעזה יש לנו מלחמה תמידית בטרור (מסיבותיו שלו). בלבנון לא היתה לנו מלחמה תמידית. היה שקט, שקט שיקרי, אבל שקט, שלא נתן הרבה עילות לתקוף (גםלא חטיפת 3 השבויים ב-‏2000 ואירוע רצח 11 באזור שלומי). הסיפור האסטרטגי השתנה מאז ספטמבר 2001 ויותר מכך מאז עלייתו של אחמדינאג'אד באיראן. באיום מולנו השתנה ושינה כמה רכיבים בעניין ''רוחב הפס''. השפיע עם סיפור האיום והדרך בה עלינו ועל ארה''ב, ובעצם על כל המדינות הדמוקרטיות, להתמודד עם משברים בין גוש הדמוקרטיות לבין 'ציר הרשע'. השינויים בתובנות האלה הרחיבו את ''פס'' חופש הפעילות לישראל.

שוב אני מזכיר - ''רוחב הפס'' הוא כלי מדידה טכני-סטטיסטי שמגדיר את חופש הפעולה של מדינה לפעול בסביבה של לחצים שונים ומשתנים למימוש האינטרסים שלה.

השאלה מהי מדיניות הממשלה היא שאלה אחרת. המדינה צריכה להגדיר את יכולותיה לפעול, את המטרות והאינטרסים ואת דרך מימוש המדיניות כלומר קביעת מדיניות הממשלה.

ורק לאחר שקבעה כל זאת וכדי לממש את המדיניות היא בודקת את ''רוחב הפס'', ונערכת לאסטרטגיית מימוש המדיניות (מהלכים מדיניים, כלכליים, הצהרתיים, צבאיים, טכנולוגיים וכו' ושילוב בין כולם). כלומר, ,רוחב הפס, הוא ביטוי לעוצמה האסטרטגית של מדינה, יכולתה לממש אתמדיניות וגבולות יכולת הפעילות שלה בכל נושא ונושא.
http://www.faz.co.il/thread?rep=81074
תודה
דוד סיון (יום שני, 24/07/2006 שעה 16:57)
בתשובה לא. פרקש

א. בשלב ראשון אכן התחמקת:
אתה לא ממש מסביר את המקרים שהזכרתי ואחרים שאתה ודאי מכיר שדוקא מראים ש''הפס'' צר...
נסה להסביר איך העובדות הללו מסתדרות עם ''פס רחב'' יחסית (http://www.faz.co.il/thread?rep=81013).
תגובתך הקודמת (http://www.faz.co.il/thread?rep=81053) התחמקה...

ב. כעת ענית בלי להתחמק ועל כך מגיע לך תודה.

ג. לגופן של תשובותיך:
1. לפי תשובתך בקשר למלחמת סיני, הגודל הפיזי (מדינה קטנה, צבא קטן,... ) כן משפיע על 'רוחב הפס' הצר (העצמאות המוגבלת) של ישראל.

2. לפי תשובתך בעניין הפאלקון- מזל''טים מעיד על 'רוחב פס' צר יחסית למדינות גדולות יותר.

3. שתי הפיסקאות האחרונות מנסחות נכון איך ממשלה צריכה לטפל בבעיות.
3.1 צריך להגדיר את המטרות והאינטרסים.
3.2 עם הגדרות אלו בודקים את 'רוחב הפס'.
3.3 קובעים את הדרך למימוש המטרות והאינטרסים.

4. הלוואי שזה היה הסדר בכל ההחלטות הממשלתיות של ישראל. אני חושש שהתחושה ש'רוחב הפס' הוא צר בילבלו את סדר ההחלטות של הממשלה בשני המקרים האקטואליים. הסייגים שלך (''... אבל החלטה על כך התעכבה מסיבות שונו'' או ''היה שקט, שקט שיקרי, אבל שקט, שלא נתן הרבה עילות לתקוף...'') אומרים בדיוק את זה.

ד. אין ספק שעם הכל התיאורטי שלך הניסוח של המאמר שלי היה משתפר בהרבה. מצד שני, קשה להגיד שעדין אטען שהעצמאות של ישראל מאד מוגבלת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=81075
תיקון: עדין אטען שהעצמאות של ישראל מאד מוגבלת.
דוד סיון (יום שני, 24/07/2006 שעה 16:58)
בתשובה לדוד סיון

http://www.faz.co.il/thread?rep=81165
תודה
א. פרקש (יום רביעי, 26/07/2006 שעה 21:22)
בתשובה לדוד סיון

למיטב הבנתי עניתי לךכבר בתחילה http://www.faz.co.il/thread?rep=81005 ולא היה טעם להתעכב על כל מקרה פרטי. התיאור הכללי שלי בהחלט ענה על השאלות שלך.

1. לא אמרתי שגודל מדינה אינו משפיע כלל, אלה שיתר הפרמטרים הנבדקים משנים את התוצאה. ולכן, לעיתים גודלה של המדינה מטעה. אצל ישראל וכווית זה עובד לכיוון העוצמה. ולדעתי מקדם ערך העוצמה של ישראל אפילו חזק יותר מאשר של כווית למשל (נפט זה לא הכל, כוויית אינה יחידה לעניין הנפט, כמעט ואין לכווית נכסים משלה זולת הנפט). לישראל יש עוצמה הנשענת על תעשייה ומדע מתקדמים, מעמד מיוחד בעיני חלק מהחברה במערב שמחפה על חלק אחר אוהד פחות. ישראל היא מדינה קטנה וצבא גדול וחזק (למרות שאני רואה דברים לא טובים במלחמה הנוכחית), זה לא דבר והיפוכו. איטליה היא מדינה גדולה מישראל וצבאה קטן יותר, מתקדם פחות. כלומר, לטעות טענה רק על גודלה של מדינה זה דבר שאינו תופס לענייננו. שהרי אם זה היה כך היית צריך לטעון שכיבוש השטחים חיזק את ישראל ולכן יש לשמור אותם בשליטה ישראלית וכל ויתור על שטח הוא פגיעה בעוצמתה של ישראל. מכאן שהשמאל (בגדול) הוא בעד החלשת ישראל, לשיטתך.

2. לא הבנתי בדיוק את הערתך. אני חושב שלעניין הפאלקון עניתי בבירור מספיק.

3. ככה אכן צריכה ממשלה לעבוד. לצערי זה לא ממש עובד כך. במקרה נפגשתי עם אילן מזרחי (ראש המועצה לביטחון לאומי החדש) השבוע ובמקרה דיברנו גם על העניין הזה. אני מקווה שלפחות הוא יעבוד על העניין בצורה מושכלת.

4. כמו שאמרתי, הממשלות בד''כ לא עובדות בצורה מסודרת ושיטתית וזה אחת הבעיות הגדולות שלנו.

ישראל חזקה היום הרבה הרבה יותר מאשר היתה לפני 50 שנים, 30 שנים ואפילו 10 שנים. הגורמים המשפיעים על קביעת העוצמה (ומכאן ''רוחב הפס'') הם רבים ומגוונים ורב בעבודת מחקר ומעקב רצינית אפשר לכמת את העניין ובחון אותו מול דפוסי מדיניות ופעולה שונים ולאתר את המדיניות המועדפת ליישות המטרות הלאומיות (לפי המודל של קארל פופר).
http://www.faz.co.il/thread?rep=81186
תודה
דוד סיון (יום חמישי, 27/07/2006 שעה 7:57)
בתשובה לא. פרקש

תיאוריה בוחנים ע''פ מקרים פרטיים כך שלא מספיק להציג את המקרה הכללי-התיאורטי.
1. הגדלים הפיזיים הם משתנים קרדינליים בתיאוריה ובודאי במציאות של ישראל.
2. ההסבר שלך מה קרה בפועל בקשר לפאלקון רק מחזק את המסקנות שלי על פס צר:
2.1 ''מי שקם נגד היו אנשי התעשייה הצבאית האמריקאית...'' 2.2 ''...לפעמים יש תקלות''.
הם הצליחו ומכאן שהפס הוא צר.

רוחב הפס עדין מוגבל (מאד לטעמי) ביחס לרוחב הפס של מדינות גדולות יותר. התחזקות משתנים אחרים במהלך השנים רק שיפרו את המצב לא ביטלו את התלות ב'אח הגדול'. לכן בעצם רוחב הפס מוגבל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=81221
תודה
א. פרקש (יום שישי, 28/07/2006 שעה 6:20)
בתשובה לדוד סיון

אתה שכחת ד''ר, שכאן זה פורום לויכוח פתוח ולא איזשהו סמינריון. אין לי ויכוח על העקרון שתיאוריה בוחנים ע''פ מקרים פרטיים כך שלא מספיק להציג את המקרה הכללי-התיאורטי. שהרי הבאתי כאן את ה''תיאורים הכלליים'' תוך דוגמיות של מקרים פרטיים.

הבעיה שלך שאתה מתייחס ל''רוחב פס'' כדבר קבוע ולא משתנה. ואני אומר שזה דבר גמיש ביותר, ואפילו שונה בעניינים שונים באותו פרק זמן. בהגדרת ''רוחב הפס'' נכנסים אלמנטים 'קבועים', כמו שאמרתי, עוצמתה של המדינה ו ג ם אלמנטים 'משתנים', לפי בעניין שהאמור - למשל מול עניין לבנון אנחנו מכניסים את כל הגורמים והבעיות בלבנון, חזבאללה, השפעות איראן וסוריה,העולם הערבי בכלל, מעצמות. ומול שני אלה (''רוחב הפס'' לפעילות בלבנון) אנחנו בוחנים את האינטרס הישראלי. בלבנון למשל יש לנו ''רוחב פס'' גדול יותר מאשר פעולה נניח נגד סוריה. מתוך כל אותם הפרמטרים שציינתי.

1. ה''הגדלים הפיזיים הם משתנים קרדינליים בתיאוריה ובודאי במציאות של ישראל.'' - אני מסתייג מהמילה ''קרדינליים'' כפי שאמרתי כבר, ישנם מכפילי כוח שהשפעתם מאפילה על גודל פיזי של מדינה.

2. ''ההסבר שלך מה קרה בפועל בקשר לפאלקון רק מחזק את המסקנות שלי על פס צר... '' - מה הקשר? אני דיברתי על ''רוחב פס'' שמשתנה גם לפי ה''אלמנטים המשתנים'', וזו דוגמה בה לישראל היה ''פס צר'' יותרביחסים ל''פסים הרבים'' שיש לה בעניינים אחרים, ובאותו הזהמן ממש. לצד ''פס צר'' בעניין הפלקון לסין היה לישראל ''פס רחב'' בענייני ביטחון שונים, כולל מכירות נשק ופאלקון, גם ב ל י תיאום ושיתוף עם התעשיות האמריקאיות. הדבר רק מוכיח את טענתי שאין להתייחס לחופש פעילות של מדינה, כולל ישראל, כיחידת התייחסות אחת. הנושאים מורכבים, משתנים ויחסיים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=81234
טעות בידך
דוד סיון (יום שישי, 28/07/2006 שעה 8:28)
בתשובה לא. פרקש

אין בשום מקום אסמכתא שהתייחסתי ל''רוחב פס'' כדבר קבוע ולא משתנה.

1. הטענה העיקרית שלך שחוץ מגדלים פיזיים יש משתנים אחרים חשובים יותר. למרות מה שלימדת אותי בדיון כאן אני עדין חושב שהפס של ישראל הוא צר - האח הגדול מאיים בכל רגע.
2. כאשר אני רואה הרבה דוגמאות ש''הפס'' היה צר זה אומר לי שבדרך כלל הוא צר.
3. כאשר אני אומר צר אני מתכוון גם ביחס למדינות גדולות יותר. נכון שמאז שיש רק 'אח גדול' אחד מצבם של הקטנים יותר טוב מבחית רוחב הפס.
http://www.faz.co.il/thread?rep=81242
טעות בידך
א. פרקש (יום שישי, 28/07/2006 שעה 10:37)
בתשובה לדוד סיון

אווו... דווקא יש. מרוח דבריך זה עולה וגם מן העובדה שאתה מדבר על ''רוחב פס צר'' כל הזמן ואין אצלך דיפרנציאציה בין תופעות, מקרים ועניינים שונים. הינה למשל לדוגמה - ''הם הצליחו ומכאן שהפס הוא צר'' http://www.faz.co.il/thread?rep=81186 , כאילו להוכיח שיש ''פס צר'' אחד, והאירוע הספציפי מאמת אותו ככלל.
לעומת זאת לא הגבת על מלחמת ''בין המיצרים'' בה ישנן עובדות הסותרות את ה''פס הצר'' שדיברת עליו. כמו גם אירועים שונים בעבר שרק מוכיחים ש''עובי הפס'' נקבע גם לפי נחישות ישראלית, חשיבות מדיניות/מהלך לישראל. אתה לא רואה הרבה דוגמאות, משום שהתייחסת לדוגמאות מעטות בלבד שבחרת אותן, אולי אפילו בהיסח דעת, מתוך מטרה להוכיח מראש את מה שאתה חושב כמובן מאליו. מחקר אמיתי צריך לבדוק את אלפי האירועים כל שנה ולמצוא מכנים משותפים, קורלציה, הסתברות וסטטיסטיקות של ''חופש פעולה''. אתה תופתע לראות דווקא שישראל חופשיה ביותר יחסית בודאי לגודלה מול ארה''ב. ישראל בודאי חופשיה הרבה יותר ממדינות אחרות הזהות לגודלה בגלל מכפיל הכוח שלה. מדינה אירופאית בגודלה של ישראל ובענייני זהות לאומית/מלחמה מול טרור מקומי (נושא שיכול להקביל בחשיבותו לענייני הביטחון של ישראל) מוגבלת יותר בתוך האיחוד האירופאי מאשר ישראל מול אמריקה. אבל כלפי חוץ אותה מדינה המקבלת גיבוי מהאיחוד האירופאי תהיה חזקה יותר מאשר תפעל לבדה, לא בגלל מספר האפסים בטריטוריה שלה, אלא משום שכוח אסטרטגי-כלכלי גדול יתייצב לצידה. במידה והפרלמנט האירופי לא יתמוך בענייני מדינה אירופאית מול יריב חיצוני, אותה מדינה תעמוד במערומיה שלה בלבד.

ישראל השתמשה במיצוי ''רוחב הפס'' עם סיוע אמריקאי או בניגוד אליו בעניינים ידועים כמו תקיפת הכור העיראקי, מלחמת לבנון הראשונה (שבתחילתה עוד שם הנשיא רייגן תמונת ילדה לבנונית קטנה שנפצעה מהתקפה ישראלית על שולחנו), תחילת דרך השלום עם מצרים והפלסטינים, יצוא ביטחוני למזרח הרחוק, אירופה ודרום אמריקה. אלה מהלכים של ביטחון לאומי שבהם יש לישראל ''פס רחב'', בודאי כשהיא קובעת עובדה וממשיכה הלאה. ה''רוחב'' גדל בכל מקום בה הדרך הישראלית והמטרות של ישראל וארה''ב דומות או משותפות (כמו המלחמה הנוכחית בלבנון ''מלחמת בין המיצרים'').

הדיבור על ה''אח הגדול'' הוא יותר מיתוס מאמת או מציאות. אם היית פעם משתתף בקבוצת דיונים עם אנשי ממשל וצבא אמריקאים (מאות מפגשים בשנה בהרבה נושאים - מדיניים, כלכליים, בטחוניים וכו'. מפגשים שמתקיימים עם כ-‏30 מדינות נוספות אבל בתדירות נמוכה בהרבה) היית רואה איך מתנהלים הדברים, איך מגיעים להסכמות ואיך אין ''מרחב צר'' כל כך, שמפריע לישראל להוביל מדיניות הנוחה לה. אלא להיפך. ישראל די חופשיה לנהוג לפי אינטרסיה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=81245
טעות בידך
דוד סיון (יום שישי, 28/07/2006 שעה 10:54)
בתשובה לא. פרקש

נכון כוונתי היא הסתכלות על תמונת המקרו (ולכן גם רוח דברי היא כזו). מה שאני רואה מכאן, נקודת המבט הפרטית שלי הוא שמדינת ישראל, יותר ממדינות אחרות (שבדרך כלל יותר גדולות), צריכה לקחת בחשבון את 'רוחב הפסים'.

במפורש לא בחרתי דוגמאות:
א. פשוט לא זכרתי יותר.
ב. ביקשתי ממך שתוסיף (http://www.faz.co.il/thread?rep=81013).

יתכן מאד וגם סביר ש''אם [הייתי] משתתף בדיונים עם אנשי ממשל....'' הייתי מביע עמדה אחרת. אין מה לעשות בהקשר הזה כי לא השתתפתי במפגשים כאלו וכנראה גם לא אשתתף בעתיד. מה שרואים משם...
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.