פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=79409
על דיוק בתרגום
ישראל בר-ניר (יום שני, 26/06/2006 שעה 0:05)

תרגום של יצירה ספרותית היא אמנות, ולא כל אחד מסוגל לעמוד במשימה גם אם הוא נחן בכשרון כתיבה. הדבר הכי גרוע הוא תרגום מילולי מאחר ולביטויים ישנה משמעות שונה לחלוטין בשפות שונות. אני זוכר עד היום את תרגומו הנפלא של שלונסקי ליצירתו של רומין רולנד ''קולא ברוניון'', ממש מלאכת מחשבת. לימים כשלמדתי צרפתית וקראתי את המקור ראיתי שהתרגום הצליח דווקא בשל ''חוסר הדיוק'' בתרגום המילולי. התרגום הצליח להעביר את רוח הדברים בצורה יוצאת מן הכלל. שלונסקי גם הפיק תרגומים יוצאים מן הכלל של יצירותיו של שייקספיר למרות ששליטתו בשפה האנגלית היתה מוגבלת. הוא השתמש בתרגומים לרוסית כמקור והצליח לשמור על הרוח והייחודיות של מחזותיו של שייקספיר.

לעומת זאת בתרגום לעברית של יצירות ''שלום עליכם'' ע''י ברקוביץ' היו לא מעט אבסורדים. הוא תרגם למשל ב''מוט'ל בן פייסי החזן'', את הביטוי making a living כ''עושים חיים''. משמעות הביטוי האמריקאי הוא להתפרנס בעוד שבעברית ''לעשות חיים'' זה לא בדיוק אותו דבר. אני לא יודע מה בדיוק היתה המשמעות של ''עושים חיים'' בראשית המאה שעברה, אבל גם הביטוי האידי ''מאכט א לייבן'' אינו מתקשר עם פרנסה.

בתרגום של דן בן אמוץ ליצירתו של גרהם גרין ''השחקנים'' (The Comedians) הוא משתמש בביטוי ''רווינו דודים'' לתאר התעלסות. אני לא יודע אם דן בן אמוץ באמת ''רווה דודים'' בחייו הפרטיים, אבל הוא היה מעורה בעברית המודרנית וכשרצה לא היו לא כל מעצורים להשתמש במלים גסות או וולגריות --- אחד מספריו אפילו נושא את השם ''זיונים זה לא הכל''. למה בתרגום של יצירה מאנגלית הוא החליט לתרגם את הביטוי to make love ל''רוויית דודים'', לאלוהים פתרונים אם כי אני מסכים ש''לעשות אהבה'' לא נשמע כל כך יפה.

בשנות הארבעים תורגמו הסיפורים הקצרים של הסופר האמריקאי דיימון ראניון לעברית. המתרגם (שמו היה כרמי אם אינני טועה) הצליח להעביר בצורה מושלמת את את האווירה והסיגנון הייחודי של הז'אנר הספרותי הזה רק בזכות ה''אי דיוקים'' בתרגומים שלו. הוא נמנע מתרגום מילולי של כל מיני מונחים שמקורם בעגה של העולם התחתון האמריקאי וטבע במקומם מטבעות לשוניות שהיו חידוש בזמנו. הוא לא היה סופר גדול, והיום מעטים זוכרים את שמו, אבל התרגומים שלו אינם מביישים את המקור.

בדרך כלל מרבית התרגומים אינם מגיעים לרמה של המקור גם כאשר המתרגם הוא סופר בזכות עצמו. זה נכון כמעט בכל שפה.

עד היום לא ברור לי אלו כלים עמדו לרשות חברי וועדת פרס נובל כדי להעריך את יצירותיו של עגנון. אין לי ספק שהפרס הגיע לו, אבל האם מי שהוא באמת מאמין שאיזה מלומד שוודי מסוגל לרדת לעומק היצירה של עגנון באמצעות תרגום, מעולה ככל שיהיה, לשוודית (או גרמנית או אנגלית לצורך העיניין)?
http://www.faz.co.il/thread?rep=79414
על דיוק בתרגום
יובל רבינוביץ (יום שני, 26/06/2006 שעה 6:48)
בתשובה לישראל בר-ניר

ככל הידוע לי, ברקוביץ' תרגם את שלום עליכם מיידיש לעברית ולא מאנגלית לעברית. אינני יודע מה היה במקור במקום making a living.

ברקוביץ' אכן נבחר לתרגם לא מפאת שליטתו במכמני השפה, אלא משום שהיה חתנו של שלום עליכם, ועבד על התרגום בשיתוף הסופר עצמו. ודאי שאין זה מבטיח איכות, אבל השפה הברקוביצ'ית תואמת לזמן הכתיבה באוצר המלים שלה, דבר שלא ניתן לומר על תרגומים מאוחרים יותר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=79418
הביטוי making a living
ישראל בר-ניר (יום שני, 26/06/2006 שעה 8:34)
בתשובה ליובל רבינוביץ

מתייחס לתקופה שבה המשפחה כבר הגרה לאמריקה. שלום עליכם באמת כתב את כל יצירותיו באידיש, אבל הוא ערבב ביטויים אמריקאיים בחלק שתאר את התקופה הזאת (כל הדור הראשון של המהגרים היהודים בארה''ב דבר בבליל של אידיש ואנגלית). הביטוי making a living מופיע במקור.
http://www.faz.co.il/thread?rep=79420
על ברקוביץ'
עמיש (יום שני, 26/06/2006 שעה 10:06)
בתשובה ליובל רבינוביץ

תרגומיו של ברקוביץ' לשלום עליכם מלאים סילופים ואבסורדים, הבעיה העיקרית בהם הנה כי הוא ניסה להרים את השפה העממית הפשוטה בה השתמש שלום עליכם לעברית גבוהה ומהודרת עד כי הסיפורים אבדו כמעט לחלוטין את הקשר עם המקור. ש''ע אמנם ''סמך ידו'' על התרגומים הללו אבל זה לא משנה את העובדה שהם תרגומים מתחכמים.

אם משוים את התרגומים החדשים של שלום עליכם לאלו של ברקוביץ קוראים סיפור חדש ואחר לחלוטין.
זו גם הסיבה שהבאתי את שמו של ברקוביץ בהודעתי כדוגמה לסילוף ועוות של הטכסט המקורי.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.